|
סיפור לכתב אורח: השרשרת האבודה
|
19/07/2021 |
מציאות חדשה
הקדמה:
שלום קוראים לי בריאנה ואני בת שש עשרה גרה בלונדון בעיר מאליבו
יש לי שכן שקוראים לו ג'יימס
ויש לי משפחה טובה לא רעה. וכמו שאתם בטח מדמיינים זה כמו הארי פוטר
שאני קוסמת או שאני כמו פרסי ג'קסון שאני חצויה אני לא זה ולא זה
אני ילדה רגילה כמוכם אבל פה לא נגמר הסיפור
אז אני לומדת בבית ספר שקוראים לא
The girls are in control
שם קצת מוזר ואם אתם חושבים שאני הכי טובה בכל הדברים אני
לא רק במבחנים אני מקבלת ציון טוב ואני לא מבינה את זה.
מחר יום ראשון ללימודים בכיתה י' אני לא ממש מתרגשת כי זה כל שנה אותו דבר
באים לבית כעבור יום כל המורות מתחנפות אליך אל תשאלו אותי למה כי אני עצמי לא מבינה!
פרק שני: אני מותקפת על ידי סוהרסן ומתעלפת
קמתי בבוקר התלבשתי ויצאתי לבית ספר עם החבר שלי
וחברה שלי שלא הכרתי לכם קוראים לה אנה והיא החברה הכי טובה שלי
כמעט כמו אחותי כמעט! הגענו לבית ספר והרגשתי די מוזרה לא שייכת
למרות שאני בבית ספר הזה מגיל שתיים עשרה טוב אבל כמו שאומרים התחלה חדשה דבר חדש או שרק אני אומרת? נכנסתי לבית ספר וראיתי ישר את מקאנזי הוליסט חברה טובה שלי וממש היה לי כיף וכמו שאמרתי מיד אני מוקפת חברות איזה כיף! הרגשתי כמו נצח שאני מדברת עם כולם אבל בדיוק היה הצלצול הלכתי לכיתה בחברת כל החברים שלי כשהגעתי לכיתה לא זיהיתי את המורה וזה היה מוזר כי בדרך כלל אני מזהה את כל המורות אבל לא התלוננתי ישבתי במקום שלי ליד ג'יימס והשיעור התחיל המורה תחילה הסתכלה עלינו אחר כך אמרה לכולם לאמר את שמם שזה היה מוזר כי יש לה רשימת שמות הסתכלתי על ג'יימס וסימן לי בלחש אחר כך שהשיעור נגמר יצאתי שניה להתקשר לפרסי החבר שלי סיפרתי לו והוא אמר שאפקח עיין אחרי שנגמר גם השיעור השני הלכתי עם אנה לחצר לדבר כשדיברנו ראיתי את המורה החדשה שקוראים לה דוזסי קראמבל עם מישהו
שלבש גלימה שחורה על כולו מתחבאים מאחורי עץ מיד אמרתי לאנה שניה והתקרבתי לראות מקרוב ככל שהתקדמתי הרגשתי את הגהינום נבהלתי ועצרתי ליד עץ שהיה לידי לקחתי את הפלאפון שלי וצילמתי הכי קרוב שיכלתי לפתע גברת דוזסי קראמבל הופיע מאחורי נרתעתי והלכתי לאחור גברת דוזסי קראמבל חייכה מין חיוך רשע ומפחיד ושאלה מה את עושה כאן גמגמתי: אני רק משחקת עם חברה ידעתי שהיא לא שייכת לכאן והתקרבתי ובחנתי אותה לפתע מישהו קפץ עלי בגלימה שחורה כמו שראיתי שדיבר עם גברת דוזסי קראמבל הוא עטף אותי וצרחתי הכי חזק שיכלתי והתעלפתי בינתיים חברה שלי אנה שמעה אותי צורחת והלכה לראות מאיפה הצעקה וראתה שני אנשים לבושים בגלימות שחורות והראש שלהם היה שחור עם עיגול באמצע היא צעקה חזק וכולם באו ולא הבינו מה קרה ואז שמעתי אותה אומרת משהו שם ואז האיש בגלימה סרט אותי בכל הגוף וכול הגוף שלי נקרע לחתכים
והתעלפתי
פרק שלישי: התעוררתי במקום אחר לחלוטין
אני לא ממש זוכרת מה קרה אחר כך אבל עדיין לא התעוררתי רק חלמתי המון חלומות ממש מוזרים על סוהרסנים ומפלצות וכלבי שאול
שהתעוררתי ראיתי שאני במקום יפיפה מול הים בשקיעה והמון אנשים סביב מיטתי
בביתן ממש יפה ניסיתי לקום אבל ירד לי דם כל פעם שקמתי הייתי מבולבלת בהתחלה כי אף אחד לא שם לב שקמתי ואז ראיתי את הדבר הכי מוזר בעולם!
