קהילה - היצירות של AlexChase
|
|
סיפור מאחורי וואנשוט | פני&אדם
|
30/09/2021 |
(ממליצה מראש לגילאי 13 בערך אם זה בכלל מעניין מישהו)
פרק 1
התסכלתי בשעון, השעה 6:00 בבוקר. למה הבית ספר קיים?! אני סתם צוחקת, יותר נכון, למה שהוא לא יהיה קיים? התשובה ברורה, אבל אמא קטעה אותי עם המחשבות ברגע שנכנסה לחדר. ''הו, סוף סוף התעוררת! קדימה, יש לך שעה להתארגן ואני יודעת שייקח לך שעתיים.'' ''נו אמאאא! עוד מוקדם! אפילו אין שמש!'' ניסיתי לשכנע אותה, אבל היא עיקשת כפסל. אימהות, מי יודע מתי הן מתעוררות ומה עובר להן בראש. אהבתי את אימי, כמובן. אבא בטח כבר בעבודה ואחי הגדול, ג'יימס, בטח באימון הרגיל. שתבינו, הוא גדול ממני בשנה, נראה בדיוק כמוני- שיער בלונדיני, עיניים כחולות- ירוקות- סומק עדין טבעי, ריסים ארוכים וגוף לא רזה ולא מלא- בדיוק כמו שצריך. ואיכשהו, הוא עדיין הילד המקובל. אני אפילו לא 'אחות של'. זה בטח קשור לעובדה שיש לו הרבה שרירים. והוא שוויצר עם אגו ענק. ויש יותר בנות מבנים בבית הספר.... טוב, הבנתם את הקטע.
התלבשתי- חולצה עם ציור של סטיץ' עליה שגם ככה אף אחד לא יראה בגלל הסווטשירט הלבן עם הציור של סימבה ונלה ממלך האריות, ביחד עם ג'ינס שחור משופשף עם קרעים ונעלתי 'אולסטארס' בגזרה נמוכה. מה שהשלים את המראה היה שיערי שהיה גזור בקרה ועיגילי כסף מתנדנדים גדולים ושפתון שקוף, ליובש. או לקילוף שפתיים שאמא ואבא כעסו עליי בגללו, מה שתבחרו.
אכלתי ארוחת בוקר, המשכתי להתארגן ועליתי לאוטובוס, מתיישבת ליד נויה, ה'בסטי שלי'. ''ראית את ההודעה שמאור (המחנכת שלנו) שלחה בקבוצה אתמול?'' היא ישר שאלה אותי. ''בלי 'בוקר טוב פני' 'מה קורה פני'... אבל לא, לא ראיתי. הטלפון היה על השתק.'' היא הזעיפה פנים, והתחילה עם התגובה הרגילה:''כןכן בוקר טוב מה קורה וזה. יופי, עכשיו שגמרנו את זה, הכל אני צריכה להגיד לך?! באמת פני, תהיי מעודכנת פעם אחת בחיים! בחיים חא תצליחי בלעדיי...'' ''טוב, נקווה שגם לא אצטרך.'' אהבתי את נויה, היא החברה הכי טובה ביקום! ''אווווו ריגשית שכמותך!'' אמרה, וחיבקה אותי. אלוהים הפיצולי אישיות שיש לה תמיד.... ''נו, מה מאור שלחה בקבוצה של הכיתה?'' שאלתי, והחזרתי אותה לתחילת השיחה. ''בא תלמיד חדש! לכיתה שלנו!'' ''עכשיו? באמצע השנה? ודווקא לכיתה י'?'' היינו בנות 16, מה שאומר- כיתה י' והשנה התחילה לפני 5 חודשים, פחות או יותר. ''כן, כן וכן. שיואו תפסיקי לחשוב ותצרחי כבר! אם הוא עובר לכאן, הוא בטח יהיה חתיך, ורווק. ואת יודעת מי עוד רווקות פה?'' רציתי לתקוע לעצמי את היד במצח בגלל המוח שלה שאומר לה שהיא חייבת חבר. אני נהנת להיות רווקה, בלי מישהו שיידבק אלייך כל הזמן. חוץ מזה, אני יכולה לעשות הכל עם נויה, ונשיקות... יש לי כלב ויש לי אמא ואבא. אומנם זה לא אותו הדבר, אבל נחשיב.
