|
פרק 20 לב חופשי
|
23/06/2021 |
© פרק זה הוא חלק מהסדרה "מיקמקי העיר" שלא עלתה ליוטיוב. אין להעתיק ו/או לצלם את הסדרה ליוטיוב מבלי לשים קישור ליצירה המקורית של התסריט ולכתוב קרידיט לבעלי הערוץ Mili11 Milani. פרטים על האפשרות לצלם את הפרקים (או סצנות מתוכם) בסרטון הדרכה בערוץ Mili11 Milani.
סצנה מס' 1 - האי הגשום (בחזרה לעבר)(50%)
(נועם ריין יושבת באי כשיורד עליה גשם. נועה גילמן באה אליה עם מעיל גשם)
נועה גילמן: מה את עושה כאן בחוץ? (פאוזה) בואי, שלא תקבלי צינון
סצנה מס' 2 - במערה החשוכה שבאי (בחזרה לעבר)
סצנה מס' 1 - האי הגשום (בחזרה לעבר)
(שלושת הבנות יושבות במעגל. נועם ריין בוכה. בצילומים נצלם שמישהו עושה לידה אימוג'י בוכה ליד נועם ריין. בעריכה, נוריד את האימוג'י והמיקמק העומד בצד, נשאיר את הדמעה ונחבר לסצנה)
נועה גילמן: למה עמדת בגשם?
נועם ריין: סתם, לא הייתי צריכה להירשם לשעשועון הזה
אוליב אשטמקר: אני מבינה שלך לא הולך עם ריפי (לשנות את סדר המילים שיהיה רשום "לא הולך לך")
נועם ריין: סיפרת לה?!
נועה גילמן: לא! איך את יודעת?
אוליב אשטמקר: אני יודעת הכל בתחום הזה.
נועם ריין: מה למשל?
אוליב אשטמקר: החבר האחרון של זואי, עזב את מיקמק סיטי בלי לספר לה, אז היא נפרדה ממנו בקהילה
נועם ריין: מי זה היה?
אוליב אשטמקר: לא מישהו שאתן מכירות, אבל אתן כן מכירות, את החבר הראשון שלה, מדלוק
נועם ריין: מוש הייתה עם קומס?
נועה גילמן: אבל הוא לא עם היפהפייה הנרדמת?
אוליב אשטמקר: בשנה שלמדנו ביחד במיקסקול, ולא, היפהפייה הנרדמת נפרדה ממנו
נועם ריין: למה?
אוליב אשטמקר: משהו על סוד שהיא גילתה עליו. ריפי לא מוכן לספר לי מה הסוד. למה את אוהבת אותו?
נועם ריין: אני לא אוהבת אותו!
אוליב אשטמקר: במילותיו של ריפי, בטח ברור. את לפחות דלוקה עליו
נועם ריין: רואים?
אוליב אשטמקר: ברור שלא. את יותר מדי כמו ריפי בקטע הזה
נועה גילמן: אז איך ידעת?
אוליב אשטמקר: שדכנית ומפיצת שמיעות (להאריך את ה-י' ל-ו' במילה "שמיעות" בעריכה) לעולם לא מגלה את המקורות שלה
נועם ריין: קיצקץ ניחשת
אוליב אשטמקר: לגמרי (פאוזה)
נועה גילמן: למה זואי ומדל נפרדו?
אוליב אשטמקר: לא יודעת, אבל יש לי רעיון איך לדעת. בא לכן חופשת בנות?
סצנה מס' 3 - מיקפולקו בריכת החוף-אש (המיקאריבים)
נועם ריין: שיחקת אותה
נועה גילמן: איך השגת לנו חופשה כל-כך מהר?
אוליב אשטמקר: מארגנת חופשות, לעולם לא מגלה את הסודות שלה. איך המים זואי?
זואי מוש: (שוט נפרד, בבריכה) כיף!! באלכן להצטרף אלי? (חוזרים לשוט של המיקמקיות בחלקת החול)
אוליב אשטמקר: ממש עוד שנייה אנחנו איתך. נוניות, אתן זוכרות מה המטרה של החופשה הזאת?
נועה גילמן: לגלות מה קרה עם מדל וזואי? נועם ריין: לשכוח מריפי?
