|
סיפור לכתב אורח - לעבור דירה
|
28/11/2021 |
פרק 1 – הכירו אותי
היי, אני יעל אני בת 10 וחצי,
יש לי אחות גדולה בשם ליה היא בת 15,
אני ממש מחבבת משחקי חצר כמו שבועים או מכניים, בנוסף אני ממש אוהבת להכין דברים מתוקים במטבח, לומרות שבינתיים אני יודעת להכין רק כדורי שוקולד בלי שכל המטבח מלוכלך או שנשבר משהו אבל אני לא מוותרת ותמיד מתנסה בעוד מתכונים חדשים גם עם כמעט תמיד אני מסיימת כשאני מנקה את המטבח שעות, אבל בחיים האמיתיים אני לא מתנסה בדברים חדשים, אני פוחדת מדברים חדשים ובעיקר מהתחלות חדשות
המקום האהוב עלי בכל מיקמק – סיטי הוא הספרייה שמעל מיקפה, יש שם כל כך הרבה ספרים מעניינים, כשאני קוראת ספר אני מרגישה שאני בתוך הספר!
אני לא יודעת איך להסביר לכם את זה, זאת הרגשה כל כך שונה שגורמת לי להרגיש בנוח ליהיות עצמי!
לדוגמא כשקראתי ספר על תחרות כלבים הרגשתי שאני בתוך הספר, שאני אחת מהשופטות המגונדרות האלו, אני מרגישה כל כך חופשיה שאני קוראת!
אני לא אקרא לעצמי תולעת ספרים, אבל הקריאה ללא ספק גורמת לי להרגיש מיוחד!
לחברתי הטובה קוראים רונה והיא חברה שלי מגן חובה היא מצחיקה ונחמדה
וחוץ ממנה אני לא מסכימה להכיר שום חברים אחרים למרות שהורי המליצו לי להרחיב את מעגל החברים שלי אבל אני לא מצליחה להכיר חברים חדשים כמו שאני ממש לא טובה עם התחלות חדשות.
פרק 2 – אני לא מאמינה שהיום הזה הגיע!
היום האחרון שלי כאן, אני לא מאמינה שהוא הגיע כל כך מהר!
אני ומשפחתי עוברים דירה, לעיר אחרת, היו לכך הרבה סיבות אבל הייתה אחת מרכזית וחשובה לכל משפחתי מלבדי היא הייתה בעיית המקום בבית שלנו
יש לנו דירה קטנה, אני ואחותי הגדולה חולקות חדר קטן שנכנס בו רק מיטת קומתיים וארון ועוד שטיח קטן, אני אהבתי לישון עם אחותי הגדולה ליה וגם היא בהתחלה, אבל אז גדלנו והתחיל להיות צפוף
ועדיין לומרות הצפיפות הייתי מאושרת שזכיתי להיות בחדר עם אחותי הגדולה, היינו משחקות יחד, חולקות סודות כמוסים, ולפעמים קצת רבות,
כמה חודשים אחרי יום ההולדת 13 של אחותי ליה, ליה התחילה להתלונן על זה שהיא צריכה לחלוק איתי חדר קטן אמא ואבא הבינו אותה וסיפרו לה שהם כבר חשבו על זה לא מעט, ואז הם כבר התחילו לחפש דירה בכל פעם שראיתי את אבא שלי מחפש דירה באינטרנט אמרתי לו : בבקשה אני לא יכולה לעבור דירה! מה עם החברים שלי? ובית הספר שלי? אבא ענה לי שוב ושוב בכל פעם ששאלתי אותו את שאלה זו : חמודה, אני מנסה למצוא דירה בעיר מיקמק סיטי אני מקווה מאוד שאמצא,
בכל פעם שהוא אמר זאת, רק קיוויתי שבאמת נמצא דירה במיקמק סיטי ושבדירה החדשה יהיה חדר משותף לי ולאחותי ליה,
חלפה לה שנה ובערב אחד בתוך החופש הגדול אמא ואבא דיברו בשקט בסלון אבא אמר שבמיקמק סיטי הוא כבר לא ימצא דירה בגודל ובמחיר מתאים אבל הוא מצא בית נחמד וקצת גדול יותר בכפר
כששמעתי את זה מחדרי רצתי לסלון וצעקתי לא! אנחנו לא נעזוב את מיקמק סיטי!
