קהילה - היצירות של לולימייס
|
|
|
|
|
לכתב אורח
|
05/02/2022 |
סיפור לכתב אורח- מבוך המינימיקים
פרק 1- משפחת מיקמקוס
אני קיילי מיק, ואני רוצה לספר לכם את הסיפור של משפחת מיקמקוס.
שאנטי האמא, דור האבא, יוני ומירה התאומים הגדולים, ורון ושחר התאומים הקטנים.
משפחת מיקמקוס זכתה במשך 5 שנים ברציפות בתואר "המשפחה המגובשת במיקמק סיטי" וקיבלה פרס כספי של כ2,000 מיקביט, וריאון עם מיקאלה הכתבת הראשית בערוץ מיק קשת. המון אנשים קינאו בהם ובפרסם הכספי, ומיקיאוולי דה מימזי הייתה אחת מהם.
משפחת מיקמקוס הייתה משפחה שמחה מאוד, שאהבה מאוד לצאת יחדיו לטיולים. משפחת מיקמקוס יצאה יום אחד לטיול, באתר חדש שנקרא "מבוך המינימיקים". הם היו מלאי מצב רוח שמח, אך לא ידעו מה מצפה להם שם.
פרק 2- המבוך
הנסיעה עברה יחסית בטוב. הילדים קצת הציקו אחד לשני, וגם קצת רבו, כמו בכל נסיעה. ההורים הביאו שקית חטיפים וממתקים, וההתרגשות הורגשה באוויר. כך היה לפני כל טיול של משפחת מיקמקוס.
נערה בת 18 עמדה בכניסה לפארק ומכרה כרטיסים לבאים להנות מכל הצעותיו המפתות של המבוך הכיפי. הם קנו כרטיסים בכניסה, ונכנסו למבוך. המבוך היה מפותל מאוד, ונעים למראה.
שלט גדול עמד בכניסה למבוך, ובו היה כתוב: "לדרך תצאו, והפתעות כאן תראו, תזהרו מסכנות, ואל תשכחו להנות!" שאנטי האם הרהרה לכמה רגעים האם כדאי להם להסתכן ולהיכנס למבוך, ולבסוף החליטה שתעשה זאת בשביל הילדים הנרגשים. התחלת המבוך הייתה מלאה בשיחים שעליהם היו פרחים בכל מיני צבעים, וזה היה פשוט יפהפה למראה.
"זה ממש יפה!" אמרה שחר הקטנה.
"צודקת!" הסכים איתה יוני. הם התחילו לצעוד, וראו עוד המון סוגים של פרחים יפהפיים מלופפים סביב השיחים. ככה הם הלכו כשעתיים, והרגישו כאילו הם תקועים שם כבר נצח, והולכים במסלול שחוזר על עצמו.
פרק 3- המלכודת
"אמא," פנתה מירה אל שאנטי. "זה לא נראה לך קצת מוזר שאנחנו חוזרים על המסלול הזה כבר במשך שעתיים?" שאנטי רק חייכה אליה חיוך מזויף, משום שבליבה גם היא הייתה מוטרדת מן המצב. מירה התחילה ללכת במעגלים, ושמה לב שיש פיסת אדמה רוטטת. כאשר היא נעמדה על פיסת האדמה כל האדמה החלה לרטוט, וכלוב ענק הופיע משום מקום, ונסגר על משפחת מיקמקוס חסרת הישע.
"אמא! אבא! אני מפחדת!" צייצה שחר.
"גם אני!" רון עשה כמוה.
"אל תדאגו ילדים, הכל יהיה בסדר," הרגיע אותם דור האב.
הם ראו צללית של אישה, הצללית התקרבה אליהם, שפכה לתוך הפיות שלהם נוזל ירוק, ובאורח פלא הם נרדמו.
