קהילה - היצירות של זואי4הבובה
|
|
|
|
|
"געגועי אליך" - סיפור נוסף של מיקמקי העיר
|
26/01/2022 |
ברוכים הבאים!! לסיפור נוסף ♡ של זואי מוש ( ממשפחת מוש :)
הקדמה
מה שתקראו ביצירה הזאת, זה חלק קטן מסיפור הרבה יותר גדול שהוא עדיין בתהליך כתיבה. את הסיפור המלא (שממשיך להתמלא בערך כל שבוע) תוכלו למצוא באתר של מיקמקי העיר. אם אתם לא יודעים איך נכנסים לאתר של מיקמקי העיר, פנו אלי בתגובות ליצירה של השאלות ותשובות ו/או אל השותפה שלי מילי (במשתמש: mili11). בקשו למצוא את "סיפורי הרפתקאות מיקמקי העיר במיקפולקו".
פרק 1
זואי מוש לא חשבה כמה היא תתגעגע לשחייה בים הפתוח. כשזואי הייתה בים עם אחיה הקטן, ניקי, היא הייתה שוחה תמיד קרוב אליו, פוחדת שהוא ייסחף עמוק מדי אל תוך הים. אבל כשהייתה לבדה, לא היה אכפת לה כמה עמוק היא נסחפת אל תוך הים.
כעת זואי צפה על גבה והביטה בשמיים הבהירים. בכל פעם שזואי שחתה בים, היא הרגישה כאילו יש שן משהו שקורא לה, אולי אי מרוחק או יצור מסוכן, או סתם תחושה של חלום. זה לא היה קורה לה בבריכות משום מה. לעומת זאת, בים הרגיש כאילו כל זרמי המים מושכים אותה הלאה.
"זואי!" קרא קולו של רפאל אש, שהתקרב אליה בשחייה מהירה. זואי הסתכלה הצידה וראתה את רפאל נאבק בגלים בשביל להגיע אליה. זואי הרגישה עצבות מהמחשבה שהגיע הזמן לצאת ונאנחה באכזבה. זואי הרגישה איך הזרמים נאבקים למשוך אותה הלאה, בעודה מנסה לשחות אל רפאל. לאחר כמה דקות של מאמץ משותף, שניהם הגיעו בבטחה לחוף.
"מה הקטע שלך עם מים?" שאל רפאל אש בעודו מנער את השיער שלו מהמים. "היי!!" זואי התרגזה על רפאל, שהרטיב אותה מחדש אחרי שהתחילה להתנגב. רפאל התעלם מזואי ונשכב על מגבת שנחה על החוף. זואי נשכבה על מגבת לידו, גם היא מותשת.
"הים אף פעם לא נאבק בי ככה, אבל ברגע שאת מגיעה.." רפאל טילטל את ראשו בחוסר הבנה. זואי משכה בכתפיה ואמרה "לפחות זה לא יקרה לי במיקפולקו". רפאל הרים גבה. "את חוזרת לשם?" שאל רפאל. "ברור" ענתה זואי. "למה?" שאל רפאל.
צליל הודעה במיקטוק קטע את השיחה שלהם. זואי מוש הסתכלה במיקטוק והרימה את מבטה בבהלה. "מה קרה?" שאל רפאל. "אני חייבת ללכת" אמרה זואי ונעמדה במהירות. "לאן?" שאל רפאל, נעמד גם. "אני צריכה לפתוח את המיקפה בקרוב כדי שאני אספיק לסגור בזמן ולעלות על הטיסה שלי".
"אולי לא תלכי?" שאל רפאל בעוד זואי אורזת את המגבת שלה ופונה ללכת. "אני חייבת ללכת" ענתה זואי, שהתחילה להתרחק משם. רפאל הפנה את גבו לזואי, כי לא רצה לראות אותה מתרחקת. כעבור רגע קט, זואי חזרה בריצה וקפצה על רפאל בחיבוק. "אם תתגעגע" לחשה זואי "תסתכל למעלה שמיים". יחד הרימו רפאל וזואי את מבטם לשמיים. "יהיה נחמד לראות ביחד את אותם הכוכבים גם כשאנחנו רחוקים".
