|
המשך חדש לסיפור:)
|
15/04/2022 |
היוש כולם, כאן לולימייס(:
אז אני מאוד אוהבת לכתוב סיפורים, והיום כתבתי המשך חדש לסיפור המהמם הזה!
מקווה שתהנו❤
________________________________________
כשאמא הביטה בנו היא הייתה בהלם, כאילו מעולם לא שמעה את הסיפור הזה.
"אמא, דיי, הגיע הזמן שאנה תדע את האמת." אמר בוריס.
אך אמא שלי עדיין המשיכה להכחיש.
"אמא, בבקשה. אם זה נכון אני באמת רוצה לדעת את האמת." אמרתי.
אמא סוף סוף נכנעה. "בסדר, ילדתי, מה שאחיך אומר נכון. זו היא באמת בתנו איימי וגם אחותך."
"אמא!" אמרה איימי וחיבקה את אימי. "אבא!" היא אמרה וחיבקה את אבי. "בוריס." היא אמרה, ומיד רצה אל חקו של בוריס אחי. זה היה חיבוק ארוך שנדמה שנמשך נצח.
"התגעגעתי אלייך, שטותניקית אחת." הוא אמר והיא ציחקקה.
ואז היא ניגשה אליי. "אניה!"
"קוראים לי אנה" מלמלתי בזעם.
פחדתי שעכשיו היא תיקח את המקום שלי בתור הילדה היפה, החכמה והאהובה.
התקשרתי לחברה הכי טובה שלי מרוסיה וסיפרתי לה הכל.
"מישהו פוגע באנה שלי?" היא שאלה, מעט זועפת. קראו לה גרטה, ומאז ומעולם היא תמיד הייתה הכי נאמנה שיש. "אני כבר אדאג לטפל בזה."
קצת פחדתי כי אבא של גרטה ניהל ארגון פשע בעברו.
ידעתי שהוא יכול לעשות לה משהו מסוכן.
אפילו שלא ממש אהבתי אותה, פחדתי שהיא תיפגע. בכל זאת, היא אחותי.
הלכנו לישון יחדיו. אמא ואבא הכניסו עוד מזרן לחדרי.
התעוררתי בבוקר ורציתי להגיד לאיימי בוקר טוב.
הסתכלתי על המזרן שלה, והיא לא שכבה שם!
אך היה על המזרן פתק.
לא הספקתי לקרוא את הכל, אך ראיתי רק חלק קטן: אוהבת, גרטה.
לאחר מכן לקחתי את הפתק לידיי, והתחלתי לקרוא.
הייתי המומה.
בפתק היה כתוב ש...
_______________________________________
זהו זה מה שכתבתי(:
מחכה לקרוא המשכים נוספים(:
|
|
