|
סיפור לכתב אורח - רוצה = יכולה
|
28/07/2021 |
פרק 1: מפה זה התחיל...
היי! אני עדי, בת 10 ואני נורא אוהבת לשחות :)
הרבה חושבים שיש לי תחביב משונה אבל אני לא מסכימה איתם
מאז גיל 4 התחלתי להתאמן בשחייה ולא הייתי בזה הכי טובה
את האמת גם אני עכשיו לא משהו
אני לא מבינה איך ולמה
אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע וכל אימון שעה ורבע!!
אבל כבר מגיל 4 ידעתי שאני יצליח להגיע עם זה לתחרויות ארציות ואפילו לאולימפיאדה!!
אגב אולימפאידה, עכשיו אני צופה בזה ואני פשוט לוקחת השראה
והאמת עכשיו אני גם מתאמנת בדיוק תפסו אותי בהפסקת רבע שעה (ההפסקה הכי ארוכה באימון)
אז נעים מאוד, אני עדי וזהו בגדול
פרק 2: את יכולה! לא לוותר! (חלק 1)
כעבור כמה שנים ואני בת 15
אני עדיין לא משהו בשחייה אבל אני מתאמנת הרבה
יש לי כבר 12 אימונים בשבוע
ואיך זה??
כי כמעט בכל יום יש לי שתי אימונים!!
חוץ מבסופי שבוע ששם יש לי רק אימון אחד :) למרות שזה גם משהו
ורגע! עכשיו בדיוק אורי ורומי מתקשרות אלי! בואו נענה להן
עדי: הלו?
אורי ורוני: מה
עדי: התקשרתן אליי
אורי: כן רצינו להגיד לך משהו
עדי: מה (חיוך קטן)?
אורי: אני לא חושבת שאת צריכה להמשיך בשחייה
רוני: את כבר 13.5 ותכף 14 שנים בשחייה ולא יוצא מזה כלום!! חבל על העשרות אלפים שהורייך משלמים על זה!!
עדי: זה מה שבאתן להגיד לי?
רוני ואורי: יש בעיה? לפעמים צריך להגיד דברים בפרצוף!!
עדי: (ניתוק)
אורי לרוני: איזה סנובית היא לא מבינה לא
רוני לאורי: ממש
אורי לרוני: כאילו מה מה היא לא מוכנה לקבל את הלא
רוני לאורי: כן טוב לא יודעת בואי נעשה סלפי
את יכולה! לא לוותר (חלק 2)
אז ההפסקה כבר נגמרה
ואני צריכה לחזור לאימון
(אחרי חצי שעה)
הו! סוף סוף סיימתי את האימון!
בואו נחזור הביתה
בדרך הביתה נחשוב על השיחה המוזרה שהייתה לי עם רוני ואורי
אולי זה נכון?
אולי אני צריכה לפרוש מהשחייה?
אני אדבר על זה עם אמא ואבא
(כעבור 20 דקות)
הוו הגעתי הביתה!
בואו ניתן חיבוק מוזר לאמא שהיא תזהה בלי שאצטרך להגיד לה ''אני רוצה לדבר איתך ועם אבא''
ואמא ישר קלטה ואמרה לי ''מה?''
אמרתי לה ''תקראי לאבא, אני רוצה לדבר איתכם''
אמא מיד קראה לאבא והתחלנו לדבר
עדי: אני רוצה לפרוש מהשחייה
אמא: למה??
עדי: בגלל כל הכסף שאתם משלמים על זה ואני בכלל לא מתקדמת
אמא: טוב אז ל...
אבא: (מתפרץ לדברי אמא) לא! את לא מבטלת את זה! עדי אנחנו נשלם גם מאה אלף שקל כדי שתצליחי!
אמא לא התכוונה אנחנו תומכים בך ומחזקים אותך!
עדי: אבל
אבא: (מתפרץ לדברי עדי) אין אבל! וגם חבל! את תעשי את זה! ועדי, מי הכניס לך את זה לראש
עדי: רוני ואורי... אולי הן
אבא: (מתפרץ לדברי עדי) רוני ואורי אה
ה''חברות'' הכי טובות ''שלך''
עדי: כן...
אבא: הילדות האלו לא חברות!
אף חברה לא הייתה עושה את זה לך!
אמא: נכון... אבא צודק
אבא: סוף סוף מישהו מסכים איתי בבית הזה!
ודליה לפני שאת מבטלת בואי ניתן לה עוד שנה שנתיים
אנחנו מאמינים בך!! נכון דליה?
אמא: אההה כן מאמינים בך
עדי: טוב מחר באימון אני נותנת את ה100 אחוז שלי!
פרק 3: מזלי התמזל לרעה
כעבור יום ואני מגיעה לאימון
נחושה
היום אני יתן את ה100 אחוז שלי!
אבל רגע
עכשיו השעה 17:00 עכשיו האימון מתחיל!
למה מישהו זר מגיע למסלול שלנו?