פרק 2
באותו הערב ישב רפאל אש על גג חנות "הבלוק", ניגן בגיטרה שלו וחיכה לכוכבים. הרחק מתחת לרפאל עוד זהר השלט הבולט של החנות, והאיר את הרחוב שמתחתיו באורות צהובים.
התאורה שמתחתיו לא הפריעה לרפאל לראות את הכוכבים המנצנצים בלילה, אך שיחת המיקטוק הפריעה לאווירת הלילה הקסומה. רפאל הסתכל ברוגז על המיקטוק שלו, מתגעגע לימים שלא היה מיקטוק.
"הגג של חנות הבלוק שלום" אמר רפאל בקולו הציני. "ריפי" ענה עמנואל מאלוק קומס אש. "כן מנו?" שאל רפאל, שניסה להסתיר את חוסר הסבלנות שלו. "ליב אמרה לי שהשתחררת מהמעצר" אמר עמנואל. "ואתה רוצה לדעת למה לא באתי לגור אתכם במיקפולקו?" שאל רפאל בטון מתבדח. להפתעתו של רפאל, עמנואל ענה "כן".
רפאל חשב רגע על השאלה של עמנואל וניסח את תשובתו. "אף פעם לא הייתי מיקמק של משפחה" אמר לבסוף רפאל. לאחר שתיקה קצרה, הוסיף רפאל "אם לא אכפת לך, אני רוצה לצפות בכוכבים".
"למה?" שאל עמנואל. רפאל משך בכתפיו, מתעלם מהעובדה שעמנואל לא יכול לראות את התנועה דרך המיקטוק. מאחר שעמנואל המשיך לחכות לתשובה, רפאל אמר "כי אני מתגעגע". "למה אתה מתגעגע?" שאל עמנואל.
"אני מתגעגע לכולם" אמר ריפי, מופתע איך המילים זורמות מפיו בחופשיות. "קאטקו, שנהיה החבר הכי טוב שלי מאז שחבורת הגולשים התפצלה, ועכשיו הוא עמוס בלימודים. מדל, שטס לאיי הקרח להרפתקה מסוכנת ושכח ממני לגמרי, שזה בכלל לא מתאים לו. זואי, שעולה מחר על טיסה למיקפולקו, ואז גם אותה אני לא אראה יותר. איכשהו יצא שכל מי שאני אוהב עוזב אותי. מה לא הייתי עושה כדי לעצור את זה".
רפאל אש נאנח והסתכל על הכוכבים. כוכב נופל עבר בשמיים, ורפאל חשב שחבל שהוא לא הצליח לנסח משאלה שתעזור לו לסדר את המצב הזה. עמנואל היה מקשיב טוב, אבל הוא לא היה הפתרון לכל זה.
"הטיסה של זואי מחר למיקפולקו?" שאל עמנואל. "היא פספסה את הטיסה שלה היום" ענה רפאל, תוהה אם עמנואל יודע שהיא תכננה לטוס אחרי יום העבודה שלה. "התכוונתי מתי" ענה עמנואל, מזכיר לרפאל שהוא עדיין לומד להתנסח כמו מיקמק נורמלי. "בבוקר" ענה רפאל, שעדיין התלבט אם הוא מסוגל ללוות את זואי עד לנמל התעופה, או שהוא ימצא איזה תירוץ לחמוק ממנה מוקדם יותר.
פרק 3
רפאל אש ניגש לנקוש על דלת ביתה של זואי מוש, כאשר הוא שמע בכי מכיוון החדר שלה. רפאל לא חשב פעמיים, ונכנס במהירות אל תוך בית משפחת מוש. הדלת נפתחה בקול, מה שגרם לבכי להשתתק. זואי הציצה מחדרה לסלון המשפחתי, כדי לראות מי נכנס לביתה.