סוס שהוא חצי אריה חצי סוס חצי בן אדם יכולתי עוד פעם להתעלף אבל פתאום ראיתי את פרסי ועומר מחזיקים אותי בגב הייתי עוד יותר מבולבלת כי מה הם עושים פה? הוא לי הסוס התקרב אלי וחייך אלי חיוך נעים ואמר: שלום שמי קירון ואני ליונסוס
שלום אמרתי בבלבול נדהמתי לראות שאני באמת באמת במחנה החצויים למרות שאני לא חצויה הרגשתי לא טוב וההמון סביבי הלך והתמעט בלחשושים
עומר הושיט לי יד ואני הושטתי לו ואז התעלפתי אני רק זוכרת את קירון רץ אלי ואז פשוט כלום למחרת התעוררתי מוקדם מאוד הרגשתי קצת יותר טוב קמתי מהמיטה התלבשתי בבגדים שלי מכנסי ג'ינס צמוד וחולצת בטן לבנה
הלכתי בשקט לכיוון הים כי הים זה מרגיע אותי התקרבתי למים ואז ראיתי משהו יותר נכון מישהו הוא היה לבוש בבגד ים חשבתי שזה עומר אבל אז התקרבתי והבחנתי שזה לא עומר או פרסי הוא הסתובב אלי ואמר: שלום את בטח לא מכירה מי אני פוסידון אל הים השבתי לו שלום פוסידון? כן אמר שם די מוזר אבל אני אוהב אותו בטח את מכירה את בני פרסי ג'קסון הבטתי בתדהמה פרסי זה בנו של אל הים? חשבתי הוא הסתכל אלי ואני הסתכלתי עליו ואז עזרתי אומץ ושאלתי אם פרסי הוא הבן שלך גם אני שייכת למישהו? הוא הסתכל אלי כאילו נפלתי מהירח ואז חזר לפרצוף שלו ואמר: כן את גם שייכת למישהו את שייכת לאל Everything
לא הבנתי יש עוד אלים חוץ מהאלים שקראתי? שאלתי את פוסידון
הוא הנהן שאלתי אותו עוד שאלה שקצת הייתה חצופה אבא שלי הוא אל גם אמא שלי ומזה עושה האל הזה?
הוא נראה מבולבל עוד יותר אבל אמר: הורייך הן האלים הכי גדולים יש להם את כל הכוחות של כולם הם הקימו את האולימפוס ובכלל את כל ההתחלה של האלים הם הגיבורים ביותר הורייך!
נדהמתי וחשבתי בראש שלי ההורים שלי עם ההורים שהקימו את הכול!
וואו אמרתי בלחש ואז שאלתי שאלה אחרונה: אז מי היו ההורים שהיו אצלי בחיים ולא באולימפוס? הוא אמר זה לא העת לומר חשבתי שלא להמשיך והנהנתי לפתע ראיתי מישהו מציץ ופוסידון נעלם
פרק רביעי: אני מגלה שאני אלת Everything היחידה
נשארתי לבד בחוף התיישבתי על החול וחשבתי מי היו הורי בחיים הרגילים?
חשבתי וחשבתי וכבר התחיל לכאוב לי הראש עד ששמעתי מישהו קורא בשמי קמתי ורצתי מהחוף שראיתי מי קורא לי ראיתי שזה פרסי ניגשתי אליו והוא הושיט לי פתק ניסיתי לשאול משהו והוא השתיק אותי הייתי מבולבלת מאוד אף פעם פרסי לא עשה לי ככה הנהנתי ואז פרסי אמר לי את הפתק הזה אל תפתחי עכשיו רק שתהיי לבד לא ליד אף אחד הנהנתי והוא אמר לי לבוא אחריו שיעשה לי הדרכה הלכנו דרך שדות ויערות וחופים עד שהגענו למבנה בתים הוא אמר לי לבוא אחריו בשקט והלכתי אחריו עברנו דרך בתים כחולים ירוקים שחורים עד שהגענו לבניין הכי יפה שראיתי הוא נעצר וסימן לי להיכנס נכנסתי ראשונה והוא אחרי ואז פלטתי וואו! הוא חייך ואמר זה הביתן שלך! הייתי מבולבלת ושאלתי מה?! רק הרגע הגעתי למה איך אבל מה? הוא אמר לי שרק מי שהיא בת לאלה מיוחדת מקבלת כזה ביתן הנהנתי ומיד הלכתי למיטה לשבת כי כאב לי הרגליים
התיישבתי והרגשתי הרגשה חמימה ומלטפת חייכתי חיוך ושאלתי אם אני יכולה לפתוח את הפתק פרסי אמר: אני מעדיף שתפתחי שאני לא יהיה פה הנהנתי ושאלתי אותו האם אני חצויה הוא אמר שאני לא בגלל שההורים שלי הם המלכים אמרתי: אממ טוב? הוא התיישב לידי וראיתי שהוא מסתכל על התמונה שלי מהילדות נדהמתי לראות שהוא באמת מתעניין בזה ואז חייכתי וגם הוא חייך ואמר לי: אני ביתן מולך עם תרצי משהו פשוט תדפקי ותפתחי אמרתי לו טוב. ושאלתי אותו אבל הוא כבר הבין ואמר לי שאני כן יכולה לפתוח את הפתק חייכתי חיוך חמים והוא יצא. פתחתי את הפתק ונדהמתי לראות שהוא כתב לי בקשה כי הוא יכול לומר לי אבל לא הספקתי לקרוא עד שראיתי מישהי ליד המיטה שלי שוכבת על מיטה שהיא אותו דבר לא רציתי להעיר אותה אבל לא התאפקתי קמתי מהמיטה ואמרתי בלחש: היי
היא פתחה עין ואז קמה מהמיטה והתרחקה בתדהמה הייתי מבולבלת מה קרה? אמרתי : שלום קוראים לי בריאנה ואני בת שש עשרה איך קוראים לך?