אוליב אשטמקר: קרוב. יש לחופשה הזאת כמה מטרות, חשובות ביותר. אחת, לגלות למה זואי ומדל נפרדו, שתיים, לשכוח מבנים, ושלוש, שלא מאמינה שלא הזכרתן, כי זה החלק הכי חשוב - להנות
סצנה מס' 4 - מיקפולקו (המיקאריבים)
כותרת תחילת סצנה: חלק 1 (אנטר) לגלות איך זואי ומדל נפרדו
נועם ריין: אש סיפרה לנו שאת ומדל הייתם פעם זוג
זואי מוש: איזו אש?
נועם ריין: דבורת האש
אוליב אשטמקר: זה מוזר כי גם נועה היא אש עכשיו
נועה גילמן: נכון אבל לי היא קוראת גילמן
זואי אש: למה לא גילמן אש?
נועה גילמן: כי זה עדיין מוזר לי
נועם ריין: מוש
זואי מוש: כן נועם?
נועם ריין: למה קומס, נפרד ממך?
זואי מוש: האמת שאני נפרדתי ממנו
סצנה מס' 5 - מיקמק סיטי, המיקפה
(זואי עומדת בפריים בתור צופה מהצד ומספרת מה קרה בזמן שרואים את מה שקורה - זואי יושבת ליד שולחן ומחכה לרפאל, מדלוק בא ומתיישב לידה. לצלם המון זמן שזואי ומדל יושבים בלי לזוז ולהריץ את הסביבה עד שרפאל נכנס ונעמד ביניהם. לעשות אימוג'י לפנים כדי שהוא יסתכל ישר. להסיר את האימוג'י בעריכה. אם זה תוכנן מראש, אפשר לצלם באותה ההזדמנות את הסצנה מפרק 3 שרואים בסצנה הזאת)
זואי מוש: אני וריפי קבענו להיפגש בחנות הבלוק. הוא הציע לי לגלוש ביחד על סקייטבורד, ולטפס ביחד על קיר טיפוס, כמו שהיינו עושים לפני, שאני ומדל היינו זוג. זה היה לפני תקופת המיקטוק, אז כשמדל אמר לי, שריפי מעביר את הפגישה שלנו למיקפה, האמנתי לו. כשחיכיתי לריפי במיקפה, מדל בא לחכות איתי. דיברנו והיה כיף, אבל לא הבנתי למה ריפי לא מגיע. אחרי כמה זמן, ריפי בא, וסיפר לי שהוא חיכה לי בחנות הבלוק. כשהוא הבין למה לא באתי, הוא עשה כאילו הוא שכח, שהעברנו את הפגישה למיקפה, והיה בצד של מדל
סצנה מס' 6 - מיקפולקו (המיקאריבים)
זואי מוש: לקח לי רגע להבין מה קרה שם
אוליב אשטמקר: את רצינית?
נועה גילמן: למה שמדל יש קר? (יהיה כתוב במילים נפרדות ויחובר בעריכה)
נועם ריין: בחיים לא הייתי חושבת שקומס יעשה דבר כזה
זואי מוש: גמאני לא
אוליב אשטמקר: אז נפרדת ממנו?
זואי מוש: בערך
אוליב אשטמקר: אין בערך. כן או לא?
זואי: הוא הרגיש כל כך אשם, שהוא אמר לי שלא מגיע לו מישהי כמוני, והציע לי להיפרד ממנו
נועה גילמן: מה? אוליב אשטמקר: לול נועם ריין: ברצינות? (להעלים אימוג'י לפנים בעריכה)
אוליב אשטמקר: בתור אחת שלא לוקחת, שום דבר כמובן מאליו, בחיים לא חשבתי שמדלוק, הוא הטיפוס הקאני (לשנות למילה "הקנאי" בעריכה)
זואי מוש: הוא לא, אבל אחיו שלו ניסה (לשנות למילה "אח" בעריכה) ללמד אותו על ביטחון עצמי, ואינלו ניסיון בזוגיות חוץ מעם מילי
נועה גילמן: מילי המנהלת החדשה, של בית היתומים מיקסקול?
אוליב אשטמקר: ואיתי
נועם ריין: היית זוג של קומס?