הגענו לכיתה, וראינו את הילד החדש יושב בכיסא בשולחן לבד. השולחנות אצלינו היו שולחנות לשניים, ולמרות שישבתי בדרך כלל ליד נויה, היא בגדה בי והתיישבה לידו. חוצפנית. התיישבתי בשולחן ליד הילד החדש מכיוון שהשולחן שהיה צמוד לצד של נויה נתפס.
הצלצול נשמע, וראיתי את מאור מגיעה.
פרק 2
''בוקר טוב תלמידים, אני מקווה שכולכם ראיתם את ההודעה מאתמול, ומי שלא-'' בקטע הזה נויה תקעה מבט של אמרתי לך ''-הגיע אלינו תלמיד חדש, תכירו את..... אדם!'' היא משכה את המילה 'את' ומחאה כפיים כשאמרה את שמו, מצפה שנעשה כמוה וכך עשינו. אדם נראה נבוך מתשומת הלב שכנראה לא היה רגיל אליה, אבל חייך בכל זאת. סקרתי אותו- שיער שחור כלילה, שתכף נראה כי יצמחו עליו כוכבים, עיניים כהות גם הן, ומבריקות כזכוכית. צבע עור שהזכיר נייר אך עם סומק טבעי על לחייו, שפתיים ורדרדות ונפוחות מעט שכנראה נשך הרבה, ואף קטן וחמוד שרק רציתי ללחוץ לעשות 'ביפ'. הוא לבש שווטשירט לבן עם ציור של כל מיני קשקושים מגניבים, ג'ינס כחול כהה קרוע פה ושם ונעלי סניקרס שחורות. ראיתי את נויה לוחשת אליו משהו, והוא ציחקק קלות.
השיעור עבר באיטיות מייסרת, וסוףסוף נשמע הצלצול. לקחתי את הכיסא שלי והצמדתי אותו מול נויה, מנסה לחקור אותה. ואז היא שאלה:''מה את עושה, פני?'' ''את ב ג ד ת בי, והתיישבת לידו, ואפילו גרמת לו לצחקק! איפה אני בכל הסיפור הזה! את תמיד יושבת ל י ד י ועכשיו נתת לבן חמוד וחתיך להפריד בינינו.'' זעפתי עליה, כל כך כיף לעשות לה את זה, וידעתי שהיא יודעת שזה בצחוק, והחלה לצחוק כשחיוך קטן הופיע על פניי, והצטרפתי לצחוקה. ואז קלטתי את אדם ונהייתי אדומה. ''בן חמוד וחתיך, הא? זה היום הראשון שלי וכבר מקבל מחמאות. טוב, גם את ניראת חמודה בעצמך, פני.'' אמר, ונהייתי עוד יותר מובכת בזמן שנויה גם צחקה צחוק רועם ורועש לידו. ''נו מה שתגיד. תסתכל על אח שלי, ג'יימס ותגיד כמה אני חמודה לעומתו. כולם מקנאים בו, ואני אפילו לא 'אחות של'.'' אמרתי בלחש, ממלמלת לעצמי ומסתבר שהוא שמע. ''כי את לא 'אחות של', את פני. ואני בטוח שאני מעדיף בנות על בנים אז אין לך מה לחשוש.'' הוא אמר, והביט בי במבט חמוד. אוי לי, תשכחו את מה שאמרתי הרגע. לא חמוד, לא חמוד אממ... במבט מבין! כן, זהו זה! לגמריייי! שאר היום עבר כרגיל, ובשיעור האחרון מאור אמרה:''ישלכם עבודה חדשה, בזוגות. עליכם לחקור על ספר מסויים, אפשר גם סדרה, ולמצוא דרך להציג את זה לכיתה. לפני שתתלהבו, אני אבחר את הזוגות. יש לכם שבועיים להכנת המשימה.'' היא אמרה, ואני ונויה שלחנו מבט עצוב זו לזו. היא אמרה כמה שמות, ואז הגיע לנויה:''נויה, את תהיי עם איימי. ופני, את עם אדם.'' איימי הייתה ילדה די נחמדה, אבל לא דיברנו איתה לעיתים קרובות. לפחות אני עם אדם, הוא נראה נחמד בסך הכל. ''אז, מתי את רוצה להתחיל את העבודה?'' אדם התקרב מעט עם כיסאו לקצה השולחן, מכיוון שישבתי בשולחן הקרוב. ''אמממ תבוא אליי ונקבע על איזה ספר נעשה, מה המספר טלפון שלך?'' שאלתי אותו, והוא כתב על דף והוספתי אותו לאנשי הקשר. עליתי לאוטובוס, ליד נויה. נכנסתי לוואטסאפ, נכנסת ל-
•אדם הדנדש• קראתי לו ככה כי הוא טוב... חדש דנדש בכיתה.
