|
מר מיקהאריס ומפקדת מיקמק סיטי - פרק שביעי ^_^
|
26/09/2021 |
עם עלות השחר, מר מיקהאריס מתארגן בזריזות בביתו עד שיהיה מוכן ומזומן לנסוע לתחנה. לאחר שתיית ספל התה הרביעי שלו הבוקר הוא מרגיש רענן, יש לו תחושה שהיום הזה הולך להיות טוב ושתהיה התקדמות פנטסטית בתיק החקירה על החללית.
הוא נוסע ברכבו בעליזות עד שמגיע אל התחנה, מוודא שלקח מספיק תיונים למקרה שייגמר שם, ורק אז יוצא מן הרכב כשהוא אוחז בתרמוס המכיל את המשקה האהוב עליו. הוא מאחל בוקר טוב לשומר, ומחייך אל פניו של השוטר מיקטוקו שנראה חושש מהרגיל - מר מיקהאריס אינו שם לב לכך.
"יש יום תה, ויש יום שוקו, אך יום תה הוא כמו מיקטוקו!" מר מיקהאריס מזמר לשוטר מיקטוקו בזמן שהוא מתמקם בכיסא משרדו, "התה נחמד כמו מיקטוקו השוטר, אך ההבדל הוא שהתה אהוב עליי יותר!" הוא ממש לשיר וצוחק לעצמו, לוגם את הלגימה האחרונה מהתרמוס.
לא נראה שהשוטר מיקטוקו שומע בכלל את דבריו של מר מיקהאריס, אלא רק ממהר לשבת בכיסא שמולו. מר מיקהאריס קולט רק כעת את פניו הרציניות של השוטר מיקטוקו ומזדקף במקומו, פורס את התיונים שהביא עימו על השולחן ורק אז מרים את מבטו אל השוטר המבוהל.
"אל תגיד לי שנפגעת מהשיר," מר מיקהאריס ממהר להסדיר עניינים, "אני רק מתבדח, כמובן! אף על פי שתה בהחלט משחק אצלי מקום ראשון בהרבה מן הקטגוריות…"
"מ-מה?..." השוטר מיקטוקו נראה מבולבל. "לא… אני… ק-קרה משהו."
"הו וואה, זה נשמע רציני." מר מיקהאריס אמנם מסתקרן אך לא מונע מעצמו להתלבט איזה תיון ישפר את הזמן שלו בשמורה בה נחתה החללית. "לפני שתמשיך, עלייך לזכור שבעוד כחצי שעה עלינו לנסוע לשמורת הטבע 'רקפות ומיקפרפרים', קבענו עם חוקרי אלווד-מיק בשעה מוקדמת ואיני אוהב לאחר."
השוטר מיקטוקו מהנהן בהבנה ונראה חושש יותר, "ז… זה פשוט ש-"
"תוכל להודיע לשוטר מיקטוש לוודא שיש מספיק ניידות? אני רוצה שנצא יותר שוטרים הפעם. העניין הוא שעודכנתי שבאמצע הלילה הייתה המולה במיקסינמה בעקבות… איך אתם מכנים זאת היום? קלטת? דיסק?"
"סרט…" מתקן אותו השוטר מיקטוקו בשקט.
"הו, כן! של החברה המוצלחת ההיא… מה שמה? משהו עם… הפקות משהו. תן לי להיזכר-"
"ש-של אלוויס הפ… הפקות." השוטר מיקטוקו מזכיר למר מיקהאריס ורק נראה לחוץ ככל שעובר הזמן, מתחיל לשחק עם אצבעותיו מתחת לשולחן.
"כן, כן, זה בדיוק!" מר מיקהאריס מחייך לעצמו ומתחיל לעשות 'אן דן דינו' בין שלושה תיונים בטעמים שונים, "מאחר והסרט, כפי שקראת לזה, התקיים אתמול ורבים מתושבי מיקמק סיטי רצו לצפות בו, הכרטיסים אזלו והחלו לערוך במיקסינימה קרבות 'אבן נייר ומספריים' על הכרטיסים!" הוא צוחק מעט ומניד בראשו בייאוש משועשע, "רבים משוטרינו נאלצו ללכת לשם מיד ולפזר את ההמולה שהפריעה לתושבי האזור לישון. אני חש חובה לצפות גם אני בסרט הזה ביום מן הימים…"
"מר מיקהאריס-"
"אני כבר סיפרתי לך שיש לי הרגשה פנטסטית בנוגע ליום הזה?" מר מיקהאריס מרים את התיון הנבחר ומביט בו בהערצה, "אני מרגיש כי תהיה התקדמות בתיק החללית!"
"ב-בנוגע ל-"
"ובכן, הזמן קצר והמלאכה מרובה! עליי להספיק להכין את התה שלי לפני היציאה…" מר מיקהאריס קם על רגליו וניגש לחמם את הקומקום שמאחוריו, "ובכן, תוכל לבקש מהשוטר מיקטוש לוודא כמה ניידות יש לנו? הבנתי שחלק מהשוטרים אתמול נרדמו באזור של מיקסינמה והניידות שם… אך אולי זוהי רק שמועה, איני יודע. בכל מקרה גש אל השוטר מיקטוש לוודא זאת."
