קהילה - היצירות של בייגלה460
|
|
|
|
|
כתב אורח - חנית הזמן
|
17/10/2021 |
פרק 1:
אני וחברותי יצאנו לטיול השנתי ביערות מיקמק וחיפשנו את הרמז הבא למשחק ששיחקנו המשחק נקרא: "חפש את המטמון" זה משחק מאוד מהנה וכיפי, אני וחברותי הסתובבנו ברחבי יערות מיקמק בכדי למצוא את הרמז הבא הסתכלנו סביבנו וראינו את הקבוצה של איימי.
איימי היא המלכה של הכיתה אבל לא בקטע רע כולנו פשוט חולות עליה היא מצחיקה חמודה נחמדה ולא אכפת לה מה חושבים עליה.
"היי!" אמרה איימי "היי איימי" אמרתי
"מצאתם כבר רמזים?" היא שאלה
"לא" חברתי יולי ענתה לה "גם אנחנו עדיין לא מצאנו כלום, בהצלחה!" אמרה איימי
"בהצלחה גם לכן" אמרה אמה.
"טוב בואו נמשיך לחפש" אמרתי "איפה הרמז הזה יכול להיות?" מלמלה אמה.
פתחתי את הפתק וקראתי אותו שוב: "במקום מקסים עם המון פרחים, יש קצת מים בהם אפשר לטבול את הרגליים, תמצאו מעטפה סגולה ותגלו את הרמז הבא"
"אני יודעת איפה זה!" אמרה יולי "זה בגבעת השלכת!" "נכון!" אמרתי "בואו נלך לשם" אמרה אמה.
"טוב הנה, הגענו" אמרתי "טוב בואו נחפש מעטפה סגולה" חיפשנו "מה זה?!" צעקה יולי.
אני ואמה רצנו לשם במהרה וראינו סוג של מקל של מטאטא תקוע בתוך אבן.
"זה...אממ מטאטא?!" שאלה אמה "טוב, אנסה להוציא אותו"
יולי ניסתה להוציא אותו ולא הצליחה "אז אני אנסה" אמרה אמה היא ניסתה ולא הצליחה,
ואז הן הסתכלו עליי "מה?" שאלתי "מה מה? את לא רוצה לנסות גם?" שאלה אמה
"טוב נו אני אנסה..." ניסיתי ולא הצלחתי להוציא אותו "בואו ננסה כולנו ביחד?" שאלתי "כן" אמה ויולי ענו פה אחד "שלוש... ארבע...ו..!" שלושתנו ביחד הוצאנו את המקל מתברר שזה לא היה מטאטא זה היה חנית מהסוג שהכינו בימי האדם הקדמון ברגע שהוצאתי את החנית נוצר בור באדמה ואני וחברותי נשאבנו לתוכו ו..
פרק 2:
התעוררתי וראיתי את אמה ויולי ישנות על הרצפה "אמה? יולי? קומו!"
"אמא די עוד חמש דקות" מלמלה יולי בעייפות "יולי זאת אני אלין קומי!"
"די כבר רונן לא צריך לצעוק על הבוקר" מלמלה אמה "אמה? יולי? קומו עכשיו!"
"מה?" הן שאלו אותי "איפה אנחנו?" שאלה יולי
"לא יודעת, אתן זוכרות אולי איך הגענו לפה?" שאלתי
"כל מה שאני זוכרת זה ששיחקנו חפש את המטמון" אמרה אמה ראיתי בפינה של החדר הזה טלפון ישן הלכתי לשם והסתכלתי עליו קצת
"אמה יולי בואו תראו" "אתן יודעות אולי איך משתמשים בזה?"
"אני יודעת! יש לסבתא שלי כזה בבית, כן היא עדיין לא הבינה שהעניינים השתדרגו מאז..." אמרה אמה
"אמורים לעשות ככה" ואז היא סובבה את הלחצנים עם החורים והמספרים "למי את מתקשרת?" שאלתי
"לטלפון שלי אני לא מצאתי אותו" חיפשתי את שלי וגם שלי לא היה עליי "היי! הנה החנית" אמרה יולי
"אאוץ'!" היא אמרה "מה קרה?" שאלתי "נגעתי ובחנית וקיבלתי זרם" "לא קורה כלום..."
"אולי זה חד פעמי" יולי אמרה "אאוץ' טוב המקל הזה לא אוהב אותי..."
ואז התפזר בכל החדר עשן ירקרק כזה שחנק אותנו עד שהוא התפוגג והופיע מולנו מינימיק יער.
"לא מקל חנית" הוא אמר בקול גבוה "מי אתה? מה קורה פה?" שאלתי
"אני בליקסי אסביר לכן הכל אבל קודם בואו נצא מכאן" "איך?" שאלתי
"כולכן תעשו מעגל ותחזיקו ידיים" הוא אמר "אל תשכחי את החנית שלך תאמיני לי את לא רוצה לאבד אותה..."