אמא שלי ענתה לי מתוקה אולי את תחבבי את המקום?
לא! אני לא אוהב את הכפר הזה אני בטוחה, בבקשה אמא ואבא אי אפשר לעזוב!
פחדתי כל כך מהתחלה חדשה,
ניסיתי לנמק למה אנחנו לא כדאי לעזוב את מיקמק סיטי ואז הבנתי שזה כבר חסר סיכוי,
ושבעוד שנה אני אצטרך להיפרד מהחברים שלי מבית הספר שלי מהעיר מיקמק סיטי מהבית שלי ומהחדר שלי עם אחותי ליה.
פרק 3- נפרדים מכולם
השנה האחרונה בביתי עברה מהר כמו רוח
חשבתי שאני חולמת ושלא באמת עברה שנה שלמה, ואז הייתה דפיקה על דלת ביתי, זאת הייתה רונה חברתי הטובה היא באה לפגוש אותי בפעם האחרונה לפני שאני עוזבת את מיקמק סיטי, כשהיא נכנסה עצובה לביתי כמעט בכיתי
בידה של רונה הייתה שקית קטנה וורודה היא הגישה לי אותה שכל עייניה מלאות בדמעות
ואז גם אני בכיתי מעט, הוצאתי מהשקית שקיבלתי מחברתי רונה תמונה קטנה שלנו בתמונה אני והיא התחבקנו התמונה הייתה ממוסגרת במסגרת נוצצת בסגול ומאחורי התמונה היה כתוב: זכיתי להכיר אותך יעל
חיבקתי אותה חיבוק גדול והודתי לה, היא נופפה לי לשלום והלכה לדרכה
הייתי טרודה מהמצב מאוד,
יעל! אמא קראה לי מהמטבח כשהיא אורזת את כל הכלים
תלכי בבקשה לבדוק פעם אחרונה שלא שחכת משהו בחדרך כי הנסיעה ארוכה מאוד ולא נוכל לחזור להביא דברים ששכחת
עניתי: בסדר אמא אני אלך לבדוק
בחנתי את כל חדרי הריק והקטן ולא ראיתי דבר ואז החלטתי שאפרד מחדרי, ביי חדר לחשתי
ואז אבא קרא לי ולליה הוא אמר בקול שמח בואו יש לי הפתעה בשבילכן
רצתי לסלון במהרה ורק קיוויתי בראשי שנשארים עוד שנה במיקמק סיטי או לפחות חודש!
ליה כבר הייתה שם ואבא התחיל לפשפש בסקית חומה, הוא הוציא שתי קסדות לרכיבה על סוסים
הוא הסביר לי ולליה שיהיו שם הרבה סוסים ושאנחנו נוכל לרכוב אליהם, הוא הושיט לי כסדה בצבע סגול כהה ולליה שחורה
התבאסתי כל כך מהמתנה היא רק הזכירה לי כמה אני הולכת להתגעגע למיקמק סיטי
אמרתי תודה והלכתי לחדרי דחסתי את הקסדה בתוך תיקי העמוס שלי והתקשרתי לאימי שבדיוק הייתה בקניון וקנתה בגדים לי ולמשפחתי בגלל שבכפר אין הרבה חנויות בגדים ,
אחרי כמה שניות אימי ענתה לי לטלפון, סיפרתי לה על זה שאני פוחדת מבית חדש ובעיקר מעיר חדשה אמא אמרה לי שזה לפעמים טוב לנסות דברים חדשים ושכדאי לי לא לפסול את המקום ליפני שהייתי בו
השיחה עם אמא שלי עודדה אותי מעט, אמא שלי הגיעה הביתה ואמרה בשמחה קדימה נצא לכפר בעוד כמה דקות תיקחו את התיקים שלכם בבקשה ובואו לרכב.
פרק 4- ביי ביי מיקמק סיטי
נכנסתי לאוטו עצובה ומעט טרודה חברתי רונה והשכנים שלנו באו להיפרד ממנו לשלום
נופפנו לכולם ויצאנו לדרכנו, אל הבית החדש שבשבילי זה אומר התחלה חדשה לגמרי, ולא רציתי להתחיל משהו חדש פחדתי מאוד שלא אכיר חברים ושיהיה לי קשה במקום החדש בית חדש וחדר פרטי בלי ליה,
במהלך הנסיעה לכולם היו עיסוקים אמא שלי התבוננה בספר מתכונים שהיא אוהבת
אבא שלי נהג, ואחותי ליה ציירה והיתכתבה בלי סוף עם חברה שלה על זה שסוסים זה מהמם ומגניב..
