קהילה - היצירות של יעל5210
|
|
|
|
~בנעליים שלה~ | סיפור |
|
20/01/2022 |
-בנעליים שלה-
הקדמה
---------------------
שתי ילדות - חברות-אויבות נקלעות למריבה שנמשכת הרבה מן הצפוי.
מריבה שפותחת דלתות לשתיהן ומגלה להן דברים שהן לא ראו לעולם.
איך הן יצאו מהמריבה?
ומה קשורות נעליים לכל הסיפור? את זה תגלו רק בסוף.
קריאה מהנה!
פרק 1 - הרעיון שישנה את הכל
---------------------
"תפסיק כבר! אתה לא רואה שאני באמצע? מתי תלמד נימוסים??"
הקול שבקע מהטלוויזיה הצחיק את אליסה מאוד.
לעומתה, וורה ישבה על הספה בשעמום.
"נו מה יש לך, וורה" צחקקה אליסה, "תלמדי לצחוק לפעמים!"
"כבר אמרתי לך," אמרה וורה, "תוכניות הטלוויזיה המטופשות שלך לא מעניינות אותי".
אליסה לא נפגעה, היא רגילה שחברתה הטובה וורה מתנהגת ככה.
ללא ספק אפשר להגיד שהן החברות הכי טובות.
הן לומדות בבית הספר הישן, "סקהולבר" שנמצא מעבר לרחוב.
"יום אחד אני אוכיח לך שבית הספר הזה מלא ברוחות רפאים" צחקה אליסה לוורה בשנותיהן הראשונות.
עכשיו הן כבר בוגרות, בכיתה ו'!
"בקרוב נעזוב את בית הספר הזה!" נאנחה וורה.
"ואז נהיה באותה הכיתה סוף סוף! אני כל כךך מתרגשת!" התלהבה אליסה.
אחרי שתיקה ארוכה מאוד (שתי הבנות כבר רגילות לשתיקות כאלה) אליסה לפתע נזכרה: "וורה! וורה! יש לי רעיון אדיר!"
וורה הביטה בי במבט בוחן.
"את רוצה לזכות באספקת חטיפי בוטנים שנתית?" שאלתי בערמומיות.
"דברי" אמרה לי וורה.
"נכון פורים הוא ממש עוד כמה ימים? דמייני לעצמך תחרות פורים מגניבה כזאת! שהמנצח זוכה באספקה של איזה חטיף שהוא רוצה!" התלהבה אלסה.
"ואיך בדיוק זה יקרה?" אמרה וורה.
"שכחת שאני במועצת תלמידים? בשניה אני מארגנת את זה." חייכה אליסה.
"תגיעי לעיקר" אמרה וורה.
"מה דעתך..." התרגשה אליסה, "שנחליף זהויות! ככה תמיד אמרו לנו, פורים זה חג שמחליפים בו זהויות! אני אהיה את ואת תהיי אני. נשאיל אחת לשניה את הבגדים!"
פרק 2 - השונות
--------------------------------
לפני שנעבור לתשובתה של וורה, בואו נכיר את הילדות קצת.
אליסה היא "ילדת פלא", או לפחות ככה אבא שלה אומר.
שלא תתבלבלו - היא ממש מגניבה.
היא חברותית, מצחיקה ורקדנית נהדרת.
וורה, לעומתה, "הילדה האפלה של השכבה". ככה כל הבנות קוראות לה.
הבנים קוראים לה "הזקנה", מה שמעצבן יותר.
היא אוהבת ללבוש בגדים קרועים, בעיקר גופיות, (למרות שהמורים כל הזמן מעירים לה) ואת הצבע השחור.
יש לה כפפות מיוחדות שהיא הולכת איתן תמיד, גם בקיץ.
שרשרת גולגלות שמאוד מפחידה את אליסה ושליש משיערה הקצר והמתולתל צבוע בצבע אפור-צהבהב.
"אין סיכוי בעולם שאני לובשת את הבגדים התינוקיים שלך" אמרה וורה.
"אויש נו וורה, תהיי קצת כיפית. זה פעם בחיים! השנה האחרונה בבית הספר! בואי נצחק קצת." שכנעה אותה אליסה.