רפאל פגש את מבטה של זואי, והסתובב במהירות לסגור את הדלת לאט, נותן בכך לזואי כמה רגעים להתאפס על עצמה ולבחור איך להגיב לבחירה שלו להיכנס ככה בפתאומיות.
רפאל הרגיש נבוך מעט על שחזר להרגל הישן שלו (לא לדפוק על דלתות ולהתפרץ פנימה ללא התראה) מול זואי, שאיכשהו תמיד גרמה לו לרצות להיות מיקמק יותר טוב ממה שהוא. בזמן שזואי התאפסה על עצמה בחדר שלה, רפאל התיישב בשקט בפינת הישיבה של משפחת מוש וניגן בגיטרה מגנינה מרגיעה.
כשזואי נכנסה לסלון, היא עטתה על עצמה מסכה של קלילות, אבל מבלי להסתיר את העצב שלה. שניהם ידעו שרפאל ראה אותה, אבל רפאל הרגיש שזה לא מתאים לשאול את זואי ישירות מה קרה לה. אם זואי תרגיש שמתאים לה לשתף, היא תשתף. בדרך כלל היא משתפת.
"חדשות טובות" אמרה זואי, "אני נשארת במיקמק סיטי". רפאל עצר את הנגינה שלו בבת-אחת והרים את ראשו, מופתע מהתפתחות העניינים. "מה קרה?" שאל רפאל. מבטיהם של זואי ורפאל נפגשו, וזואי שוב התחילה לבכות.
"כל הטיסות למיקפולקו התבטלו בגלל התפרצות חדשה של נגיף הצחוק. המשפחה שלי חסינה, כי נדבקנו בגל הראשון של הנגיף, אבל נדבקו כמה מיקמקים בשדה התעופה, אז אני צריכה לחכות עד ש.. אני לא יודעת אפילו מתי" בכתה זואי.
רפאל מיד הניח את הגיטרה, עבר להתיישב ליד זואי וחיבק אותה בזהירות, בודק אם זה מתאים לה. נראה שכן, מאחר שזואי החזירה לו חיבוק. הם נשארו מחובקים כך זמן מה, זואי מרטיבה את החולצה של רפאל עם הדמעות שלה, והוא מנחם אותה בשתיקה, פשוט בהיותו שם איתה.
לפתע זואי התחילה לצחוק בתוך הבכי. "מה קרה?" שאל רפאל, שניסה להבין את מצב הרוח החדש של זואי. "אתה לובש חולצה" בכקה (בכתה + צחקה) זואי בעודה מביטה על החולצה הרטובה של רפאל. "אופסי" אמרה זואי, מנסה לנגב את הדמעות מהחולצה שלו. "אל תדאגי לגבי זה" ענה רפאל בטון מרגיע. "זאת החולצה של מנו". זואי צחקה מהתגובה של רפאל, שהצטרף מיד לצחוקה.
לאחר הצחוק המשותף שהקל על האווירה, לאחר שזואי מחתה את דמעות הבכי והצחוק שלה ונרגעה, היא אמרה "זאת אשמתי". רפאל הרים גבה בסקרנות. "מה עשית הפעם?" שאל רפאל בסרקזם קליל עם חיוך. זואי השיבה לו חיוך אוטומטית.
"מסתבר שלעבור ככה מהר למיקפולקו היה לי קצת יותר מדי בבת-אחת" אמרה זואי, שמרוב מבוכה על המילים שלה לא יכלה להסתכל על רפאל. "הייתי צריכה משהו מוכר ושגרתי, אז החלטתי לבוא לעבוד במיקפה המשפחתי פעם בשבוע לפחות. אני במילא לא אמורה לשלם את החוב שלי למיקפה במיקביט".