היא התקרבה ואמרה : שלום קוראים לי אנבת', חייכתי חיוך חמים וגם היא חייכה ואמרה שהיא לא מאל Everything
היא מאלת החוכמה אתנה הסתכלתי בפליאה ואז היא הסבירה שגם היא בת יחידה ואמרתי לה : הכל בסדר אני בטוחה שנהיה חברות ואפילו יש לי מתנה לא היה לי ממש מתנה אבל הרגשתי שאני צריכה לתת נתתי לה שרשרת עם חצי לב שכתוב עליו ''אנבת'' ושמתי לי שרשרת שכתוב עליה בריאנה הופתעתי שזה מה שהיה לי על שידת האיפור אבל אני לא מתווכחת היא אמרה וואו וענדה את השרשרת היא חייכה וחיבקה אותי ואני חיבקתי אותה היא התרחקה ממני מסמיקה ואז היא אמרה נלך לחדר האוכל ויצאתי אחריה
פרק חמישי: אנחנו מותקפים בחדר האוכל על ידי סוהרסנים
אני ואנבת' הלכנו לכיוון החדר אוכל ובדרך הראתה לי דברים שפספסתי
נדהמתי לראות שפספסתי את המקומות האלו אבל לא התלוננתי שהגענו לחדר האוכל אנבת' הובילה אותי לשולחן שלנו והתיישבנו היא הסתכלה עלי אבל לא הסתכלתי עליה רק ישבתי וחשבתי מתי אני אראה מה כתוב בפתק היא אמרה שהאוכל בא עכשיו פשוט מנהל המחנה אומר עכשיו כמה דברים הסתכלתי עליה והנהנתי לא הכרתי את המנהל אבל לפי הפרצוף חשבתי שהוא לא מחבב אותי
אבל לא ידעתי את זה בוודאות שהתחלתי להיות רעבה בדיוק הגיעה האוכל וגביע ריק בלי שום משקה ליד. אנבת' הבינה את זה ואמרה שאני נוקשת על הכוס אומרת מיץ וזה מופיעה אבל בטעות לא נקשתי על הכוס אלה באוויר ואמרתי מים ואז כוס מים חדשה הופיע לי נדהמתי איך יכול להיות כדי לראות שאני לא הוזה נקשתי באוויר אמרתי תפוח ותפוח הופיע לי ביד נדהמתי וחייכתי חיוך גדול שהתחלתי לאכול שוב הרגשתי את ההרגשה שהרגשתי מול גברת דוזסי קראמבל קפאתי במקום הרגשתי את זה מתקרב. קמתי בכל המהירות והלכתי לכיוון היציאה אנבת' לא שמה לב אלי היא רק התעסקה באוכל שלה. ראיתי במרחק כמה מטרים מישהו מכוסה בגלימה שחורה עם פרצוף שחור ועיגול באמצע פלטתי בטעות צרחה ורצתי, ראיתי אנשים קמים ומנסים לדעת מה קורה ואז חשבתי: אני צריכה חרב
נקשתי באוויר ואמרתי חרב הופיע לי חרב גדולה עם אבני חן לבנים נוצצים עם נצנץ ורוד מיד ידעתי שזה החרב שלי רצתי מהר לכיוון האיש בגלימה ובלי כוונה אמרתי משהו בנחשית: אשש ירוקה היה הבזק ירוק לכיוון האיש בגלימה והוא נעלם שהסתכלתי לאחור ראיתי את כל המחנה עומד מאחורי בפה פעור מתדהמה ואמרתי את הדבר האחרון שהייתי צריכה לומר: אה אה היי אממ ראיתם את ההבזק הירוק? קירון דהר לעברי ואמר שאני צריכה להיות בשיעורי לחימה בחרב נדהמתי, הסתכלתי עליו ואמרתי: אממ אוקי…?
למחורת הייתי גולת הכותרת כל מי שפגש אותי לחץ לי יד אבל לא ממש נהנתי מזה ואז נזכרתי הפתק שפרסי נתן לי! רצתי לביתן שלי לקחתי את הפתק וקראתי "לבריאנה היקרה האם אני יכול לצאת אתך למסע? פרסי.'' קראתי את זה כמה פעמים ונדהמתי למה שפרסי ירצה אותי תמיד הוא לא היה איתי רק ג'יימס אוף חשבתי אבל שמתי את הפתק בכספת שלי ויצאתי לשיעור הלחימה שקירון ביקש ממני. שהגעתי הייתי לבד אז לקחתי את החרב שלי עם הנצנצים והיהלומים וניסיתי להילחם עבד לי טוב וחשבתי לי שלא עשיתי בחוכמה כי עם משהו היה רואה היה רואה פה כלום מלבד זירה עם המון המון בלגן שבור התביישתי קצת שעשיתי את זה חשבתי לסדר אבל אמרתי לעצמי שלא, וחזרתי לביתן שלי חשבתי לעצמי אולי קצת לעשות תחביבים. אז הלכתי לחוף הבאתי לי את המחצלת ושמתי אותה על החול היה לי כיף על החול אבל לא שמתי לב שמישהו מאזין לי אני פשוט שונאת שמאזינים לי ואז הבחנתי מי זאת הייתה אפרודיטה אלת אהבה.