הו רגע הוא מתחיל לדבר שקט! אני רוצה לשמוע! (אולי האימון מבוטל?!)
איש זר: שלום אני איתן
המאמנת שלכם לוסי עזבה את העיר ועברה לגור בירושלים
היא עזבה גם את תפקיד המאמן
מהיום אני המאמן שלכם
נעשה משחק היכרות קטן
מרוץ שליחים במים!
אני יבחר קפטנים שיחליטו את הקבוצה
(הלוואי שהוא יבחר אותי!!)
אממ
את עם הבגד ים הורוד
ואתה עם הבגד ים הכחול
איך קוראים לכם?
רום: אני רום
אבישג: אני אבישג
איתן: רום את מי אתה רוצה לבחור
רום: אממ עדי
עדי: אני?!
רום: רגע לא סיימתי אמרתי עדיאלה
עדי: נו באמת
איתן: אבישג את מי את בוחרת?
אבישג: אור
איתן: רום?
רום: שירה
איתן: אבישג?
אבישג: זואי
איתן: רום?
רום: עדי
עדי: אני?
רום: כן יש לך בעיית שמיעה?
עדי: לא סליחה
איתן: עדי מה לא ברור?! את!!
ואבישג את מקבלת את אלונה,
אבישג: נו טוב
איתן: החוקים הם:
אסור לקצר
ומי שנותן כיף לחברו אומר לי את השם שלו
וכולם! תור!
עדי: (מחשבה) כולנו עמדנו בתור
איתן: והה הופ!
קבוצתי: יאלה רום!
יאלה רום!
יאלה עדיאלה!
יאלה עדיאלה!
יאלה עדיאלה!
יאלה שירה!
יאלה שירה!
יאלה שירה!
יאלה שירה!
יאלה שירה!
יאלה שירה!
(מחשבה). שירה היא לא משהו בשחייה
אוווו עכשיו תורי!
הקבוצה: יאלה עד...
וכבר סיימנו!
רצנו למורה ואמרנו לו שסיימנו
המורה אמר: כל הכבוד שירה, עדיאלה, רום ומה שמך?
עדי: עדי (פרצוף מבואס)
איתן: אבל בעיקר כל הכבוד רום!
פרק 4: התחרות
כעבור שנתיים ותכף יש לי יומולדת 17
אבל יש היום תחרות ארצית
סוף סוף!
אם אני יזכה מקום ראשון אני יהיה אלופת הארץ בשחייה!
חמש שניות לזינוק
ארבע
שלוש
שתיים
אחד
גווו!
עברו 0.5 דקות וכבר חזרתי!
ראיתי שחזרתי ראשונה
חשבתי שהגעתי אחרונה וכולם כבר הלכו
אבל אז הסתובבתי אחורה וראיתי את כולם יוצאים מהבריכה
כעבור חצי שעה ויש תוצאות
איתן הקריא: ובמקום השלישי: אבישג!!
במקום השני: עדיאלה!!
ובמקום הראשון קבלו במחיאות כפיים את אלופת הארץ שלנו: עדי!!!!!!!
עדי: ישששש!!!!!!!!
אני לא מאמינה (ריצה למקום ראשון בפודיום)
נתנו לי את הגביע!!
בזכות הגביע הזה אני עוד יגיע לאולימפיאדה!!
פרק 5: חלום שמתגשם
כעבור כמה שנים ואני בת 21
לפני כמה חודשים סיימתי צבא
לפני שאני הולכת ללימודים באוניברסיטה אני הולכת לעוד מקום
בפריז
ולא לטיול אחרי צבא
לאולימפיאדה!!!!!!!
עוד שבועיים אני טסה לפריז!!
ישששש
(כעבור שבועיים)
אני כבר בשדה תעופה ותכף אני עולה למטוס!!
(כעבור 20 דקות)
3..2...1 ממריאים!!
(כעבור כמה שעות)
אומיגדדדד אני בפריז!!
מחר האולימפיאדה
בואו ניכנס לכפר האולימפי
מגניב פה!
(כעבור יום)
יואוו עוד 13 דקות אני מזנקת!
(כעבור 13 דקות)
3..2..1 גווו!
שחיתי הכי מהר שיכולתי
נתתי את ה100 אחוז שלי
והגעתי למקום ראשון!!
אני לא קולטת!!
יש לי מדליית זהב בשחייה!!
מהאולימפיאדה!!
שוק!!
אני אלופת העולם בשחייה!
אני כמעט בוכה פה!
פרק אחרון: לעולם אל תוותרו
אז אני עדי וזה הסיפור שלי
המסר בסיפור הזה הוא שגם אם מורידים אתכם
תמיד תמצאו את אלו שיתמכו
ואתם תגיעו להישגים אדירים!
אז לא להתייאש!
מאמינה בכם שיקרה לכם גם את הסיפור של עדי
אולי בענף אחר
תאמינו בעצמכם!
אז אני הייתי עדי
וזה היה הסיפור שלי
|
|
מוקדש
לכל_העוקבים_שלי❤ | |
|
|