"בסדר!" התעצבנה וורה, "רק תפסיקי עם התחנונים האלה. את עושה לי סחרחורת."
"יאייי!! טוב, אז מחר ניפגש. אני אביא לך את הבגדים הכי יפים שלי ואת תביאי לי את הבגדים הכי... טובים שלך" אליסה התלבטה מה להגיד. האמת שהיא קצת פחדה, היא לא ממש אהבה את הבגדים של וורה. בעצם, אהבה זאת לא מילה.
פרק 3 - היום שהפריד
----------------------------------
אדלג על החלק של מחר, הוא פחות מעניין.
וורה ואליסה נפגשו והחליפו בבגדים.
וורה (כנגד רצונה), הביאה את הגופיה הטובה ביותר שלה, גרבי רשת שחורים ושרשרת אפורה, מאחר שאליסה לא הסכימה בשום אופן ללבוש את שרשרת הגולגלות ("באמת," אמרה לה וורה, "תלמדי לצחוק לפעמים!" ואליסה החזירה לה מבט זועף).
אליסה הביאה את החצאית המשובצת שלה, גופייה לבנה ושרשרת מיוחדת.
"איכס" אמרה וורה לעצמה ביום של פורים, "למה הסכמתי ללבוש את זה?"
באי רצון היא לבשה את הבגדים, זרקה על עצמה את התיק הקטן והלכה לבית הספר.
באותו הזמן אליסה רחרחה את הבגדים של חברתה ונגעלה. תמיד חברות שלה צחקו על וורה על הבגדים שלה ועל ההתנהגות שלה. אליסה ניסתה להגן עליה, אבל היה קשה כשכולן התפקעו מצחוק. אליסה לא סיפרה את זה לוורה, לא, אם וורה הייתה יודעת הן לא היו חברות.
כשאליסה נכנסה לבית הספר קיבלו את פניה חברותיה הטובות, מיקה ואריאלה.
"למה התחפשת?" שאלה מיקה.
"אני חושבת... שדה מפחידה כזאת!" ניחשה אריאלה.
"אולי יותר בכיוון של מכשפה?" ניחשה מיקה.
"ל... לא" היססתי. "אני ו... וורה החלפנו זהויות אחת לשניה".
"אה" אמרה אריאלה.
"מסביר את הריח.." צחקקה מיקה.
"מחר אני נפטרת מהם, זה רק לפורים" אמרה אליסה המובכת.
פרק 4 - הריב
-----------------------------------
וורה נשענה על המעקה ליד השירותים וחיכתה לאליסה.
כעבור שש דקות אליסה הגיעה בריצה. "מה זה?! חיפשתי אותך!"
"אני לא אסתובב עם הבגדים האלה בציבור" מלמלה וורה.
"מה שתגידי. עכשיו בואי!" זירזה אותה אליסה, "התחרות ממש מתחילה!"
"אין מצב, אליסה" אמרה וורה.
"מה יש לך?" התרגזה אליסה, "ממש השקענו בזה!"
"את סתם הכרחת אותי. את לא המלכה של העולם ואני לא צריכה לעשות מה שאת אומרת, תביני" אמרה וורה.
"סליחה?! איך את מעזה! את יודעת כמה הקרבתי בשביל ללבוש את הבגדים המסריחים האלה? חשבתי שנהנה! שיהיה לנו כיף!" צעקה אליסה.
"את מוזמנת לחשוב" אמרה וורה וברחה.
"הילדה הזאת" וורה רטנה לעצמה. "חושבת שהיא מלכת העולם."
וורה הסתובבה בבית ספר. לא משנה לאן היא הולכת, העיקר להתרחק כמה שיותר מהמקום הנורא הזה.
בלי לשים לב, היא הגיעה לכניסה של האודיטוריום - תחרות התחפושות.
על הבמה עמד מנהל בית הספר וראשת מועצת התלמידים. אליסה לא הייתה שם.
"כנראה הם מחפשים אותה" חשבה.
לפתע היא השתעלה. האלרגיה הזאת לאבק! אי אפשר לנקות קצת בבית הספר הזה?
