החיים במוקמוק טאון לא היו פשוטים אמא שלי הייתה ממשקמי העיר אבל אני ואחיותי היינו ממיקמקי הרחוב ציירנו גרפיטי ושהייתי בת שלוש אמא שלי לקחה אותי להפגנה נגד הבנייה באזור מוקמק טאון אמא שלי הרויחה כסף אבל ממש מעט כך שלקח הרבה זמן עד שהגענו למיקמק סיטי ויש לי עוד שתי אחיות קטנות ממני אחת בשנתיים ואחת בחמש שנים אחת תינוקת שלא הכירה את מוקמוק טאון והשניה בת 18 זכתה להכיר את העיר הענייה הזאת אנחנו אני ואחותי שבת 18 הייתה אז בת 5 ואני הייתי בת 7 היינו מציירות גרפיטי על קירות מוקמוק טאון והיה לנו בגדים אבל מעטים מאוד הבגד הכי יפה היה חולצה תכלת ריקה עם מעט קרעים והחולצה שחלמתי עליה זאת שמלה לבנה עם פרחים במוקמוק טאון הרוב גרים ברחוב ויש מעט חנויות ובתים כי כמעט אין לאנשים כסף והיה שם הרבה מכרסמים וראש העיר היה מרושע וחלמנו לעבור למיקמק סיטי שהייתי בת 16 ואחותי 14 עברנו למיקמק סיטי ונולדה אחותי שבת 2 ומדי פעם אני טסה לשם ועושה הפגנות להכנסת מינימיקים לשם והאמת כיף להיזכר
אני:מה דעתכן יהלום:מדהים איך אני זוכרת את התקופה הזאת פופ : כן כן איזה זיכרון
סיפור מעניין.אוהבת שהוספת הפגנות להכנסת מינימיקים. לשיפור, שימי לב שבלימודים (שיעור מס' 28) לומדים שגילם של מיקמקים נמדד לפי שלבי גדילה ולא לפני מספרים. בנוסף, השתמשת במונח "אנשים" במקום במונח "מיקמקים" ובמונח "כסף" במקום "מטבעות". תודה ששיתפת איתי את הסיפור שלך.
mili11
