|
בית הבובות הקסום! מאת-קסם780
|
19/07/2021 |
היוש נודלסים שלנו
מה קורה?
איתנו אחלה!
היום סיפור שאני (קסם780) כתבתי! בית הבובות הקסום!
ככה קוראים ל!!!
אזז יאללה
קריאה מהנה כ :
____________________________________________________________________________
פרק ראשון: הכירו אותי
היי כולם, אני קים הדר ויש לי בלוג אופנה.
אני באה ממשפחה די קטנה... יש את אבא שלי מאור, אמא שלי טלי , ואחותי הקטנה מיכל.
אני בת 10 ובקרוב אהיה בת 11. אבל מה שהכי אני אוהבת בימי הולדת זה אתה מתנות!
זה גם תמיד מסקרן לדעת מה יביאו לי ליום הולדת....
האמת שבתור ילדה בת עשר אני ממש מצליחה בעסקים. אני בתחום היוטיוב ויש לי 12K עוקבים!
ולקראת היום הולדת שלי אני מסוקרנת עם זה יהיה קשור לבלוג שלי.
פרק שני: יום ההולדת
היום זה היום!
אני לא מאמינה שזה קורה אבל היום אני בת11!!!!
היום הולדת מתחילה בשתיים וכל הכיתה מוזמנת! הבנים הבנות והמשפחה...
הנה זה מתחיל... לבשתי חולצת בטן לבנה צמודה וחצאית משבצות אדומות ונעלי עקב שחורות מבריקות!
והנה הם מגיעים הילדים מהכיתה באים!
המתנות מגיעות אלי ואני סופר מתרגשת במיוחד מ-אורי..
הילד הכי חמוד ונחמד בשכבה. הוא נתן לי את המתנה ומכל המתנות היא הייתה הכי גדולה!
לכבוד יום ההולדת אמא הזמינה סדנת אוכל לבנים ולבנות והכנו ספגטי ורביולי בטטה ובינה הגבינה הייתה בצורה מרובעת רגילה והבטטה הייתה בצורת עיגול כדי שלא נתבלבל.
סיימנו להכין והפעילות של הסדנת אוכל מכניסות לבישול ובנתים אנחנו רוקדים מול הטלוויזיה ושרים קריוקי.
האוכל מוכן! כולם יושבים בשולחן ומחכים לאכול... הריח התחיל להתגלגל לי על קצה הלשון, טעמתי וזה היה וואוווו.
פרק שלישי: המתנה של אורי
נגמרה היום הולדת ואני רצה לפתוח את המתנות. שמרתי את של אורי לסוף כי זה היה המתנה הכי גדולה מכולם.
קיבלתי: כסף, בגדים, בשמים, איפור, ועוד. אבל לא התרגשתי מכלום כי חיכיתי לפתוח את המתנה של אורי...
פתחתי וזה היה...: בית בובות?!
כאילו באמת?!?!?!
בנים.. הם לא יודעים לבחור מתנות...
אבל מה שלא ידעתי זה שזה.. בית בובות קסום! לפתע היה נצנוצים באוויר שבאו מכיוון בית הבובות. ואני, לא חשבתי שזה אמיתי...
פרק רביעי: בית הבובות
לפתע אמרתי לעצמי מעניין איך זה מרגיש להיות כזאת קטנטנה ופתאום!
כאילו זה איזה לחש קסם הופעתי בקומה הראשונה בבית הבובות במטבח!! היה שם סירים גז מקרר ועוד...
ומאחורי הדלת היה את חדר האוכל ומעל המטבח היה חדר ארונות ומעל חדר האוכל היה חדר שינה וככה זה המשיך לעוד ועוד חדרים...
ואני עדיין לא מאמינה שאני כזאת קטנטנה כמו בובה שאפשר להלביש אותה והיא בתוך בית בובות.
ואז חשבתי לעצמי... : "אוי לא! אסור שאחותי הקטנה מיכל תראה אותי ככה.. היא ממש אוהבת בובות"
ולפתע הייתה דפיקה בדלת שבחדר שלי ואני רצתי לחדר אוכל שבבית הבובות והתחבאתי מתחת לשולחן האוכל.. היה אסור שאמא שלי תראה אותי ככה!
היא בדקה עם אני בחדר שלי כי היא לא מצאה אותי.. היא לא מצאה אותי בחדר שלי והמשיכה לחפש בכל הבית.
ולא מצאה... ומרוב שהיא הייתה עייפה מהיום הולדת עצרה רגע והישבה על הספר ומיד היא
נרדמה!
זה נתן לי עוד זמן לחשוב מה עושים...
פרק חמישי: חיי בית הבובות
התחלתי לבנות לי חיים בבית הבובות , הכנתי שניצלים במטבח , החלפתי בגדים בחדר ארונות ובסוף היום הלכתי לישון בחדר השינה.
אבל בסוף.. התחיל להימאס לי מבית הבובות.
כאילו באמת כמה זמן אפשר לחיות בתוך אותו הבית בלי לצאת לבריכה, לגינה, או לפארק, אי אפשר לראות עולם מבית הבובות!!!!!
אמרתי לעצמי שאני חייבת עד סוף היום למצוא פיתרון!
וחשבתי שלאורי לא היה אמת אכפת מה לקנות לי במתנה ליום הולדת כ אם היה לא אכפת הוא היה קצת יותר מבחין... שיוצא מבית הבובות נצנוצים באוויר! ולפחות הוא היה מברר משהו
פרק שישי: הפיתרון
הלכתי לישון צהריים בחדר השינה כי הייתי קצת עייפה.
וכשישנתי עלה לי הפיתרון בחלום! כאילו עם אמרתי: "מעניין איך זה מרגיש להיות כזאת קטנטנה" אז עם אגיד ההפך אולי זה יעזור!
המשכתי לישון ולא התעוררתי מהחלום אבל עדיין זכרתי אותו.
קמתי ולפתע.. שחכתי! זכרתי רק שמצאתי פיתרון איך לצאת מפה אבל לא זכרתי מה הוא היה!
סידרתי את בית הבובות, הכנתי אוכל, קיפלתי בגדים, ועשיתי עוד מלא דברים מרוב לחץ..
אבל עדיין לא הצלחתי להיזכר עד שפתאום.. מרוב כל מה שעשיתי נרדמתי והפיתרון שוב עלה לי בחלום! והפעם קמתי ואמרתי בקול: "מעניין איך זה מרגיש להיות כזאת גדולה" וחזרתי לגודל האמיתי שלי!
כל כך שמחתי! ועד היום הולדת הייתי מאוהבת מאורי ונראה לי שגם הוא מאוהב בי אבל מאז כל מה שקרה לי אני כבר לא בו אבל נראהלי שהוא בי.. אבל עדיין אני לא מדברת איתו יותר כי עד כדי כך לא היה לא ככפת ממני!
אבל אני לא חושבת עליו יותר זה יום ההולדת שלי ואני שמחה בו.
הסוף!
____________________________________________________________________________
אז זה היה הסיפור!
מקוות שנהנהתם.. D:
ויאללה..
ביוש נודלסים שלנו
|
|