החזקנו יידים הוא אמר כמה מילים לא מובנות ואז נכנסנו לתוך חור תת קרקעי הוא היה ורדרד סגלגל עם בועות שקופות שנצנצו זה היה פשוט יפה הסתכלתי אחורה וראיתי את יולי רוכבת על בועה אז כמובן שגם אני עליתי זה היה ממש מדהים כמה שבועות זה כיף... עד שהרגשתי עצירה נפלנו למטה ואז שמעתי קול מוכר...
פרק 3:
שמעתי את דוד בן גוריון לא הבנתי איך הגענו אליו ואז שמענו: "אנחנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל!"
"אנחנו בטקס הקמת המדינה!" צעקה יולי "איך הגענו לכאן?" שאלה אמה "אני מניחה שחזרנו בזמן!" עניתי לה
"רגע! איפה המינימיק דרקון?" "קודם בואו ננסה להבין איך לחזור הביתה..." אמרה יולי
"את צוחקת?!" שאלה אמה "סוף סוף אני יכולה לגלות איזה חיים היו פעם"
"ואז ההורים שלי לא יוכלו להגיד לי שאני לא יודעת איזה חיים היו להם" אוקיי זה היה ממש מוזר לחזור ככה אל העבר ההורים שלי ידאגו לי? מה יעשו בטיול השנתי? יחפשו אותנו? אוקיי הייתי ממש מבולבלת...
"אוקיי בנות אולי כדאי שנלך למצוא מקום לישון בו? אתן יודעות שמחר נתעורר מוקדם ונוכל לחקור קצת..." "רעיון מעולה אלין!"
הן ענו לי חיפשנו מקום לישון בו ואז פתאום נזכרתי שסבתא סיפרה לי שבתקופת קום המדינה היא הייתה מארחת אנשים ללא בית בשביל לעזור למדינה בתקופה הקשה מיד סיפרתי את זה לאמה ויולי
והתקדמנו לבית של סבתא שלי וכמובן שהיא אירחה בשמחה היא הכינה לנו את מרק העוף שלה שהיום עומדים בתור כדי לקבל אותו "וואו! זה טעים! גברת אהה...?" אמרה אמה "קוראים לי עליס" היא ענתה
"אז עליס אני רוצה להגיד לך שאת צריכה ללכת להיבחן למאסטר שף!" "מה זה מאסטר שף?" היא שאלה וכולנו צחקקנו
"מה שכחת?" שאלתי את אמה.
אחרי שסידרנו עם עליס (סבתא שלי) את המיטות הלכנו לישון אני נרדמתי ואמה ויולי דיברו קצת ואז לפתע התעוררתי שמעתי רעשים מכיוון המטבח ראיתי צל יולי ואמה ישנו התקרבתי והתקרבתי אפשר לאמר שהייתי ממש בלחץ בחשש שאולי זה פורץ
התקרבתי לא תאמינו את מי ראיתי ראיתי את...
פרק 4:
ראיתי את יעל הבת של עליס! (שהיא בעצם אמא שלי) היא עמדה על כיסא כשכל הפה שלה מלא במין ג'לי ורוד אדום סגול כזה היא הסתובבה אליי וחייכה חיוך תוך כדי שהיא מתאמצת שלא להראות שהיא אכלה באמצע הלילה
"יעל! מה אמרתי בנוגע לאכילות בלילה?!" שאלה עליס כשהיא מאחורי הגב שלי
"סליחה אמא, הייתי צריכה להגיד לך..." יעל (אמא שלי) ענתה "אם את רעבה היית צריכה להגיד לי הייתי מכינה לך ארוחה בריאה ומשביעה במקום שתאכלי לנו את כל הריבה" אמרה לה עליס.
"אני ממש מצטערת שהתעוררת את יכולה לחזור לישון עכשיו" אמרה עליס
חזרתי לישון אבל לא נרדמתי כשאני מתעוררת אני כבר לא מצליחה להירדם בחזרה אז הבטתי קצת בחנית שלי וחקרתי אותה ואז פתאום ראיתי שחרוט עליה מין סוג של ספירלה כזאת ומתחת כתוב משהו בשפה שאני לא מכירה...
אמרתי לעצמי שבבוקר נחקור הכל ואיכשהו הצלחתי להירדם בחזרה כי באמת הייתי ממש עייפה מהיום הזה.
"אלין אלין קומי! את חייבת לראות את זה!" אמה ויולי קראו "מה? מה קרה?" שאלתי אותן, הן סובבו את הראש שלי אל החלון הסתכלתי וראיתי תהלוכה היא הייתה פשוט מדהימה!