עצרתי והתיישבתי על החול ואמרתי שלום אפרודיטה אפרודיטה ראתה שגיליתי אותה ויצאה אמרה לי שלום והתיישבה לידי היא הסתכלה עלי ואמרה: את בטח טועה למה אני פה? ובכן אני פה כדי לומר לך שתלכי לאולימפוס. הסתכלתי עליה והיא המשיכה אשמח אם לא תהיי בחברתה של בתי יוליסה הסתכלתי עליה ואמרתי: למה את חושבת שהיא תלך איתנו?
אפרודיטה נעצה בי מבט ואמרה ובכן כל דבר שאת חושבת שלא יקרה יקרה יקירתי. הסתכלתי עליה והיא נעלמה קמתי וניסיתי להבין למה היא אמרה לי את זה? חשבתי, והתחיל לכאוב לי הראש אז עזבתי את זה והלכתי לכיוון המדורה שם ראיתי את ג'יימס פרסי אנה יוליסה ואת קיירון כולם מדברים וצוחקים חוץ משג'יימס ופרסי היו עם מבטים כועסים אחד על השני הלכתי להתיישב ליד פרסי והושטתי לו פתק הוא שאל אותי בלי מילים בשבילי? הנהנתי והוא פתח בפתק כתבתי לו כן, כי הבנתי לאן הוא חותר הוא חייך ואמר אחר כך לאט לאט נאספו עוד הרבה ילדים שלא הכרתי, גם אנבת' באה וסימנתי לה שתשב לידי היא באה וקיירון פתח את פיו שלום לכל החניכים החדשים הוא הסתכל עלינו וגם לישנים הוא הסתכל על כולם בשנה חדשה זו אנו נעשה דברים כמו תפוס תדגל שיתחיל ביום ראשון בשבוע הבא, כולם הריעו כולל אני אחר כך הוא אמר כמה דברים ואמר לכולם בתאבון.לא אכלתי כי לא הייתי רעבה אז סתם הסתכלתי על כולם עד שעצרתי בבחור שהייתה לו צלקת על הפנים אנבת' ראתה שאני מתבוננת בו אז לחשה לי שלו קורים לוק והוא מדריך ראשי, הנהנתי והלכתי אליו הסתכלתי עליו ואמרתי לו: אתה מוכן לבוא איתי שניה? לוק הסתכל אלי ואמר בסדר, הובלתי אותו דרך היער ואמרתי לו להתיישב הוא הסתכל עלי ואמר : אממ טוב? הסתכלתי עליו ואמרתי: "שלום לוק, אני בריאנה של אלת..." אבל הוא קטע אותי ואמר אני יודע מי את תתקדמי לנושא. הסתכלתי עליו ואמרתי: טוב הנושא הוא שאני צריכה לעשות משהו ואני לא יודעת מהו הוא השיב שהוא מתרכז באוכל שלו: את יכולה ללכת לאורקל החדשה שלנו רייצ'ל... השבתי לו: אורקל? מה זה אישה? הוא הסתכל עלי כאילו אני משוגעת ואמר: אורקל זה מישהו או מישהי במקרה שלנו שמנבאה את העתיד תבקשי מקיירון רשות ללכת אליה ואז לוק אמר:אני יכול ללכת איתך אם את רוצה. חייכתי ואמרתי לו בוא לקיירון, הוא קם הסתכל אלי והלך אחרי הלכתי שוב דרך היער והגעתי לקירון לחשתי לו אם אני יכולה ללכת לאורקל והוא הנהנן.
פרק שישי: נבואת המוות
קיירון אמר שאני ולוק נלך לביתן הכי קטן שם, לוק הבין ואמר לי לבוא אחריו הלכתי אחריו עד שהגענו לביתן הכי קטן שהיה בצבעי שחור ולבן הוא דפק ונכנס שנכנסתי ראיתי את האורקל רייצ'ל אמרתי לה שלום היא הסתכלה עלי ואמרה: האם באתם לנבואה? ונראתה מין עצובה מין שלד, לוק סימן לי לבוא ואמר לה כן לוק אמר לי לשאול את השאלה ושאלתי : "אורקל יקרה אני רוצה לדעת מי הם הורי האמתיים האם מותר לי לצאת למסע חיפושים?" האורקל הסתכלה עלי ואז מפיה עלה מין עשן ירקרק והיא אמרה:
מסע עז והתידי יצוץ
ידיד אמת ימות וגורלו יתחרט לעד
עולם חדש יפרח
וסכנה תשקף
שסיימה רייצ'ל האורקל התעלפה לוק מיהר אליה והחזיר אותה למקומה בינתיים הסתכלתי עליו חיוורת וחשבתי בראש מישהו ימות!
