לבלוג הפרס... בההה...
|
22/03/2022 |
אז שלום לכולם! סליחה שלא העלתי המון זמן יצירות, אז סוריייייייייי! אז בואו נעבור למיקשימה: ___________
זה התחיל ביום בהיר, שמוקמיק רץ אליי בשמחה, ואמר: "ראית מה חדש במיקמק? ראיתתתתת?????? "כן..." עניתי לו, למה שאני לא יראה?! על בלוג הפרס... "אז... יש לי רעיון בשבילך!!!" בום רעיון. "הדבר האחרון שאני צריך ממך זה רעיון..." אמרתי לו בעוגמה, ועכשיו מוקמיק ימשיך: אני התחננתי אל מיקמוק כללללללללללללללללל הזמן, גם בארוחת ערב אמרתי לו את זה וכמעט יצא לו ספגטי ברוטב מהאף! אז לבסוף יצא לו מהאוזן והוא ניקה את כל הספגטי באקנומיקה ושהו טעם אז זה יצא לו מהאף.... טוב נו, לאמשנה.... לבסוף הוא הסכים, אחרי שהשפריץ לאף אקנומיקה והתעתש וחיסל ארבעה חבילות טישו... אז עכשיו מיקמוק ימשיך: אז מוקמיק אמר לי: "יש לנו את כיתת תקשורת בבית ספר, נכון?" בום תקשורת. אני אף פעם לא פגשתי מישהו מכיתת תקשורת, ובטח שלא כיתה שלמה... מוקמיק המשיך ברעיונו: "ונדחה להם הטיול השנתי, והם ממש אבל ממש עצובים!" "ואיפה נעשה להם טיול?!" התפלאתי, ומוקמיק לא התבלבל ואמר: "בחצר הבית שלנו, כמובן!" בום חצר הבית. חצר הבית שלנו מלאה בקוצים ודרדרים, אנחנו גרים בשום- מקום, מיקמק סידרו לנו את המקום הכי גרוע בכל מיקמק לבית! ועכשיו רשות הדיבור מעוברת למוקמיק: אני עדיין התעקשתי, ואמרתי שאז מה! אין דבר! לך תשלם עכשיו ארבע- מאות שקל לטיול ביערות מיקמק! אז לבסוף הוא הסכים, ואני ציירתי וקישטתי הזמנות, וציירתי בהם: פיל עם כנפיים על כיסא גלגלים עולה על הר ועכברון קטן דוחף אותו למעלה. מיקמוק אמר שכדאי שנוותר על הציורים, בעלי מוגבליות זה דבר עדין ולא כדאי לצייר מול הפרצוף שלהם ציור שיגרום להם לקרוע את ההזמנה, לדרוך עליה, לירוק עליה שלוש פעמים ולזרוק את זה לפח, תוך כדי שהם מתקשרים לחברת המשאיות זבל העולמית, ואומרים לה שאת הקיווצוצה הזאת יזרקו לגהינום! אבל אני חושב שהוא הגזים קצת... בעלי מוגבליות הם אומנם דבר רגיש, אבל משתלבים ממש טוב בחברה, אני ממש אוהב אותם, במיוחד את האלה בני גילי, אני דווקא חושב שהם... כמו כולם! רק צריך להסתכל על מה שיש בתוך הקנקן ולא על הקנקן... סליחה, הילד... עכשיו מיקמוק מספר: אז מוקמיק הכין את ההזמנות ושלח אותם לכל הילדים, ולמחרת, נשמעו דפיקות בדלת. מוקמיק פתח, ועמד שמה ילד, שנראה ממש אבל ממש נורמלי, לא בדיוק הבנתי, מוקמיק הזמין ילד כמו כולם? "שלום ילד חמוד! איך קוראים לך?" שאלתי אותו, אבל הוא לא ענה, הוא רק סימן אותיות ביידים. שוקותות קראו לו, אבל זה מוזר, למה הוא לא דיבר?, שאלתי את מוקמיק, שהיה עסוק בלארח את כל הבאים, בעניין. והוא אמר לי: "אה? שוקותות? הוא אילם!" בום אילם. ניגשתי איליו והתנצלתי, והוא סימן לי שהכל בסדר, ושהוא בטוח שיהנה בטיול, וראיתי בזווית עיניי את מוקמיק, שרץ אליי. ועכשיו מוקמיק מספר: אמרתי למיקמוק שכדאי שנתחיל בטיול, אז לקחנו את כל הציוד ויצאנו... המזג אוויר היה נעים, טיילנו ושוחחנו, אבל דווקא מיקמוק לא היה כל- כך מבסוט... ואז, בהפסקת שתייה (חצי מטר מהבית, אם הינו הולכים מטר וחצי, הינו מתגלגלים בירידה מהבית שלנו שמובילים ליערות מיקמק... מנסיון, לא ממליץ..."), שמנו לב.... ששכחנו להביא מים! ועכשיו מיקמוק: לא ידענו מה לעשות, ואז פתאום, המלך מוקמיק השביעי, ציווה עלי בזאת,: "תביא ארבעים ליטר מים!" בום ארבעים ליטר מים. ביזבזתי על כל זה מתאיים שקל לפחות, ולבסוף הבאתי את המים... אחרי הטיול, שישבנו בנחת בספה בסלון, שאלתי את מוקמיק: "תגיד, אתה חושב שהיה לנו שווה את זה?" ומוקמיק רגז עלי: "ברור!!!!!!!!!! אני חושב שאפילו תזכה עם הסיפור הזה!!!!!!!!!" _________________ *דרך אגב, אם מישהו נעלב או נפגע במהלך היצירה, אני מצטער. אני מנסה לשמור על הומור נקי*
|
|