|
"חטיבה" עונה 1 פרק שלוש!!
|
11/08/2021 |
~אני שומעת את כמו כל יום של עידן חביב תוך כדי כתיבת תיאור זה.~
הפרק קצר יחסית, אבללללל היה ממש כיף לי לכתוב אותו, הוא יצא די משעמם אבל הוא נועד בשביל רקע...
__________________________________
פרק 2
מורה עם מטפחת משולשת וחיוך ענק נכנסת לכיתה. היא מייד מצאה חן בעיני.
"שלום, תלמידות", היא אומרת, "קוראים לי הילה. אני עומדת להיות המורה שלכן השנה, ואני חושבת שנוכל לנצל את השנה הזאת באופן הטוב ביותר. כן, את שם, שמצביעה בערך ממתי שהתחלתי לדבר?"
ילדה עם קוקו בלונדיני הסמיקה ואמרה, "אם אפשר – ללכת לשירותים – "
"לא, היה הרגע הפסקה," השיבה המורה בפשטות. "אם יש לעוד מישהי פנייה באותה נושא, נא להוריד את היד."
עשר ידיים הורדו.
"יפה." אמרה המורה בנועם. "כיתה ז' זאת כיתה חשובה, ולא רק בפן הלימודי. בפן הייצוגי..." המורה המשיכה לדבר אך מחשבותיי היו נדודות לכיוון אחר.
פן ייצוגי? זאת אומרת, כיתה ז' נראות בפני כולן ילדות קטנות, לא? אני לא נראית משפיעה במיוחד, אם כי הספקתי להכנס כבר לתגרה..
אל תחשבי על זה, אני אומרת לעצמי. נתעלם וזה ייעלם.
"בקיצור," מסיימת המורה, "אלה כללי הכיתה.. אני מאחלת לכולנו שנה מוצלחת! עכשיו יש לכן פנאי לדבר מעט עם בנות כיתתכן.."
כולן גועשות ורועשות. אני חוזרת אליהן שוב.
"יו, איזה מוזרה המורה הזאת," אומרת הילה בשקט. "היא נראית ממש נחמדה, אבל היא מאוד נוקשה. מאד מאד."
"שני הדברים לא סותרים זה את זה!" אני אומרת.
"הם כן"
"הם לא"
"הם כן"
"הם לא"
"הם כן"
"הם לא, נקודה"
"הם כן, נקודה סי או נקודה איי אל."
"הם לא, נקודה קום."
"אוך, סתמו כבר," צוחקת הילדה השלישית, "ואת, אפילו לא שאלת אותי איך קוראים לי," היא אומרת בטון כאילו-נעלב.
אני צוחקת. "את צודקת. איך קוראים לך?"
"שירה."
"שם יפה! לי קוראים אלורה."
"היי, אלורה!" מתערבת הילה, "זה נשמע כמו – "
"אלוורה, כן כן, אני מכירה את הבדיחות." אני אומרת בקול טיפה מעוצבן.
"אממ.. אוקיי," אומרת שירה בחיוך. "על שירה אין בדיחות."
"אני יכולה להמציא."
"לא, תודה." היא אומרת.
"טוב, אולי די עם השיחות פינג-פונג?" אומרת הילה.
"ממ.. צודקת."
אנחנו מדברות ומדברות עד שאני מרגישה טפיחה חזקה בכתף... "איי!! מי המטומ – כלומר, מי הלא-"
פתאום אני מאד מודעת לזה שכל הכיתה שקטה ואני היחידה שמדברת.
"אני קוראת לכן כבר חמש דקות רצוף," אומרת המורה בקול משועשע.
פדיחה פעם שנייה היום.
היום ממשיך וממשיך ואני מכירה את תמר, המורה לביולוגיה, ואת רם, המורה למחשבים.. היום מתחיל להסתיים ואנחנו מתחילות לחזור הביתה.
חוש כיוון כמו שלי – סכנה שלא יהיה נס שוב.
אני יוצאת מהבית ספר, עמוסת חוויות. אני לא אפרט לכם כל מה שקרה, כי א', זה משעמם, ב', גיליתי שממש כיף לעשות עם הילה ושירה קרבות פינג פונג, שזה משהו שהנייר קצר מלכתוב אותו. למרות שאני בכלל כותבת בוורד. אבל לא משנה.
הילה ושירה שכנות, הן גרות בצד השני של העיר.
אני מתחילה ללכת ובדיוק חבורת בנים יוצאת מאגף הבנים, אני נאלצת ללכת אחריהם, כי הם בכיוון שלי.
טוב, לא ממש קרה לי נס הפעם...
המשך יבוא :)
___________________________________
|
|
מוקדש
ל עידן-חביב-החביב. | |
|
|