נועה גילמן: מדל ואת?
אוליב אשטמקר: לא מדל, מייקל
נועם ריין: קומס הבכור
זואי מוש: חחח זה ממש מלבלב (לשנות למילה "מבלבל" בעריכה)
נועם ריין: תנו לי שם אחר לאחד הקומסקים (לשנות למילה "קומסים" בעריכה)
זואי מוש: מדל זה קיצור של מדלוק דילן קומס, אז אולי תקראי לו דילן
נועם ריין: גם הולך
אוליב אשטמקר: כשאת פוגשת את אחות של זואי, את יכולה לקרוא לה ליגן (לשנות למילה "לין" בעריכה)
נועה גילמן: ליגן? (לשנות למילה "לין" בעריכה)
אוליב אשטמקר: את יודעת, שי ליגן מוש (לשנות למילה "לין" בעריכה)
זואי מוש: חחח לא רעיון טוב
אוליב אשטמקר: למה את לא משתמשת בשם פרטי וזהו?
נועם ריין: בעיר מוקמוק כולם משתמשים בשם המשפחה
אוליב אשטמקר: במיקפולקו משתמשים בעיקר בשם הפרטי
נועה גילמן: נור ומריאן לא השתמשו בשם הפרטי
אוליב אשטמקר: זה מה שקורה כשעושים שוד. אף אחד לא רוצה שיזהו אותו, זאת הדרך הבטוחה ביותר
זואי מוש: ההורים שלכם עשו שוד?
אוליב אשטמקר: אם תעקבי אחרי שנת הלימודים הרביעית, תדעי. מריאן סיפרה לי שהם ילמדו על זה מתישהו
נועה גילמן: עדיין לא הבנתי למה, הם הסכימו שזה יהיה בלימודים
אוליב אשטמקר: אבא אש אוהב לתעד היסטוריה, ופורעת החוק מפרסמת את הכנופייה שלה
זואי מוש: זה אומר שיהיו עוד שודים במיקמק סיטי?
נועה גילמן: אל תדאגי, אני וצוות השוטרים נהיה שם כדי לעצור אותם
אוליב אשטמקר: מוכנות לחלק השני של החופשה?
סצנה מס' 7 - מיקפולקו (המיקאריבים)
כותרת תחילת סצנה: חלק 2 (אנטר) לשכוח מבנים
זואי מוש: בואו סבב. כל אחת תספר ממי היא רוצה לשכוח
אוליב אשטמקר: אצלי זה די ברור (פאוזה)
נועה גילמן: אמיר? זואי מוש: מייקל? נועם ריין: קומס?
אוליב אשטמקר: נקודה כחולה ולבנה לסירוגין לנועה! (מעברון נקודה כחולה ולבנה לסירוגין) תורך ריין
נועם ריין: וטו על התור
אוליב אשטמקר: ריפי התנהג אליה כמו, את יודעת
נועם ריין: אש!
אוליב אש: בדיוק
זואי מוש: מה הוא עשה?
אוליב אשטמקר: מה שקורה לכל אש, בפעם כזאת או אחרת, וגם למדל מדי פעם. שתי מילים - חוסר, טאקל (לשנות למילה "טאקט" בעריכה)
זואי מוש: למה את מתכוונת?
אוליב אשטמקר: ריפי מתחיל עם דוד שלך (להוסיף בסוף המילה "דוד" את האות ה' בעריכה) ביום הראשון של השעשועון, של לידית שמחפשים זוגות
נועה גילמן: איך את יודעת? את לא היית שם
אוליב אשטמקר: אני אומרת שוב, חוקרת לעולם לא מגלה את המקורות שלה
זואי מוש: נועם, את מאוהבת בריפי?
נועם ריין: מוש, את באת לחופשה כדי לשכוח ממי?
זואי מוש: מכל הבנים שמתחילים איתי כל הזמן. אני חושבת שיהיה הרבה יותר קל, להכריז שאני לסמבית (לשנות למילה "לסבית" בעריכה), כמו מילי
נועה גילמן: היא לא באמת לסמבית? (לשנות למילה "לסבית" בעריכה)
נועם ריין: ברור שלא. יש לה שני ילדים. זה שהיא נשואה למיקמקית, לא מסביר איך הם הגיעו לעולם
אוליב אשטמקר: בשיעור ביולוגיה של מיקמקים מסבירים, שאפשר להשתמש בכישוף ובקוסמות, בשביל להביא ככה מיקמקים לעולם
זואי מוש: איפה לומדים ביולוגיה?