ורק אני היתבוננתי לי דרך החלון שבאוטו, עדיין האינו במיקמק סיטי, אחרי שלוש שעות של נסיעה ראינו שלט שהיה כתוב בו הגעתם למיק- כפר
ליה ישר צילמה לחברות שלה והן היתרגשו בטירוף אבא שלי היה שמח שהנסיעה הארוכה נגמרה
ולאמא שלי היה קצת סחרחורת
אחרי מספר דקות ירדנו מהאוטו וראינו את הכפר, אבא שלי הצביע על בית אחד עם חצר קטנה,
ממול לבית זה הייתה עורבת סוסים, אבא אמר בהתלהבות הנה! זה הבית שלנו
ליה רצה וצלמה עוד כמה תמונות של הבית מבחוץ אבא פתח את דלת הבית וכולם נכנסו
הבית היה שונה מבתים במיקמק סיטי,
בבית היה כירות עץ ובבית הקודם שלי היו קירות בטון לבנים,
יצאתי לחצר וראיתי שממול לבית החדש שלי יש אורוות סוסים מלאת סוסים וחציר היה שם ריח לא כל כך טוב ליה הסכימה איתי אבל אמרה לי שאני אהיה חייבת להתרגל לריח הזה כי הוא יהיה כל הזמן
אמא הציע שאלך לעשות סיבוב קטן בכפר, את קסדת הסוסים הסגולה שלי למקרה שאצטרך אותה ויצאתי.
פרק 5 – חברה ראשונה בכפר!
יצאתי לסיבוב שאני מלאת מחשבות געגוע ואז ילדה לבושה באוברול מלוכלך שביתה ממש לידי
פנתה עלי ואמרה: היי את חדשה פה? איך קוראים לך? אני שיר
מלמלתי כן אני חדשה פה, וקוראים לי יעל
שם יפה היא הגיבה את תלמדי בבית הספר המיק - כפר המלמד אחרי החופש הגדול?
עניתי כן
היא ענתה בהתרגשות איזה מגניב אני לומדת שם מכיתה א זה בית ספר ממש טוב
ואז אמא שלי ראתה אותי מדברת עם ילדה ואמרה אולי תלכו לסיבוב ותכירי ליעל את המקום?
אני אשמח שיר ענתה
חשבתי לעצמי נראה לי שהיא נחמדה ממש,
הלכנו ופטפטנו עד שהיא עצרה אותי ואמרה הנה המקום הראשון שאני רוצה להכיר לך זאת המכולת
היא הציעה שניכנס ונקנה קרטיבים טעימים כי חם בחוץ, נכנסנו ובחרתי לי טעם דובדבן ושיר בחרה לימון היה כיף ללקלק את הקרטיב הקר ביום חם שכזה,
אחר כך שיר לקחה אותי לעוד כמה מקומות כמו האורווה היא הרתה לי איך רוכבים על סוס והציעה לי לעלות גם אבל אני פחדתי
הגיע הערב שיר ליוותה אותי לביתי ואמרה לי שניפגש גם מחר!
אני אמרתי כן, אני ממש אשמח
נכנסתי לבית וסיפרתי להורי הכל הם כל כך שמחו שהצלחתי להסתדר ולהנות גם עם זה אומר לצאת מאזור הנוחות שלי ולנסות דברים חדשים
ההורים שלי אמרו לי יש לנו הפתעה בשבילך....
פרק 6 – חדר חדש
הם הובילו אותי לדלת של אחד החדרים בבית הדלת הייתה סגורה פתחתי את הדלת והחדר היה מסודר, היה בו מיטה שולחן וכל הדברים שארזתי היו מסודרים על מדפים החדר היה מואר ויפה
שמחתי כל כך שזה החדר שלי
אכלנו ארוחת ערב והלכתי לחדרי לישון,
ניסיתי וניסיתי לישון אבל לא הצלחתי! זאת הייתה הפעם הראשונה שישנתי בחדר לבד, בלי ליה ועוד בבית חדש שאני לא מכירה טוב,
הלכתי לחדר של אחותי ליה שכבר ישנה ולחשתי אפשר לישון איתך?