כל המבטים הופנו אליה.
"הלך עלי" חשבה.
פרק 5 - מה שקרה למחרת
------------------------------------------
"טעות במקום" מלמלה וורה.
"אליסה, חכי!" צעקה ראשת מועצת התלמידים.
אבל וורה כבר הייתה מחוץ לאולם, מתחבאת במחסן הכלים של המנקות.
"אליסה?" חשבה. "אני?"
אליסה התחבאה בשירותים הכי נטושים שיכלה למצוא.
היא הבריזה מתחרות התחפושות שהיא בעצמה אירגנה, מה שלא היה אופייני לה.
לא היה לה אכפת מכלום, רק לחזור הביתה ולהוריד את הבגדים, לנוח ולראות את התוכנית האהובה עליה בטלוויזיה.
משאלתה של אליסה התגשמה (רק אחרי חמש שעות). היא ווורה היו בדרכן הביתה. כל אחת בכיוון אחר, מנסה להסתתר כמה שיותר ולא לתפוס הרבה צומת לב.
כשהגיעו הביתה, כל אחת עשתה את מה שהיא אוהבת, ושכחה לגמרי ממה שקרה באותו היום.
עד ליום שלמחרת.
כמו בכל בוקר, אחותה הגדולה של וורה, רונה, ניגשה אל חדרה של וורה.
"הגיע הזמן לקום, וורה" אמרה.
"תלכי" אמרה לה וורה.
"יש לך בית ספר היום" התעקשה רונה.
"עוד סיבה מצויינת לא לקום" אמרה וורה והתהפכה במיטתה.
"בסדר," אמרה רונה, "את יכולה להישאר. נזמין את דני היום".
דני היה דודן של האחיות. הוא היה מאוד ידידותי ותמיד עצבן את וורה.
פעם אחת הוא הכריח אותה ללבוש שמלה שהוא קנה לה (בשתי מידות קטנות יותר)
והוא עדיין קורא לה "פושפושה".
בימים שדני בא לבקר, וורה תמיד דואגת לצאת מהבית, גם אם זה אומר לישון בחדר הזבל של הבניין.
"טוב! בסדר!" צעקה וורה וקמה מהמיטה.
רונה יצאה מהחדר בשלווה.
השעון המעורר של אליסה צלצל. היא זינקה מהמיטה ורצה לאמבטיה.
בתור בת יחידה, זאת לא הייתה בעיה. היא התארגנה במהירות וכעבור עשר דקות עמדה מול ארון הבגדים שלה.
היא פתחה אותו בהתרגשות ולהפתעתה - לא נשארו בו בגדים. רק בגדיה של וורה מאתמול.
פרק 6 - אין ברירה
------------------------------------------
וורה המנומנמת אכלה את הבננה מאתמול הכי לאט שיכלה.
לאחר מכן, פתחה את מגירת הבגדים שלה.
בדרך כלל יש שם שני זוגות גרביים ואת הבגדים הרגילים שלה.
עכשיו אין שם כלום.
באיטיות סובבה את ראשה אל הבגדים של אליסה מאתמול.
"לא."
אליסה שחיוכה מיד התחלף להפתעה גמורה עצרה בעצמה כדי לא לתלוש את הבגדים של וורה לשניים.
מה היא אמורה לעשות עכשיו?!
היא הסתובבה בחדר חסרת רעיונות.
כשנתקלה בטעות עם הזרת במיטה שלה, הבינה שאין ברירה.
היא פשוט לא תלך לבית הספר.
אבל יש היום מבחן בגיאוגרפיה!
היא נשכבה על המיטה ביאוש והחליטה.
היא תלבש את הבגדים של וורה. מחר היא תעשה כביסה!
היא תגיד שהיא החליטה להמשיך את פורים להיום, כי אתמול היא הלכה כי היא לא הרגישה טוב.
מעולה!
אליסה התלבשה והלכה לבית הספר.
וורה זרקה את הבגדים בייאוש.
אין שום סיכוי בעולם שרונה תסכים שלא תלך לבית הספר.
היא מעדיפה אפילו את דני מאשר ללכת עם הבגדים האלו יום שלם!
