קהילה - היצירות של מילקייM
|
|
|
|
|
"חטיבה", פרק שלוש!! D:
|
05/09/2021 |
שלום לכולם!!
החלטתי להביא לכם עכשיו את פרק שלוש של חטיבה.. אחרי הצלחה מסחררת בפרקים הקודמיםםD: ______________________________________
אני יוצאת לכיוון הבית שלי. עשרים דקות הליכה. אני משננת שוב ושוב. ימין, שמאל, ישר עד הסוף.
ימין, שמאל, ישר עד הסוף.
ימין, שמאל, ישר עד הסוף.
ימין, שמאל, ישר עד הסוף.
אני מגיעה ל"ישר עד הסוף", ומסתכלת מקדימה.
הייתי כל כך מרוכזת שלא ראיתי מה קורה שם...
ילד אחד. עם שיער מתולתל בצבע שחור וכיפה בצבע תכלת. עומד באמצע.
"לך מכאן, יא ילד כאפות!" מישהו צועק עליו.
"יאללה יאללה, מה אתה עושה פה בכלל, מי ביקש ממך לבוא!"
"בגללך הכל קרה!!"
"דפוק!"
"חש את עצמו!"
הילד מנסה לצאת מהמעגל, אבל הם שמים לו רגל והוא נופל. כמעט כולם מתגלגלים מצחוק.
אני רואה את זה והלב שלי נקרע. בא לי לבכות, לצרוח, לצעוק.
לשכוח ממה שקורה פה. אבל לא לשכוח.
אולי את יכולה לנזוף בהם, אומר לי קול פנימי.
מתחוללת בי מלחמה בפנים ובלי לשים לב אני ממשיכה אחריהם.
"דיייי!!!"
אני שומעת קול צורח ואז שמה לב שזאת אני.
הדמעות פשוט יוצאות לי. פחד במה יש לי אבל אני לא מהססת:
"תפסיקו! אתם לא רואים מה אתם עושים לו? אתם יודעים איזה צלקות נפשיות זה? עוד מעט ראש השנה! אלול!! אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.. הוא לא זקוק לרחמים שלכם!! אתם זקוקים לרחמים שלו!!! אתם שמים לב על כמה עברות אתם עוברים?!"
שנייה אחרי שאני אומרת את כל זה, אני מודהמת מעצמי.
בחיים לא העזתי לעשות משהו שכזה.
המון פעמים קרה לי שרציתי, אבל המילים לא יצאו מתוכי.
אני לא מהסוג הקיטשי, שבוכים מכל דבר.
אני לא מצפה בכלל שהם יקשיבו לי. ארבע או חמש ילדים היו שם, במעגל. ואני רואה שלוש מהם עם קצת – כן, קצת הבעת חרטה על הפנים.
אני רואה ילד אחד מרים אותו.
ילד אחר, שלא צחק עליו מסתכל עליי במבט מעריך ואני מניחה שהוא גם רצה לעשות את זה.
ילד אחר מרים לו את הכיפה שנפלה לו מהרצפה.
הילד הגדול ביותר בחבורה, שהתחיל הכל, לא מראה אף הבעת חרטה.
אני מרחמת עליו. אין לו מצפון, וזה משהו שיגרום לו לסבול בחיים.
אני לא מעזה לומר משהו נוסף וממשיכה ללכת הביתה. אף אחד לא מגיב על זה וברור לי שאף אחד לא יידע על מה שקרה פה. חוץ מהם ואני.
שלא תחשבו שאני מאלה שמדברות עם בנים. אני לא. באמת שלא! כשהחברות שלי ישבו איתם, עם אותם הילדים שעכשיו משפילים, לא עשיתי כלום. הלכתי הביתה.
ילד אחד, ההוא שלא צחק, ממשיך בדרך שלי. אני נזכרת שראיתי אותו כמה פעמים בשכונה.
אני, עם לחיים רטובות ממשיכה ללכת וחושבת על הילד הזה, עם כיפת התכלת, שבטח ספג עוד המון דברים בחיים שלו. אני חושבת פתאום על זה שיש המון חרמות ולאף אחד לא אכפת.
אני שומעת קול. קול של ילד בגילי...
"כל הכבוד לך שהעזת." הוא ממלמל.
"אה.. תודה... אני לא בדיוק מהסוג המעיז. אלוקים עזר לי."
"אה. אז אמ, אני רוצה שתדעי שיש עוד המון ילדים שלא מסכימים איתם, וזה רק אספסוף... אני בטוח שידעת את זה, אבל, אמ, רציתי להגיד בכל זאת..."
"אה.. אספסוף שמשפיע על כל הכיתה. לא?" הוא פתאום נראה לי ממש מוכר. עיניים חומות, עור בין בהיר לכהה, בלורית בצבע שחור... די חמוד אפילו.
"טוב, אז ביי. אני פונה פה."
"ביי.." אני אומרת.
מיותר לציין שנאבדתי ולקח לי שעה אחר כך להגיע הביתה. :)
|
|
|
|
|
|
139
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15/09/2021 01:31 |
סטלה1030 |
12 |
|
יואו אימלה את כותבת מושלםםם ממש הרגשתי כאילו אני היא הילדה בסיפור! |
|
|
|
|
|
12/09/2021 16:02 |
גילי12521 |
11
|
התחלתי רק היום לקרוא את הסיפור שלך(:
הלכתי לשני הפרקים הקודמים..
את דווקא כותבת ממש יפהה!!
מחכהה לפרק הבאאא(; |
|
|
|
|
|
09/09/2021 11:01 |
הילהחנה100 |
10 |
רק מזכירה- את אמרת ביצירה של העובדות שכל יצירה את תמליצי על שיר:)
אז תמליצי על נושבת באוויר אפילו שזה שיר אהבה, טוביק? :)) |
|
|
|
|
|
08/09/2021 12:12 |
יעל5210 |
9
|
|
זאת מוקה!!!! |
|
|
|
|
|
05/09/2021 21:16 |
לוליני10 |
8
|
|
מגניב מחכה לפרק הבאאאאאא |
|
|
|
|
|
05/09/2021 16:46 |
אמלי45639 |
7
|
|
וואו איזה פרק יפה!! |
|
|
|
|
|
05/09/2021 15:39 |
חופשששש1 |
6
|
|
תודה על ההקדשה! |
|
|
|
|
|
05/09/2021 15:11 |
אנהשיר444 |
5 |
אמאלה פרק מהמם:)
בתוך אחת שעברה חרם אני מבינה את הילד
תודה על ההקדשה:) |
|
|
|
|
|
05/09/2021 14:45 |
לילי67867 |
4
|
מושלםםםם
דייייי זה מהממםםםם |
|
|
|
|
|
05/09/2021 14:39 |
הילהחנה100 |
3 |
|
זה פשוט מדהים וכל מילה נוספת מיותרת❣ |
|
|
|
|
|
05/09/2021 14:04 |
נטועית |
2
|
|
מושלם! |
|
|
|
|
|
05/09/2021 13:43 |
קסםשלנסיכה |
1
|
|
מהמם ומרגש |
|
|
|
|
|
|
|
