קהילה - היצירות של אנההמלכה55
|
|
|
|
|
להישרדות של 59דרדסון- חברה על ארבע
|
21/08/2022 |
פרק 1- איך הכול התחיל...
התעוררתי בשעה 10:30. הבטתי בשעון והתכוננתי ליום ארוךךך של לא לעשות כלום. כל החברים שלי היו בחו''ל. התבאסתי ממש. אחרי שנה כזאת עמוסה, של סיום כיתה ו', עם המסיבה והכל, החברות המחודשת עם נעמה, ההתאהבות ברועי, שהכרתי דרכה, הפרידה מיובל ואלינור, שלא ממשיכות איתי לאותה חטיבה, והימים שהיו כמו פרסומת לקוקה קולה- תוססים ומושלמים. החיוך שקמתי איתו כל יום בבוקר, בציפייה לפגוש את כולם- ועכשיו. להתעורר בידיעה שרועי בתאילנד, אלינור בלונדון, נעמה באיטליה, ויובל... לא היה לי כוח לפגוש את יובל. בזמן האחרון רבנו הרבה בלי סיבה. נגררתי מהמיטה, ואכלתי ארוחת בוקר. כל היום ישבתי מול המחשב, וזה סתם עשה לי מצב רוח רע.
כמה ימים אחר כך, הלכתי למכולת להביא לחם. בדרך ראיתי מודעה שנכתב בה-
'עזרו לנו!!
המקלט לחיות יבנה עומד להיסגר, וכחמישים גורי כלבים עומדים להיזרק לרחוב
הצטרפו אלינו, ועזרו לנו למנוע את זה.
053589136'
הבטתי במודעה, ועלו דמעות בעיניי. אני ממש אוהבת כלבים. אני כל כך רוצה כלב, אבל ההורים שלי לא מסכימים לי. בלי לחשוב לרגע הוצאתי את הטלפון מהכיס וחייגתי. שאלתי מאיזה גיל מותר להתנדב שם. אמרו לי שמגיל ארבע עשרה, אבל אחרי שהתחננתי למרות שאני רק בת שתיים עשרה, נכנעו במקלט ואמרו לי שעליי להביא אישור של ההורים שלי שאם אפצע או אפגע במהלך ההתנדבות לא אתבע את המקלט.
במקלט רשמו את מספר הטלפון שלי ואת שמי, ואמרו לי להתקשר אליהם כאשר אקבל את האישור.
חייכתי, אבל ידעתי שאסור לי לשמוח יותר מדי.
אין סיכוי שההורים שלי יאשרו את זה.
פרק 2- סיפור משפחתי
''אמא? אבא? אני צריכה לדבר איתכם'' אמרתי.
''מה קרה?'' שאלה אמא, ומשכה את שרוול החולצה שלי כדי שיכסה את הצלקת שיש לה על הכתף. כשאמא הייתה בגילי כלב נשך אותה, והשאיר צלקת. היא מתביישת בצלקת הזו מאוד ואף פעם לא לובשת גופיות או כל דבר אחר שיחשוף את הצלקת. היא אף פעם לא סיפרה לי מה בדיוק קרה כשהיא קיבלה את הצלקת, או למה כלב נשך אותה.
''אני...'' נשמתי והטלתי את הפצצה. ''אני רוצה להתנדב למען בעלי חיים. גורי כלבים. מצאתי מקום מושלם קרוב לפה ממש, אני אוכל ללכת ברגל לשם, והם כבר רשמו את המספר שלי ואת שמי, כל מה שאני צריכה זה שתחתמו על טופס שאתם מאשרים שלא תטבעו את המקלט אם אפצע במהלך ההתנדבות. ''
ההורים שלי היו המומים. אמא שלי הייתה הראשונה שחזרה לדבר. ''לא'' היא אמרה.
''למה?'' שאלתי
''כי לא''
''אבל למה??''
''כי אני אמרתי''
''אבל למה? למה את כל כך שונאת בעלי חיים? למה את לא נותנת לי ללטף כלבים שאנחנו פוגשים ברחוב, למה את לא נותנת לי לאמץ כלב, ואפילו לא להתנדב למען חמישים כלבים מסכנים שייזרקו לרחוב??''
אמא שלי התחילה לרעוד. לא הבנתי למה. מה כל כך מפחיד אותה??
היא גלגלה למעלה את שרוול החולצה שלי, וחשפה את הצלקת. ''את יודעת איך קיבלתי את הצלקת הזו?'' היא שאלה.
''אני רק יודעת שנשך אותך כלב'' עניתי.
''כשהייתי קצת יותר גדולה ממך, התנדבתי בעמותה למען כלבים'' אמרה אמא ''וגם חתולים. היה שם כלב שאהבתי במיוחד הוא היה גדול, רך וחמוד. כל כך אהבתי אותו, שביקשתי לאמץ אותו. ההורים שלי אמרו שהם יחשבו על זה, ובינתיים המשכתי להתנדב. אהבתי את זה. כל הכלבים היו מהממים, וכולם אהבו אותי ממש. כל החתולים היו מפונקים וחמודים כאלה, והם כל הזמן רצו שאני אלטף אותם. כל יום קמתי ב6, כדי שאוכל להתנדב כמה שיותר. כל יום חזרתי הביתה שורקת, וישנתי עם לב מלא שמחה ואהבה.''
