קהילה - היצירות של רותםאיתי1
רותםאיתי1
22
144

"ילדות זה דבר חולף"- סיפור לכתב אורח 20/10/2021

פרק 1: לפני השינה, תמיד אהב נועם את הסיפור המיוחד.
סיפור ארוך לא מעט, מעניין, מסקרן ומיוחד מאוד.
שאמא הגיעה להקריא שוב ושוב, גילה פתאום נועם שזה מרגיש ילדותי.
הוא הרגיש תחושה של בגרות, שלא הכיר מעולם, ושאל ותהה לעצמו, מה קורה עכשיו?
פרק 2: ופתאום זה הגיע, יום הולדת מפתיע, עם עוגה ומתנות ומלא ברכות.
אך שפתח את כולן, הרגיש קצת מושפל, הוא קיבל את הרובוט שרצה תמיד, אך הוריו אמרו לו: "תחכה ותמתין".
כנראה שזה היה אמור להפתיע, אף פתאום שום התלהבות כלל, כל קרובי המשפחה הסתכלו ללא הפסקה, ונועם הרגיש שהם ממש מופתעים ושמע כמה שפתאום מדברים, "איך נועם לא אוהב צעצוע שכל הילדות רצה?"
ונועם פרץ בבכי מושפל, וברח אל חדרו הישר מול כולם.
פרק 3: והוריו מובכים ובלב הם תוהים," זה לא נועם שלנו, מה קרה לו? הוא קצת מבולבל, או שהוא לא מרגיש טוב כלל?"
ונועם בחדר יושב לו במיטה, וחושב על דברים שעשה, רץ בגינה, השפריץ מים על חברים, ואפילו דבר שדי חיבב, למשוך למירי בצמות".
לא, ענה נועם במבט רגוז מאוד, "זוהי רק נחלת העבר של הילדות."
פרק 4: וכולם כבר המתינו בהיסוס רב, שנועם יתקרב וינשוף על הנרות, אך עדין, רוב הקרובים מדברים ללא היסוס, ומתפלאים מאוד, דודה סיגל אומרת באכזבה:" הוא כל כך רצה את הרובוט, החלטתי לקנות לו אותו, רציתי רק לראות את חיוכו המובך אך בו זמנית המתרגש והשמח".
כולם כנראה כבר הבינו, נועם שלנו מתבגר, "זה דבר נפוץ מאוד", העירה שני, אחותו של אביו, אך עדין בהיסוס רב, ממתינים כל הקרובים שנועם יבוא.
פרק 5: באמצע חשיבתו על הילדות, תהה לעצמו נועם, "מה כל כך רע? הרי הייתי ילד קטן, זה ברור, מעשי היו ילדותיים, אבל איך ילד בן 9 לא יוכל להתרוצץ ללא מנוח ולהיות קונדס?"
ופתאום, חשב נועם, "אולי איני ילדותי כמו פעם, אך אני עדין נועם, כן ,כן, נועם, הזה שמשך למירי בצמות, שהציק לא מעט לחבריו, וכן, גם זה שרצה רובוט גדול מאוד בחדרו."
פרק 6: בלי שום החלטה או תזמון, או חשיבה.
פתח נועם את דלתו בסערה, התפרץ מול כל משפחתו ביגון רב ואמר:"אני לא רוצה להתבגר, אך כנראה שזה לא בשליטתי."
והמשיך בבכי רב, ושוב נשמעו לחשושים, "אוי מסכן", "אוי חמוד זה לא באשמתך".
אך שנועם התגבר על הבכי, אמר בחיוכו רחב השוליים, "מי רוצה עוגה?"
כולם בהלם רב ללא הגבה, ניגשו לטעום את עוגת השוקולד של אמא אביבה.
פרק 7: אך עדיין נועם הרגיש בלבו שלא הסתיימה פה המהומה, הוא ראה את דודתו סיגל, יושבת בצד עם פנים נבולות, ניגש אליה ואמר:" סיגל, אני יודע שאולי נעלבת מכל האירועים שקרו פה, רק רציתי..."
ועוד לפני שהספיק לסיים את משפטו, ענתה סיגל:" נועם, לפעמים אנו מתבגרים וזה לא בשליטתנו, אך אולי בפעם הבאה, אביא משהו לגילך".
הסוף!

מוקדש ל 6271שיראל, מלוחים, גרנולה60, MKRZT
9
13
261


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
01/12/2021   17:27 גרנולה60 13
איתיי!
תעלה יצירה לחנוכה!
הנה רעיון(:
חג שמח♥-♥
20/11/2021   16:27 עננים151 12
אני העוקבת המאה!
20/11/2021   09:47 רותםאיתי1 11
היי לכולם, אני לא מעלה הרבה אם שמתם לב, זה בגלל חוסר ברעיונות, אשמח אם תציעו דברים בתגובות רעיונות לסיפורים תמונות וכו...
המשך שבת ממקמקת.
19/11/2021   13:25 מיקמלך97 10
אמאלההההההה איזה מושלםםםם!!
04/11/2021   15:02 רותםאיתי1  9
וואו!!!
ממש ממש תודה על מאה עוקבים!
אשתדל לעלות במהירות...
03/11/2021   19:29 הולי0125  8
העוקב המאה :)
24/10/2021   21:28 בובי9874  7
אנשים שמעלים יצירות למיקמק אני אוהבת אתכם
23/10/2021   22:32 מוקמיק992  6
יפהפה!!
21/10/2021   17:20 גרנולה60  5
וואו!!!!
פשוט מדהים,
כתבת ממש יפה!!
מקווה שתזכהה
21/10/2021   15:10 רותםאיתי1  4
היי שיראל, לא פיסקתי בסיפורים האחרים בגלל שלקח לי זמן להתרגל, בכל זאת אני לא הכי בוגר, חיחי...
נ.ב, תודה רבה מתנה!
21/10/2021   06:50 6271שיראל  3
וואו איתי יצא לך מושלם
אתה ממש מוכשר ואהבתי את התוכן של הסיפור על כך השקעת אם זה בסיפור,בסימני פיסוק וכו.
בהצלחה בתחרות כתב אורח :)
מקווה שתזכה!
20/10/2021   19:05 מתנה149  2
מהמם :)
20/10/2021   18:33 רותםאיתי1  1
היי, מקווה שאהבתם את הסיפור, ואולי אזכה, ממש מקווה!