|
כתבתי סיפור מקווה שתאבו ❤
|
01/06/2021 |
שם הסיפור: תחרות שירה
קרה לכם פעם שרציתם להשתתף בתחרות אבל לא יכולתם כי אביכם היה אחד מהשופטים? לי זה קרה! ורציתי לשתף אתכם;
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שקרה לי בחיים,
אני זוכרת את עצמי ילדה בת 10 הייתה תחרות שכל הכתה נרשמה אבל אני לא הייתי יכולתי מפני שאבא שלי היה אחד מהשופטים, אני ממש רציתי להשתתף אבל ההורים שלי דיברו איתי ואמרו לי שאני צריכה להבין שאסור לי להשתתף כיוון שאבא שלי הוא אחד מהשופטים ואם אני אנצח יהיו כל מיני דיבורים על שהתחרות הייתה מכורה כלפיי וניצחתי רק בגלל שאבי היה אחד מהשופטים.
כעבור זמן, הלכתי למיטה וחשבתי איך אני יכולה להשתתף בתחרות בלי שידוע מי אני, ואז צץ לי רעיון להתחפש לילדה אחרת כי גם ככה זו תחרות שירה. הלכתי לישון ובבוקר שקמתי התחלתי לספור כמה ימים נשאר לתחרות, ראיתי שנשאר חמישה ימים התחלתי להכין את התחפושת ואת השיר לילות כימים, לא סיפרתי מילה להורי.כשהגיע היום הלכתי לתחרות בלי שאף אחד שם לב, התלבשתי בחדר הלבשה וחיכיתי עד שיגיע תורי. כשקראו לי לעלות לבמה התחלתי להילחץ מה אם אני לא אשיר יפה או אם הם יגלו את שמי האמיתי , היה אודישן מצויין והכל עבר חלק.
קראו לי לעלות פעם נוספת לבמה עליתי מהר שאלו אותי איך קוראים לי, מרוב שהייתי בלחץ והכל קרה ממש מהר, לא הספקתי לחשוב על שם. הייתי בלחץ גדול! ולאחר מכן נפלט לי השם הודיה. התחלתי לשיר, השופטים הסתכלו עליי כאילו הם מכירים את הקול שלי בסוף השיר ניסיתי לשנות טיפה את הקול שלי אבל זה לא כל-כך עבד לי השופטים דיברו ביניהם וניסו להבין מהיכן הם מכירים את הקול שלי.
כשגמרתי לשיר הם שאלו אותי כל מיני שאלות כדי להבין מאיפה אני מוכרת להם, נכנסתי שוב ללחץ. כתוצאה מכך, הייתי חייבת לחשוב מהר ולענות בתור "הודיה" בשביל שלא יגלו את השמי האמיתי. בסוף התחרות הם אמרו את שמות הילדים שניצחו בתחרות השירה ואני הייתי מקום ראשון, ממש שמחתי.כעבור זמן, כשהגעתי הביתה, אימי שאלה אותי היכן הייתי. ולאחר מכן היא ראתה את הגביע מתחרות השירה בידי. הייתי חייבת לספר לה את כל הסיפור. אימי קצת כעסה עלי מפני שלא סיפרתי לה שאני הולכת להתחרות, ולמרות זאת היא גם שמחה כי זכיתי בתחרות בלי שיגידו לי שרימיתי. כשאבא הגיע הביתה מתחרות השירה, הוא סיפר לאימי שהילדה שלקחה מקום ראשון הייתה עם קול מדהים וממש דומה לקולה של הילה. כששמעתי זאת מהצד התרגשתי נורא ואף ירדו לי כמה דמעות..! לאחר מכן, אבי שמע אותי מתרגשת ומיד הבחין בגביע, הוא היה בהלם! ושאל אותי מה זה הגביע הזה? ומיד סיפרתי לו גם את כל הסיפור והוא גם, כמו אימי קצת כעס. אימי ואבי ביקשו ממני להראות להם את התחפושת והדמות שבניתי, אבי היה ממש מופתע! ודיבר איתי על מה שעשיתי.
יום למחרת, סיפרתי לכולם על מה שעשיתי. כולם שמחו בשבילי! למרות שאני חשבתי שכולם יגידו לי כל מיני דברים, שלא הייתי אמורה בכלל להשתתף וכד'. אבל הם פרגנו לי ברמות!!.
-הסוף-
|
|
מוקדש
לכולמישרואהאתזה | |
|
|