כעבור שעה הם התעוררו בחדר חשוך, בעל קירות סגולים ורצפה כחולה. הם היו קשורים ומרותקים למקומם מכף רגל ועד ראש, והתחושה הייתה לא נעימה בכלל. האישה מקודם צעדה לעברם, והצליחו לזהות אותה. זו הייתה מיקיאוולי. שערה המאורגן בדרך כלל היה פרוע יחסית, ועורה הסגול בהק יתרה. לידה עמד מונדו, סגול וקטן, אפו האדום נראה כמעט כאילו גדל, ומעט השיער הכחול שהיה לו התפזר לכל עבר.
"הצלחתי!" אמרה מיקיאוולי בקול מרושע. "סוף סוף אני אהיה ראשת העיר!" היא צחקה צחקוק מרושע וגבוה.
"מונדו! תישאר פה ותשגיח על המשפחה הזו! אני לא רוצה לראות אותם בטקס!" אמרה מיקיאוולי למונדו.
"כן המפקדת!" אמר מונדו.
מירה החלה להבין את תוכניתה של מיקיאוולי. היום הכתרת המשפחה המגובשת של השנה! משפחת מיקמקוס זוכה כל שנה, לכן היא חסרת מתחרים. מיקיאוולי מתכננת לזכות, ובעזרת התהילה שתרוויח תהפוך לראשת העיר!
"אוי לא..." חשבה מירה.
שחר הקטנה נאבקה בכל כוחה לשחרר את מחסום פיה, ובאורח פלא הצליחה!
היא התחילה לזמר מנגינה טהורה ללא כל סיבה. כעבור דקה רעש נשמע מבחוץ, כאילו רגליים קטנות מתהלכות על גג המקום. 17 מינימיקים עמדו בכניסה. הם רצו לעבר הכלוב, ונכנסו דרך הסורגים. הם התירו את קשרי המחסומים של המשפחה בעזרת כפות ידיהם העדינות.
"שחר את גאונה!" צעק יוני בהתלהבות. שחר הסמיקה.
"אוקיי ילדים, צריך מהר לנסוע לטקס ההכתרה! אסור שמיקיאוולי תזכה עם התינוקות המאומצים שלה!" אמר להם דור האבא. שאנטי הנהנה בהסכמה, וכך גם השאר. המינימיקים רצו אחרי שחר, והם מיהרו לצאת מתוך המערה החשוכה. המינימיקים הראו להם את הדרך החוצה, אותה שיננו בידיעה שיצטרכו להוביל את המשפחה לאחר שיצילו אותם. הם הגיעו למכוניתם, והתיישבו בזריזות. אביהם נסע במהירות המרבית.
פרק 4- סוף טוב הכל טוב
המשפחה חנתה בחניית "פארק מיקיפיקי" ואז נכנסו לפארק הענק. במה ענקית הוצבה במרכז הפארק, ומולה 800 כיסאות, לכל תושבי מיקמק סיטי. מיקיאוולי עמדה שם, יפה מתמיד. היא חייכה חיוך מרושע מאוזן לאוזן, ועמדה מול המיקרופון הראשי ביחד עם ארבעת התינוקות המאומצים שלה. ראש העיר עמד שם, בזמן שהמאפרות צחצחו את שפמו. משפחת מיקמקוס יצאה מהמכונית שלה, וראש העיר נעמד על הבמה והחזיק את המיקרופון שלו. מיקיאוולי קיבצה את ילדיה סביבה ונעצה בהם מבטים מאיימים.
"והזוכים בתחרות השנה הם משפחת דה..."
"רגע אחד!" קטעה שאנטי את ראש העיר. ראש העיר הפנה אל שאנטי מבט מסוקרן.
"ולמה לי לחכות?" שאל ראש העיר את שאנטי.
"כי מיקיאוולי אינה הזוכה האמיתית! היא רימתה!"
"שאנטי מיקמקוס, זה בסדר גמור ששנה אחת לא תזכו בראיון של מיקאלה ובפרס הכספי!" השיב ראש העיר. למזלם של משפחת מיקמקוס, שאנטי הייתה עיתונאית מצליחה שהסתובבה עם מכונת כתיבה בכל מקום, וידעה להביע את דעתה ולשכנע את כל שומעיה. היא הקלידה בזריזות עיתון שלם במכונת הכתיבה הקטנטנה שלה, והדפיסה אותו.
