קהילה - היצירות של כוכבית775
|
|
|
|
לתחרות של רומי וליאתת סיפור ואיור :]
|
08/08/2021 |
ר-רומי וליאת, נא להשאיר אותי בחיים! אני יודעת שכתבתן שצריך סיפור אממ…. קצר ו… א-אני לא בדיוק טובה בזה 0_0 סלחו לי מראש על האורך, לא יכולתי לעמוד בזה >< מקווה שזה עדיין ייחשב כמתחרה! ^^
אני והדקה התשעים שלי… XD הוו ותודה לחדות שעזרה לי קצת ^~^
***
זהו יום גשום במיקמק סיטי. מיקמקים קטנים מקפצים מעל השלוליות כאילו היו תהומות ונלחמים אחד בשני במטריות כאילו היו חרבות. מיקמקית ג'ינג'ית אחת, ששמה הוא סתיו מיקלונה, תוך כדי המשחק עם חבריה ווידאה כל רגע שהמטבעות שאביה העניק לה היום בבוקר כדי לקנות לה ולאחיה אבקת מרק עוף לא נפלו מכיס המעיל שלה.
"תפסיקי להכניס יד לכיס," חברה הטובה, מיקה, נעמדת לידה, "אנחנו נפסיד בגללך בקרב המטריות! תהיי מרוכזת." היא אומרת לה וחוזרת לשלוח את קצה המטרייה שלה אל אחד המיקמקים שמתגלגל מצחוק.
סתיו מחייכת ושולחת את המטרייה שלה לפנים בשאגת מלחמה שגורמת לכל המיקמקים לצחוק, ובכל זאת במהלך "הקרב" היא מפנטזת על מרק העוף שהיא תאכל היום בבית עם כל המשפחה שלה, כשהם ישבו מול הטלוויזיה ויראו סרט ביחד.
"גנב, גנב!" קריאה נשמעה מעברה השני של סתיו והיא ושאר המיקמקים מיהרו להסיט את מבטם. מיקמק גבוה לבוש בחליפה יוקרתית רודף אחרי מיקמק צולע מעט, לבוש בבגדים דקיקים שלא מחממים בכלל ומחבק לעצמו משהו שנראה כמו מנת פסטה. סתיו מביטה לכיוון ממנו באו המיקמקים - חנות פסטה חמה וטעימה.
אל המיקמק בחליפה מצטרפים עוד שניים-שלושה מיקמקים למרדף אחר הגנב, עד שלפתע מיקמק אחר נעמד מולם ועצר אותם. אותו מיקמק לבוש בכובע צמר חום ובסוודר כחול ודק, ניגש לשניים-שלושה מיקמקים ואומר להם שהכל בסדר ושהם יכולים ללכת.
"מה הבעיה, אחי?" סתיו שומעת את המיקמק בכובע פונה אל המיקמק בחליפה, "מה גנב לך?"
"את הא-ו-כ-ל שלי!" קורא המיקמק בחליפה בעצבנות ותסכול, "פסטה יקרה, מה שמוכרים פה. ובכל זאת האבטחה נוראית." הוא נאנח.
סתיו רואה את המיקמק בכובע מניח יד מנחמת על כתפו של המיקמק בחליפה, "בוא, אני אשכנע את הבוסים שם לתת לך מנה חדשה."
המיקמק בחליפה מניד בראשו בייאוש, "לא חשוב, אני יש לי כסף. זה סתם עיצבן אותי. מקווה שלפחות טעים לו, לברנש…" הוא מוסיף בזלזול ופונה חזרה אל החנות.
"נו, חוזרים לשחק, קדימה!" קוראת מיקה, אבל לסתיו יש תוכניות אחרות. היא פוסעת לעבר המיקמק בכובע, שזה עתה עזר לגנב המסכן, שוכחת לגמרי מה הוריה הזהירו אותה לגבי דיבור עם זרים.
"למה עזרת לו?" היא דורשת לדעת כשהיא מספיק קרובה. הוא מסתובב לעברה, מופתע לראות ילדה קטנה חוקרת אותו על מעשיו. "הוא גנב לו את האוכל. למה עזרת לו לברוח?"
המיקמק בכובע נאנח בחיוך, מתכופף אליה כדי לדבר איתה בגובה עיניים. "את ראית איך הוא נראה, הגנב ההוא?" הוא שואל וסתיו מהנהנת באיטיות. "אני כל הזמן רואה אותו פה, מסתובב לו בצליעה ומחפש אוכל בפחים. לפעמים, אם אני מצליח לגייס כסף קטן כדי לאכול כאן, אני מביא לו חלק. אבל אני בעצמי לא מי יודע מה מסודר כלכלית, את מבינה?" סתיו מהנהנת שוב ועיניה מתחילות לנצוץ, "אנחנו נותנים את ההכי טוב שאנחנו יכולים, כדי שלאחרים יהיה את הטוב שהם צריכים."
"איפה הוא גר?" סתיו שואלת.
"בואי, אני אראה לך." האיש מזדקף ופונה לכיוון כלשהו, "אם את רוצה, כמובן."
סתיו מהנהנת נחרצות והולכת בעקבותיו. סתיו לא פחדה ללכת איתו, היו מיקמקים מסביב והיא לא הייתה לבד. אחרי כמה צעדים ופניות, בהם יצא למיקמק בכובע לנופף למיקמקים שהוא מכיר, הם מגיעים. בסוף סמטה קטנה יושב אותו המיקמק שגנב, רק שהפעם הוא לא מבוהל ממיקמקים שרודפים אחריו אלא מחייך אל שני מיקמקים קטנים שאוכלים בתיאבון רב פסטה יוקרתית.
"הוא הביא את זה לילדים שלו…" לוחשת סתיו בהבנה, והמיקמק בכובע מאשר זאת בהנהון ראש. "זה עצוב."
"נכון, זה עצוב," המיקמק בכובע מסכים איתה. "בואי, אני אחזיר אותך לאיפה שהיינו קודם." הוא אומר לה ופונה להסתובב. סתיו נעצרת ומכניסה את ידה אל תוך כיס המעיל שלה, תופסת את המטבעות בידה ומתלבטת. האם להביא לו את המטבעות, או לשמור אותם למרק עוף שהיא כה מחכה ומצפה לו?
"אני באה." היא אומר למיקמק בכובע ומשאירה את המטבעות בכיס.
***
אי שם בסמטה חשוכה במיקמק סיטי, יושב רונן מיקרודו עם שני ילדיו הקטנים. הם נראים לו כל כך עייפים, אבל הרעב לא מניח להם ללכת לישון. הפסטה הייתה חצי גמורה והיא לא הספיקה להשביע את הקטנים שלו.
"הבטן עושה כמו צפרדע," בנו אומר ותופס את בטנו, "כי אני רעב…"
"אני גם." מוסיפה ביתו וניגשת להתכרבל בחיקו של אביה.
"אני יודע, קטנים שלי…" הוא אומר להם בייאוש ומדביק נשיקות על ראשיהם. הוא יודע שקשה להם יותר ממנו, והוא יודע שהוא התנהג בחוסר צדק כשגנב מהאיש ההוא. אבל הוא בעיקר ידע שהוא לא יוכל לחיות בידיעה שילדיו סובלים כך מהרעב או מהקור, הוא לא יוכל לעשות דבר עם הידיעה הזאת.
השניים מנסים לישון בעודם מחבקים את אביהם, והוא מקווה שהם לא שומעים את בטנו שבעצמה מקרקרת.
ואז לפתע נדלק אור שמבהיל אותם. ילדיו משפשפים את עיניהם, והוא פוער את עיניו בהפתעה. ילדה קטנה וג'ינג'ית מתקרבת אליהם בחיוך רחב, מאחוריה נמצאים עוד שלושה מיקמקים קטנים ושני מיקמקים שנראים כמו הוריה. הם מחזיקים בידיהם סיר גדול מעלה אדים בעל ריח משגע של מרק עוף משובח, ורונן מזהה רק מיקמק אחד מכל החבורה - הוא נמצא מאחורי כולם ומחייך אליו בשלווה, מסדר את כובע הצמר על ראשו ומנופף אליו מעט. המיקמק הזה נהג לעזור לו מדי פעם, בזכותו יש לילדיו שני סוודרים מחממים וגרביים עבים, שלא לדבר על הארוחות שנהג לחלוק איתו כשנפל בחלקו המזל.
"מה?..." רונן לא מבין.
"באנו לאכול איתכם!" צוהלת הילדה הג'ינג'ית וממהרת לתפוס מקום לשבת ליד הילדים, "הסיר גדול, יש מספיק לכולם! תפנו לו מקום…" היא אומרת וגורמת לשני ילדיו של רונן לחייך בשמחה.
לאחר כמה רגעים כבר מצאו את עצמם רונן וילדיו יושבים ואוכלים עם משפחתה של הילדה הג'ינג'ית ששמה התגלה לפניהם כסתיו. במרק היו שלל ירקות, תפוחי אדמה ועופות… רונן מעולם לא חש אושר גדול כל כך, הוא כמעט שכח שהוא חסר בית.
לאחר אותו יום, הוריה של סתיו הצליחו לסדר לרונן וילדיו בית קטן שיספיק לשלושתם. הם עשו הסכם עם רונן שהם ישלמו עליו בינתיים, ובזמן שסתיו תעשה בייביסיטר לילדיו הוא ילך ויחפש לעצמו עבודה ובכך יוכל להחזיר להם הכל. הם עזרו לו להשתקם מחדש, והכל בזכות ילדה סקרנית אחת ששמה לב.
