פרק שני-ברוגז עם כולם
|
31/01/2022 |
הייייייייי! אז החלטתי להמשיך את הסיפור, אני חולה על לכתוב סיפוריםם! למרות שפרשתי,פשוט לא יכולתי להתעלם מזהה! אנה, כל הכבוד על היוזמהה! זה יכול להיות ממש טוב $_$ בקיצור, קריאה נעימה:))))
פרק 2- ברוגז עם כולם יום ראשון אחר הצהריים, ה"אסון" התחיל. אבא חזר הביתה ונופף בכרטיסים שבידיו בשמחה. "מה זה?" שאלתי. "ארבעה כרטיסי טיסה, לי, לאמא, לך ולכריס" אמר. "אוקיי" עניתי באי חשק בולט "מתי עוברים?" "הממ" אבא כחכח בגרונו "כלל הנראה ביום חמישי" המזלג שהיה בידי נפל על הרצפה והשמיע רעש צורם. "מהההההההה?" צעקתי "איך אספיק להיפרד מהחברות, מהבית, לארוז—אבל אני לא מבינה למה כל כך מוקדם" עניתי בייאוש. "מה זה? מה קרה?" נכנסה אמא למטבח בבהלה מהצעקה שלי. "זאת את צעקת אנה? ההיתי באמצע לארוז, נו באמת, הבהלת אותי, מה קרה?" היא המשיכה. "גם את ידעת?" שאלתי אותה. "הממ" אמא גמגמה "ידעתי מה?" נו אמא, את יודעת, את גם ידעת שאנחנו עוברית ביום חמישי?" שאלתי. "כן אנה שלי" היא ליטפה אותי בחיוך. "אז למה לא סיפרתם לי, ההיתי נפרדת מהאנשים והדברים החשובים לי לפני!" הסטתי את ידה. "אבל ידעת מזמן שאנו, עוברים אז בשביל מה?" היא שאלה מופתעת מההתפרצות שלי. "בשביל מה? את באמת שואלת בשביל מה?" צעקתי. ירדתי מהכיסא הנוצץ שליד השולחן ורצתי לחדר במהירות, טרקתי את הדלת ונעלתי. הספקתי לשמוע את אמא עוד אומרת: "למה היא עצבנית כל כך?" "למה הם לא מבינים כלום?" חשבתי. ובפעם הראשונה יצא לי לחשוב קצת על הקשיים שהולכים להיות לי בארץ ישראל. לבסוף אחרי הרבה כעסים, בעיטות בכל דבר אפשרי בחדר,נרדמתי.
נ.ב אני יובל, רהיי1 כ= |
|