אלף רקדנים אלף נגנים אלף זמרים ביחד זה היה מדהים! "וואו!" קראתי בהתפעלות
"נו? למה אתן מחכות? אנחנו יורדות לשם, קדימה להתארגן" אמרתי
התארגנו ומיד ירדנו להצטרף לתהלוכה היה שירים ריקודים המון אנשים שראו את זה הצטרפו לתהלוכה החגיגית
"בנות, תסתכלו אלי!" אמרה עליס (סבתא שלי) היא הוציאה מצלמה וצילמה את שלושתנו ואת יעל.
ואז הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה: 13:23 ממש נבהלתי כי כבר צהרים ולא התחלנו בחקירות שלנו
סיפרתי את זה לאמה ויולי ומיד עלינו לביתה של עליס.
"נתחיל מהחנית" אמרתי "רשום פה איזה משהו בפה לא מובנת אתן אולי מכירות אותה?" שאלתי אותן
"כן! אני יודעת! זו שפת מינימיקים יערות! השפה של המינימיק שפגשנו שרק הגענו בליקסי!" אמרה יולי בתרועת ניצחון
"קראתן לי?" שאל בליקסי שהופיע משום מקום
פרק 5:
אני ממש נבהלתי עד שנהדפתי לאחור וראשי נחבט בקצה המדף "אאוץ' איה..." אמרתי בקול חלש אמה לאחר ששתתה כוס מים השתעלה ויולי לא הנידה עפעף "אתן בסדר?" שאל בליקסי כשעל פניו חיוך קל
"תגיד אתה יכול אולי להסביר לנו קצת על מה שקורה עם החנית הזאת?" שאלתי
"בוודאי" הוא ענה "אבל לא נעשה את זה פה, נלך למעבדה שלי.."
הוא הוביל אותנו למעבדה שלו הגענו לאמצע יער עמדנו מול עץ עם גזע רחב "אתן יודעות מה הוא עושה?" לחשה לנו יולי אני ואמה הנדנו בראשנו, היה נראה כאילו הוא מזמזם שיר לא מוכר
"אפשר את החנית בבקשה?" הוא אמר לי, הבאתי לו את החנית תהיתי מה הוא עושה שם... הוא נקש על גזע העץ בעזרת החנית ואז הופיעה מולנו דלת היא הייתה חומה, שרוטה בחנתי את הדלת וראיתי שבראש הדלת היה חרוט צורת ספירלה ממש כמו זה על החנית!
"נו, איפה זה?" שאל בליקסי ונאנח.. "אה הא! הנה זה!" הוא הוציא מתיקו הקטן מין חליל קטן הכניס אותו לאמצע הספירלה ולפתע, הדלת שקעה בתוך האדמה וגילינו מולנו חדר סודי הוא היה גדול וחשוך *קליק* המינימיק נקש באצבעותיו ולפתע החדר הואר באור כחול, היה שולחן גדול ומלבני מכוסה אבק, שעליו היו מונחים דברים שבחיים לא ראיתי... כגון: עציץ שעליו צמחו נעליים, חצוצרה אדומה שבתוכה היו מפתחות חיים שזזו לכל עבר וקרקשו.
"אני טיפה חושדת בבליקסי הזה" לחשה אמה "הוא לקח אותנו לאמצע יער ובתוך העץ יש חדר.. משהו טיפה מוזר פה..." ואני הסכמתי איתה זה באמת מוזר ככה פשוט התחלנו ללכת אחרי מינימיק שכל מה שאנחנו יודעות עליו זה רק את שמו..
"הרבה זמן לא הייתי פה" אמר בליקסי וניקה אבק מספר בעזרת נשיפה "בכל זאת החנית הייתה אצלכן ואצל המשתמשים אחרים.."
׳אז אנחנו לא היחידות שהשתמשו בחנית׳ חשבתי לעצמי
"אוקיי" אמר בליקסי והתיישב בכיסאו בנוחות "אז בואו נעשה את זה ככה, אתן תשאלו שאלות ואני אענה עליהם" כולנו הבטנו אחת אל השנייה והנהנו
"אז דבר ראשון" אמרתי "אני הנחתי שחזרנו אל העבר, אבל אני לא בטוחה אם ההשערה שלי נכונה" "ההשערה שלך נכונה חזרתם אל העבר" ענה בליקסי בקול נמוך "איך? ולמה?" שאלה יולי "החנית הובילה אתכם לפה" ענה בליקסי "ההשערה שלי היא שפשוט הייתן פחות מרוצות מההווה שלכן אז החנית הובילה אתכן לפה..." "לא מרוצות מההווה?" שאלה אמה בתמיהה וניסתה לחשוב "זה הגיוני" אמרה יולי "אתן לא זוכרות שלפני חמישה ימים דיברנו והתלוננו על השיעורי – בית שנותנים יותר מדי בימינו? ושאמרנו שפעם בטוח היה פחות שיעורים... ושהתלוננו על המחירים שלשום במיקניון.. וגם לפני שבוע שהלכנו ביחד למיקפה ואמרנו שהם מתקמצנים על הצ'יפס... וגם כש-" "אוקיי! הבנו!" צעקה אמה, "אבל זה לא הגיוני! ככה לחזור בזמן?!"