"אני חושב שזה רעיון טוב" אמר רפאל. "באמת? או שאתה פשוט שמח שנשארתי?" שאלה זואי. "באמת" אמר רפאל. "אני לא חושב שאני אתרגל אי-פעם למיקפולקו. מקום נחמד לבקר בו בחנויות של ספריי צבע או להתלהב על הגיטרות שאני בחיים לא אוכל להרשות לעצמי. לחלום להופיע בו, כן. לגור שם.. אני מניח שזה פחות הקטע שלי".
זואי הנהנה בהבנה. "את יודעת, זה אולי לא הקטע שלי, אבל זה לגמרי הקטע שלך" אמר רפאל. זואי הרגישה בשינוי מצב הרוח של רפאל והסתכלה עליו בסקרנות. "למה אתה מתכוון?" שאלה זואי, מנסה להבין את שינוי מצב הרוח הפתאומי.
"את אולי חושבת שאת לא הכי מהירה במירוצים, אבל את מנצחת רוב הפעמים. את אולי חושבת שאת לא הכי נחמדה בעולם, אבל כולם אוהבים להיות איתך תמיד. את אולי חושבת שאת לא הציירת הכי טובה, אבל ראיתי את הציור שלך אתמול בקהילה. את פשוט לא מעריכה את עצמך מספיק בשביל להבין שאת אחת מהם, מהמיקצוינים של מיקפולקו. את לגמרי יכולה לכסח כל תלמיד שם באקדמיה" אמר רפאל.
"ראית את הציור בקהילה שלי?" שאלה זואי המופתעת. "בטח ברור" אמר רפאל, תוהה אם זואי הצליחה להקשיב להמשך הנאום שלו. "חשבתי שאתה לא אוהב שאני בקהילה" מלמלה זואי.
"זה שאני לא אוהב שאת בקהילה יותר מאשר איתי, לא אומר שאני לא אוהב את מה שאת עושה שם" אמר רפאל. "זה פשוט מדהים כמה שאת מצליחה לעזור למיקמקים אחרים. חבל רק שזה דורש שתהיי שם עם כל כולך. למה הם לא יכולים להסתפק בעזרה של כל קהילה אחרת?" הטון הקליל של רפאל לא היה תואם למילים שאמר.
זואי נאנחה בעייפות. היא לא רצתה לנהל את השיחה הזאת שוב, אבל ככל שעבר הזמן, היא הבינה יותר ויותר את הצד של רפאל. כבר הרבה זמן שהיא מתכוננת ללעזוב את הקהילה, אבל בכל פעם עולה לה מחשבה חדשה על משהו שאסור לה לפספס. זואי תכננה כל-כך הרבה דרכים שתוכל לעזור לאחרים, עם שאלות ותשובות, לפרסם יצירות ולהשתתף בתחרויות דרך החברה הוותיקה שלה מילי ועוד, אבל איכשהו זואי הרגישה שכל זה עדיין לא מספיק.
"אבל ברצינות עכשיו" אמר רפאל, שכמעט אף אחד מעולם לא ראה אותו בתור מיקמק רציני. זואי הסתובבה להסתכל על רפאל, מקשיבה ברצינות. "מה תעשי שם?" שאל רפאל.
"חוץ מהמסיבה האינסופית במיק-רולר?" שאלה זואי. חיוכו של רפאל התרחב בציפייה, שזואי תרגמה לעצמה בתור התוכנית שלו לשאול אותה "וחוץ מזה?" אחרי כל מחשבה שלה. זואי חייכה בחזרה לרפאל. "אולי אקדמיית המיקצוינים, בטוח עבודה כלשהי, אחרי שאני אחליט במה מתאים לי לעבוד חוץ מלארגן מסיבה אינסופית שרק תושבי מיקפולקו משלמים כדי להצטרף אליה, להיפגש עם משפחת מוש ועוד כמה חברים כמובן, לבדוק מה קורה עם מדל.." זואי היססה לקראת המחשבה הבאה שעלתה לה.
