|
רעיון לכתב אורח
|
28/09/2021 |
פרק 1
יצאתי מהחדר הרגשתי כאילו מישהו מחכה לי בסלון אבל אף אחד לא היה שם.
ואז ראיתי את אמא במרפסת, היא דיברה בטלפון. ואז הדלת נפתחה ושמעתי רעשים ואבא נכנס. אמא נכנסה והפסיקה לדבר בטלפון, ואחי הגדול גם בא, כולם התכנסו בסלון ואבא אמר שזאת הפתעה ליום הולדתי ה- 11 אבל לא הבנתי מה זה.
פרק 2
כולם חזרו לעיסוקים שלהם חוץ ממני ומאבא. אבא הוציא מהתיק גור כלבים, ואני מפחד מכלבים. חשבתי שהוא יוגע שאני מפחד מהם למה הוא היה חייב דווקא את זה? למה לא חתול או ארנבת או שרקים? הוא אמר לי "הנה זאת המתנה, זה היה הרעיון של אורי אתה אוהב?" לא ידעתי מה לענות, אורי הוא אחי הגדול, הוא תמיד שנא אותי ברור שהוא יביא מתנה שאני לא רוצה. אבא שאל בפעם השניה "עידו, אתה אוהב?" אה ודרך אגב אני עידו אני כבר בן 11 וחצי ואח שלי אורי בן 12 ואח שלי הקטן עילאי בן 8. "אני ואמא לא יגענו עם אתה אוהב כלבים אבל חשבנו שאולי תאהב" אבא אמר.
"זה בסדר" השבתי. הוא באמת היה חמוד, אני ילד שמפחד מכלבים חושב שכלב חמוד אז זה כניראה משהו מיוחד. לקחתי אותו ואבא הביא לי רצועה. והלכתי איתו לטיול בפארק שלייד המכולת שמול הבית שלנו.
פרק 3
הטיול היה כיף בעצם כי התחלתי להתרגל עליו. בהתחלה פחדתי שהוא נבח. ואז התרגלתי, טילנו ורצנו ואפילו דיברתי איתו והרגשתי שאני כבר לא מפחד ממנו. ואז נכנסנו למכולת, זאת שתמיד אני קונה בה חלב לחם וביצים, נכנסתי והמוכר אמר לי שלא מכניסים כלבים. אני החלטתי לא להיכנס, אז אני לא אקנה טילון שוקולד זה לא סיפור גדול.
פרק 4
בליל חלמתי חלום מוזר, בחלום ניזכרתי בעצמי לפני חצי שנה שהיתי הולך למכולת והמוכר היה כועס על אלה שמכניסים כלבים, ואני הייתי מאושר כי פחדתי מכלבים, וזה היה מקום שהרגשתי בטוח ומוגן מכלבים. בבוקר שחכתי מהחלום והתקשרתי לחברים שלי שכמעט לכולם יש כלב. הם הסכימו איתי שאנחנו נעשה הפגנה והכנו שלטים הבנים כתבו והבנות צירו, כי הזמנתי גם חלק מהם. ואז באה אמילי אחת מהבנות שאני לא מתחבר אליהם. ואמרה לנו "יש כאלה שלא אוהבים כלבים" ואז היא אמרה שהיא הולכת לסרט והזמינה אותנו. וכמעט כולם באו: עומר, אופק, יאיר, נועה, אביגיל, עמית, ליה ואגם כולם באו עם אמילי.
רק אני ואיתי נשארנו ואז הוא אמר לי "נו עידו אולי נוותר? לי בעצמי אין כלב"
לאיתי יש חתול ואני לא מצפה ממנו להבין אותי.
פרק 5
בסוף היום אח שלי עילאי הזכיר לי שאני פחדתי מכלבים. ונזכרתי בחלום, ואז הבנתי שזה שאני כבר לא מפחד מכלבים לא אומר שהאחרים לא ואני חזרתי ללכת למכולת רגיל ופשוט קשרתי את הכלב בחוץ ולכלב קראנו ציקו.
והבנתי למה קבעו חוקים ואני כבר לא מפחד וזהו יומני היקר, אני חושב שהבנתי הכל.
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