~אתה יכול להפגש? אני יגיד לך את הכתובת. שלחתי לו, והוא ישר התחבר. ~אני יכול להפגש, רוצה במקום זה בפארק? נעים היום ואני לא רוצה ליצור מצב מוזר אצלך בבית... הוא ענה, והערכתי את זה. כי כנראה שאם הוא היה בה אמא הייתה מתחקרת אותי. ~סבבה, בוא לפארק ליד רחוב 68 אם הוא קרוב (ה.כ- אין כזה רחוב, חירבשתי, ודרך אגב, הם לא בישראל;)) ~הוא די קרוב, ניפגש שם עוד 20 דק'? הוא שאל, ועניתי לו שכן. נויה ואני נפרדנו לשלום בתחנה, ועידכנתי את אמא שאני הולכת לפארק הקרוב.
פרק 3
הגעתי לפארק, וראיתי את אדם נשען על העץ הקרוב, בישיבה מזרחית.
''היי'' אמרתי לו, והוא הרים את ראשו לעברי. ''היי פן'' הו, הוא המציא לי כינוי. הוא עומד להתחרט על זה. ''פן? אם אני פן אתה אד!'' קראתי לעברו, והוא חייך אליי חיוך. ''טוב, פן!'' הוא התחיל להגיד ''פן פן פן פן''הרבה, אז הצטרפתי והחזרתי לו בקריאות אד, עד שנזכרנו בעבודה. ''אז... איזה ספרים את אוהבת?'' שאל אותי, וישר עניתי לו:''אני חולה על סדרת ספרים'המועמדת' של קיארה קאס. אבל אתה בטח לא מכיר...'' עניתי לו, והוא ישר הסמיק מעט וענה:''הו, למען האמת אני כן מכיר. אחותי הגדולה, בכיתה יב' הכריחה אותי לקרוא...'' ''טוב, אד היקר, בזה הרגע אני מכריחה אותך להכיר לי את אחותך הגדולה עם הטעם הטוב.'' אמרתי, והוא צחק והסכים. ''אז... שנתחיל?'' הסכמתי,ולמען האמת, סיימנו מהר. מי צריך את השבועיים האלה? התחלנו באחד בצהריים וגמרנו בשבע בערב, והיא כיף. כל הזמן צחקנו ועשינו שטויות תוך כדי. ''טוב, מתחיל להיות מאוחר. כדי שאני אזוז.'' אמרתי, וקמתי. ''חכי פן, היה לי מאוד כיף היום. את מצחיקה, נחמדה, כיפית ו... טוב בעצם הכל. אני יודע שרק הכרנו וזה מוזר אבל... לא יודע. אממ ביי..'' הוא אמר, והייתי בשוק. אף פעם לא החמיאו לי ככה.... חיבקתי אותו, והוא החזיר לי. בדיוק כשבאתי ללכת, הוא תפס את ידי משך אותי אליו, ונישק אותי. אומייגד. אומייגד. אומייגד. אומייגד. אומייגד. אומייגדדדדד הוא נישק אותי! הנשיקה הראשונה שלי! איתו! הוא התנתק, ופשוט עמדתי שם, פסל. לא מצמצתי אפילו. הוא נשק ללחי שלי, ולחש:''ביי פן, נתראה מחר'' והלך, השאיר אותי שם לבד. מוכת הלם.