פתאום צץ במוחה רעיון.
היא תתחבא מאחורי המיטה עד שרונה תלך.
וכך היא עשתה.
כעבור חמש דקות שמעה דפיקה בדלת. הדלת מיד נפתחה.
"וורה אל תשחקי משחקים", אמרה רונה, "צאי לבית הספר."
וורה לא ענתה.
רונה הכירה טוב טוב את וורה וידעה מה צריך לעשות.
"אוקיי," אמרה רונה, "היא כנראה הלכה"
"דני!" צעקה, "בוא, אני חושבת שאפשר להכניס לכאן את דן, מורי וגוסטוב. הם ישנו כאן עד שוורה תחזור!"
"לאאא!!!" צעקה וורה וקפצה מעל המיטה.
דן מורי וגוסטוב הם הילדים של דני.
כמו דני, גם אותם וורה שונאת ואפילו יותר.
פעם אחת הם ישנו אצלה בחדר בזמן ש"הלכה לחברה" (ישנה בלובי של הבניין) וכשחזרה הכל היה מבולגן, כל החדר היה מרוח בדברים שהיא אפילו לא תגיד.
יומיים אחרי, כשהזיזה את המיטה, גילתה שמאחוריה נאספו כל כך הרבה שערות, שתי משאיות צעצוע וגוש שהיא אפילו לא ידעה מהו.
היא הקיאה חמש פעמים ולמדה את הלקח.
פרק 7 - וורה או אליסה?
--------------------------
וורה, כשענייה רושפות אש, לקחה את בגדיה של אליסה ויצאה לבית הספר.
"דווקא על הקיץ נפלתי." מלמלה לעצמה אליסה, "כשאין כל מיני מעילים ודברים שיסתירו את הדבר הנורא הזה".
היא נשמעה כמו וורה, וכשקלטה זאת מיד השתתקה.
היא נכנסה לכיתתה בחשש.
כל המבטים הופנו אליה.
"היי..." אמרה מיקה והדביקה על עצמה חיוך מזוייף. "הכיתה שלך בצד השני"
"סליחה?" אליסה לא הבינה.
"מה קרה לך, וורה, הבגדים של אליסה השפיעו עלייך אני רואה?" צחקה מיקה.
"כ... כן" היססה אליסה, "לא עבד לי הפעם.."
"ביי!" צחקקה מיקה, "אגב, תסרוקת יפה! ידעתי שבסוף תיפתרי מהקן ציפורים הזה".
אליסה הכריחה את עצמה להתקדם לכיוון כיתתה של וורה.
היא ידעה איפה היא יושבת ואיפה הכיתה נמצאת.
הכיתה שתמיד היא הייתה באה אליה ומשכנעת את וורה לצאת החוצה לחצר.
בהססנות, אליסה נכנסה לכיתתה של וורה.
אף אחד לא שם לב, כולם המשיכו בעיסוקיהם.
היא התיישבה במקומה של וורה וחשבה.
למה הן באמת רבו? למה זה הגיע למצב כזה? אולי... היא צריכה להתנצל?
פרק 8 - סוף כל סוף
--------------------------------
וורה הציצה לכיתתה בחטף וראתה את אליסה יושבת במקום שלה.
איך היא מעזה! חשבה לעצמה.
לא נותרה לה ברירה - היא הייתה חייבת להתקדם לכיתה של אליסה.
כשנכנסה ברכה אותה מיקה לשלום ואמרה לה שבדיוק לפני כמה דקות וורה התבלבלה ובאה לכיתה "שלהן" במקום לכיתה "שלה".
"אני? אבל לא..." וורה לא הבינה.
"אתן ממש מוזרות, שתיכן! מאז פורים אתן ממש מזכירות אחת את השניה. הכל בסדר?"
וורה שקלה מה לעשות. מיקה חושבת שהיא זאת אליסה, ושאליסה זאת היא?
ושוב לא הייתה לה ברירה. למזלה, היא הייתה טובה בלשקר.
"ממש נכנסנו לדמות כנראה! מקווה שיעבור בקרוב" צחקה וורה.
המורה נכנסה לכיתה וכולם התיישבו במקומותיהם.
