|
לכתב אורח
|
30/06/2022 |
שלום קוראים לי יובל אני בת 12 ,
התחביבים שלי הם: לצייר , לשיר , לרקוד ולנגן בפסנתר.
החברות הכי טובות שלי הן: ליה , אביגיל ואלה .
אני ילדה מצטיינת בלימודים ולי כל המורים מחמיאים ,
אני חווה חרם נגד כמעט כל הכיתה
אבל אם אספר לכם את כל הסיפור בהקדמה לא יהיה סיפור אה? תרדו תרדו עוד רגע מתחילים....
פרק ראשון: קריאת שמות
נכנסתי לכיתה באיחור שוב פעם המורה מודיעה לי
שאיחרתי ואני כבר בלב חושבת " לא אכפת לי "
התיישבתי במקום ליה מודיעה לי שהמורה מתחילה להקריא שמות אז להיות בשקט ,
השתתקתי מהר המורה מקריאה:
נועה - פה המורה!
ליאל - לא פה..
אביגיל - פה המורה!
אביה- פה המורה!
אביטל- פה המורה!
אבישג- פה המורה!
אגם- פה המורה!
אדוה- פה המורה!
אדל- פה המורה!
אדר- פה המורה!
אודט- פה המורה!
אודיה- פה המורה!
אודל- פה המורה!
אודליה- פה המורה!
אווה- פה המורה!
ליה - פה המורה!
יובל - פה המורה!
אלה - פה המורה!
המורה סיימה לקרוא שמות ,
אמרה באיזה עמוד לפתוח ופתאום נשמע הצלצול
כולן צעקו ממתי המורה מדברת כל כך לאט והצלצול נשמע?!?!
רק החבורה שלי לא אמרה כלום רק צחקנו קצת
והגיעה ההפסקה ,
פרק שני: כח החברות
כל הבנות יצאו למגרש ואני אחריהן עם החבורה שלי
ואז נועה באה והרימה כדור " הרמת חיי שרה אחת שתיים שלוש "
חטפתי את הכדור ראשונה מהרצפה וזרקתי " נפסלה "
זרקו עלי כל הבנות ותפסתי לכולן נשארנו רק אני ונועה
כל הבנות התחילו לדבר עלי לא יפה רק בגלל שהפסלתי אותן , החבורה שלי ניסתה להגיד להם שזה לא יפה להגיד לשון הרע , ושהן צריכות להסתכל בעין טובה ולעודד את הבנות שנשארו , הם לא השתכנעו החבורה של נועה דיברה איתה ואמרה לה לקחת את הכדור
ממני ושאני לא אשחק , אני והחבורה שלי הלכנו לשבת בפינה והתחלתי לבכות זה לא אשמתי שאני טובה בחיי שרה והחבורה שלי אומרת לי את צודקת יובל את צודקת!
פרק שלישי: לשתף את ההורים זה דבר טוב ומחזק!
חזרתי הביתה מבית הספר ואמרתי לאימי ,
" אמא הבנות העליבו אותי במגרש "
וסיפרתי לה את כל הסיפור
והיא דיברה עם כל ההורים של הבנות שעשו לי והן ביקשו סליחה אז סלחתי להן.
פרק רביעי ואחרון : הסוף תמיד טוב...
הכל הסתדר וברוך ה' כל הכיתה הפכה להיות חבורה אחת!
אני ממש שמחה שזה קרה ,
היה כיף לשתף
יובל - ❤️ -
-------------------------------------------------------------
הלוואי שאזכה בכתב אורח!
יובל ❤️ |
|
