|
הפטנט של רונה- פרק 1 המשך
|
11/04/2022 |
השעה הייתה 22:00 בלילה,
אני ונדב היינו בבית של אבינו, היינו כבר צריכים ללכת לישון,
התארגנו לקראת שינה: שטפנו פנים וידיים, התקלחנו ולבשנו פיג'מה.
נכנסנו לתוך מיטת הקומותיים אני עליתי לקומה העליונה (איך לא)
ונדב לקומה התחתונה.
עשר דקות חלפו להם ברגע, וראיתי שנדב כבר נרדם, אני לא הצלחתי להרדם,
חשבתי אינספור מחשבות, עד שלפתע צצה במוחי מחשבה מדהימה,
רעיון יוצא מן הכלל! חשבתי על פטנט מדהים, שעוד איש לא המציא,
שעל כך עוד איש לא חשב! דמיינתי מכונה שתיקח אותי לעתיד, שתראה לי איך אני
אהיה, אראה, מה אעשה בעתיד בזמנים שונים ותקופות שונות, תוך כמה דקות
נרדמתי
ומאוחר יותר חלמתי על המכונה: היא הייתה דומה קצת למכונת כביסה, קצת
למקרר
ואפילו קצת הזכירה לי מדיח! על המכונה היה כפתור גדול באמצע שכתוב עליו:
פרוטומוסור. אני בחלום לחצתי על הכפתור ואז מן המכונה נפתח פתח קטן,
הכנסתי לתוכו את היד ואז... נגמר החלום! התעוררתי בפתאומיות וניסיתי לחזור
ולהמשיך לחלום את החלום מהנקודה שעצרתי בה, אבל זה לא עזר.
אז קמתי מן המיטה בשקט, כדי לא להעיר את נדב, הלכתי לסלון שם הטענתי את הטלפון
שלי ואז ראיתי שהשעה היא 5:00 לפנות בוקר.
ניסיתי לחזור לישון אבל לא הצלחתי בשום אופן וניסיתי לחשוב, למה היה כתוב
על הכפתור פרוטומוסור, מה זה בכלל!?
חיפשתי פרוטומוסור בגוגל, לא היו תוצאות.
כתבתי לי ביומן: איך נראתה המכונה, לא שכחתי לציין את הכפתור המסתורי
ואת המילה המוזרה שהייתה כתובה עליו, למה המכונה הייתה דומה ומה היא
הזכירה לי.
הזמן חלף מהר, השעה הייתה כבר 7:15 בבוקר, נדב התעורר, שנינו התארנו לקראת
הלימודים.
שנינו לבשנו תלבושת בית ספר, נדב שם מלא ג'ל בשיער, אני קלעתי לעצמי צמה ארוכה,
ציחצחנו שיניים, סידרנו תיק, נתנו לאבא נשיקה ויצאנו לבית ספר.
כשנכנסנו לתוך שער בית הספר כל הבנים חיכו שם לנדב, רצו שישחק איתם כדורסל,
נדב הלך לשחק ואני ביינתים שמתי את התיק בכיתה וחיכיתי לתחילת השיעור הראשון,
בינתיים הסתכלתי ביומן וניסיתי לחשוב: איך אני יכולה ליצור מכונה בדיוק כמו בחלום?
חשבתי לעצמי שאחרי בית ספר אני אלך לחנות של דוד, הוא מוכר שם כל מיני
גרוטאות
וחפצים ישנים שווי ערך.
אולי אצליח לבנות מזה משהו דומה למכונה בחלום.
היום עבר ברגע, נגמר השיעור האחרון ואני יצאתי מבית הספר, נדב חזר
הביתה עם חברים שלו. הלכתי לכיוון החנות של דוד והגעתי.
בכניסה לחנות, ראיתי קרטונים וקרשים וחומרים ישנים,
דוד אמר לי: "שלום גבירתי הצעירה במה אפשר לעזור לך?"
עניתי לו: חלמתי חלום על פטנט ואני אשמח לכמה קרשים ישנים,
אפילו קצת קרטונים, ארגזים...
דוד צחקק ואמר: "פטנט? ילדה בגילך? נו טוב שיהיה...."
הוא הביא לי את הארגזים הקרטונים והקרשים הישנים.
הכל עלה ממש יקר, הייתי צריכה לתת לו את כל דמי הכיס שצברתי בשלושת
החודשים אחרונים.. אבל לא היה אכפת לי! רציתי שתהיה לי מכונה בדיוק כמו
בחלום.
חזרתי הביתה, רצתי לחדר כדי שנדב לא יתחיל לשאול שאלות והתחלתי לבנות.
ניסיתי לחבר בין הקרשים אבל לא הדבקתי טוב, נכוותי מהדבק חם, אבל לא
ויתרתי, בסוף יצאה מכונה בדיוק כמו שחלמתי בחלום,
הייתי בשוק, ממש התרגשתי, אבל משהו אחד היה חסר במכונה, הכפתור
הגדול באמצע שעליו היה כתוב פרוטמוסור. אז לקחתי פקק של בקבוק שמצאתי
ברחוב, כתבתי עליו פרוטמוסור, והגעתי למסקנה שפרוטמוסור זה בעצם השם
של המכונה, הדבקתי את הכפתור( או יותר נכון את הפקק) על המכונה ואז
פתאום ראיתי אור ירוק מבפנים, מהבהב 3 פעמים, לחצתי על הכפתור
ונפתח לו פתח בפרוטמוסור (המכונה) ממש כמו בחלום, הנחתי את כף
היד על הפתח ופתאום....
נ"ב- המשך בפרק הבא .. כנראה צוות מיקמק יעלו את שני הפרקים הללו לא לפי הסדר אז מבקשת פה למטה מצוות מיקמק שהבקשה תעלו את חלק 2 ששלחתי אחרי חלק 1
|
|