פרק 4
עבר כבר שבוע, סיפרתי לנויה, ועוד כמה אנשיםשמעו משמועות. אני ואדם חברים, לא מהסוג הדביק אבל כן מהסוג שמתכרבל ומחזיק ידיים. זה השבוע הכי טוב בחיי!
עברו כבר שבועיים, ויום אחד, קרה משהו. משהו גדול. משהו ששינה הכל. ראיתי את אדם, את אד, החבר שלי, מתנשק עם ריי, שחושבת שהיא מלכת הכיתה. זה, זה שבר אותי. הכל נראה כל כך אמיתי וכיף איתו... דמעות החלו לנזול מעיניי ונשארתי לעמוד שם. הוא שם לב אליי, והתקרב אבל עם כל צעד שלו אני הלכתי אחורה. ''פן, חכי! רגע, זה *באמת* לא מה שאת חושבת!'' אבל התעלמתי, התעלמתי ורצתי. לבסוף הגעתי לשירותים והוצאתי הכל. שמעתי צעדים ואת נויה באה ודופקת על הדלת, החזרתי לה נקישות, נזכרת במשחק הישן. ''פני! אני יודעת מה קרה, אבל... את לא חושבת שלפחות מגיע לו להסביר? אני יודעת שיש בך מעט הגיון, גם אם את אף פעם לא מראה אותו!'' ידעתי שהיא מנסה לעזור, ולהצחיק, בדרכה המיוחדת. פתחתי את דלת התא, יוצאת משם בעוד עיניי אדומות ונפוחות. ''נו'' אמרתי לאד- לאדם. בחוסר רצון בולט. ''זה מאמת או חובה'' אמר, והתפרצתי עליו:''אהה ואם יגידו לך לאכול גוש שיערות באמת או חובה, תעשה את זה? אם יגידו לך לעשות את הדבר שאתה הכי לא רוצה לעשות, תעשה את זה? עזוב, אני יודעת שלא. אבל כשאומרים לך 'תנשק מישהי למרות שיש לך חברה וכנראה היא תראה את זה' אז אתה סבבה עם זה ואפילו זורם, הא?!''
אני יודעת, זה בטח לא הגיע לו. אבל זה פגע בי, ובא לי שהוא יידע את זה. במקום לענות, הוא השפיל את עיניו והביט ברצפה. ראיתי שדמעות זולגות מעיניו, והוא הביט בי במבט מתחנן:''פני, תאמיני לי, אני יודע! באמת שאני יודע! אבל... הם אמרו שאם אני לא יעשה את זה, הם יעשו לך משהו. את חושבת שרציתי? את חושבת שזרמתי? ממש לא! אחרי זה שטפתי את השפתיים עם *הרבה* מים וסבון, תנשקי אותי ותריחי את כמויות הסבון שנכנסו לי לפה, למען השם! פני, את הדבר הכי טוב שקרה לי. את המלאכית שלי, בלשון המעטה. את הגיבורה שלי, את אהובת ליבי, את הבן אדם האהוב עליי מכל העולם, כל יום, אני קם כדי לראות אותך. אותך,ולא אף אחת אחרת. אני אוהב את הכירבולים שלנו, את הצחוק המלאכי שלך, את ההודעות שלנו, את העיניים שאני טובע בהן כל פעם מחדש, את השיער הנעים להפליא שאני משחק בו תמיד, את הנמשים העדינים, את ההקנטות שלנו, את הפדיחות שלך, והרשימה עוד ארוכה. מאודדד ארוכה. ואם לא הבנת את זה, אני מצטער. אני מצטער מצטער מצטער. אני הכי מצטער בעולם, פני. כי אני אוהב אותך, ושום דבר לא יוכל לשנות את זה.'' ''אתה מ ה?!?!?!'' לא האמנתי. לא האמנתי פשוט. הלב שלי עקף את המיליון, ראיתי רק אותו, דמעות חדשות של אושר הופיעו בעיניי ובלי לחשוב, כי לא היה צריך, צעקתי עליו:''אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך אוהבת אותך ואוהבת אותך. ושום נשיקה עם מישהי אחרת לא תצליח לשנות את זה!'' הוא התקרב אליי, החזיק במותניי, והעיף אותי למעלה. מסובב אותי ואותו על הדרך. הוא הוריד אותי, עדיין מחזיק בי ומקרב אותי אליו, והתנשקנו. נשיקה טובה וכיפית של שני זוג אוהבים טפשים ורגילים.