פרק 6:
"אממ סליחה? בליקסי? אדוני?..." אמרתי "כן?" הוא ענה בקול שקט ומבולבל "ראיתי שחרוט משהו על החנית... אמה אומרת שזה מינימיקית יער האם היא צודקת?"
"חרוט כתב על החנית?" שאל בליקסי בקול מבולבל "כן" עניתי, "תיארתי לעצמי שאתה בטוח יודע מה זה..." "תוכלי בבקשה להראות לי את מה שכתוב?" שאל בליקסי, הושטתי לו את החנית "איפה בדיוק ראית חריטות?" "ממש כאן!" עניתי "מפתיע איך לא שמתי לב לזה קודם?" מילמל בליקסי.
"נו? אז מה כתוב?" שאלו יולי ואמה פה אחד "זה נשמע כמו חידה..." אמר בליקסי והתחיל לתרגם:
"כאשר בי תגעו יעצור הזמן, כדי לתקן משהו שעוד לא אוזן,
בחיים תמיד קשה להודות באמת, אבל תהיו חייבים את הכל לתקן לפני שהכל יתעוות,
הזמן מוגבל, זה לא יהיה קל, לרשותכם עומדות שתי אפשרויות, באחת מהן תצטרכו לבחור,
אחת תשנה אתכם לעד, ואחת תיקח אתכם ליעד,
כאשר תודו באמת בכוונה ובאהבה, הכל ישוב על קנו בחזרה."
"דייי!" צעקה יולי "אני לא יכולה יותר! אנחנו כבר שלוש שעות מנסים לפענח את החידה הזאת וכלום!" "היא צודקת" אמרה אמה "אולי כדאי שנחזור לזה מאוחר יותר?" "טוב נו" אמרתי "אבל מחר אנחנו מטפלות בזה!" אמרתי, אמה ויולי הנהנו.
כבר היה לילה, אמה ויולי נרדמו, אני לא הצלחתי להירדם... 'זה נשמע כאילו אנחנו צריכות להתוודות על משהו, אבל על מה?' חשבתי לעצמי 'זה נשמע כאילו משהו בהווה שלנו השתבש, אולי אנחנו לא רוצות את ההווה? אולי אנחנו רוצות את העבר?'.
נשמעה צרחה מבעד לחלון, אמה ויולי קמו בנחרה קולנית. "מה קרה?" שאלה יולי בקול מבוהל, לפתע נשמעו פיצוצים מבחוץ, הבטנו אל החלון וראינו...
"זיקוקים?!" שאלה אמה "אז מי צרח?" שאלה יולי עדיין חצי ישנה "נדמה לי שזה היה צרחה של ילדה שנבהלה מהזיקוקים." עניתי.
נשמע עוד פיצוץ, ויולי צרחה וזינקה אחורה "זה לא מצחיק.." היא אמרה לי ולאמה בקול רוטן, "תפסיקו לצחוק!" אני ואמה פשוט התפוצצנו מצחוק "אוקי, סליחה! סליחה!" אמרה אמה אחרי שיולי תפסה לה ביד בחוזקה
"אממ, בנות, אפשר להיכנס?" נשמע הקול של סבתא שלי מבעד לדלת "ברור" עניתי, וסבתא ויעל (אמא שלי) נכנסו לחדר הן היו לבושה בבגדים ליציאה.
"בנות אנחנו יורדות למטה לזיקוקים" אמרה סבתא "רוצות לבוא איתנו?" "לא" עניתי בשנייה שאמה ויולי אמרו "כן" ואז שיניתי את התשובה לי ל- "כן" בדיוק בשנייה שיולי ואמה שינו את התשובה שלהם ל- "לא" "אממ, לא תודה" עניתי לעליס (סבתא שלי) בנימוס.
"נו! אמא בואי נלך!" אמרה יעל (אמא שלי) בקול נרגש ומשכה בידה של עליס (סבתא שלי) "אנחנו נחזור עוד שעה בדיוק!" אמרה עליס "ביי"
חיכיתי לשמוע את צליל הסגירה של הדלת
"בנות, אני צריכה לספר לכן משהו.." אמרתי בקול קרוב ללחישה
פרק 7:
"מה קרה?" שאלה אמה "הכל טוב?"
"אני פשוט חושבת שפיצחתי את החידה..." אמרתי "כמו שבליקסי אמר, אנחנו לא היינו מרוצות מההווה, ונראה לי שהחנית רוצה שאנחנו נודה שאין דבר טוב יותר מההווה..."