"מה קורה עם מדל באמת?" שאל רפאל. "מסתבר" התחילה זואי בהיסוס, לקחה נשימה רגע ואז המשיכה. "הוא מצא את המשפחה הביולוגית שלי" אמרה זואי. רפאל נראה כאילו הוא עצר את הנשימה שלו.
"ריפי?" שאלה זואי בדאגה. "כן, שמעתי" אמר רפאל בטון שנשמע כאילו הוא לא בטוח ששמע נכון, שהוא עדיין מעכל את המידע. הפעם זואי חיכתה שרפאל יתאפס על עצמו.
לפתע רפאל זינק על רגליו ופנה לחדר של זואי המופתעת. זואי מצאה את רפאל מחטט במגירות הלבנות שבארונית עם המראה שלה. "מה אתה עושה?" שאלה זואי. רפאל הציץ מאחורי המראה המחוברת לראש הארונית.
"את זה" אמר רפאל בניצחון. הוא הושיט לזואי את המזוודה שהיא ארגנה לעצמה לקראת הטיסה בחזרה למיקפולקו. "אבל.." זואי התחילה להגיד, אבל רפאל קטע אותה. "יש לי פתרון אחר. תגיעי לשם דרך הים".
"אבל מה לגבי המחלה הנדירה ממיקפולקו?" שאלה זואי בחשש. "היא לא תפגע בנו אם נעלה על ספינה" אמר רפאל. "מאיפה נשיג ספינה?" שאלה זואי. "אבא של מדל אוסף חבילות כל השבוע, לא?" שאל רפאל. "יש למיקמושיקו ספינה?" שאלה זואי.
"או לפחות גישה לספינה. מקסימום נשאל את השותפה שלו" ענה רפאל. "אתה חושב שסנדי תעזור לנו?" שאלה זואי. "נהמר" ענה רפאל, מתלהב מהאתגר החדש הניצב בפניהם.
רגע לפני ששניהם יצאו החוצה מבית משפחת מוש, זואי עצרה מול הדלת והסתכלה לאחור. "ביי בית" אמרה זואי. "את בטוחה שאת מוכנה לזה?" שאל רפאל. "לא" אמרה זואי והוסיפה " אבל לפעמים אנחנו צריכים לזנק ולבנות את הכנפיים שלנו בדרך למטה".
פרק 4
ביום למחרת (יום רביעי | 19.02.2022) רפאל כבר חזר לעבודה שלו במיקמק סיטי, בתור מתקן בעיות במערכת הביוב. אחרי יום שלם שבמהלכו זינק מעל צינורות גדולים, חיבר כמה צינורות קטנים וניקה את המים כמה שהצליח, רפאל החליט לנסות את מזלו במיקטוק.
אחרי שני צלצולים, אוליב אשטמקר ענתה למיקטוק. "מה הולך?" שאל רפאל. "מגניב אש" ענתה אוליב. "ספרי שפכי" אמר רפאל, שמח להתעדכן במה שפספס.
"אחרי שמנו עושה כמה שיחות בשבילך כדי לביים כמה טיסות שכאילו בוטלו, זואי מגיעה למיקפולקו ואומרת שבזכותך היא מגיעה בחזרה למסיבה שלה. תורך. ספר שתף" ענתה אוליב.
"רגע אחד" אמר רפאל, "מנו עבד על זואי שכל הטיסות התבטלו? למה שהוא יעשה דבר כזה".
"כשאתה אומר לאח שלנו שאתה רוצה לעצור את חברה שלך מלעזוב, הוא עושה הכל כדי לעזור לך. הוא אפילו לא שואל למה – פשוט פועל כדי לעזור" ענתה אוליב. רפאל נשם נשימה עמוקה בשביל להרגיע את עצמו. "בסוף הכל משתבש לטובה" ענתה אוליב, שניחשה את הכעס של רפאל מהתגובה שלו.