לוק ניגש אלי ולחש לי לחזור. הלכתי מהר ולא חזרתי למדורה אלה לבייתן שלי,לוק ראה אותי ורץ אחרי בינתיים כולם צחקו ודיברו סביב המדורה הגעתי לביתן שלי וכתבתי את נבואת האורקל הייתי כל כך מותשת רציתי להיקבר במיטה שלי לתמיד
שמעתי מישהו דופק ומהר הסתרתי את הדף זאת הייתה אנבת' היא הסתכלה עלי והלכה למיטה שלה הסתכלתי עליה גם והיא שאלה: הכל בסדר בריאנה? את היית נראת מודאגת מאוד הסתכלתי אליה ואמרתי: את יודעת לשמור סוד? היא הנהנה והמשכתי, מקודם שהלכתי עם לוק הייתי צריכה לדעת משהו הוצאתי את הפתק עם הנבואה והראתי לה היא קראה את הפתק ואמרה זה מוזר מסע חיפושים יבוא זה אומר שאנחנו נצא למסע חיפושים. הרע יחיה והטוב ימות נראה מלחיץ לכן את נראת לא כל כך טוב? אנבת' שאלה הנהנתי והיא המשיכה ,חברות חדשה תשקף זה משהו טוב כי תמיד כיף עוד חברים והאחרון אמרתי , סכנה תשקף מממ הרהרה אנבת' ואז היא אמרה : אולי שנסיים את מסע החיפושים יתחיל להיות לנו סכנה? הסכמתי איתה והיא הנהנה שתינו שתקנו עד שהפריע לנו דפיקה בדלת קמתי מהמיטה והלכתי לבדוק מי זה ראיתי את לוק אמרתי לו להיכנס והוא נכנס שהוא נכנס אנבת' הסתובבה ועשה פרצוף לוק נראה מבולבל אבל המשיך הוא אמר שהלכתי הוא מצא שרשרת הוא הראה לי את השרשרת ונדהמתי לראות אותה השרשרת הזאת הייתה שייכת לאולימפוס להוריי לפי שקראתי בספר לקחתי את השרשרת מידיו של לוק ובחנתי אותה גם אנבת' באה לראות ואז שתינו נעצרנו על פתק קטן תפסתי אותו מהר והבאתי אותו לשולחן שלי שם היה זכוכית מגדלת שמתי אותה על הפתק וקראתי לביתנו היקרה שרשרת זאת בידך תציל אותך ממוות ומכל סכנה נשקפת הנך ביתנו היחידה שושלת דורות המלכות תזכה לענוד את השרשרת בברכך everything קראתי את הפתק וענדתי את השרשרת השרשרת הפכה לצוקר שחור עם תליון של האולימפוס אנבת' ולוק גם קראו ונדהמו אחר כך הם חזרו לעצמם ואמרו בלב וואו חייכתי ואמרתי להם תודה בואו נחזור לישון לפני שקירון בא כי ראיתי אותו אתמול משוטט בין הביתנים רק אמרתי וקיירון בא לביתן שלידנו לוק רץ לביתן שלו בשקט ואנבת' ואני שכבנו במיטה קיירון בא אלינו בדק והמשיך ראיתי שאנבת' כבר נרדמה אז קמתי מהמיטה סידרתי את השולחן ויצאתי מהביתן ראיתי את השמיים וידעתי שזה הלילה הנכון ללכת לחוף, הלכתי בשקט לכיוון החוף שהגעתי לחוף ראיתי מישהו כבר מתיישב שם נבהלתי אבל המשכתי בשקט התקרבתי וראיתי שזאת תאליה המשכתי ללכת התיישבתי לידה ואמרתי בלחש: לילה יפה היום נכון? תאליה הסתובבה ראתה אותי ואמרה שלום היא נראתה כמו תמיד שיער מתולתל ארוך מכנס גינס וחולצה כחולה התיישבתי לידה ואמרתי לה : את יודעת לשמור סוד? היא הנהנה המשכתי : היום בלילה הלכתי עם לוק לאורקל והיא אמרה שאנחנו צריכים לצאת למסע חיפושים ואז אמרתי משהו שלא הייתי צריכה לומר : היית רוצה לבוא איתנו? תאליה הסתכלה עלי ואז לשמיים חייכה ואמרה כן! חייכתי גם ואמרה שתשמור את זה בסוד ואז ראינו מישהו בים הסתכלתי על תאליה והיא עלי ואז אמרתי רגע.... הסתכלתי מקרוב וראיתי שזה פוסידון סימנתי לתאליה להתקרב ובטעות נכנסתי למים אבל מסיבה כלשהי לא נרטבתי הרמתי את הידיים שלי לאוויר כדי לא ליפול ואז קרה משהו מוזר ככל שהמשכתי ללכת המים נבקעו לשניים איפה שהלכתי חייכתי וסימנתי לתאליה לבוא אחרי היא באה אבל היא רצה מהר ונפלה והמים התחילו לרעוד ואז אמרתי לרוץ והיא רצה ואני אחריה שחזרנו לחוף ראינו שהים חזר למצבו ותאליה אמרה: וואו את גם לא נרטבת גם עושה שדברים יופיעו גם בוקעת את הים מה עוד? ואז הבנתי למה זה כי אני אלה אמרתי בלחש היא הסתכלה עלי ועניה נפערו אמרתי לה שהכול בסדר והיא נרגעה אחר כך אמרתי לה בואי נחזור לישון והיא באה אחרי הלכתי לבייתן שלי בשקט ונשכבתי על המיטה שלי ברגע שעצמתי עיניים נרדמתי
