קהילה - היצירות של romi1620
romi1620
12
99

"ר-רק רציתי שתהי גאה בי" 20/01/2022

קרני השמש חודרות אל חדרה, מאלצות אותה לפתוח עיניים. היא מתיישבת על המיטה, בוהה בחלון, מטה אוזן לציפורים המצייצות. השעה כבר 10:30, היא לא הלכה היום לכיתה. היא הכינה לעצמה שוקו, כמו בכל בוקר. ישבה בשולחן. היא כמעט שכחה מהריב הסוער שהיה לה אתמול עם אימה. עכשיו היא כאן לבד. בלי אמא, בלי אבא. הם בעבודה, כמו תמיד. היא חושבת לעצמה, בדרך כלל אימה מעירה אותה בבוקר בחיוך, "היום זה לא קרה" היא לוחשת.
לאחר כשעה שמרי יושבת בחוסר מעש, עלה רעיון למוחה: "אפתיע אותה בעוגיות שוקולד צ'יפס!" היא קפצה מן הספה, רצה אל מחברת המתכונים. עוברת דף, ועוד אחד, עד שעינייה נתקלות במתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס. מרי מפנה את שולחן המטבח, פורסת לפניה את כל המצרכים.
היא שוברת ביצים, מכניסה קמח, סוכר. "עכשיו נותר רק ללוש"
היא נזכרת איך אימה לשה את הבצק, מרי מנסה להתחקות אחריה. עכשיו החלק הכיף, הכנת הצורות. מרי מגלגלת כדורים סימטריים ושווים, בכל כדור היא נזכרת, כיצד היא אימה ואחותה התאומה-אנה היו מכינות ביחד עוגיות מכל הסוגים. דמעה רותחת מרטיבה את הלחי שלה. זה כבר ארבע שנים שאחותה אנה כבר לא כאן, היא זוכרת בהילוך איטי את המראות המזוויעים הללו..

"היי, בואי נעבור את הכביש ונלך למכולת!" אמרה אנה למרי, מחכה להסכמתה.
מרי מנידה ראשה לאות חיוב. אנה רצה אל הכביש מבלי לחשוב פעמיים.
"היי אנה זהירות!" מרי צועקת לעברה, אנה מפנה מבטה אחורה, אל מרי. היא לא מבינה מדוע היא צועקת בכזו צורה. "מאחורייך!" צועקת מרי בכל כוחה, אך זה כבר היה מאוחר מידי.
המכונית פגעה באנה, העיפה אותה אל הרצפה. מרי צרחה, ניכר היה שעוברי האורח היו אחוזי טירוף. סירנה נשמעת בקולי קולות, הרימו את אנה על האלונקה, הובילו אותה אל מחלקת טיפול נמרץ. במשך כחצי שעה נלחמו על חייה, אך לבסוף יצא הרופא אל עבר הוריה של אנה, ונקבע מותה.

עוד דמעה, ועוד אחת, זולגות על פניה של מרי. היא ממשיכה עם העוגיות, עד שנגמר הבצק.
"אוקיי, עכשיו צריך לאפות את העוגיות במשך 25 דקות" היא מכניסה את התבנית, ונכנסת לחדרה.
מרי חשבה מה תעשה עד שהעוגיות יהיו מוכנות, והחליטה לשמוע שירים באוזניות החדשות שקיבלה במתנה.
כחמש דקות עוברות, עשר, עשרים דקות, ומרי כלל לא טורחת לבדוק מה עם העוגיות.
מחצית השעה כבר עוברת, ומרי כלל לא מתייחסת, ואת השעה איננה בודקת. הזמן חולף, עובר לו, העוגיות מהתנור-לא זזות. נחוח השריפה ממלא את הבית, אך חדרה של מרי הוא החדר האחרון, לכן אינה מריחה דבר. האש מתלקחת, את המטבח היא כבר שרפה, והיא מתחילה למלא את חלל הסלון.
השכנים מבחינים שמשהו לא קשורה, ורואים איך מהדלת מבצבצת הלהבה. הם ממהרים להתקשר אל מכבי האש, ומקווים שבבית אין אף אדם. מכבי האש מגיעים במהרה, הם מנסים לפתוח את דלת הבית, אך היא נעולה. לאחר שפרצו את הדלת, הם רצים וצועקים "יש כאן מישהו?" אך אין שום עונה. אחד מהכבאים אוזר אומץ ומנסה לבדוק בחדרים, כולם ריקים כמובן-חוץ מחדר אחד..
"הי! יש כאן מישהו?" הוא צועק בכל כוחו. שיעול נשמע מהחדר האחרון, מחדרה של מרי.
"ה-הצילו!" היא צועקת. הכבאי מסמן לשאר שיש ילדה בחדר מימין. בזמן שמחצית מהכבאים משתלטים על האש, כמה כבאים מגיעים ביחד עם אלונקה, בכדי לפנות את מרי.
הם מאתרים את הוריה, ומיידעים אותם על כל מה שקרה. מרי פונתה אל בית החולים במצב בינוני.
היא תאושפז בבית החולים למשך שבועיים, ואז תשוחרר אל ביתה.
מרי שוכבת על מיטת בית החולים, אימה מלטפת את ראשה, שותקת.
דמעה מבצבצת מעינייה של מרי, היא לוחשת אל אמא שלה:
"ר-רק רציתי שתהי גאה בי"