"תגידי למנו שיבטל את כל מה שהוא עשה" אמר רפאל. "כאילו כלום לא השתנה" אישרה אוליב. רפאל שחרר את האוויר בהקלה. "יש לי עכשיו שיחה חשובה לעשות" אמר רפאל. "מנו!" קראה אוליב תוך כדי שהיא ניתקה את השיחה.
פרק 5
"זה בסדר" אמרה זואי, שאיכשהו עברה להרגיע את רפאל. "באיזה עולם זה בסדר?" שאל רפאל את זואי. "מנו הוא לא בדיוק נוירוטיפיקלי. לוקח לו זמן לפעמים להבין דברים" ענתה זואי.
"חוץ מזה, הצלחתי להגיע בסוף. בזכותך" הוסיפה זואי. רפאל חייך לעצמו והסתכל על הכוכבים. הוא ישב שוב על הגג של חנות "הבלוק", נהנה מהנוף ומהשיחה המעניינת. "את רואה את הכוכבים?" שאל רפאל. "האמת שלא" אמרה זואי והוסיפה "אבל חכה רגע. אני אצא ו..". "לא" אמר רפאל "תישארי במסיבה שלך".
"אני יכולה לצאת רגע" אמרה זואי. "דווקא אש, לשמוע את המוזיקה ככה דרך המיקטוק. מי זאת ברקע?" שאל רפאל. "שמתי קצת דיג'יי קיידנס" ענתה זואי בחיוך שנשמע בקולה. "הפופ הכי טוב" נאנח רפאל.
הם שתקו כך זמן מה בשיחה, מדי פעם זואי אומרת משהו לאחד האורחים במסיבה, ומדי פעם רפאל שואל שאלה. "כולם עם פיג'מות?" שאל רפאל בפעם אחת. "הנה הממתק שביקשת" אמרה זואי בפעם אחרת. היה רגע ששניהם ניסו לשיר ביחד עם אחד השירים שברקע, וצחקו כמעט מיד על חוסר הדיוק של התזמון שבו הם שרים כשהם מדברים מרחוק.
"תבואי לבקר?" שאל רפאל. "אני לא בטוחה אם אני אספיק בכלל חוץ מכשאני אפתח את המיקפה" ענתה זואי והוסיפה "ואז אני אהיה מרוכזת בעבודה, אבל אתה מוזמן לבוא למסיבה מתי שבאלך. עם פיג'מה". "אני ופיג'מה?" שאל רפאל בסרקזם. שניהם צחקו ביחד וחזרו לשיח הקליל שלהם.
לאחר השיחה, רפאל נשאר לשבת שם זמן מה, מנגן לעצמו מנגינות של שירי דיג'יי קיידנס ומהרהר אם יש פיג'מה שהוא יאהב, או לפחות יוכל ללבוש מספיק זמן כדי להיות במסיבה. רפאל ידע שזה רק תירוץ, כי הסיבה האמיתית היא שהוא לא אהב להיות בחברת המוני מיקמקים, בעיקר אם זה מרחיק אותו מחברים שלו. רפאל בחיים לא יוכל לבוא למסיבה של זואי בשביל לפגוש אותה, כי כולם יהיו סביבה כל הזמן.
רפאל הסתכל על הכוכבים, חושב איך עכשיו כשהוא יראה אותם כל יום, הוא יזכור את הרגע שבו הבין שלפעמים צריך לוותר על רצון שלנו בשביל אחרים. לכפות את עצמו על זואי לא היה רעיון טוב, ואיכשהו התקשורת מרחוק עובדת להם.
רפאל תהה אם הכוכב הנופל בלילה ההוא השפיע על מה שקרה, למרות שהוא לא הביע משאלה. רפאל נזכר באנוכיות שלו, והחליט שלעולם לא יביע יותר משאלה על חשבון של מישהו אחר. לאף אחד לא מגיע לסבול בשביל שהוא יהיה מאושר.