נועה גילמן: במיקפולקו
אוליב אשטמקר: ארבע נקודות אדומות, מה בהבות לנועה! (לחבר למילה "מהבהבות" בעריכה)
(מעברון נקודה כחולה ולבנה לסירוגין עם 4 נקודות מהבהבות אדומות בקצות המסך)
אוליב אשטמקר: חבל שאין מקומות לימוד כאלה, במיקמק סיטי
זואי מוש: יש את בית היתומים מיקסקול
אוליב אשטמקר: ברור, אבל לא מתמקדים שם בכל נושא בנפרד
נועה גילמן: בשביל זה יש עוד קבוצות למידה פרטיות
זואי מוש: נכון וחוגים
אוליב אשטמקר: קבוצות למידה נפתחות כל יום, אבל זה לא אומר שהן טובות ומושקעות
נועם ריין: אם זה שורד חודש, סימן שזה מקום ששווה לך לנסות
אוליב אשטמקר: אם כבר לנסות, בא לכן לנסות משהו חדש?
זואי מוש: אוקידוקי נועה גילמן: אוקיי נועם ריין: לנסות מה?
אוליב אשטמקר: לעבור לחלק השלישי של החופשה שלנו
סצנה מס' 8 - מיקפולקו (המיקאריבים)
כותרת תחילת סצנה: חלק 3 (אנטר) להנות
זואי מוש: רוצות לשחק בשם משפט חבר?
נועם ריין: מה זה שם משפט חבר?
אוליב אשטמקר: את לא מכירה? זה הולך ככה, קוראים לך נועם ריין, ריין זה גשם, עכשיו נועה מוצאת משפט עם גשם
נועה גילמן: אוקיי, אממ, מי שנרטב אינו פוחד מהגשם?
נועם ריין: נייס
אוליב אשטמקר: עכשיו אנחנו צריכים להתאים את המשפט לחבר שאנחנו מכירים. כאן זה ברור, ריפי
זואי מוש: אחרי שכל אחד בוחר משפט עם גשם, עוברים לשם הבא
נועה גילמן: תור מי?
אוליב אשטמקר: תורי. אין לתקן את הגג, כאשר יורד גשם
זואי מוש: זה כל-כך נכון
אוליב אשטמקר: לגמרי. בשביל זה אנחנו כאן בחופשת בנות
נועם ריין: רק בגלל שאני יודעת, שזה בחיים לא יקרה, אני אספר לכם, אני מאוהבת בריפי
אוליב אשטמקר: הגיע הזמן. אני יכולה לארגן לכם דיט אם בא לך (לשנות למילה "דייט" בעריכה)
נועם ריין: את לא מבינה. זה לא טוב. אני לא רוצה את זה
זואי מוש: למה לא?
נועם ריין: ככל שאני רואה אותו יותר, ואוהבת בו יותר, אני מרגישה פחות טוב, פחות אני
אוליב אשטמקר: ברור. אתם דומים מדי. אם המיקמקים שונים, יש יותר נושאי שיחה, קחו לדוגמא אותי ואת אמיר
נועם ריין: את זה שנפרדתם, והבאת אותנו לחופשה כדי לשכוח ממנו?
אוליב אשטמקר: לא. ואוו, הניחושים שלי הרבה יותר טובים משלך. אני ואמיר בכלל לא מאוהבים
זואי מוש: אז לא הבנתי נועה גילמן: אז למה התכוונת כשאמרת שאת באת כדי לשכוח ממנו?
אוליב אשטמקר: במיקפולקו היינו זוג שההורים שלנו שידכו. ההורים שלו כבר לא חיים. אנחנו מנסים להיות זוג, בשביל ההורים שלנו, אבל לאכול במיקפה ביחד, זה פחות הקטע שלנו. אנחנו יותר בקטע של תחרויות דמקה, אבל העלימו את הדמקה, מהפארק והמקדש שבגונגל, אז לקחתי צעד אחורה. אני לא רוצה לשעמם אותו
זואי מוש: למה אתם ביחד אם את לא אוהבת אותו?