וורה לא ידעה היכן לשבת.
"אליסה, אני כאן!" אמרה המורה.
וורה חיפשה את אליסה בין ילדי הכיתה.
"אליסה!! שבי במקומך!" צעקה המורה.
וורה הבינה שבעצם המורה התכוונה אליה.
"אני... שכחתי?" גמגמה וורה.
"ליד מיקה!" נבחה המורה והשיעור התחיל.
"את בטוחה שאת בסדר?" לחשה לה מיקה.
צלצול ההפסקה הגיע.
וורה, שסבלה כל השיעור מדיבוריה של מיקה, יצאה בהקלה החוצה.
אליסה יצאה גם היא, במטרה למצוא את וורה.
ממש לקראת סוף ההפסקה, אליסה הייתה ממש מיואשת.
היא לא הצליחה למצוא את וורה.
היא התקדמה במסדרון לכיוון הכיתה של וורה, ולפתע התנגשה בילדה.
ילדה עם ריח מוכר.
"וורה!" אמרה אליסה.
וורה התחילה ללכת ולפתע נעצרה. היא לא יכלה להמשיך. כפתור חולצתה נתקע בשרשרת של אליסה.
"תעזבי אותי!" וורה צעקה.
"וורה, אנחנו חייבות להשלים." התחננה אליסה
"את חושבת שלא הגעתי למסקנה הזאת לבד?!" אמרה וורה.
"אני מצטערת על מה שאמרתי לך על הבגדים שלך. לכל אחד יש את הסגנון שלו והבנתי את זה כשנאלצתי ללכת איתם כמה שעות. בעצם, הם די נוחים." אמרה אליסה.
וורה הפסיקה להיאבק עם הכפתור והשפילה את מבטה לרצפה.
"גם אני... מצטערת" אמרה, "לא התכוונתי להעליב אותך ולהתעצבן ככה".
"חברות?" שאלה אליסה.
"אני חושבת" אמרה וורה.
אליסה הציצה בשעונה שהיה על ידה של וורה.
"אנחנו מאחרות לשיעור!" אמרה.
"אנחנו חייבות להחליף בגדים!" דחקה בה וורה.
כל אחת הלכה לכיוון אחר ומיד נתקעה.
"הכפתור הזה!" אמרה וורה
"איך נצליח לשחרר אותו?" נלחצה אליסה.
"אולי... פשוט... נלך ביחד?" הציעה וורה.
אליסה הצליחה לחייך. "סגור".
-----
אפשר להגיד שאחרי כל זה אליסה ווורה מעט השתנו.
כשאומרים לך "תנסה להכנס לנעליים" של מישהו אחר, לרוב זה קצת קשה. אבל בסיפור שלנו, הבנות באמת "נכנסו לנעליים" אחת של השניה. בשני המובנים.
הן הבינו שלא קל להיות מישהו אחר. מחשבות, תחושות, טעם, כשרונות, כל אלה עוטפים את בן האדם והופכים אותו להיות ייחודי ומיוחד.
|
|
|
|
|
|
381
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08/05/2022 16:40 |
מאת16אפלין |
63 |
|
יפההההההה |
|
|
|
|
|
24/04/2022 16:47 |
אופירפיר97 |
62
|
|
מאמי בהצלחה נונו |
|
|
|
|
|
14/04/2022 19:08 |
סטלה1030 |
61 |
פשוט מרתקקק ואת כותבת ממש יפהה
אגב יש סיפור כזה ממש דומה בילדים מספרים על עצמם אם את מכירה |
|
|
|
|
|
31/03/2022 08:46 |
הלל76542 |
60
|
|
סיפור נדיר ביותר |
|
|
|
|
|
07/03/2022 20:12 |
קלואי859 |
59 |
|
מושי |
|
|
|
|
|
06/03/2022 07:52 |
קלואי8524 |
58 |
|
כן חזרתת למיקמקק יששש ואגב סיפור מקסים קראתי את כולו |
|
|
|
|
|
22/02/2022 18:45 |
יעל5210 |
57
|
אני אוהבת אתכםם❤❤
אני מציירת ממש גרוע כרגע, אבל אנסה להעלות יצירה בקרוב(:
אה ו... שמתם לב שמשהו קורה?
