|
פרק הבכורה הכפול! | למה לא העליתי ביום רביע??
|
19/02/2022 |
היי קינדרים שלי❤
היום יוצא פרק הבכורה הכפול!!!!
למה הוא לא יצא ביום רביעי???
הסבר: רציתי להעלות אותו ביום שלישי, כי בדרך כלל זה עולה יום למחרת, אבל שכחתי! אז לפני שהלכתי לישון אמרתי לעצמי: "בואנו, את חייבת לזכור! מחר את צריכה להעלות את פרק הבכורה הכפול!" אבל לא העליתי (כמובן -_-), בגלל שלסבתא שלי היה יומולדת אז נסענו אל הבית של סבא וסבתא שלי לחגוג לה:)
ד"א, סיפרתי לכם איזה גינה ענקית יש לסבא שלי? מה אין שם? יש שם הכלללל!!!! (איזה שוויצרית אני -_-)
נחזור לעניינינו, הלכנו לביתם (וראינו את הגינה הענקית של סבא שלי), אימא שלי הביאה עוגה טעימה עם ביסקוויטים, קצפת, שוקולד, תותים, מה לא בעצם?
דודה שלי הביאה עוגה שווה עם קצפת ומלא פירות טעימים למעלה. ואוו איך התגריתי! סיפרתי לכם כבר על האתגר שלי? אספר בהזדמנות, מי שרוצה שאקדיש לאתגר שלי יצירה שיכתוב: רוצים_לדעת_על_האתגר_!
בכל מקרה, אכלנו גם פיצה (אבל קנויה לא שסבתא שלי הכינה) ו-
קינדר: וואו, את פשוט חופרת שזה לא יאמן!
אני: טוב, טוב, לפחות תני לי לגמור את המשפט!!
קינדר: נו? אני מקשיבה. משפט **אחד**!!
אני: טוב, טוב!
אני ואחיותיי אכלנו את הפיצה, אחר כך שרנו לסבתא "היום יום הולדת, היום יום הולדת..." בכל אופן, שמתם לב שאני כל פעם משנה את זה? נחזור לעניינינו, בכל מקרה, בכל אופן, וכאלה...
טוב, אז אחרי זה ראיתי בטלוויזיה השווה בחדר האירוח של סבא וסבתא שלי-
קינדר: אמרנו משפט **אחד**, לא??
אני: כן, כן, אבל-
קינדר: אבל?
אני: או. קיי, אני יקצר.
היה יומולדת לסבתא שלי, חזרנו מאוד מאוחר והייתי ממש עייפה. ככה טוב??
קינדר: כן! במקום לחפור-לקצר! זה יעזור לך בהרבה דברים בחיים.
אני: מה שתגידי. אני מתחילה:
יום שני - יומיים לפני פורים
__________________
"יוני!" קראה אמא ונכנסה לביתם, "הבאתי את הממתקים והחטיפים למשלוחי המנות!" היא נופפה בשלוש שקיות מלאות בחטיפים וממתקים.
"אני בא!" קרא יוני ורץ לכיוון הסלון.
"יוני'לה, תכתוב בדף את השמות של החברים והחברות שאתה רוצה לחלק להם משלוחי מנות, טוב?" אמרה אמא בעודה מגישה לו דף A4.
יוני כתב:
דניאל,
אלון
וטליה.
"יוני, אתה צריך להרחיב קצת את מעגל החברים שלך. הבאתי שלוש שקיות ענקיות, זה יספיק להרבה יותר משלוחי מנות, לא רק לשלוש." אמרה אמא וליטפה את שערו החום הכהה והנעים.
"אבל, אין עוד ילדים נחמדים בשכבה." קבע יוני.
"מה אם אסף?" שאלה אמא. "הוא נראה ילד מאוד נחמד." הוסיפה.
"אני לא רוצה, הוא לא נראה לי." יוני השתחרר מליטופיה.
"איך תדע אם לא תנסה?" אמא שאלה.
"אני לא אדע," אמר יוני. "ואני גם לא אנסה."
"טוב... אז, תבטיח לי שתנסה למצוא לפחות עוד שני חברים או חברות." אמא ניסתה לשכנע אותו.
"אב-" יוני לא הספיק להשלים מילה ואמא כבר קטעה אותו: "יש לי רעיון, אתה זוכר שהלכנו לחנות ספורט וממש רצית את הכדורגל שהיה שם?"
"נו?"
"אז, אם אתה תמצא לך במהלך החודשיים הבאים שני חברים או חברות חדשים, אקנה לך את הכדורגל." אמא אמרה. "מה דעתך?"
"אני אשתדל." הבטיח יוני.
"אני שמחה," אמרה ונשקה לו במצח. "עכשיו, בוא נכין את משלוחי המנות! נראה לי שלדניאל, אלון וטליה, יהיו המון חטיפים וממתקים במשלוחי המנות." אמרה וצחקקה.
יוני התחיל לצחקק ולאט-לאט הם צחקו יותר ויותר חזק עד שאמא קטעה את הצחוקים: "טוב, יש לנו עבודה! תתחיל לכתוב בפתקים 'פורים שמח' ואני אוציא שקיות צלופן שאיתם נעטוף את משלוחי המנות."
יוני חייך אל אמא, אמא חייכה אל יוני וככה הם המשיכו משהו כמו 3 דקות שלמות.
***
"היי, אולי נקרא גם ליוני?" שאלה דניאל את חבריה, טליה ואלון.
"הוא אמר לי שהוא מכין משלוחי מנות." אמר אלון.
"אולי נכנס? אני כבר ממש עייפה וצמאה! אנחנו נתייבש!" אמרה טליה בייאוש. "אנחנו כבר משחקים פה שלוש וחצי שעות!"
דניאל, טליה ואלון שיחקו 'חיי שרה' במגרש ליד ביתה של טליה.
"בסדר, בסדר! ניכנס." אמר אלון. "אבל אחר-כך אני בוחר במה משחקים!"
"מה שתגיד, רק בואו ניכנס כבר!" טליה זרזה אותם.
"מה את כל-כך בלחץ?" שאלה דניאל.
"ממש כואבות לי הרגליים...!" התלוננה טליה.
"טוב, טוב, ניכנס!" לדניאל לא היה כוח לשמוע את התלונות של טליה.
דניאל, טליה ואלון נכנסו לביתה של טליה.
"הו, מתוקים! סוף-סוף חזרתם! אתם כבר שלוש וחצי שעות בחוץ, ואפילו לא לקחתם מים! יכולתם להתייבש! אתם יודעים כמה מעלות יש היום?" אימה של טליה חיבקה את שלושתם ואחר-כך הלכה למזוג להם שלוש כוסות מים. "תשתו, חמודים."
"למה יש לי תחושה שכבר שמעתי את המשפט: אנחנו פה כבר שלוש וחצי שעות!' ו- 'אנחנו נתייבש!'" צחק אלון ודניאל הצטרפה.
***
_________________________________
מילות סיכום הפרק:
מקווה שאהבתם!!
אשמח שתתנו לייק ועוקב אם אהבתם!!
בקרוב הפרק הבא!!
להית'
_________________________________
|
|
