קהילה - היצירות של מאיה19381
מאיה19381
5
36

סיפור בחלקים המשךךךךךךךךךךךךך 03/10/2022

וואלו חבר'ה מה נשמע? כאן מאי אלמוג והנה ההמשך לסיפור על לונה!! אלה שלא קראו את ההתחלה מוזמנים לעצור הכול ולעבור ליצירה הקודמת שלי ולקרוא אבל אלה שכן קראו זה בשבילכם:

לונה נאנחה. היא לקחה את כיכר הלחם בידה וזרקה אותו דרך האשנב הקטן שבקיר בכעס. בליבה מתחוללת סערה. היא זקרה את אפה הסולד והישר בגאווה. היה ברור שלונה לא תשקוט. היא עומדת להשיב מלחמה. ולא משנה מה או מי יעמוד בדרכה. היא הקישה בפרקי אצבעותיה שלוש פעמים על דלת העץ הגדולה והמתינה. כעבור כמה דקות הדלת המכושפת זהרה באורה הנוגה ונפתחה. והפעם, משני צידיה עמדו כמו פסלים, שני שומרים בשריונות כסף וחניתות ארוכות. "מה צריכה האסירה?" שאלו שני השומרים בחיתוך דיבור ובהתאמה. "ברצוני להיפגש עם קמיליה". דרשה לונה באיטיות, כאילו היא השליטה והם האסירים. לפתע עננה סגולה - שחורה התרחשה כמו סופת ציקלון זעירה בריחוף קטן מעל רצפת האבן בין שני השומרים ומתוחה הופיעה דמות תמירה ומרשימה של אישה בעלת עיניים סגולות גדולות במיוחד, שיער בגוון כהה יותר של סגול ושמלה ארוכה שחורה. "ככה? בדרישה? חוששני שהתבלבלת, הנסיכה לונה, שחכת שכאן, אין זו זכותך לחלק פקודות". אמרה האישה בקול מתקתק מלחיץ. "קמיליה". אמרה לונה בלי להירתע. האישה חייכה חיוך עקום ומרושע, נכנסה אל חדר האבן, שלחה אצבע ארוכה אל הדלת וגרמה לה לשוב למקומה בכישוף. "אכן זו אני, נסיכה, אף לי היה חשוב לבוא הנה ולשוחח איתך". אמרה המכשפה. עדיין בחיוך. לונה זקרה שוב את אפה בגאון ולא ענתה. חיוכה של המכשפה התרחב. "עוד לא ויתרת על מנהגי האצולה שלך". אמרה, משועשעת במקצת. "ספרי לי על מה שקורה בממלכה". דרשה לונה מהמכשפה. קמיליה הניפה ראשה לאחור בתנועת צחוק וגיחכה. אך בכל זאת אמרה לה:"את יודעת שהכול תלוי בך, נסיכה". לונה שתקה ונתנה לה להמשיך אף על פי שידעה. "את יודעת מה אני רוצה. את יכולה לסיים את הסבל שעוברים בני עמך בין רגע אילו רצית. זה הכול תלוי בך. את זאת שמסכנת את הממלכה. ואינך מבינה שזהו, זה כמעט נגמר, הממלכה כבר לא ברשותך, ואת והורייך המדהימים הפסדתם." אמרה קמיליה בראש מורם תוך שהתהלכה הלוך ושוב בתא האבן. "כמו שאמרתי", המשיכה קמיליה כשלונה לא השיבה, "זה כמעט נגמר. ממש ברגעים אלה השומרים שלי מחסלים את הממלכות שנותרו. בינתיים אני מתחזקת יותר ויותר. אני צוברת את הכוח שבעזרתו אטיל על הממלכה הזו את הכישוף הכי חזק שמכשפות עשו אי פעם. אינך יכולה אפילו לחשוב מה הכישוף הזה מסוגל לעשות. שוב ושוב אני אומרת לך. זה תלוי בך". אמרה קמיליה. עדיין בחיוך מחרפן. "אם אעשה זאת, בכל מקרה הממלכה תחוסל". אמרה לונה. "שוב, יש לך אפשרות להחליט, או שהממלכה תעבור לידי". חזרה קמיליה. "תסבירי לי את מניעיך. מדוע את עושה את זה בעצם? מה האינטרס שלך"? שאלה לונה. קמיליה זקפה את גבה והתקרבה אל לונה. ריח חריף של בושם משונה צרב באפה של הנסיכה. "יודעת מה", חייכה המכשפה, "אני אספר לך בשמחה, ואפילו ברצון, כי את יודעת שמכאן את לא תצאי עם אותן המחשבות והמניעים" ,אמרה קמיליה במתק שפתיים. לונה נרעדה מעט אך שתקה ונתנה למכשפה ללעוג לה.

מוקדש ל אדידסברוד4, ימלךX9, שקדושחר2, שקד13010, ולכולכםםם
7
46


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה