|
סיכול המזימה ושינוי עצמי - כתב אורח
|
09/08/2021 |
פרק 1: היכרות
______________________________________
היי שמי רוני ואני בכיתה ו', אני ילדה ממוצעת ורגילה בהכל והכל זאת אומרת הכל, גובה, צבע עיניים, אורך שיער, צבע שיער, ציונים וקיצר הבנתם. הכל.לפני כמה ימים החלטתי שאני יותר מדיי משעממת, או שבעצם תמיד חשבתי ככה.
והחברות הכי טובות שלי הן: מעיין, רונה ושקד.
אתם חושבים שאולי יום אחד אני אשתנה ויהיה טיפה פחות רגילה?
______________________________________
פרק 2: סיום הלימודים ויזמות
_____________________________________
זה היה ביום האחרון ללימודים, התעוררתי לקול קריאותיה הבלתי פוסקות של אימי: "רוני, קומי יום אחרון לבית ספר!" חזרה שוב ושוב אמי. "טוב אמא" צרחתי לה בחזרה. התארגנתי ממש מהר, והלכתי במהירות לכיוון הבית ספר. הגעתי דקות ספורות לפני תחילת השיעור. התיישבתי במקומי שהיה ליד מעיין חברתי הטובה.
היא ברכה אותי לשלום והוסיפה: "אני לא יודעת אם להתרגש או לשמוח לכבוד היום האחרון של הלימודים" "את האמת, גם לי אין מושג" עניתי לה.
היום בעיקר היה ממוקד בכמה שהבית ספר היה טוב,
ופרידות. בזמן שנפרדתי מחברותיי היחידות: מעיין, שקד ורונה.
המורה חלקה תעודות ואז פתאום היא קראה לי והיגיע תורי.
רעדתי טיפה, נראלי מהתרגשות, המורה אמרה לי:
"רוני, יום גדול לך היום! סיימת בית ספר! מזל טוב!"
"תודה המורה" עניתי בביישנות.
"רוני, רציתי להגיד לך משהו"
היא עצרה והוסיפה: "את ממוצעת ורגילה, אני לא מתכוונת לפגוע חס ושלום בך, אבל קחי בחשבון שכדאי להשתנות את צריכה להתחיל ליזום, להצלחה בהמשך."
נפרדה ממני המורה.
לא אמרתי כלום, צעדתי לכיוון השער, הייתי אחרונה בחלוקת התעודות.
לידי צעדו חברותיי שקד, מעיין ורונה.
לא דברתי הרהרתי על מה שהמורה אמרה..
"השנה לא הייתה רגילה, ואני לא השקעתי ממש בלימודים אבל אני חושבת שהציונים שלי מעולים"
"אני גם חושבת ששלי טובים" הוסיפה מעיין לשיחה.
אני כבר לא שמעתי מה רונה אמרה, הרהרתי לעצמי "באמת איך נראת התעודה שלי?!" טוב, אתם יודעים ממוצעת, רגילה.
נזכזרתי שוב במה שהרהרתי, מה שהמורה אמרה!
היא אמרה לנסות ליזום! בואו ננסה את זה!
החלטתי לנסות את הטיפ של המורה!
הבנות פטפטו בנתיים על מה שהן עומדות לעשות בחופש.
אצלנו תמיד היוזמת היא מעיין. אבל נשמתי ואמרתי:
"הי, בנות, מה אתן אומרות שנפגש מחר בשעה 10:00 בגינה הציבורית?"
"בטח רעיון נהדר!" אמרה רונה,
"כן, לי אין בעיה!" הוסיפה שקד,
"ברורררררררר!" אמרה מעיין.
נשמתי ולרווחה עשיתי זאת!
וכל אחת פנתה לכיוון ביתה.
______________________________________
פרק 3: ליזום זה לא נורא
______________________________________
חזרתי הביתה, אכלתי ממש במהירות.
האוכל היה מושלם, במיוחד שהייתי ממש רעבה.
אימי חזרה מהעבודה.
"היייי אמאא, איך הולך?" אמרתי.
"האוכל היה מושלם, תודה לך" הוספתי.
"צהריים טובים רוןרון שלי" אמרה אמא.
"אני הולכת לרכב באופניים, טוב?" יזמרתי שוב, בדרך כלל אמא שלי מציעה לי. אני אף פעם לא יוזמת.
אמא נראתה שמחה: "בטח יפהשלי! רק תחזרי לפני שמונה אני אכין לך המבורגר וצ'יפס, תהני."
"יששששש, תודה אמאא! את מלכה!" אמרתי ויצאתי
רכבתי ורכבתי, הרגשתי נהדר. הרגשתי כאילו נולדתי מחדש! פשוט נהנתי! אני שונאת לאחר, הגעתי בול בשמונה אכלתי במהירות, יאמייי, אני מאוהבת בהמבורגר ובמיוחד עם צ'יפס.
התארגנתי במהירות. רציתי ללכת לישון מוקדם
אוי, נזכרתי!
"אמא מחר תעירי אותי ב9:30 אני נפגשת עם חברותיי בגינה הציבורית!" צעקתי מחדרי שאני שוכבת במיטה. הא וגם תודה על האוכל."
"אין שום בעיה, לבריאות." ענתה אמא.
______________________________________
פרק 4: שמתרגלים זה בא בקלות
______________________________________
"היייי שקד" קראתי לעברה.
הא, נכון, שכחתי לספר שאני בגינה הציבורית,
אימי העירה אותי בזמן התארגנתי ויצאתי,
שקד יושבת על הספסל ומחכה לנו, מעיין בדרך, ורונה כמו תמיד מאחרת.
"הייי רוני, מה קורה?" היא קראה לעברי.
רצתי אליה גם מעיין הגיעה כבר.
"נותר לחכות לרונה" אמרתי.
"הינה היא" קראה מעיין והצביעה לעברה.
נופנפנו אליה לשלום, היא התחילה לספר: "אתן לא מבינות! אמא שלי העירה אותי רק לפני שתי דקות ו..." את ההמשך לא שמעתי. רונה חופרת.
החלטתי להציע להן לטייל ביער.
בעצם זה לא נורא ליזום הרהרתי.
הן עדיין פטפטו.
"מה דעתכן שנלך ליער?" שאלתי.
"כןןן! פה ממש חם" אמרה רונה וקמה ואחריה כולנו קמנו וצעדנו ליער.
כל אחת שתפה אותנו מה היא עומדת לעשות בחופש,
מעיין ספרה שהיא רוצה לנסוע לאילת לשבוע.
שקד אמרה שלדעתה זה כדאי כי אין שם לחות ובעיר שלנו מזיעים המון ואני אמרתי שעדיף לנסוע לחוץ לארץ.
אף אחת לא תארה שאנחנו עומדות לחוות הרפתקה שלא תשכח!
נכנסנו ליער והתחלנו לטייל ליד סוגי הפרחים המוגנים.
דברנו ונהננו.
פתאום, שמענו קול מוכר ולא ידידותי.
_____________________________________
פרק 5: פרחים מוגנים אסור לקטוף
______________________________________
"זה מונדו!" לחשה שקד,
"מה הוא עושה ביער?!" שאלה מעיין
"שששששששששש" אני ורונה לחשנו.
והוספתי: "בואו נאזין למה שהוא אומר"
"לקטוף כלניות לגברת מיקיאוולי, לקטוף כלניות לגברת מיקיאוולי..." זמזם מונדו ללא הפסקה.
"לאורוייזיון, לא הייתי שולחת אותו" צחקקה שקד.
"חחחחחחחח" גיחחנו.
"רגע!" הפרתי את הדממה.
"הרי כלניות הן פרחים מוגנים!" אמרתי
"נכון!" ענו הבנות.
"מעניין מה למיקיאוולי יש לעשות עם כלניות" הוסיפה מעיין.
"הי, הוא מתקדם לעבר הכלניות" קראה רונה
"חייבים לעצור אותו!" יזמתי שוב והפעם ללא חשש.
רצנו לעברו,
"עצוררררר!!!!!!!!" קראנו לו בקול. הוא עצר והסתובב.
"אתה לא יודע שכלניות אלה פרחים מוגנים?!" הוסיפה שקד למהומה.
"נכון!" ענינו בקול.
"לא ניתן לך לקטוף אותם הוסיפה מעיין.
"איך אתן מעיזות להפריע לי?! הגברת מיקייאוולי שלחה אותי לקטוף אותם! השלט הזה של הפרחים המוגנים לא מעניין אותי בכלל!" ענה מונדו בכעס וירק על השלט.
מונדו הושיט את ידו לקטוף את הפרח, נעמדנו בינו ובין הפרח.
"אלה פרחים מוגנים!" התעצבנתי עליו.
"חכו, חכו, אני הולך לקרוא לגברת מיקיאוולי!" ענה מונדו בזעף
"תהנה" ענינו לו.
"פויייייי" התנשפנו.
"בואו ננוח" אמרה מעיין תוך שיעול.
______________________________________
פרק 6: גילוי המזימה
______________________________________
פתאום שמענו את קולה של מיקיאוולי: "מה, מה אמרת?! הן אמרו לך לא לקטוף את הכלניות!?"
"כן גבירתי" שמענו את קולו של מונדו.
"אבל בלי כלניות לא אוכל להכין שיקוי להשמדת ראש העיר ואז לא אוכל לנצח בבחירות שיהיו ביום רביעי!" צרחה מיקיאוולי.
"רגע, אז הכלניות האלה הם בשביל שיקוי להשמדת ראש העיר!" אמרה רונה.
"מעיין את רצה הכי מהר מכולנו, את חייבת להשיג תגבורת" אמרתי ועליתי על הספסל.
"מיקיאוולי באה עם טרקטור!רוצי מעיין!" הוספתי במהירות.
"אין בעיה, אשתדל לחזור הכי מהר שאפשר!" אמרה מעיין והתחילה לרוץ.
"תראו, תראו מי כאן, צוות לשמירת הטבע חחחחח" מיקיאוולי היגיע ואמרה.
"טוב חמודות זוזו אני צריכה לקטוף כמה פרחים!"
הוסיפה.
"ממש ממש נראה לך!" כעסתי עליה ונעמדתי בינה ובין הפרחים.
"נכון!" קראה שקד והמשיכה "אלה פרחים מוגנים!"
"אנחנו לא ניתן לך!" הוסיפה רונה
והן נעמדו לידי.
"אין בעיה!" קראה מיקיאוולי וצחקקה.
ושלפה מכיס נסתר בבגדיה נוזל תוסס בצבע כחול וכיוונה אותו לעברנו.
"תתכופפווו!" צרחה רונה בבהלה.
התכופפנו, מיקיאוולי כיוונה לעברנו את השיקוי קמנו במהירות והתחלנו לרוץ מסביבה.
עדיין היינו נחושות להגן על הכלניות.
היא מסרה את השיקוי למונדו ואמרה: "אתה בנתיים תטפל בפירחחיות האלה, אני הולכת לקטוף לי כמה כלניות."
"אין בעיה גבירתי." אמר מונדו.
הוא לא שם לב אליי, הוא התרכז במעיין ושקד.
לא! מיקיאוולי התקרבה במהירות לפרחים רצתי לעברה הכי מהר שיכולתי וזינקתי עליה.
רכבתי על מיקיאוולי. זה לא היה קל בכלל.
ראיתי גם את שקד רוכבת על מונדו ואת רונה מנסה לקחת ממונדו את השיקוי.
מיקיאוולי לפתע קיבלה זריקת מרץ.
"האווו" צרחתי מכאב מיקיאוולי הפילה אותי על הראש.
הרגשתי נורא אבל שמעתי קול מוכר.
______________________________________
פרק 7: תגבורת וסיכול המזימה
______________________________________
"אתן בסדר?" שמענו קול
"מעייןןןןןןןןןןן" צרחתי
"הבאת תגבורת?!" שאלה שקד
"ברוררר מה נראה לכן" ענתה מעיין
"תגבורת?! איפה?!" נבהלה מיקיאוולי
"החבורהההה" צחרתי
זואי, מקס, סאני וג'ימבו הגיעו!
קמתי במהירות, רצתי לעברם הייתי כולי מיוזעת, אבל הצלחתי איכשהו לספר לזואי במהירות את הסיפור.
זואי משכה אותי הצידה ואמרה במהירות: "תקשיבי, רוני, אני ואת נלך לביתה של מיקיאוולי הנמצא ביער ונקח את כל ההוכחות שהיא אכן נסתה להכין שיקוי להשמדת ראש העיר."
"אין שום בעיה זואי" אמרתי
"בנתיים הם יעקבו אותה" הוסיפה זואי
רצנו לביתה של מיקיאוולי הכי מהר שיכולנו, פתחנו את הדלת.
למזלנו היא לא הייתה סגורה, הכל היה מבולגן וזרוק.
היו על הרצפה מפוזרים מאות דפים נראלי של שיקויים.
הכל צולם על ידי זואי ורצנו בחזרה למקום שמעיין, מקס, רונה, שקד, סאני וג'ימבו חיכו לנו.
"פוי, פוי, חם לי" אמרה זואי
"אבל הכל צולם ונלקח גברת מיקיאוולי" הוספתי ונפנפתי לעבר מיקיאוולי.
"מונדו!!!!" צרחה מיקיאוולי צרחה איומה
"איך העזת לשכוח לנעול את הבית?!!?" שאלה והוסיפה
"גבירתי, חשבתי שאת נעלת ו..."
"אני?!!" ענתה מיקיאוולי ולחצה לו על האף.
"איך אתה יכול?! עכשיו החבורה העלובה גלתה את מזימתנו!"
"בוא מונדו, אנחנו מסתלקים מפה!" אמרה ומשכה לו באוזניים.
"חחחחחחחחחחחחח" צחקנו כולנו.
______________________________________
פרק 8: סוף טוב הכל טוב
______________________________________
אני, רונה, מעיין ושקד קבלנו אות הוקרה על הצלת מיקמק סיטי וראש העיר!
אני כבר פחות רגילה וממוצעת!
איזה כיף! והכל התחיל בשינוי קטן שביצעתי!
______________________________________
@כל הזכויות שמורות ל4רוני586 בלבד
|
|
מוקדש
ל כולםבאהבה♥️ | |
|
|