מוקדש ל רינה3323, תותיסיוון, ALoSh87, להקדיש+לעצמי?+טובנו+, romi1620, לוללל
11
20
98


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
01/02/2022   21:49 גלי2נדירה 20
זה ככ יפה. התרגשתי.
01/02/2022   21:45 גלי2נדירה 19
עקבתי אחרייך, את מהממת.
אשמח שתעקבי גם אם תאהבי את התוכן שלי ❤️
25/01/2022   21:28 ברוקלין3 18
מושלם
24/01/2022   19:40 מוקמיק992 17
אמאלה, איזה סיפור יפהפה!!
אהבתי כל כך שזה מהחיים האמיתיים יותר ולא מאיזה בית יתומים בטרנסיליבניה XD
24/01/2022   18:03 יעל5210 16
בכיף><
תודה גם לך
24/01/2022   12:47 יעל5210 15
מהמם! סיפור מאוד יפה!
רק לפעם הבאה, כותבים "משהו לא כשורה" ולא "משהו לא קשורה".
אבל זה בסדר, גם לסופרים הכי גדולים יש טעויות לפעמים(:
23/01/2022   10:39 נורמן326 14
יאא
הסיפור הכי מרגש שקראתי בחיי!!
הוא גם עצוב אבל בעיקר מרגש
וקראתי אותו תוך כדי שהמורה שלי שמה בזום מנגינה מתאימה:)
ממש מהמם
שם עוקבב
22/01/2022   19:53 לילי67867 13
הילהחנה100 הוציאה לי את המילים מהפה. את כותבת מרגש, אמיתי, וכנה. הלוואי שנזכה לעוד אנשים כמוך❤
22/01/2022   19:33 נויוש690 12
ואוו סיפו מהמם!!!
ואת כותבת מדהים!!!
הסיפור ממש יפה מרגש ועצוב.
22/01/2022   16:44 קיקי051 11
ואוו סיפור מדהים!!!
פשוט מהמםםם
22/01/2022   11:31 טרוליקו123 10
מושלם.
אמן כתב אורח
21/01/2022   16:31 אנההמלכה55  9
וואו איזה סיפור עצוב :(
כתיבה מהממת
21/01/2022   13:00 שלג22222  8
זה כל כך מקסים!
וואו זה מהמם :)
21/01/2022   12:29 אנהשיר444  7
אומיגד זה כל כך מרגש ומקסים❤️❤️❤️
20/01/2022   22:55 טורי116  6
אמאלהה
סיפור מאוד מאוד מרגש
ועצוב:(
את כותצבת מדהיםם
באמתת
התיאורים שלך ככ יפיםם
והשפה ברמה יחסית גבוהה!
ישלך עתיד ענק בזהה...
20/01/2022   21:26 Worstlove  5
איזה מהמםםם
הילהחנה100 צודקת לגמרי! את כותבת מושלם וכל כךךך יפהה
20/01/2022   19:49 הילולה3321  4
וואו סיפור מדהים, מלא השראה, ומלא מסר!
אהבתי מאוד!!
20/01/2022   19:20 1סיגלית54  3
אומייגאד זה בין הסיפורים העצובים והמרגשים שקראתי אני עוקבת אחריך ממזמן
❤❤
20/01/2022   19:03 אנהשיר444  2
ואווווו
אחד המרגשים:)
20/01/2022   16:03 הילהחנה100  1
אני כלכך שמחה על הרגע שבו ראיתי את הקהילה שלך, כי את כותבת ככ יפה, ככ מקורי, זה פשוט מעורר השראה! (ואני לא אומרת סתם.. "שוב גשם" שכתבתי, הוא בהשראתך..)
זה סיפור כזה מרגש ועצוב ואני לא יודעת מה לחשוב כי ככ הרבה רגשות נכנסו כאן..
אז אמממ,
זה מקסים.