"תדלג לעמוד 14." אמרה לו.
"ובכן..." סקר ראש העיר את הגיליון. "מרשים..." ניצוץ של תקווה נוצר במשפחת מיקמקוס. הוא הביט בכמה תמונות שהיו שם, שהציגו את מיקיאוולי חוטפת אותם, וקושרת אותם מכף רגל ועד ראש.
"אבל..." אמר. "חוק זה חוק. מיקיאוולי ניצחה."
"רגע!" אמרה מירה. "אתה לא מבין מה מטרתה? היא רוצה לקחת לך את התפקיד! לאישה הזאת אין טיפה של רגשות! כל מה שמעניין אותה זה כסף, כסף, וכסף."
"אני?!" צרחה מיקיאוולי. "אני האישה הכי מסורה וטובה ונחמדה במיקמק סיטי!" באותו הרגע תינוקותיה גיחכו מעט, והביטו עליה בסקירה. לפתע יושבי הממשלה הגיעו. ליאת, יניב, יאנצ'י, יונימיק, כפירמיק, אסי, מיהלי, חן מיק ואביגל.
"עצרו!" ליאת צעקה.
"אנחנו מצלמים כל דבר ודבר שקורה בכל עיר, ממיקמק סיטי עד מיקפולקו, וראינו את גברת דה מימזי חוטפת את משפחת המסכנים האלה, מרדימה אותם וזורקת אותם לכלוב!" אמר אסי. אביגל שרקה, וכל צוות המשטרה של מיקמק סיטי הגיע. הם אזקו את מיקיאוולי, והכניסו אותה לניידת.
"לא! התוכנית שלי נהרסה!" קרקרה מיקיאוולי. "צוות מיקמק הרסו לי אותה! תכניסו גם את מונדו!" פקדה מיקיאוולי על צוות המשטרה. מונדו ריקד, והוציא שקית זבובים מכיסו. הוא התחיל לזלול, והתיישב באחד מהכיסאות. כולם התארגנו, ושאנטי ודור הודו מאוד לצוות מיקמק. חן מיק לחשה לראש העיר משהו באוזן, וראש העיר הנהן ששמע את דבריה.
צוות מיקמק ומשפחת מיקמקוס עלו לבמה. הקהל החל להתמלא במיקמקים.
יונימיק ביקש מראש העיר את הטקסט שהוא היה אמור להקריא.
"הזוכים בתחרות משפחת השנה הם..." דיקלם יונימיק. "משפחת מיקמקוס!" קונפטי נפל מהתקרה, ומשפחת מיקמקוס צהלו ורקדו יחדיו.
"הכל בזכות שחר הקטנה!" אמר דור.
"ותודה גם לצוות מיקמק המדהימים שהצילו אותנו!" ציין יוני.
"אנחנו מזמינים את צוות מיקמק למסיבה בבית שלנו!" אמרה שאנטי.
המסיבה התקיימה בשמחה, שולחן אוכל ושתייה היה במרכז האולם, כולם רקדו, אכלו, צהלו ושמחו.
סוף!
|
|
מוקדש
לכולם! | |
|
|
|
|
|
|
72
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10/02/2022 20:20 |
1סיגלית54 |
4
|
סיפור מהממם!
קצת נעצבתי שבסוף מיקיאוולי הלכה לכלא
אבל עדיין סיפור מושלם! |
|
|
|
|
|
08/02/2022 19:40 |
הודיה9221 |
3 |
את מהממת :)
איזה כישרון!!
❤ |
|
|
|
|
|
08/02/2022 19:31 |
אסתיM |
2
|
וואו!! יש לך כישרון אדיר שאין לכל אחד!!
הייתי מרותקת לסיפור, תאמיני לי שכשתהיי גדולה תהיי סופרת שכולם ישמעו עליה!! וואו זה מדהים!
בהצלחה:) |
|
|
|
|
|
06/02/2022 14:44 |
באדי91 |
1 |
ואו!!
איזה כישרון כתיבהה!!
סיפור מהמם:) |
|
|
|
|
|
|
|