פרק שביעי: יוצאים למסע החיפושים
בבוקר שקמתי ראיתי את אנבת' על המיטה עדיין ישנה החלטתי לא להעיר אותה ולתת לה לישון ארזתי את התיק הקסום שלי ואת החרב שלי בתיק שמתי אוהל אוכל איפור והרבה בגדים התלבשתי בחולצת בטן לבנה ג'ינס צמוד ונעלי סניקרס שמתי את התיק בצד והלכתי להעיר את אנבת' לפני שבאתי היא קמה ואמרה לי שלום היא קמה התלבשה וארזה תיק בינתיים הסתכלתי עליה שסיימה היא חייכה ואמרה לי : בואי נלך לאכול ונקרא לאחרים הנהנתי לקחתי את התיק ויצאתי אחריה בחוץ היה שמש נעימה עם קצת רוחות נעימים
מזג אויר מושלם לצאת לחיפוש. הלכתי עם אנבת' לחדר האוכל בדרך הכל היה שקט כי כולם ישנו אז הלכנו בשקט הגענו לחדר האוכל והתחלנו לאכול אני אכלתי פיצה ובצד סלט קטן היה לי טעים אבל משום מה לוק פרסי ותאליה עדיין לא באו לאכול, בינתיים סיימתי את האוכל ודיברתי עם אנבת' בדיוק שאנבת' סיימה הם נכנסו סימנתי להם לבוא והם באו שאלתי אותם למה הם באו רק עכשיו עם סיכמנו בשש? תאליה פיהקה ואמרה פשוט קיירון עבר לידנו ותיחקר אותנו שעות! הנהנתי ואמרתי להם שיתחילו לאכול מהר לפני שהאחרים יבואו הם אכלו מהר מאוד רק תאליה נשארה לאכול את היוגורט שלה זירזתי אותה והיא גמרה קמתי וגם כולם קמו לוק סימן שכדאי ללכת עכשיו כי מתחילים לבוא מיהרנו לכיוון היציאה שם ראינו את קיירון מדבר עם ניאדה אחת רצנו במהירות לכיוון החוף שם התיישבנו על החול והתנשפנו הוצאתי מפה מהתיק ואמרתי לכולם להתאסף הראתי להם את הדרך ואז נתקלתי בבעיה כדי להגיע לגבעת השמיים צריך את לטפס הבעיה היא שלא כולם יודעים לטפס אז שאלתי אותם יודע לטפס תאליה הסתכלה עלי ואמרה : "ברור שאני יודעת אם אני הייתי במסע צוקים אז למה שאני לא ידע לטפס?"
הסתכלתי עליה אבל לא אמרתי כלום אחר כך לוק פרסי ואנבת' אמרו שהם יודעים לטפס ואמרתי: " מעולה אז את הגבעה נצליח לעבור אז נראלי שאנחנו מסודרים לא? כולם הנהנו והתחלנו ללכת לכיוון החוף הצפוני יותר הלכנו חצי שעה עז שהיבשה הפסיקה והיה רק ים הסתובבתי אליהם והם נראו מותשים לגמרי רק תאליה נראת כאילו היא הלכה רק דקה ואז תאליה אמרה:" מה נגמר היבשה?!
גם אני הייתי מבולבלת למה היא נגמרה?
ואז לוק אמר: "אני רואה ספינה ברקע!!" אנבת' גם ראתה ואמרה בלחש שרק אני שמעתי: "ישש" אני גם שמחתי אבל ידעתי
שנתקל בדברים גרועים יותר הספינה התקרבה עד שהגיע אלינו
היא עצרה ושמענו שמישהו קורא לנו לעלות
אני אנבת' לוק תאליה ופרסי עלינו לוק עלה ראשון וכולנו אחריו תאליה ניסתה להבין מי קרא לנו גם אני ניסיתי אבל לא הצלחתי נכנסנו לספינה ושם עמדו שלושה ילדים לא ידענו מה שמם אבל לא הרגשנו סכנה משום מה אחר כך שעמדנו בתוך הספינה הילד האמצעי אמר: "שלום לכם אני ליאו זה ג'ייסון וזאת פייפר אנחנו באנו לפה כדי לחפש משהו האם אתם יכולים לעזור לנו?" היינו מבולבלים מאוד עד שאני פתחתי את הפה ואמרתי: "אממ שלום ליאו אנחנו באנו מטעם משא חיפושים נשמח לעזור בתמורת שאתם תעזרו לנו ואני בריאנה זה לוק לידו פרסי ולידי זאת אנבת' ולידה זאת תאליה לוק פרסי תאליה ואנבת' נופפו וגם פייפר וג'ייסון רק אני וליאו לא נופפנו משום הרגשתי שאני מכירה אותו אבל לא ידעתי מאיפה. אחרי שהם הפסיקו לנופף ליאו כחכך בגרונו וסימן לנו להכנס לתוך החדר נכנסנו אחד אחרי השני
פרק שביעי: אנחנו מגלים שאנחנו עוזרים לרובוטים