"אוקי, זה נשמע הגיוני!" אמרה אמה "מה?!" שאלה יולי בקול נדהם "איך זה נשמע לך הגיוני?! כלום פה לא הגיוני! ככה חזרנו לעבר בלי שום הכנה מראש כל הטלפונים שלנו נאבדו, זה פשוט חלום נכון? כן אני אעצום עיניים ואתעורר במיטה שלי!" יולי ניסתה לעצום את העיניים בכל הכוח שכבר חשבתי שהם יבלעו בתוך הראש
"הכל בסדר איתה?" שאלה אמה "היא במצבי לחץ" עניתי לה לפתע נשמע פיצוץ ענקי מבחוץ אבל זה לא היה של זיקוקים
"מה זה?!" שאלה יולי בקול לחוץ ומפוחד "זה טיל!" אמרה אמה בקול לחוץ כשהביטה מחוץ לחלון "זה טיל!!!!" "מה?! טיל?! מה עושים?!" נשמעו מבחוץ צרחות, בכי, קולות פיצוץ וירי, אנשים רצו לכל עבר על מנת להסתתר...
יולי פשוט פרצה בבכי "אני לא יכולה יותר! בא לי לחזור הביתה כבר!" אמרה יולי בקול מיילל "כן, גם לי! די! כבר אי אפשר! וחשבנו שהחיים שלנו מסובכים!" אמרה אמה בנוסף והצטרפה לבכי של יולי שתיהן רועדות פניהם כמוסות בידיהן אבל אני פשוט לא יכולתי לעשות שום דבר שירגיע אותן!
לפתע נשמע עוד פיצוץ גדול ואני שכבר לא יכולתי יותר הצטרפתי גם לבכי "אני רוצה כבר לחזור הביתה!" אמרתי בקול "כן, גם אני!" אמרו אמה ויולי פה אחד "אני רוצה לחזור להווה!" אמרנו כולנו יחד
לפתע החדר הואר והוגדל כל הרהיטים נעלמו והחדר הפך ורדרד סגלגל והיו בועות שקופות שנצנצו מכל עבר זה היה פשוט מדהים "מה קורה פה?!" שאלה אמה בהשתנקות "שוב הגענו לפה?" שאלה יולי
"כן.." עניתי לה, 'הן חייבות להפסיק לבכות, אבל מה אני אעשה?' חשבתי לעצמי ותוך רגע תפסתי בועה גדולה מספיק בשביל חמישה אנשים ורכבתי עליה "נו? אתן לא מתכוונות לעלות?" שאלתי "קדימה, תעלו זה לא יעשה לכן שום דבר" אמה ויולי עלו ביחד ולא הייתי בטוחה אם הן צוחקות או בוכות אבל הפרצופים שלהן סיפקו לי את התשובה...
לפתע ראיתי קרן אור גדולה אני לא יודעת למה אבל רציתי להתקדם אליה, היא משכה אותי לשם הרגשתי כאילו שהשמש מזמינה אותי לכוס קפה והייתי נרגשת להגיע אליה,
'רק עוד קצת' חשבתי לעצמי הקרן אור גדלה וקרבה, 'הנה היא זה ממש פה!' לפתע נכנסתי אל תוך קרן האור ואז התעוררתי שכבתי על הרצפה לצד אמה ויולי, החנית כבר לא הייתה שם והשמש הייתה ממש מולי קורצת לי
פרק 8:
"איפה אנחנו?" שאלה יולי שלושתנו קמנו
לפתע איימי רצה אלינו וחיבקה את כולנו "איפה הייתן? אנחנו כבר שעתיים מחפשים אתכן!" "שעתיים?" שאלתי מופתעת "היי! חבר'ה! מצאתי אותן! בואו!" לפתע כל הכיתה הגיעה כולם מופתעים ונדהמים "שיחקתן איתנו מחבואים?" שאלה יובל "כי באתי לפה כבר שלוש פעמים!" "סליחה" אמרה יולי "בנות, איפה הייתן? במשך כל הזמן הזה?" הגיעה המורה ושאלה
"אלין?! את כאן!" אמרה אמא שלי שהופיעה משום מקום
"היי אמא, מה את עושה כאן?" שאלתי "המורה סיפרה שנעלמת וישר באתי" פתאום גם הגיעו אבא של אמה ואמא של יולי הם התחבקו ואמה ויולי היו מאושרות יותר מאי פעם!
נראה לי ששלושתנו הבנו שבינתיים לא צריך להשתנות יותר מדי ההווה שלנו מושלם! ואנחנו לא רוצות לשנות אותו!
