|
אני יכולה- סיפור קצר
|
18/08/2022 |
היי, כאן מאי אלמוג. היום רציתי לפרסם את הסיפור הזה. סיפור של התווכחות עם האני הפנימי.
מקווה שהוא יגע בליבכם.
אני יכולה:
נשבר לי הלב.
כאילו מישהו עקר לי אותו מהחזה, שבר אותו לרסיסים קטנים והחזיר אותו למקומו.
כאילו הרגשות שלי מקולקלים.
פתאום לא בטוחה מהי האמת. ובאיזו דרך ללכת. איזו היא הנכונה.
פתאום בכל הדברים ה"בטוחים" שלי התעוררו ספקות. בום טראח. באשמת מקרה אחד הפכתי אחרת.
השתנתי.
אף פעם זה לא קרה לי. מעולם לא חשבו שיקרה. גם אני לא. אבל זה הגיע.
תחילה לא האמנתי. הכחשתי. ניסיתי בכל כוחי להשאיר את הרוגע והמצב הרגיל בליבי.
אבל זה כבר לא היה אפשרי לעשות זאת יותר.
רק דבר אחד אני יודעת. שטעיתי. פתאום זה נחת. בלי אזהרה.
קוראים לי מיתר. אני בת ארבע עשרה. וכעת זה כל מה שאני יודעת להגיד על עצמי. פעם הייתה לי משפחה מגניבה, מצחיקה, אבל ברגע אחד הכול השתנה. אימא נפטרה, אבא התחיל לבכות.
זאת פעם ראשונה שראיתי את אבא בוכה.
זה שובר לב.
שוב.
אחי התאום ברח מהבית. אחי הגדול הסתובב בבית ופשוט קילל את העולם. ואני..
אני נותרתי אלומה. ללא מילים. כאילו חטפתי מכה חזקה במוחי.
אימא שלי הייתה אדם מדהים.
לא! אני מסרבת לומר הייתה!
היא עדיין!
אימא שלי היא אדם מדהים.
היא גם אחת שיכולה לשיר בצרחות את השיר "שלושה בנות" כשהיא מבשלת, אך גם להיות שם ולהקשיב.
אוי. פתאום אני מרגישה בחיסרון.
ואף אחד לעולם לא יוכל להבין אותי.
קוראים לי מיתר. ואני לא יודעת מה לומר עלי.
לפני שזה קרה הייתי יכולה להיגד המון דברים. עכשיו כבר לא.
אני מפחדת לספר לחברים.
לא רוצה שירחמו עלי.
תמיד הייתי מיתר המגניבה, רוכבת על סקייטבורד, גולשת בים, זורמת, צוחקת, עכשיו אפשר לומר עלי מילה אחת.
יתומה.
אני לא יכולה פשוט כך לספר להם.
כל המודה שלי ישתנה. כל האופי שבניתי על עצמי במשך השנים.
כל מה שהשתמשתי בו כדי לבנות את החומות מול האני האמיתית.
אז בעצם, זאת לא הייתי אני?
כל החומות התרסקו.
אבל אני עוד לא מוכנה לחשוף לגמרי את עצמי האמיתית. את מה שאני באמת.
אני לא רק מגניבה ומצחיקה ויפה ומקובלת.
יש לי רגשות.
רגע, אבל אמרתי שהם מקולקלים!
מה זה משנה.
אז יש לי רגשות.
ובכל זאת, מכל שמונה מיליון האנשים בעולם זה קרה לי. אמרו לי אלפי פעמים המנחמים שבאו לביתי, שאלו-הים בשמיים נותן את האתגרים רק למי שהוא יודע שיוכל לעמוד בהם.
אז אולי אני יכולה?
קוראים לי מיתר. ויש לי הרבה מה לומר עלי. ואחד מהם הוא: שאני יכולה.
סוף.
מקווה שאהבתם, ותכתבו לי אם להעלות עוד סיפורים שלי, מאי אלמוג.
ורציתי בהזדמנות זאת לומר תודה לכל האנשים המדהימים שיש לי בחיים. וגם לאלה שכבר אין לי.
|
|
מוקדש
לאימאשלי. | |
|
|