פרק 5
כבר הצגנו את המשימה, והתקרבנו יותר מתמיד. ואז, כאילו על פי סימן, מאור המורה הודיעה את זה:''בעוד כחודשיים, יש את נשף סיום המחצית. כמובן שכולם מוזמנים!'' ואז, היא שיחררה אותנו לאכול. אם רק הייתי יודעת מה ציפה לנו באוכל.... אכלתי, והיום בעוגיות הביאו עוגיות מזל. לא צריך אפילו לנחש מה היה כתוב בפתק.... 'תצאי עם הבחור החתיך שיושב לידך לנשף' נויה הייתה לידנו עם חבר שלה, ואדם מהצד השני שלי. ''ממממ איזה בחור חתיך? אני לא רואה אף אחד כזה.'' אמרתי, ועשיתי את עצמי סוקרת את האנשים בקפיטריה. ''חהחה, מצחיק מאוד גברת פ'. עכשיו תגידי כבר כן ותצאי איתי לנשף'' אמר, הנהנתי לעברו והוא כולו קרן מאושר.
פרק 6
*לאחר חודשיים, ביום הנשף* היה היום חופש, 'להתכונן' עד כמה שצריך. בדיוק מדדתי שמלה אדומה, עד ששמעתי צליל הודעה. זאת נויה!
~את לא תאמיני מה קרה! שלחה לי.
~מה קרה?? שאלתי במהירות והיא שלחה לי סרטון של אדם, רוקד עם איזו ילדה. אוח, לא שוב. בבקשה שזה לא יהיה הוא! ~את בטוחה שזה הוא? ~מאה אחוז אחותי! הוא אפילו זה שהזמין אותה!
בזה הרגע, הורדתי את השמלה במהירות, החלפתי לפיג'מה, לקחתי גלידה והלכתי לטלוויזיה. כי יודעים מה? זה לא משנה. אדם חופשי ואני לא מחליטה עליו. אם זה מה שהוא בוחר לעשות, בסוף יהיו תוצאות. אני לא אחראית עליו. ראיתי את הסרט 'לכל הנערים שאהבתי' ואז 'פרינדס' מאיפה שעצרתי, בעונה 5. *ספויילרים* כשרוס אמר רייצ'ל במקום אמילי בחתונה. ונזכרתי באדם.
זה כן משנה. זה כן משנה ואני כן אוהבת אותו וכן אכפת לי. כי אני אוהבת אותו. התלבשתי מהר, התארגנתי ונסעתי לנשף. חיכיתי על הספסל בצד, מנסה למצוא אותו לא שמה לב למי שהתקרב. זה הוא. ''אני מצטער/ת'' אמרנו, באותו הזמן. חייכנו, והוא שאל: רוצה לרקוד?'' הוא שאל אותי, ושלח את ידו לעברי בעדינות ואיטיות ולא חסר חן. הבטתי בו מהספסל, בקצה הנשף, מבעד למוזיקה הרועמת, הוא עמד שם. והוא בא לקראתי. הוא רצה לרקוד איתי. איתי ולא עם אף אחת אחרת.
הבטתי בעיניו השחורות כלילה ומבריקות כזכוכית, שיערו השחור משחור שעוד רגע ינצצו בו כוכבים, אפו הקטן והחמוד שרק רציתי ללחוץ לעשות 'ביפ', שפתיו הורודות והמלאות, מתחת לחיו עם הסומק הטבעי והנמשים.