"איפה הייתן כל הזמן הזה? את יודעת כמה דאגתי?" שאלה אמא בזמן שהיינו באוטו "חיפשנו רמזים" שיקרתי "במשך שעתיים?!" שאלה אמא "לא שמנו לב לזמן" אמרתי ומשכתי כתפיים
הגענו הביתה "יש לי עניין חשוב לטפל בו אנחנו כבר נדבר" אמא הלכה לחדר העבודה ואני הלכתי לחדר שלי
פתחתי את הטלפון שלפתע הופיע שוב בכיס שלי וראיתי איזה מאתיים הודעות מאמא, איימי, יובל, אמא של יולי, אבא של אמה, אבא שלי ועוד מלא.
החלטתי לשלוח הודעה לאמה ויולי ולראות אם גם הן היו איפה שאני הייתי
אלין: בנות גם לכן קרה מה שקרה?
אמה: גם לך זה קרה?
אלין: נקווה שמה שקרה לא יחזור על עצמו
יולי: מה שקרה קרה זה היה בעבר ועכשיו ההווה ואין יותר טוב ממנו!
אמה: נכון!
אלין: נכון!
לפתע חשבתי שראיתי את בליקסי מציץ מהחלון
אלין: אני צריכה ללכת נדבר מאוחר יותר
יולי: ביי
אמה: ביי
בליקסי כבר לא היה שם
לפתע נפתחה הדלת ואמא שלי נכנסה ובידה ספר "מה זה אמא?" שאלתי והתבוננתי בספר הוא היה שחור וגדול "זה אלבום תמונות מפעם" היא ענתה לי "ונראה לי שאת צריכה לראות משהו!" היא אמרה בקול נרגש והתיישבה על המיטה
היא פתחה את האלבום ודפדפה כמה עמודים עד שסימנה לי לבוא לשבת לידה "מה?!" אמרתי בקול מופתע ומבוהל ראיתי את התמונה שהצטלמנו איתה בתהלוכה
"מצאתן את החנית נכון?" היא שאלה "כן" עניתי מבולבלת "גם אני מצאתי אותה בגיל שלך והיא שלחה אותי למסע בגלות" אמא אמרה "זה לא היה נחמד במיוחד" צחקקתי "העיקר שאת בסדר מתוקה שלי"
"אמא" אמרתי "איפה החנית עכשיו?" שאלתי בעניין רב "החנית הלכה למקום שבו היורש הבא ימצא אותה" היא ענתה
"אז היא הלכה לעוד אנשים שלא מרוצים מההווה?" שאלתי
"אי אפשר לדעת היא נוסעת בזמן אחורה קדימה עד שהיא מתבלבלת בהווה האמיתי" היא ענתה לי
"אמא" אמרתי "למה-"
"אף פעם אל תסתכלי על מה שאין לך רק על מה שיש!" קטעה אותי אמא וחייכה חיוך מאיר
|
|
מוקדש
לחברות_המדהימות_שלי!♥ | |
|
|
|
|
|
|
1136
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07/10/2022 07:43 |
רבי11נחמן |
74 |
|
מיקמק כותבים מהמם |
|
|
|
|
|
04/10/2022 14:27 |
שירה00230 |
73
|
|
סיפור מדהים אבל ארוך!!!!!! |
|
|
|
|
|
02/02/2022 02:07 |
בילי13810 |
72 |
|
סיפור יפה מאוד |
|
|
|
|
|
01/02/2022 19:19 |
מיקמק7723 |
71
|
|
מאמם |
|
|
|
|
|
01/02/2022 19:18 |
מיקמק7723 |
70
|
|
יפהההההההה |
|
|
|
|
|
31/01/2022 20:11 |
מאי56943 |
69 |
סיפור מושלם:)
ממש אהבתי 3> |
|
|
|
|
|
29/01/2022 23:49 |
דבש1255 |
68
|
|
סיפור נדיררר |
|
|
|
|
|
27/01/2022 14:38 |
מסיבה514 |
67 |
|
איזה יפה!!!!!!! |
|
|
|
|
|
27/01/2022 08:08 |
בילבי18021 |
66 |
|
איזה סיפור יפה. |
|
|
|
|
|
27/01/2022 07:51 |
אנימיקה8 |
65
|
|
וואו סיפור מושלם! |
|
|
|
|
|
25/01/2022 09:49 |
אינדי7521 |
64
|
|
היי לוליבל5 זה לא תג פרס זה התג של מישהו שזוכה במשהו במיקמק למשל תמונת היום. כתב אורח זה שכל חודש או קצת יותר יש סיפור שמוצג בקהילה ואנשים יכולים לקרוא את מוזמנת לפרסם בקהילה שלך סיפור ואולי פעם הבאה הוא יהיה |
|
|
|
|
|
20/01/2022 15:08 |
אלוף7המיק |
63 |
|
ו... ♥ |
|
|
|
|
|
16/01/2022 15:32 |
בייגלה460 |
62
|
זה ממש עוזר לי♥
בגלל שאת הודית במשהו גם אני אודה :)
אזז... אממ הייתה לי הפסקה ענקית!!! אני כזה כתבתי ובערך בפרק שלוש הפסקתי ואחרי שלושה חודשים התחלתי שוב (מה יש לי ממספר שלוש?!) אני מניחה שזו הסיבה שזה שעמם אותך בהתחלה♥ |
|
|
|
|
|
16/01/2022 13:56 |
שלג22222 |
61
|
בין הסיפורים הכי מדהימים שקראתי! D:
אני מודה בהתחלה לא כל כך התחברתי לסיפור אבל אז השתעממתי והתחלתי לנסות אותו שוב ^_^
וגיליתי שזה סיפור מהמם! מושלם! משלב מתח ומסתורין!
