קהילה - היצירות של פווטא16
|
|
|
|
|
להיות גיימרית - סיפור לכתב אורח
|
04/07/2021 |
חלק מהסיפור מבוסס על חיי האמיתיים (חוץ מהסוף) . ישנם פרטים ששיניתי והמצאתי לעלילה מעניינת יותר (שיניתי שנים, שמות, מקומות וכאלה).
פרק 1: ההתחלה
השנה 2016 כיתה ג’ ואני בת 8.
היום הראשון ללימודים! יום שהרבה ממנו רוצים לעשות שינוי בחיים לטובה.
התארגנתי לבית הספר, אמא שלי הסיעה אותי וזה היום ששינה את חיי.
נכנסתי לכיתה וזיהיתי את כל הכיתה ועוד פרצוף חדש שלא הכרתי, קראו לו טל. “היי רותי!” אמרתי למחנכת שלימדה גם שנה קודמת.
“היי מאיה! מתרגשת לשנה החדשה?” שאלה רותי.
“מאוד!” עניתי.
“היי רותי, מי זה הילד החדש הזה?”
“אה את מתכוונת לטל? הוא בא מאזור הצפון ולפי מה שהבנתי הוא יעשה קצת בעיות” ענתה.
“שלום לכל התלמידים! אני רוצה שתכירו את טל, הילד החדש” .
כל הכיתה הסתכלה אליו וטל הרגיש נבוך.
אחרי שלבי ההיכרות בכיתה הגיעה ההפסקה.
יצאתי לשחק עם הבנות ואז ראיתי את הבנים בכיתה מדברים עם טל.
מרוב נסגרות שהייתה לי, הייתי חייבת לדעת על מה הם מדברים. הם ישבו על ספסל גדול שקרוב לכניסה אחת של הבית ספר, אז תכננתי להיכנס מכניסה אחרת ולהקשיב להם, וזה מה שקרה.
התוכנית יצאה לפועל והתקרבתי מספיק בשביל לשמוע על מה הם מדברים.
“קנו לי מקלדת, עכבר, אוזניות, מסך ומחשב חדשים. עכשיו יהיה לי יותר קל לכסח אנשים בפורטנייט” אמר אחד הבנים.
“חחח אני מפרק אותך מבלי למצמץ.
גם יש לי הרבה ויבאקס!
יודע מה? בוא לשחק נגדי ונקבע מי יותר טוב. אוקיי?” אמר טל.
הבן הסכים להצעה.
אני שבקושי הבנתי מה הם אמרו, כי הם השתמשו בהרבה מילים שלא היה לי מושג מה הם. “
אחרי כל הדיבורים שלהם הבנתי שהם מדברים על משחקי מחשב, והמקרה הזה הם דיברו על המשחק הספיציפי “פורטנייט” .
חלק 2: מה זה כל זה??
נגמר היום הראשון והגעתי הביתה.
באותו הזמן היו לנו מחשב מאוד חלש ובואו נגיד “גרוע” .
הייתי מאוד סקרנית והחלטתי לנסות להוריד בכל זאת במחשב כי לא הבנתי מה זה כל זה ואיך משתמשים בזה. לחצי על כל כפתור שהיה כתוב בו הורדה ובסופו של דבר הצלחתי.
מצאתי כפתור גדול יותר מכולם שכתוב אליו “play” .
למרות שאני מאוד לא יודעת אנגלית בכל זאת הצלחתי להבין.
לחצתי אליו ונכנסתי לעולם מגניב שממש לא הבנתי מה הולך בו.
לחצתי על כמה כפתורים שאפשר שיקרה משהו ואז עליתי על איך לזוז. ראיתי עולם ולא הבנתי והתחלתי להשתעמם. כמו דקות אחרי זה המחשב פשוט נכבה.
הדלקתי ועשיתי הכל מחדש והוא שוב נכבה.
הלכתי לאבא שלי ושאלתי:
“היי אבא, אני מנסה לשחק משחק במחשב אבל כל פעם שאני נכנסת לזה המחשב נכבה” אמרתי לאבא שלי.
“אולי פשוט המשחק הזה כבד מדי למחשב והוא לא יכול להחזיק מעמד מרוב עומס“ ענה אבא שלי.
לא הבנתי כלום ממה שהוא אמר חוץ מזה שזה כנראה לא יעבוד לי.
לקח לי קצת זמן בשביל להבין שאפשר להוריד את זה גם בטלפונים! אבל מסוגים שונים.
לאמא שלי היה הטלפון היחיד שהיה אפשר להוריד בו את המשחק.
שאלתי:
“אמא אפשר להוריד משהו בטלפון שלך?“
“כן אבל אני אצטרך אותו תכף” ענתה אמא שלי.
הורדתי, והצלחתי להמשיך לשחק.
תוך כמה ימים התחלתי להתעניין במשחק, והתחלתי לראות סרטונים של גיימרית אחרים.
בהתחלה, חשבתי שאני טובה במשחק הזה אבל הופתעתי לגלות שאני מאוד גרועה לפי הגיימרים האחרים.
הבנתי שבטלפון אין אפשרות לשחק כל כך טוב כמו במחשב.
פרק 3 זה קל מאוד!
לא וויתרתי במשך השנים, הכרתי חברים וחברות! היה לי מאוד כיף במשחק.
לא שמתי לב שהוא מאוד השפיע על החיים האמיתיים שלי.
התמכרתי בצורה קשה מאוד כי היה לי כל כך הרבה חברים וכל כך הרבה כיף במשחק!