בחדר לא היה משהו מיוחד רק מיטה מאובקת שולחן עבודה ונרות אנבת' בטעות נשענה על השולחן והוא קרס כולה האדימה מבושה אבל ליאו פייפר וג'ייסון התעלמו מזה כאילו לא קרה כלום פרסי נדחף קדימה ואמר: " ליאו אנחנו צריכים עזרה להגיע לבניין של האולימפוס" ליאו הסתכל על לוק ואז אמר: "אנחנו לא מגיעים לשום מקום רק בתמורת תשלום הוגן" תאליה ואני הסתכלנו על ליאו והתחלתי לחשוד בו אבל לא יכולתי לעשות כלום אז ניגשה עלינו פייפר ואמרה לי: "בואי תעזרי לנו ואני יוביל אותך לאן שאת רוצה" הסתכלתי עליה ואז אמרתי: "בסדר, מה אתם רוצים שנעשה?" ליאו ג'ייסון ופייפר חיכו ואז ליאו אמר: "אנחנו צריכים שתבואו איתנו אל הר הגעש שבצפון קליפורניה" הסתכלתי על ליאו ואז אנבת' אמרה: "בסדר נעשה כרצונכם" פייפר חיכה ואז התחלנו לנסוע כעבור כמה דקות של נסיעה התחלתי להרגיש סחרחורת אז יצאתי מהחדר ועליתי למפלס של הספינה בעקבותיי הלך פרסי גם הוא נראה כאילו יש לו סחרחורת אבל לא שאלתי כי הוא בן פוסידון פרסי התקרב אלי ואז אמר: "בריאנה את בסדר?" לא עניתי לו כי לא יכולתי לדבר הרגשתי על סף הקאה הסתכלתי אליו אבל לא אמרתי דבר לרגע חשבתי שהוא יבעט בי אבל לא הוא רק נתן לי בקבוקון קטן, אמרתי לו בלי מילים: "מה זה?" הוא הסתכל עלי שוב ואמר: "זה בקבוקון אנרגיות יש בפנים סוכריות קטנות שלכל אחד יש השפעה אחרת, קיבלתי אותם מהרמס לפני שהלכנו" הסתכלתי עליו וחייכתי לקחתי סוכריה שהיתה בצבע כחול כמים היא היתה טעימה ולאט לאט הרגשתי יותר טוב פרסי התקרב אלי חייכתי חיוך קטן ואני גם התקרבתי אל הגדר הסתכלנו אחד על השני ופתאום שמענו צעקה מחרידה אוזניים ראינו את אנבת' תאליה לוק מבוהלים ולידם את ליאו פייפר וג'ייסון רגועים לגמרי הסתכלתי רגע על המחזה רגע על פרסי ואז התרחקתי ממנו והסמקתי בטירוף אחר כך עוד פעם שמענו צעקה והפעם היא היתה יותר קרובה ניגשתי אל לוק ושאלתי אותו מה קרה הוא לא אמר דבר רק הסתכל מבוהל אל כיוון אי שלא הבחנתי בו קודם ואז ראיתי גם את פרסי נבהל מצמצתי לראות שאני לא הוזה וכן אני לא הוזה ראשון ניגשתי לאנבת' הקשתי באצבעות שלי והיא התעוררה ככה גם עשיתי לתאליה לוק ופרסי שהם התעוררו שאלתי אותם מה קרה להם אף אחד לא ענה לי עבור דקה של דומיה תאליה אמרה: "האי הזה זה מקום שלא כדאי ללכת אליו יש בו משהו שלא הייתי מעדיפה להכנס אליו הסתכלתי אל תאליה ואז שמעתי את פייפר צועקת: "אל תדאגו אנחנו נכנס לאי בתוך דקה" לפתע גם אני הייתי מבוהלת. לפתע מאחורינו הופיעו ליאו וג'ייסון ותפסו בנו ואמרו לנו לרדת מהספינה ולצעוד לכיוון הבקתה הלבנה ראיתי את פרסי ולוק איך הפנים שלהם הופכים להיות חיוורות מרגע לרגע חשבתי כאילו סוף העולם אבל לא ידעתי מה לעשות התקדמנו לעבר הבקתה וראיתי את תאליה ואנבת' בהיכון על החרב שלהם לפתע הרגשתי טיפשה שאני לא עם החרב שלי אז גם אני החזקתי בה התקדמנו לאט לאט עד שהגענו לבקתה תאליה נכנסה ראשונה ואחריה אני ואחרי אנבת' ואז פרסי ולוק שנכנסו ראינו בסך הכל מיטה ישנה ושולחן כתיבה פרסי ולוק הפסיקו לרעוד והם נראו מבולבלים מאוד גם אני עד שלוק שמע מישהי מדברת: "ובכן רובוטים קטנים איפה הם?!! איפה הילדים?!!" הרובוטים לא ענו ליאו זז מצד לצד אומנם הם היו רובוטים אבל מול קירקה הם כלום ואז ג'ייסון הסתכל על קירקה ואמר: "הילדים בחדר השנה של היילה" קירקה הסתכלה על ג'ייסון ואמרה: "ובכן, אם הילדים נמצאים בחדר של היילה למה הכל כל כך שקט" פייפר וליאו זזו מצד לצד מאי נחת עד שקירקה אם אוזניה החדות שמעתה רעידה מהחדר וחייכה חיוך קטן של ניצחון היא דחפה את הרובוטים והתחילה ללכת במהירות לעבר החדר הקטן כשהגיע לפינת החדר היא נעמדה דום למראה החדר הריק והחיוך נמוג מפניה היא הסתכלה סביב ושהביטה אחורה פרסי אני ואנבת' קפצנו עליה. היא