אוליב אשטמקר: כבר אמרתי לך, כבוד להורים
גילמן: מה עם מה שאת מרגישה?
זואי מוש: אם הוא מרגיש כמוך, אני חושבת שההורים שלכם יעדיפו, שתהיו זוג עם מיקמקים שאתם אוהבים
אוליב אשטמקר: באנו לכאן לשכוח מבנים. זואי, תורך למשפט עם גשם
זואי מוש: אוקידוקי. החיים הם לא עניין של, המתנה לסערה שתעבור, אלא ללמוד איך לרקוד בגשם
אוליב אשטמקר: עוצמתי נועם ריין: נייס
נועה גילמן: מאיפה לקחת את המשפט הזה?
זואי מוש: שאלתי את מדל במיקטוק, על משפטים עם גשם, לפני שהצעתי את המשחק
אוליב אשטמקר: מר שעת אחת! (לחבר למילה "מרשעת" בעריכה) נועם ריין: אמרנו בלי בנים
נועה גילמן: זה חוקי לחפש משפטים מראש?
אוליב אשטמקר: לא באמת, אבל זואי תמיד מחפשת משפטים מראש
זואי מוש: לא תמיד תמיד, לפעמים
סצנה מס' 9 - שדה התעופה
נועם ריין: למה אנחנו לא, עוזרות להן עם המזוודות?
אוליב אשטמקר: כי אנחנו מדברות על ריפי
נועם ריין: נופ (אימוגי חיוך כדי לעמוד, מחכה כמה שניות אחרי שהוא נעלם, מורידים את האימוג'י בעריכה)
אוליב אשטמקר: את יושבת איתי כאן, ומקשיבה למה שאני אומרת לך, ברור? (נועם ריין מתיישבת)
נועם ריין: רק מקשיבה?
אוליב אשטמקר: ברור. מה את מרגישה, כשאת עם ריפי?
נועם ריין: שמזל שאני לא כאן איתך, עם השאלות האלה (אימוג'י שמורידים בעריכה כדי לעצור את הריקוד)
אוליב אשטמקר: אנחנו עוד רגע על טיסה למיקמק סיטי. תאמיני לי שאת רוצה את השיחה הזאת. תני לי לספר לך משהו על ריפי. ככל שהוא מרגיש יותר רגשות לאחרים, ככה הוא יותר מתנהג, כאילו הם אחוקים. בהתחלה הוא קרא לנועה יפיופה כל הזמן. הוא אומר למקסימה, כמה היא מקסימה, כי משחקי מילים הם, הדרך שלו להסתדר בחיים. הוא לא באמת כזה קליל, כמו שהוא גורם לאחרים לחשוב, ואם את מקשיבה לבדיחות שלו, את שמה לב שהן לא ברמה הכי גבוה. הוא לא ממש טוב בלדבר עם אחרים, אבל לפי איך שהוא מתנהג לידך, ואיך שהוא מדבר עליך, ברור שהוא בקטע שלך. (פאוזה). תדברי איתו כשנגיע למיקמק סיטי, סגור?
נועם ריין: נראה (חושך עם תו נמוך שמרמז שסוף הפרק, חוזרים לאותו השוט במהירות זהה ליצירה) או שאני יכולה להישאר במיקפולקו, על חשבונכם ולא אפגוש אותו בחיים (פאוזה)
אוליב אשטמקר: יודעת מה? המשפחה שלי בדיוק קנתה לאחותי, איזו מלגה נחמדה למסלול אומנות חדש, באקדמיית המיקצוינים. אתן יכולות להיות ביחד, במגורים של התלמידים, עד שתרגישי בנוח לחזור לדבר עם ריפי. הכל עלי ועל המשפחה שלי, כל עוד את חוזרת, מתי שאת מוכנה להתמודד איתו. עסקה?
נועם ריין: בטח ברור (פאוזה קצרה, אך מורגשת. חושך)
© פרק זה נכתב יחד עם השחקנים של הדמויות. אין לכתוב פרקים נוספים עם דמויות אלה ללא אישורן.
|
|