אבל מאז אותו יום, המיקמק עם הכובע לא נראה שם יותר באזור. איש לא ראה אותו יותר מסתובב שם, אבל לרונן הייתה תחושה טובה בעניין. פעם אחת הוא דיבר עם סתיו שהייתה מודאגת לגבי המיקמק בכובע שלפתע נעלם.
רונן רק חייך אליה בשלווה, "כנראה הלך להיות מלאך במקום אחר, זה מה שהוא היה בשבילנו. תסמכי עליי, מה שבטוח הוא שהוא בוודאי נותן כרגע את ההכי טוב שהוא יכול כדי שלאחרים יהיה את מה שהם הכי צריכים."
***
אחמ סתיו היא ג'ינג'ית, אבל איכשהו בתמונה של הציור זה לא ברור כל כך T_T חחח לא נוראא וזהו, המשך יום ושבוע חלוםם 3>
|
|
|
|
|
|
245
|
|
|
|
|
|
|
|
|
28/09/2021 00:19 |
6640דרדסית |
18
|
|
אני יודעת שאני כל כך באיחור אבל הצילו לא ידעתי שסיפור מיקמק יגרום לי לדמוע, בעיקר בפסקה האחרונה שרונן אומר לסתיו שהמיקמק עם הכובע צמר הלך להיות מלאך במקום אחר :( |
|
|
|
|
|
16/08/2021 16:37 |
סתיוMIK |
17 |
|
זוכה בדווווווק! |
|
|
|
|
|
13/08/2021 16:09 |
אירה400 |
16 |
|
ציור מהמם ומלא רגש |
|
|
|
|
|
13/08/2021 03:13 |
פלפלחומוס |
15
|
אומיגדדדדדדד!!!
ציירת וסופרתתתת!!!
ממשש מהממםםם |
|
|
|
|
|
12/08/2021 14:19 |
צמחוני22 |
14
|
ציור יפהפה!!
ואיזה מקסימים המיקמק עם הכובע והילדה הג'ינג'ית. |
|
|
|
|
|
09/08/2021 12:33 |
שירוש3255 |
13
|
|
הציור ממש יפה והסיפור מדהיםםם ומרגש :) |
|
|
|
|
|
09/08/2021 11:28 |
תותי12524 |
12
|
|
מהמםםםםםם |
|
|
|
|
|
09/08/2021 11:19 |
הילהחנה100 |
11 |
אני מרגישה שהתגובה הראשונה שלי קצרה מידייייי אוכככככ
בכל מקרה את כותבת יפהפה^^ תביני אתזה כבר! |
|
|
|
|
|
09/08/2021 11:18 |
הילהחנה100 |
10 |
|
אגבב הבנתי למה הצל קצת התחרבש לך, ניסיתי לצייר למיקשימה זכוכית שחורה (כי הרי בלונדון איי יש זכוכיתXD לא יודעת אם שחורה אבל זה מה שעשיתי),ואז ראיתי שיצא לי נוראי אז פשוט מחקתי את העפרון השחור ועשיתי במקומו כחול^^ אבל אממ במקרה שלךך אי אפשר שצל יהיה כחולל (┬┬﹏┬┬) ביכ |
|
|
|
|
|
09/08/2021 10:55 |
אמהמלכה11 |
9
|
מהמם!!
בהצלחה:)) |
|
|
|
|
|
09/08/2021 10:22 |
181יעלר1 |
8 |
ציור מהמם
הסיפור כול כך הרבה אהבתי
יצא כול כך יפה הכול מ הציור להקדשות |
|
|
|
|
|
08/08/2021 22:33 |
טורי116 |
7
|
את מציירת מהמםםםם
הסיפור
מ
ו
ש
ל
ם
!
!
! |
|
|
|
|
|
08/08/2021 22:30 |
זואי12516 |
6 |
קודם כל מזהההההההההההההה
הציור המושלם הזה את ממש כישרוניתתתתתתתתת
חח :) |
|
|
|
|
|
08/08/2021 22:06 |
romy2010 |
5
|
זה פשוט מושלם, סיפור ממש מרגש וכתוב בצורה מ-ד-ה-י-מ-ה!
בהצלחה (: |
|
|
|
|
|
08/08/2021 20:43 |
הילהחנה100 |
4 |
|
אוףףף הסיור כזה יפהפהה^^ התיאורים שלך מושלמים!!! |
|
|
|
|
|
08/08/2021 20:40 |
אנהשיר444 |
3 |
איזה מרגש❤️❤️
בהצלחה❤️ |
|
|
|
|
|
08/08/2021 20:36 |
כוכבית775 |
2
|
|
ה-האיכות... 0_0 בגדול זה ציור של הרגע בו המיקמק בכובע מראה לסתיו את מיקמק חסר הבית שמביא למיקמקים הקטנים שלו את הפסטה שהוא גנב בשבילם, שלא יהיו רעבים ^^ |
|
|
|
|
|
08/08/2021 20:36 |
מוקמיק992 |
1
|
|
מרגש3>> |
|
|
|
|
|
|
|