הוא הביט בי, וכאילו קרא את מחשבותיי אמר, ''באתי אלייך, פני''. אדם הביט בי, ולפניי שחשבתי ולו שנייה אחת נוספת, נתתי לו לסחוף אותי לאמצע האולם עם המוזיקה, במין בועה משלו. הבועה שלנו.
יוהווווו נגמרררררר איך היה? היה מוזר? תזכרו שאני רק לומדת, אז בבקשה תגיבו:) איזה סוג אתם רוצים? פנטזיה, הרפתקאות, קצר, ארוך, כמו זה.... לא חסר..
מוזמנים להגיב, לתת לייק ולעקוב, שאני אדע שלא חפרתי לעצמי כאן:)❤️
|
|
מוקדש
לכל המיקמקים | |
|
|
|
|
|
111
|
|
|
|
|
|
|
|
|
13/10/2021 20:47 |
אלדר53 |
15 |
יפה |
|
|
|
|
|
08/10/2021 14:50 |
הילהחנה100 |
14 |
אוקיי. זה מושלם. |
|
|
|
|
|
06/10/2021 15:48 |
מוקמיק992 |
13
|
יאא חמודדד |
|
|
|
|
|
03/10/2021 21:38 |
AlexChase |
12 |
יאאאא אומייגאדססס אני קראתי את כל התגובות, אלוהים ישמור מי אתם?! אשכרה אהבתם את זה?! יאאאאאאאאא אמגגגגגג אנהשיר44- פנדם פוראברררררררר חיחיחי עוד סיפורים (ולפני זה ההמשך של קוסמים וחצויים כמובן) בדרךךך |
|
|
|
|
|
03/10/2021 16:52 |
ממקמקון1 |
11 |
היכן תגובותיייי??? |
|
|
|
|
|
03/10/2021 06:34 |
נעהקירל88 |
10
|
אעאעאעע אני אוהבת רומנטיקה ❤️-❤️ סיפור מושלם |
|
|
|
|
|
02/10/2021 20:34 |
Toca2012 |
9
|
מושקע ממש! בהצלחה |
|
|
|
|
|
02/10/2021 12:24 |
אינדי7521 |
8
|
סיפור מושלם אשמח שתעשי המשך:) |
|
|
|
|
|
30/09/2021 21:28 |
טורי116 |
7
|
סיפור מהמםם |
|
|
|
|
|
30/09/2021 21:13 |
אנהשיר444 |
6 |
יאווו קודם כל זה מושלםםםםם די את כל כך מוכשרת פנדם לנצחחחחח (פני ואדם) דייי את סופרת מוכשרתתתת
דייי אני רוצה לגנוב לך את המוחחחח |
|
|
|
|
|
30/09/2021 19:50 |
שוקולדיטור |
5
|
אומיגד איזה מוכשרת את אני בהלם אני בשוק אני המומה ואני ממש אוהבת את כל הסיפורים ואני ממש אשמח שתקדישי לי כי פשוט יש לי המון עדכוני קהילה אבל עם לא אז לא נורא אני אסתכל לבד אוהבת אותך! |
|
|
|
|
|
30/09/2021 19:43 |
מדיםכפולים |
4 |
אומיגודנס!!!! זה מדהים! אעאעאאעעאעההההה שמשיהו יציל אותי מהמדהימות של זה!!! |
|
|
|
|
|
30/09/2021 19:37 |
לילי67867 |
3
|
אע? רק לומדת? איךך??
זה הדבר הכי מושלם שראיתי (קראתי) בחיים שלייייי (ואני לא מגזימה, כן?)
דיייייי ואוווווו וואוווווווו
קיצור. תעשי עוד סיפוריםםםם |
|
|
|
|
|
30/09/2021 19:07 |
שלומיתוש44 |
2 |
ואוווו!!!!!!!!!!!!! זה מעולההההההההההההההה אני מכורה לדברים כאלהההההההההה |
|
|
|
|
|
30/09/2021 17:46 |
תותי18001 |
1 |
מתי פרסי והארי אני ממש במתח |
|
|
|
|
|
|
|