תנחשוו |
|
|
|
|
|
22/02/2022 16:32 |
הילהחנה100 |
56 |
|
והציור ממש מיוחד... אהבתי את איך שציירת את הכפפות של וורה!! |
|
|
|
|
|
22/02/2022 16:31 |
הילהחנה100 |
55 |
יאאא זה מה ששלחת לי בזמנווו...^^ כמה יופי!! את ממש מוכשרת נועוש:)
ממש מצטערת שאני בכזה איחור, תקראי את התגובה בקהילה שלי ותביניי... |
|
|
|
|
|
22/02/2022 15:04 |
תותי12132 |
54 |
|
ווווא אומייגדד סיפור אחד היפיםם אני שרופה עלייך את מלכההה ווואואו יעלוש את מלכהה וכל הכבוד |
|
|
|
|
|
21/02/2022 20:19 |
גילי12521 |
53
|
נועיתת!!!
תעליי עודדד! מתגעגעת כבררר❤ |
|
|
|
|
|
21/02/2022 07:37 |
7אבולי |
52
|
תעלי כבררר #טחינה 3>
בבקשה תעלי ואל תפרשי כי אם את פורשת אני אעשה ממך טחינה |
|
|
|
|
|
20/02/2022 17:23 |
קלואי8524 |
51 |
|
אהבתי תעליייייי לעלות# תעלי## להעלות מחר### לפחות תעשי יצירת פרישה:( |
|
|
|
|
|
16/02/2022 15:58 |
הילה1494 |
50
|
|
#טחינה_לעלות! |
|
|
|
|
|
15/02/2022 15:57 |
7אבולי |
49
|
|
וואו וואו וואו וואו וואווווו תקשיביייי אין לי מילים להגיד על זה. בקיצור אני לא אגיב כי נשבעת לך אין לי מילים. את בעצמך תדעי מה אני רוצה להגיד (: |
|
|
|
|
|
14/02/2022 14:15 |
הילה1494 |
48
|
תגובה 46
אני בוווכההה מה שנכון נכון! |
|
|
|
|
|
12/02/2022 15:07 |
טישטושי102 |
47 |
וואו איזה השקעה!!
אהבתי ברמות!!
מטורפתתת |
|
|
|
|
|
10/02/2022 22:57 |
טורי116 |
46
|
הילה1494- תגובה 33
אצל נועה זה סופ מעשה מחשבה טחינהXDXDXD |
|
|
|
|
|
09/02/2022 20:40 |
קלואי8524 |
45 |
וואי מטשלם מושלם! איפה את מציירת דרך אגב? כצף לך גם כמה עוקבחם!
תהני מזה;)
צאו אוהבת
קלואי |
|
|
|
|
|
09/02/2022 20:17 |
ריביולי58 |
44
|
סיפור מקסיםםםם!
זה באמת מזכיר את בית הספר לטוב ולרע(:
(כן כן גם אני קראתיXD )
#טחינה_להעלות! |
|
|
|
|
|
07/02/2022 13:13 |
הילה1494 |
43
|
אני דורשת לעלות יצירהה!
מי שאיתי שירשום: #טחינה_לעלות! |
|
|
|
|
|
31/01/2022 16:58 |
הילה1494 |
42
|
|
תעליייייייייייייי |
|
|
|
|
|
31/01/2022 07:38 |
הילה1494 |
41
|
מה דעתך על תגובה 39 ??
תקראייי |
|
|
|
|
|
28/01/2022 00:47 |
ביגסי6148 |
40 |
היי נועוש :))
ממש מקווה שאת זוכרת אותי :(
סיפור מושלם!!! ;) |
|
|
|
|
|
27/01/2022 20:09 |
הילה1494 |
39
|
נועההה אני רוצה לכתוב לך מגילה כמה שאת מהממתת!
אוקיי נועה,
אתם קסם של ילדה!
אני כל כך שמחה שהכרתי אותך ❤️ מהרגע הראשון ידעתי שאת ילדת פלא.
את כל כך מדהימה!! אני כל כךךךךך אוהבת אותך!