סיכום
תודה לכל המיקמקים שאיתגרו אותי ולא קיבלו ישר את ההחלטה שלי לעזוב את מיקמק סיטי והקהילה. תודה שנתתם לי השראה לסיפור הזה, שיעזור לכם אולי לקבל יותר את הבחירה שלי. כתבתי אותו בתור עלילה מול הדמות של רפאל, שהוא ואני חברים טובים עוד הרבה לפני שהתפרסמתי כאן.
למי שבאלהם לדעת עוד לגבי הפרישה שלי;
לחצו על הקישור הזה בשביל להיכנס ליצירה עם שאלות ותשובות לגבי הפרישה הקרבה של זואי מוש..
ולמי שיש או יהיו שאלות כלשהן – הנה יצירה שאני עונה בתגובות שלה גם אחרי שאני עוזבת;
שלחו שאלות בתגובות ליצירה שבקישור הזה – התשובות לשאלות שלכם גם יופיעו בתגובות שם.
נ.ב. השם "געגועי אליך" עלה לי בהשראת הספר "געגועי לקיסינג'ר" שלא בטוחה מאיפה אני מכירה את השם ולא זוכרת אם קראתי אותו.. כנראה מכירה אותו דרך פאפא או מהציור של הפיג'מות שראיתי פעם..
נ.ב.ב. מקווה שאחד הסיפורים שלי לפחות יהיה כתב אורח ו/או יופיע בספרייה של מיקמק סיטי.
☑ לייק כדי לחמם את הלב + תגובה אם באלכם לשתף משהו + עוקב אם אתם תתגעגעו אלי כשאעזוב ☑
|
|
|
|
|
|
294
|
|
|
|
|
|
|
|
|
19/01/2023 15:51 |
סבבוש38 |
19
|
|
יאא את מזה אוהבת ליכתוב ;) |
|
|
|
|
|
18/02/2022 13:52 |
אנהשיר444 |
18 |
מהמם!
התגעגעתי:) |
|
|
|
|
|
08/02/2022 15:22 |
מינ16 |
17 |
אני חייבת להגיד שאני רואה את כל היצירות שלך.
ואת כותבת הרבה וונכון וכיף ליקרוא את זה!!
בהצלחהה |
|
|
|
|
|
06/02/2022 20:21 |
זואי4הבובה |
16
|
קראתי (עלו 15 תגובות) ומגיבה לשאלות בהמשך במיקטוק ו/או בתגובות לקהילות של מי שהגיבו
אשמח שלהבא תשלחו שאלות בתגובות ליצירה של השאלות ותשובות שיש אליה קישור כמעט בכל יצירה שלי ואז אני אענה לכם בתגובות שם
♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡
תשובה לתגובה 14 של מחוגימלך / אמיר גרלנס;
האמת שזה כבר נמצא שם, בתוך המסמך של סיפורי הרפתקאות מיקמקי העיר במיקפולקו. בהתחלה שם יש קישורים לסיפורים בקהילה שקשורים להרפתקאות, אז שמו שם גם את הסיפור שלי. מוזמן לראות מה עוד יש שם :) |
|
|
|
|
|
05/02/2022 19:01 |
מילקייM |
15
|
|
אוויי, זה כל כך חמוד איך ששילבת את זה עפ המיקמק והמציאות!! אוהבת ממש את זה |
|
|
|
|
|
03/02/2022 21:34 |
מחוגימלך |
14
|
|
אולי תבקשי ממילי להוסיף את זה לאתר בקטגוריה "הרפתקאות"? |
|
|
|
|
|
03/02/2022 14:42 |
טלולה65 |
13 |
מהמםםםםם
איך שאת מצליחה להעביר הכל דרך סיפור קצר
מקווה שיבחר למשהו |
|
|
|
|
|
02/02/2022 15:25 |
יוחכץמיק10 |
12
|
וואו! לקח לי בערך חצי שעה לקרוא את זה!