עד שיום אחד אבא שלי החליט לשים סוף להתמכרות הזאת.
“מאיה, את יכולה לבוא לדבר איתי שניה?“
שאל אבא שלי.
“חכה אבל אני באמצע משחק אני שניה באה!” .
סיימתי את המשחק ואמרתי ביי לחברים כי כבר שעה מאוחרת.
“כן אבא? מה רציתה?”
“תקשיבי, אני לא מוכן שתמשיכי להיות מכורה ככה למשחק הזה. אני רוצה שתעשי משהו אחר עם החיים שלך. “ אמר אבי.
“זה הדבר היחיד שיש לי לעשות אבא! מאוד משעמם לי!” אמרתי.
“אם ככה אז מרוב שעמום תמצאי עוד דברים אחרים לעשות. ואני יתחיל בכל שאני לא נותן לך רשות לקחת את הטלפון שלי אמא יותר בימים הקרובים עד שתמצאי דברים אחרים לעשות“ .
“מרוב עצבים פשוט קמתי בבכי ויצאתי מהחדר” .
“למה זה מגיע לי? הוא פשוט מעצבן!” מלמלתי בעצבים.
את הימים בלי הטלפון העברתי בכך שעשיתי שיעורים ומטלות שלא עשיתי מרוב ההתמכרות.
היום בו אבא שלי עומד להחזיר לי את הרשות לקחת את הטלפון של אמא קרב וקרב.. עד שהוא הגיע.
נכנסתי למשחק וכל החברים כבר לא היו הכי מעוניינים לשחק איתי אחרי שסיפרתי להם מה אבא שלי עשה.
הייתי הרוסה ומזה רק רציתי להשתפר.
אמרתי לעצמי בלב:
“מה אני צריכה בשביל להיות טובה ? מכשיר יותר טוב! “
ההורים שלי לא היו מעוניינים בכלל לקנות לי משהו שיגרום לי יותר להתמכר למשחק.
אז עשיתי עיסקה עם ההורים שלי, שאם אני יוציא ציונים טובים, ואשקיעה בלימודים, הם יקנו לי פלייסטיישן!
ואז השקעתי בלימודים הוצאתי ציונים טובים והם קנו לי! בתנאי שאמשיך להיות חרוצה.
פרק 4: חזקה יותר
מאז שעברתי לפלייסטישן נהייתי הרבה יותר טובה! הצלחתי הרבה יותר מאז שהייתי בטלפון. אבל בכל זאת רציתי את ההכי טוב שאני אוכל לכפר על איך שהתנהגו אליי בטלפון.
חשוב לציין שהרבה אנשים קראו לי גרועה והשתמשו במילים לא יפות בלשון המעתה.
הסכמתי עם ההורים שלי שאני מכירה מחשב שישמש אותי ללימודים והם הסכימו גם שיוכל להחזיק משחקים כבדים.
ממש שמחתי ובלי לשים לב נהייתי מאוד מאוד מאוד טובה במשחק!
המשחק שיפר לי את האנגלית כי גם מדברים עם אנשים מכל העולם!
נכנסתי לאתרים שאפשר להכיר בהם אנשים לשחק איתם!
“היי טום!! רוצה לשחק משעמם לייי” שאלתי את אחד מהחברים שלי.
“כןןןןן יש עדכון ממש מגניב ראית? “ ענה.
“ראיתי ואנחנו חייבים לשחק! “ עניתי.
ככה הכרתי הרבה חברים מהאתר הזה.
לאט לאט ראיתי שלבנות שיותר טובות מבנים יש כוח אבל יש אנשים שפשוט מקבלים את זה שונה.
כשאני אומרת מקבלים את זה שונה אני מתכוונת שהם מתייחסים אליי שונה, מדברים שונה, ומתנהגים בכלל שונה.
להיות שונה ומיוחדת הפך להיות הדבר הכי טוב שקרה לי.
מרוב שהייתי כל כך טובה, החלטתי לפתוח ערוץ יוטיוב.
הערוץ שלי מאוד הצליח והגיע לאלפי מנויים! ואפילו הצלחתי לעשות מזה כסף !!!
להיות גיימרית, זה המתנה הכי טובה שקיבלתי.
- הסוף -
אז הסיפור אולי קצר, אבל הוא בעל מסר גדול מאוד -
בנים, בנות, יש לכם חלום? ואתם לא ממש התקבלתם אליו בברכה בהתחלה? אל תפחדו, ותמיד תמשיכו לנסות!! דברים טובים קורים מרצון, מסירות והסתכנות.
לכו בעקבות החלום!!!!!!
מקווה שאהבתם והבנתם!!
מקווה להופיע בכתב אורח!
פווטא16
|
|
מוקדש
לכולם!!!!!!!!!!! | |
|
|
|
|
|
|
105
|
|
|
|
|
|
|
|
|
04/07/2021 12:35 |
פרומוס12 |
3
|
תקשיבי.
אני קוראת יותר מדי ספרים בשביל לדעת שיש לך כישרון שאת יכולה לממש שמשהו הרבה יותר גדול!
יש לך את התכונה כדי להיות סופרת.
לדעתי כדי לך להמשיך בנוסף לכל הגיימריםם וזהה
לכתוב ספרים, או סיפורים קצרים. |
|
|
|
|
|
04/07/2021 10:48 |
מורנוש1001 |
2
|
סיפור מקסים!!
(סיפרת עלי?! חחח סתם) |
|
|
|
|
|
04/07/2021 10:09 |
ביגל7759 |
1 |
|
סיפור יפה |
|
|
|
|
|
|
|