לא הספיקה לברוח ותאליה ולוק קשרו לה את הידיים ושמו לה מחסום בפה, לוק הצמיד אותה בקיר וכולם הסתכלו עלי להמשך ההדרכה אמרתי להם: "כדאי עכשיו ללכת לרובוטים בגלל שהם עובדים על חשמל אז תאליה ולוק אתם צריכים לחבות את החשמל אני ופרסי נשבור אותם ואנבת' תשמור על קירקה טוב?" פרסי ותאליה חייכו וכולם הנהנו. יצאנו מהחדר תאליה ולוק רצו לכיוון חדר הבקרה ואני ופרסי התגנבנו לכיוון הרובוטים הלכנו בשקט עד שליאו עמד מאחורינו וירה בחץ עלינו אני התחמקתי אבל פרסי לא הספיק הוא נפגע מהחץ ונפל על הרצפה אני כעסתי נורא זינקתי לעברו והצלפתי בחרב, הורדתי לו את היד ואז דקרתי מאחורה והוא יררה בי קשת הפעם כמעט לא הצלחתי אבל ברגע האחרון זה לא נגע בי שוב הצלפתי עד שהוא נפל בעטתי אותו לאחור והרמתי את פרסי ירד לא הרבה דם מהחזה כולי נהייתי לבנה כמו סיד כי אני ורפואה זה לא משהו עצמתי עיניים והתחלתי לרוץ בקושי לעבר אנבת' אומנם היה לי קשה כי פרסי לא היה נוצה הוא היה מעבר אבל החלטתי לא לומר דבר הגעתי אל אנבת' וקרסתי על הרצפה מרוב עייפות אנבת' ישר נלחצה ואז אמרתי לה: "תקשרי את קירקה למיטה ואז תטפלי בפרסי יש לי לסדר עיניינים אם הרובוטים" אנבת' הסתכלה עלי ואז הנהנה וקשרה את קירקה אני יצאתי מהחדר נועזת להרוג את ג'ייסון ופייפר אבל מאיפשהוא כן היכרתי אותם אבל לא ידעתי מאיפה. נכנסתי על קצות האצבעות לתוך החדר החדר היה חשוך ולא היה שם אף אחד נכנסתי קצת יותר וראיתי שם דבר אחד מין שרשרת עם תיליון של הסימן של ההורים שלי! הסתכלתי על שלי ושלי לא היתה שם היא לא היתה על הצוואר שלי נדהמתי איך זה יכול לקרות?! התקרבתי לעבר השרשרת ופתאום מאחורי פייפר אמרה לי: "לא כל כך מהר רומאית!" הסתובבתי והסתכלתי על פייפר ושאלתי בנוחות: "אני רומאית? אני רק באתי לכאן לקחת את השרשרת שלי!" פייפר גילגלה עיניים ואמרה: כן, את בסוף תגלי את זה אבל לא בזמן הזה אלה בגלגול הבא" והיא קפצה עלי והניפה את החרב הייתי מיד מוכנה הצלפתי וחטפתי את השרשרת בינתיים ג'ייסון הצטרף לחגיגה, הלכתי אחורה ופייפר רצה אלי הצלפתי שוב ובעטתי בה אחורה היא עפה אחורה והתפרקה לחתיכות ואז בשניה נעלמה ג'ייסון הסתכל עלי כולו כעוס אבל לי לא היה אכפת אבל לא ציפיתי שג'ייסון יותר טוב מפייפר הוא הצליף ובעט בי אחורה נפלתי על הספה ומהר התאוששתי הצלפתי שוב והוא החזיר לי עד שהייתי ממש עצבנית ופשוט לקחתי את הקשת שהיתה מונחת שם ויריתי בו זה פגע בו הוא עף אחורה והתקרבתי אליו ואמרתי: "זה בשם פרסי!" והוא התהדה הסתכלתי עלי וכולי הייתי שרוטה ומלאת דם והבגדים שלי חצי קרויים הלכתי בקושי ולא הבנתי איפה לוק ותאליה הלכתי לחדר וראיתי שם את פרסי יושב ער לוק תאליה ואנבת' שאלתי אותם מה קרה? ולוק ענה לי: "אני ותאליה שהלכנו לכבות כנראה לא היה שם ומצאנו שם חמישה חרוזים" ביקתי את החרוזים והוא הושיט לי אמרתי לכולם להיות במעגל ניפצתי את החרוזים.
פרק שמיני: חזרה למחנה
אם אתה אוהב מים זה מה שזה היה פשוט תנסה את זה אתה מרגיש כאילו אתה נשאב מתוך צינור ואז מסתובב ומופיע באמצא מחנה שעשרות עיניים דבוקות בך לוק נפל על הרצפה ואז קם מיד ואמר לנו ללכת לקיירון רצנו אחריו והגענו לקיירון הראתי לו את החרוז וביקשתי ממנו לדבר בפרטיות הוא הסכים וכולם הלכו שכולם הלכו שאלתי אותו למה הרובוט התכוונה שאמרה שאני רומאית קיירון הסתכל עלי ולא אמר דבר ואז שאלתי אותו שוב והוא לחש משהו שהיה נשמע כמו: "זאת הבת של מלך האלים הרומאים החשובים יותר" הסתכלתי עליו ואז הוא סימן לי ללכת הלכתי לחדרי ושם פגשה אותי אנבת' שאמרה לי ללכת איתה למדורה לאכול חייכתי והלכנו
סוף
|
|