סיפור מדהים! |
|
|
|
|
|
02/02/2022 12:26 |
זואי4הבובה |
11
|
קראתי (עלו 10 תגובות) ומגיבה לשאלות בהמשך במיקטוק ו/או בתגובות לקהילות של מי שהגיבו
אשמח שלהבא תשלחו שאלות בתגובות ליצירה של השאלות ותשובות שיש אליה קישור כמעט בכל יצירה שלי ואז אני אענה לכם בתגובות שם
♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡
תשובה לתגובה 10 של לירוןמלפפו;
כתבתי כמובן עם המקלדת והזמן.. ברוטו כמה ימים ונטו.. כמה שעות?
המשך יום קסום :) |
|
|
|
|
|
01/02/2022 21:19 |
לירוןמלפפו |
10
|
|
איזה סיפור מדהים כל הכבוד לך!! ויש לי שאלה איך כתבת את כל זה !! כמה זמן זה לוקח? |
|
|
|
|
|
31/01/2022 07:42 |
אביושה18 |
9 |
|
איזה סיפור מהמם ❤ |
|
|
|
|
|
30/01/2022 15:35 |
טלולה65 |
8 |
|
סיפור מהמםםםם |
|
|
|
|
|
29/01/2022 16:15 |
ענן512 |
7 |
|
תודה רבה על ההקדשה |
|
|
|
|
|
28/01/2022 02:31 |
בוגי2158 |
6
|
|
סיפור נהדר את כותבת מאוד יפה |
|
|
|
|
|
27/01/2022 21:20 |
יסמין970 |
5 |
יואו זואי אני חייבת להגיב!
את כותבת מושלם!!
ובנוסף לכך את כותבת ממש יפה שכבר הרגשתי כאילו אני בתוך דרמה משלך!!! ואו אני מאוד מאוד שמחה שכתבת את זה וזה עם מסר.. עם מילים מאוד יפות! הייתי חייבת לעצור לשנייה את הקריאה שלי.
ולכתוב לך את זה. אם את רוצה לעשות משהו את יכולה לעשות אותו ובעוד איך!!
שמתי ליייק כדי לחמם את ה- תגובה ברור שיתפתי אבל לא את הכל עוקב- עוקבת ממזמן! אמנם אני לא מעלה אבל אני מאוד משתדלת לעקוב אחרי מישהו שאני עוקבת
את מאוד אלופה! אמן וזה יהיה כתב אורח |
|
|
|
|
|
27/01/2022 19:25 |
זואי4הבובה |
4
|
קראתי (עלו 3 תגובות) ומגיבה לשאלות בהמשך במיקטוק ו/או בתגובות לקהילות של מי שהגיבו
אשמח שלהבא תשלחו שאלות בתגובות ליצירה של השאלות ותשובות שיש אליה קישור כמעט בכל יצירה שלי ואז אני אענה לכם בתגובות שם
♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡ - ♡
תשובה לתגובה 3 של הודיה9221;
נכון שכתבתי שאני עוזבת בתחילת שנת 2022. עדיין תחילת שנת 2022 ואני לא במיהור. כן פתחתי תצוגת אופנה בקהילה לחודש, ככה שאני פורשת בחודש פברואר במקום בינואר, אבל זה לא כזה הבדל לדעתי.
המשך יום קסום :) |
|
|
|
|
|
27/01/2022 15:06 |
הודיה9221 |
3 |
מהמם!! ❤
חובה כתב אורח!!
תגידי, אני סתם שואלת: לא אמרת שתפרשי בתחילת 2022? |
|
|
|
|
|
26/01/2022 20:00 |
בטילי |
2
|
תגובה רישאונה!
שחכת ליכתוב:
תגיבו בתגובת מה ההיתם רוצים לראות ביצירה הבאה של זואי מוש ממשפחת מוש |
|
|
|
|
|
26/01/2022 19:56 |
פנטזיה31 |
1
|
|
וווווואווווו |
|
|
|
|
|
|
|