כל כך נהנתי לקרוא! ובאמת תמיד צריך להסתפק במה שיש לך :) |
|
|
|
|
|
16/01/2022 12:54 |
אלמוגקרן |
60 |
|
מזל טוב! מהמם! |
|
|
|
|
|
13/01/2022 20:40 |
רומה2011 |
59
|
|
עדין לא קראתי (למרות שלפי כל הדגובות זה כנראה מרתק) אבל רק לראות עד כמה זה ארוך זה פשוט מדהים אני גם כתבתי ספר קצת למשפחה שלי ואני יודעת שזה קשה להדבק לעלילה להמציא דמויות את גל הבלגן שתמיד קורא בין הדמויות ואני חייבת להגיד זה פשוט מדהים העבודה הקשה שלך גם מבלי לקרוא אפשר לראות את ההשקעה המדהימה שלך תמשיכי עם זה את פשוט מעולה |
|
|
|
|
|
13/01/2022 14:35 |
בייגלה460 |
58
|
וואי ממש תודה לכולם♥
זה כזה מחמיא לי (אני מסמיקה!!:)
תודה לכל מי שקרא ואמר שהוא אהב את הסיפור שלי אני ממששששש מוחמאת:)) |
|
|
|
|
|
13/01/2022 14:15 |
לב6741 |
57 |
מהמם, סיפור עם מסר מרגש
ומהמם! |
|
|
|
|
|
13/01/2022 12:39 |
קסם780 |
56 |
אמאאאאאאאאא
הסיפור הזה די ארוך אבל שווה לקרוא עד בסוף מרוב שהוא מושלםםםםםםם
אוהבת ומעריצה ; ) |
|
|
|
|
|
13/01/2022 09:21 |
חמוס369 |
55 |
|
יפה מאוד |
|
|
|
|
|
12/01/2022 17:17 |
גילי12521 |
54
|
וואיי איזה סיפורר!
מרתקק ויפהה!!!!
את גם כותבת יפההה!
יש משו בצורת הכתיבה שלך שהוא, לא יודעת כאילו.. הוא כיפי כזה לקריאה...
ממש התחברתי!
והכי הגיע לך כתב אורח!
הדימיוןן שלך מפותחח! אני אוהבת סיפורים כאלה (: מדומיינים (;
ואיך שכתבת את החידה הזאתיי בחרוזיםם!
את מוכשרת בכתיבה ברמות עללללל!
❤ |
|
|
|
|
|
12/01/2022 15:30 |
אגסי001 |
53
|
מרתק ממש!
יש בקהילה שלי מבצע 110=חלוק ולמי שאין מנוי אל דאגה יש לי פרס גם בשבילו אשמח שתעקוב/תעקבי |
|
|
|
|
|
12/01/2022 15:27 |
רונגפו |
52 |
|
תעקבו אחרי גם |
|
|
|
|
|
12/01/2022 14:34 |
גמבו392 |
51 |
מהמם! יש לי בקהילה הגרלה היא די ממזמן אבל הולכות להיות תשובות לזוכים מחר
אתה מוזמן להצטרף!!! |
|
|
|
|
|
12/01/2022 13:05 |
אינדי7521 |
50
|
|
וואו סיפור מושלם |
|
|
|
|
|
12/01/2022 10:22 |
NEORAY0310 |
49 |
סיפור מהמם!!!
יש בקהילה שלי תחרות עם פרסים ממש שווים אשמח שתתשתף/י! |
|
|
|
|
|
11/01/2022 21:52 |
גלי2נדירה |
48 |
|
ממש מזל"ט על כתב אורח❤️❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
11/01/2022 20:24 |
סוניק572 |
47
|
|
קול |
|
|
|
|
|
11/01/2022 17:01 |
יסמין702 |
46
|
|
מושלם סיפור ברמה מקצועית |
|
|
|
|
|
11/01/2022 14:47 |
QUEENAOMI |
45
|
|
יפהה ממש אהבתי |
|
|
|
|
|
11/01/2022 12:54 |
פרקיםקהילה |
44 |
|
מהממת |
|
|
|
|
|
10/01/2022 17:25 |
נימיק88 |
43
|
יאא איזה מושלםם!!