את דבר פשוט מדהיםם! את לא מבינה כמה את מהממת וכמה אני אוהבת אותך!
את דבר פשוט ואוו. אני זכיתי לחברה כזאת מדהימה!
את מדהימה כל כך שאת לא מבינה כמה.
בואי אני יראה לך מה פירוש המילה: נועה
נחמדה
ומדהימה
עעאאא כל כך מהממת
הממ טחינה מדהימה!
בקצרה... נועה! את מהממת ❤️ |
|
|
|
|
|
27/01/2022 20:01 |
הילה1494 |
38
|
תגובה 36 ותגובה 35
סליחה romi1620 ❤️ |
|
|
|
|
|
26/01/2022 20:29 |
1313חתולי |
37 |
|
ממש יפה ומושקה |
|
|
|
|
|
24/01/2022 21:33 |
יעל5210 |
36
|
שום דבר לא קרה ואני לא נעלבתי(: אני לא כל כך מבינה איך הגעתם למסקנה הזאת><
אני ממש מבקשת שתדעו שהכל בסדר ובבקשה שלא יהיו עוד תגובות כאלה (למרות שאני יודעת שאתם מנסים לעזור)..
תודה לכם על התגובות הבונות♥
מוקה (מוקמיק992)-הכלל השראה משםם(: סופסוף מצאתי עוד מעריצהה!! אני חולה על בית הספרוש לטובוש ולרעושש |
|
|
|
|
|
24/01/2022 19:37 |
מוקמיק992 |
35
|
וואי כל הכאלה שכעסו על romi1620
אני אישית מפחדת לתת ביקורת בונה בגלל שלא בא לי שיעירו לי
אבל הגזמתם, היא לא אמרה שהסיפור גרוע או העליבה, היא רק נתנה כמה נקודות לשיפור.
אם אתם לא יכולים לקבל ביקורת בונה־בסדר. אבל אני מרגישה שבמיקמק אי אפשר כבר להעיר על דברים.. |
|
|
|
|
|
24/01/2022 19:35 |
מוקמיק992 |
34
|
סיפור חמודד
הם ממש מזכירות לי אתת סופי ואגתה מבית הספר לטוב ולרעXD |
|
|
|
|
|
24/01/2022 18:27 |
הילה1494 |
33
|
romi1620
את העלבת את נועה?? אוי ואבוייי זה נוראאאאא !! סוף מעשה במחשבה תחילה:)) טחינה את מושלמת את קסם של טחינה רק הטחינה גולמיתת!! אווו |
|
|
|
|
|
24/01/2022 18:09 |
גילי12521 |
32
|
נועיתתתת!!
אני מחכהה ליצירהה על שנה ושלושה חודשיםם!! -__-
(: |
|
|
|
|
|
24/01/2022 15:22 |
romi1620 |
31 |
ואו את צודקת!!! אני בשוק שרשמתי ככה, שכחתי לעבור על הסיפור מרוב שמהרתי להעלותXD
תודה רבה שתקנת אותי:) |
|
|
|
|
|
24/01/2022 14:06 |
פלפלחומוס |
30
|
אצאל זה ממהממםםםםםם יאוואווווו גם הציור והסיפור אמאמא
אה ונטשתי לאנחות את בן אל אני חוזרת למרגוש זרקי לו איזה מילה עלי היום בלילה אחרי שתגמרי עם מנכ''ל פיזר את יודעת... |
|
|
|
|
|
24/01/2022 13:12 |
בוקטיים |
29 |
שלום לך יעל שוב פעם:)
קיבלתי את הסיפור שלך ומאוד התרשמתי
על כן, התקבלת לבוק טיים^^
כמה דברים
1) אנו מעדיפים שתכתבי סיפורים קצרים על מנת שלא יהיו יותר מידי סיפורים ארוכים
2) תוכלי לדבר איתי במיקטוק דרך מיקמק אחר? חפשי 'נורמן326'
3) אם את רוצה את יכולה להתחיל לכתוב סיפור ולשלוח לי אותו דרך סקר חדש:) |
|
|
|
|
|
24/01/2022 11:49 |
בוקטיים |
28 |
יעל,
קיבלנו את בעיתך ויש לה פתרון
1. היכנסי לסקר וכיתבי במקום אימיל "אני לא יכולה לחשוף אימייל", מלאי את שאר הטופס ושלחי
2. במידה ותתקבלי בכל פעם שתכתבי סיפור תשלחי לנו אותו דרך הסקר בנושא
תן לנו דוגמא לסיפור/חלק מסיפור שכתבת
ושלחי אלינו ללא מייל ואנו נפרסם את זה
תודה רבה^^ |
|
|
|
|
|
23/01/2022 20:07 |
נימיק88 |
27
|
מושלםםם
romi1620 קצת מעליב.. כדי לחשוב פעמיים לפני שכותבים...