"מר מי-מיקהאריס!" השוטר מיקטוקו נעמד גם הוא והרים מעט את הקול מהרגיל. מר מיקהאריס המבולבל סובב את מבטו אל השוטר שבדרך כלל שומר על שקט, "ב-בנוגע לשוטר מי… מיקטוש." הוא אומר בקול הכי יציב שהוא מצליח לגייס, מנסה להתעלות על הגמגום שלו כמה שיותר. "ה-הבוקר גיליתי הודעה שהו… שהוא שלח לי אתמול בל-בלילה." הוא בולע את רוקו וממהר להיכנס בניידו לצ'אט שלו עם השוטר מיקטוש. "הודעה קולית… ת-תשמע."
מר מיקהאריס לוקח את הנייד שהשוטר מיקטוקו מושיט לעברו, חש כיצד ההרגשה הפנטסטית מתחילה להתפוגג. מאחר והוא לא רגיל לקבל הודעות קוליות מאף אחד, לוקחות לו כמה שניות להבין שעליו ללחוץ על המשולש המסובב בכדי לשמוע את ההודעה.
"מיקטוקו שמע, דיר באלק אתה מספר על זה למר מיקהאריס… טוב, בטח תשמע את זה מילא רק בבוקר," קולו המהוסס של השוטר מיקטוש נשמע מתוך הנייד, נשמע שהוא לוחש וזהיר. "ובבוקר אני אהיה בתחנה. אני פה בשמורה… אתה לא תאמין, מיס מיקטונגה הציבה פה שניים מהחוקרים לשמור על החללית בלילה. ונחש מה? שניהם ישנים!..."
מר מיקהאריס מניד בראשו בייאוש וממשיך לשמוע את ההקלטה בעניין.
"אז עשיתי איזה קונדס קטן, אבל זה לא מה שמשנה עכשיו… באתי לבדוק קצת מה עם החללית. אני חייב למצוא פירצה פנימה. אל תדאג או משהו, אני זהיר, אם אתה שומע את זה בלילה אל תגיד למר מיקהאריס כלום. מחר בבוקר אני אגיד לו, בתחנה. באלי פשוט לעקוף את מפקדת אלווד-מיק האלה…"
מר מיקהאריס עוצר את ההקלטה בנקודה הזאת ומפנה את ראשו לעבר השומר ג'ימי שבכניסה לתחנה.
"השוטר מיקטוש הופיע היום?" הוא שואל את השומר, והשומר מניד בראשו לשלילה במבט קצת מבולבל. מר מיקהאריס מהנהן לעברו בהבנה, "בסדר, תודה. בוודאי אינו התעורר בבוקר." הוא מוסיף בכדי לא ליצור דאגה יתרה וממשיך לשמוע את ההקלטה.
"אני מקווה למצוא פירצה עד אז, כמובן," קולו של השוטר מיקטוש ממשיך להישמע מהמכשיר. "ואני אמצא אז לא לדאוג. אני השוטר מיקטוש, כלום לא משתבש כשאני כאן." הוא אומר בביטחון, מדבר בטון היהיר המזוהה איתו, ואז נשמעות כמה שניות של שקט. "נראה לי שמישהו התעורר ושם פה שיר… אני שומע מוזיקה." הוא מנמיך את קולו כמה שיותר, לוחש ממש.
מר מיקהאריס רואה שההקלטה תסתיים בקרוב.
"אני אציץ לבדוק מי מהם קם…" הקול של השוטר מיקטוש ממשיך לומר בלחש, וכמה רעשים של עלים יבשים נשמעים. כנראה אלה רעשים של הצעדים של השוטר מיקטוש באותו לילה. ואז נשמע מן צליל בהלה מאופק ומיד אחריו נשמע צליל נפילה, כאילו הטלפון נשמט מידיו של מיקטוש לאדמת השמורה. ההקלטה הסתיימה.
מר מיקהאריס מרים מבט אל השוטר מיקטוקו, "כנראה שהיום הזה אינו יהיה פנטסטי אחרי הכל…" הוא אומר ושנייה לאחר מכן מקבל הודעה זועמת ממיס מיקטונגה:
'אני לא יודעת מה השוטרים שלך חושבים לעצמם. תגיע מיד'
הוא נושם עמוק ופוקד על השוטר מיקטוקו להשיג שתי ניידות ולכנס כמה שוטרים. הוא מוותר על שתיית התה שכה השתוקק לה במהלך שיחתו עם השוטר מיקטוקו ומקליד הודעה חזרה למיס מיקטונגה:
'אנחנו בדרך'
|
|
מוקדש
ל #גם_אני_בעד_מיקמק_דו_פרצופי_D= | |
|
|