הכי אהבתי את איימי כי קוראים לי ככה :)
צירוף מקריםםםם
סיפור מושלם ומגיע לךךך |
|
|
|
|
|
10/01/2022 16:10 |
לוליבל5 |
42 |
היי , סיפור ממש יפה!
אגב, מזל טוב על כתב אורח!
ראיתי את כולם כותבים מזל טוב ויש תג פרס אז הנחתי שזה פרס
רק רציתי לשאול מה זה כתב אורח?? אני ממש אשמח לדעת |
|
|
|
|
|
10/01/2022 10:28 |
בייגלה460 |
41
|
היי בוב4100
אני יודעת מה זה יקום מקביל ואני די מתנסה בזה אני מאמינה בזה ובמזלות ובפירוש חלומות במסע בזמן אני פחות מאמינה... כי כולם חושבים שאיזה מדען יפתח משהו כזה (כמובן שאם זה יהיה אני ארצה לעשות את זה:)
בכל מקרה מה שכתבתי פה זה לא בדיוק יקום מקביל... זה מסע בזמן שלא מזיז את הכל אחורה אלא רק את המשתמש עצמו (איזה מקורית אני!)
תודה לכולםם על כל התגובותת♥ |
|
|
|
|
|
09/01/2022 09:10 |
לידו5031 |
40
|
|
מזל טוב |
|
|
|
|
|
09/01/2022 08:26 |
קהילה555 |
39 |
|
מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבב שתזכה לעוד כתב אורח ותזכה לעוקבים תמונת היום לייקים ככל האפשר וזהו מזל טובב |
|
|
|
|
|
09/01/2022 07:20 |
לירוןמלפפו |
38
|
|
מזל טוב כל כתב אורח סיפור מקסים ומעניין!!! |
|
|
|
|
|
08/01/2022 19:39 |
מיקי3097 |
37 |
|
לא קראתי אבל זה נראה סיפור מעניין! |
|
|
|
|
|
08/01/2022 18:20 |
בייגלה460 |
36
|
ממש תודה לכולםםם❤
אני אעלה יצירה חדשה בקרוב |
|
|
|
|
|
08/01/2022 16:21 |
אהבה878 |
35
|
|
פשוט מושלם סיפור מרתק ביותר! |
|
|
|
|
|
08/01/2022 09:21 |
בוגסי78873 |
34
|
|
כמה אתה כותב |
|
|
|
|
|
07/01/2022 15:20 |
טוטואטו |
33
|
אעאעאע וואווווו סחתין! מזל טובבב.
אשמח שתיכנס\י לקהילה שלי.
שנה טובה |
|
|
|
|
|
07/01/2022 13:24 |
קרטיבונים |
32
|
סיפור ממש ממש יפה!
רואים שיש לך כישרון בלכתוב סיפורים!
מזל טוב על הכתב אורח :) |
|
|
|
|
|
07/01/2022 12:53 |
11צמנן |
31
|
יווו!!!
קראתי הכללללל
איזה סיפור!!!
הוא ממש מותח ומצחיק ויש לו מסר חשוב!!!
מזל טוב!!!
היה מגיע לך לזכות!!!
תודה על הסיפור המושלם הזה, שבטוח עבדת עליו שעות!
מושלם, מושלם, מושלם!
אמרתי שקראתי הכל, לא שיקרתי, אז-
"בייגלה _חם _לשלטון!" |
|
|
|
|
|
07/01/2022 12:06 |
צארלי1822 |
30
|
|
אימלה זה מעניין ביותר ישר כח על כתב אורח כל הכבודדד |
|
|
|
|
|
07/01/2022 08:58 |
הולי0125 |
29 |
מזל טוב!!
אני הולכת לקרוא אותו ~.~ |
|
|
|
|
|
07/01/2022 00:23 |
612באפי |
28 |
|
תעקבו אחרי אלמוגקרן ! |
|
|
|
|
|
06/01/2022 22:28 |
בילבי3133 |
27
|
|
מזל טובב |
|
|
|
|
|
06/01/2022 21:57 |
בוב4100 |
26 |
מסע בזמן לא עובד כך.
אם אני יסע בזמן אחורה ויחזור אני יחזור לאותו הנקודה שהלכתי ממנה.
זה שאני יחזור בזמן לא אומר שהזמן בהווה ימשיך.
מה שאת הסברת היה יקום מקביל.
אבל הכתיבה הייתה טובה והסיפור לא רע במיוחד כל הכבוד |
|
|
|
|
|
06/01/2022 20:28 |
דוגי770 |
25 |
מזל טוב!!!
אשמח להמלצה! |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