נועה זה מדהיםםםם |
|
|
|
|
|
23/01/2022 15:00 |
לוטי531 |
26
|
romi1620-
כדאי שתהיי בשקט.
תודה ויום (לא) טוב! |
|
|
|
|
|
22/01/2022 19:48 |
נויוש690 |
25 |
סיפור מהמם!!!
והסמר נורא חשוב לחיים!!!
את כותבת מהמםם!!! |
|
|
|
|
|
21/01/2022 16:11 |
romi1620 |
24 |
המשך-
3. בסיפור שלך אין פנטזיה, זה סיפור הגיוני. ע"כ, לרשום שפורים יוצא באמצע הקיץ-זה לא הגיוני. שהרי בפורים קר. לפעמים הפרטים הקטנים האלה הם מאוד חשובים, כי זה מעלה את רמת הסיפור.
באופן כללי הסיפור יפה, רק כדאי לשים לב לפעם הבאה.
אני מצטערת שאני נשמעת מעצבנת, אבל אם לא מקבלים ביקורת, לא יודעים להתקדם..
את כותבת ממש יפה, ויהיה נחמד לקרוא יותר סיפורים שלך♥ |
|
|
|
|
|
21/01/2022 16:10 |
romi1620 |
23 |
1. הייתי ממליצה לך לתאר יותר. סיפור עם תיאורים הוא סיפור טוב יותר. היה מספיק לדחוף קצת תיאור יותר מסוגנן ועשיר על וורה, וזה היה מסביר עליה יותר.
2. הרבה פעמים יש לנו שגיאות כתיב, כדאי לבדוק במילון לפעמים. נגיד, כתבת "צומת לב" למרות שכותבים: "תשומת לב". זו טעות נפוצה, אבל זה מוריד מערך הסיפור..
שניה יש עוד תגובה..XD |
|
|
|
|
|
21/01/2022 13:54 |
גול596 |
22
|
|
מהמםםםםםםםם |
|
|
|
|
|
20/01/2022 21:13 |
מיקמק7723 |
21
|
ואוו סיפור ממש ממש יפה!!
כל הכבוד!!:) |
|
|
|
|
|
20/01/2022 20:14 |
ליה76547 |
20
|
סיפור מושלם! הייתי מרותקת למסךךך
הלוואי כתב אורח!❤ |
|
|
|
|
|
20/01/2022 19:52 |
האחיות63 |
19
|
|
אעאעאעאע מושלםםםם |
|
|
|
|
|
20/01/2022 19:33 |
מזל1853 |
18 |
|
איזה מושלם אכי מאמם |
|
|
|
|
|
20/01/2022 17:24 |
תמרוש625 |
17 |
|
מוש |
|
|
|
|
|
20/01/2022 17:01 |
הילה1494 |
16
|
|
שלוםםם |
|
|
|
|
|
20/01/2022 17:01 |
הילה1494 |
15
|
Hello Noa
Yes I now speak English
How are you ?
I love you
You're gorgeous
A lovely piece like yours
Love you very much |
|
|
|
|
|
20/01/2022 16:15 |
גילי12521 |
14
|
איזה סיפוררר!!
אני רק בוהה במקדלת כי אינלי מילים - לאידעת איך להגיד את זה..
סיפורר פשוט יפההה!!
את כותבת בצורה כיפיתת! שממש כיף לקרוא (:
מהממתתת♥ |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