היא עדיין ישנה,
כבר לא לחשתי אמרתי בקול רגיל אפשר לישון איתך ליה?
לא הבנתי איך היא ישנה חזק כל כך בחדר חדש!
ואז דפקתי על הגב שלה בעדינות והיא התעוררה ואמרה בקול ישנוני: מה את רוצה יעל?
אני יכולה לישון איתך בבקשה? קשה לי להירדם בלעדייך
בואי ליה לחשה לי עליתי למיטתה וישנו יחד.
פרק 7- רכיבה על סוסים עם שיר!
הבוקר הגיע מהר
הערתי את ליה בקפיצות עליה, היא קמה והכינה לי לאמא שלי ולאבא שלי חביתה
כולנו אכלנו ונהנינו מכל ביס שמענו דפיקות בדלת הבית אבא פתח וזאת הייתה שיר
היא באה לפגוש אותי, סיימתי לאכול מהר מהר והראיתי לה את החדר החדש שלי היא החמיאה לי המון מחמאות אליו ואני הסמקתי ואז היא אמרה תכננתי היום ללמד אותך לרכב על סוסים מה דעתך?
עניתי בסדר אבל שזה לא יהיה מפחיד מידי
שיר צחקקה
לקחתי את הקסדה שלי, שקיבלתי מאבא שלי ולשיר כבר הייתה ביד כסדה משלה, יצאנו בהתרגשות לאורווה שממול ביתי
האורווה הייתה מלאה בסוסים חומים לבנים ושחורים שיר אמרה תבחרי לך סוס, אני בוחרת את השחור החמוד הזה
אני אבחר את החומה עם הכתמים הלבנים האלו, ומה שמה?
שיר ענתה זאת בלה
שמנו קסדות, שיר עזרה לי לעלות על הסוסה בלה
שיר התחילה לרכב היא נראתה כמו מקצוענית ואני רק ישבתי ברעד על הסוסה בלה
שיר ירדה מהסוס שאליו רכבה ולימדה אותי כמה שעות איך רוכבים על סוסים, השעה כבר ארבע והצלחתי לשבת כמעט בלי פחד כשבלה דוהרת בקצב איטי
שיר פרגנה לי שאני מעולה ואמרה שעם התאמן אני ארכב מהר ממש!
שיר אמרה לי שהיא צריכה לחזור הביתה
התחבקנו כמו חברות שהיו יחד תמיד אבל בעצם הכרתי אותה רק אתמול.
פרק 8 – סוף טוב, הכל טוב
כשהגעתי הביתה הרגשתי שאני מתחילה למצוא את עצמי בבית החדש, עיר חדשה, חברים חדשים, לומרות שקשה לי עם דברים חדשים
אבל עדיין התגעגעתי מאוד למיקמק סיטי, התחלתי להשלים עם תחושת הגעגוע הבנתי שזה בסדר, ושזה נורמאלי להתגעגע שלאט לאט אני כבר פחות אתגעגע
רונה לא וויתרה על החברות שלנו וגם אני לא, המשכנו לשמור על קשר בטלפון,
וגם אחרי הקיץ שהתחילו הלימודים לומרות העומס של התחלת שנה ובית הספר החדש שלי: המיק - כפר המלמד, בית הספר החדש שלי באמת מצוין!
מעבר לשיעורי חשבון ושפה לומדים שם לרכב על סוסים, שזה משהו שלא היה לי במיקמק סיטי,
אני ושיר הפכנו לחברות הכי טובות! אני חולמת שיום אחד אני שיר ורונה נהיה חבורה כמו בספר שקראתי פעם ליפני שעברנו לכפר
אני ואחותי ליה עושות יותר דברים יחד, לומרות החדרים בנפרד!
עוברים ועברו עלי הרבה שינויים חדשים עם המעבר לעיר אחרת, חלקם טובים וחלקם פחות אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה, על הדברים הטובים!
וגם הפחות טובים מלמדים אותי המון
אז אני ממליצה לכם לא לשפוט לפני שניסיתם. |
|