''יום אחד, בדרך לעמותה, מצאתי כלב עזוב בצד הרחוב. הרמתי אותו בעדינות, והוא נשך אותי בכתף. עמוק מאוד. למרות הכאב, המשכתי והבאתי אותו לעמותה. כל היום טיפלתי בו, עזרתי לחסן אותו לכל מיני דברים. לתת לו חומרים נוגדי פרעושים וקרציות. באותו הערב שמנו אותו בחצר, עם כל הכלבים''
''יום אחרי זה, חזרתי לעמותה בבוקר. כשהגעתי הרגשתי שמשהו לא בסדר. אחרי שתי שניות, הבנתי מה הבעיה. כל יום, טוני, הכלב החמוד שרציתי לאמץ, חיכה לי ליד השער. מכשכש בזנב בשמחה. ובאותו היום הוא לא היה שם''
''הלכתי לחצר, ולא מצאתי אותו, התחלתי לדאוג ממש. הכלב החדש שהבאתי היה סגור בכלוב. שאלתי את אחת העובדות שם.. ו...'' אמא שלי התחילה לבכות, ממש. וסיפרה לי בדמעות על הכלב החדש, החרדתי, שתקף את טוני, ו...
''הוא לא ידע להילחם. הוא לא רצה להילחם. הוא היה רך וחמוד וכנוע, אפילו כשזה עלה לו בחייו'' אמא שלי בכתה. גם אני בכיתי.
''אני לא רוצה שכלבים יפגעו בך כמו שהם פגעו בי'' אמא אמרה. ''אבל אם את רוצה, לכי ותתנדבי'' והיא חתמה על הטופס, קמה, נשקה לי על המצח, והלכה לחדרה.
הבטתי בטופס, וחשבתי, על מה ששמעתי עכשיו, אבל עד כמה שזה היה עצוב... רציתי את זה. יותר מכל דבר אחר בעולם. פתחתי את הטלפון, והתקשרתי.
''היי, זו אלה, באיזה שעה לבוא?''
פרק 3- בטשה
נכנסתי לחצר העמותה. דיברתי קצת עם מנהלת המקום, נתתי לה את הטופס, ואז ראיתי את הכלבים. הם היו במצב נורא, מלוכלכים ומוזנחים ורעבים. כאב לי הלב. אבל למרות הכל, הם היו חמודים גם מתחת לכל הבוץ והזוהמה. הם קישקשו בזנב, והתחננו לליטופים. האכלתי אותם, רחצתי אותם. באותו הערב חזרתי כל כך שמחה הביתה.
ביום השני שמתי לב לכלבה חמודה ממש בצד. היא הייתה פצועה ממש, וחמודה בטירוף. כששאלתי את אחת המתנדבות האחרות, הבוגרות יותר, היא סיפרה לי שזו בטשה (נשיקה) מצאו אותה לפני שבועיים, ונראה שמישהו התעלל בה. בטשה כאילו הבינה שמדברים עליה, וצלעה לכיווננו. ליטפתי אותה בעדינות, כדי לא לפתוח את הפצעים שלה, וחייכתי לעצמי, כי עלתה לי בראש מחשבה נפלאה.
פרק 4- יחד
שבוע אחרי זה, לקחתי את בטשה הביתה ברצועה. לא האמנתי שההורים שלי הסכימו סוף סוף לאמץ כלבה!! הייתי כל כך מאושרת.
בטשה הייתה מתוקה. היא כל כך שמחה לגור אצלי, ואני כל נהניתי. עשינו הכל ביחד- הוצאתי אותה לטיולים, שיחקתי איתה, ליטפתי אותה, וישנו יחד במיטה שלי.
עבר רק חודש מאז שהתחיל החופש, וכבר החיים שלי השתנו לחלוטין. מי יודע מה יקרה בהמשך?
הדבר היחיד שאני יודעת זה שאני לא אהיה לבד יותר. כי יש לי חברה אחת תמיד.
|
|
|
|
|
|
95
|
|
|
|
|
|
|
|
|
23/08/2022 12:12 |
59דרדסון |
9
|
אנההמלכה55-אוקיי
,בסדר בצלחה |
|
|
|
|
|
22/08/2022 20:40 |
מהממתXDX |
8
|
|
מהמם:) את כותבת מושלםם |
|
|
|
|
|
22/08/2022 17:46 |
88אסתר88 |
7 |
|
סיפור אחד הטוביםם עקבתיי |
|
|
|
|
|
22/08/2022 17:42 |
מאיהיפה84 |
6 |
|
הסיפור ממש מעניין, אבל איך בדיוק קוראים לילדה? |
|
|
|
|
|
22/08/2022 13:40 |
אנההמלכה55 |
5
|
59דרדסון
הסיפור כולו מתרחש בחופשת הקיץ
גם שאר הסיפורים לתחרות לא באמת קשורים לקיץ אלא רק קורים בו |
|
|
|
|
|
21/08/2022 23:18 |
59דרדסון |
4
|
ווא סיפור יפה
אבל צריך להיות קשור לנושא קיץ
בגלל שהסיפור ממש יפה אני אעביר אותך העפם אבל בשלב הבא את תייה חייבת לספר סיפור שקשור לנושא מסיום |
|
|
|
|
|
21/08/2022 15:09 |
עקיבא20 |
3 |
|
יש לך את הסיפורים הכי טובים שאני מכיר (: |
|
|
|
|
|
21/08/2022 15:05 |
11צמננ |
2
|
|
ואוו מושלםם :) |
|
|
|
|
|
21/08/2022 14:17 |
חופשששש1 |
1
|
סיפור מהמם, מותח ומרגש!
בהצלחה:) |
|
|
|
|
|
|
|
