|
סיפור לכתב אורח/ בית ספר לנסיכות
|
05/11/2022 |
בית ספר לנסיכות- מאת יוטיובריתs
פרק אחד/ מי את באמת?
זה היה בוקר פשוט מושלם. כל כל אהבתי לקום בבוקר. של יום ראשון.
אולי אתם מופתעים ממני, בגלל שביום ראשון יש בית ספר. טוב, גם לי יש בית ספר. אני גרה בכפר, יש בו נסיכות, ויש בו סתם נערות כפריות. אני מהנערות האלה. אמנם אנחנו פשוטות, אבל אני אוהבת את זה.
התלבושת האחידה שלנו היא: שמלה שמגיעה עד לברכיים, חולצה מלמעלה, ומכנס קצר.
לחברה הכי טובה שלי קוראים שחר, ויש לי חבר,
בשם ירון.
אני ממש אוהבת אותו.
פרק שתיים/ בית הספר
הלכתי לבית ספר כרגיל, עם שחר וירון. בבית הספר שלנו, הבנות חייבות להביא שמשייה. למה אתם שואלים? טוב, אין לי מושג.
נכנסתי לבית הספר, והרחתי ריח חזק של בושם. "אוף, שוב הן!" התלוננתי.
הגיעה מלפני הנסיכה אבישג, והשפוטה שלה, הנסיכה יובל. בית הספר לנסיכות היה מעבר לפינה.
הנסיכה אבישג לבשה שמלה כחולה בהירה, עם עיטורי זהב, וכיתוב:
"קשה להיות יפה, אבל אבישג עשתה את זה."
היה לה כתר עם אבני חן כחולות.
הנסיכה יובל לבשה אותו דבר, רק עם כתר ורוד ושמלה ורודה. אפילו עם אותו הכיתוב בדיוק!
"סבירה" אבישג אמרה, והלכה.
פרק שלוש/ אתחול
יום הלימודים הסתיים.
קיבלתי שיחת טלפון מאמא שלי. היא נשמעה מרוגשת.
מלכתחילה, היא לא אהבה את בית הספר שלי, ורצתה שאהיה נסיכה. אבל לצערה, ה"שורשים" שלנו, היו כפריים.
"מה קרה אמא???"
שאלתי אותה.
"תאתחלי את החיים שלך!"
"למה?" שאלתי.
"כי את נסיכה!"
פרק ארבע/ דמעות מלוחות
בכיתי. בכיתי לירון בטלפון.
בכיתי לשחר בטלפון.
הסברתי הכל.
גם הם בכו.
הזמנתי אותם אליי.
דיברנו על הכל.
נפרדנו.
אבל, אני וירון, נשארנו זוג. ביקשתי ממנו, שירגל אחרי מה שקורה בבית הספר לנסיכות. הוא הסכים.
פרק חמש/ צעדים ראשונים
הם ליוו אותי לבית הספר.
לבשתי שמלה ארוכה ולא נפוחה. הלמעלה בצבע צהוב, והלמטה שחור וטיפה אדום.
אבישג ויובל גיחחו לי בפרצוף בלי סוף.
רציתי להראות להם, שאני טובה. אז נפנפתי בשיער. חשבתי שזה יהיה מושלם. שהם יגידו:"וואו! זה קסום!
בסוף, זה לא יצא טוב, השיער עפתי לפנים.
לא ראיתי כלום. ואז, רצתי. והתנגשתי בנסיך.
פרק שש/ איזה חתיך אתה
הסתכלתי עליו.
הוא היה גבוה ויפה.
שיער חום.
עיניים ירוקות.
חתיך כזה.
מושלם.
נחמד.
טוב נו, אני מאוהבת!
ירון הסתכל. הייתי בטוחה שהוא נראה ירוק מקנאה!
הנסיך, דני, הציע ללוות אותי לשיעור וואלס.
פרק שבע/ תחרות אהבה. מה זה???
עברו איזה כמה חודשים.
היו לי שתי חברות, רוני והללי.
הסתכלנו על לוח המודעות,
וראינו:
תחרות דואטים! בן ובת! בואו לשיר ולעשות שמח!
דני הסתכל עליי. מובך.
ושאל:" רוצה לשיר איתי?"
עניתי "כן" מהיר כזה... שקט..
"טוב" הוא אמר. בואי לספרייה אחרי ההפסקה.
פרק שמונה/ בלעדיך
התאמנו בספרייה.
הוא התחיל לשיר בקול הכי מלאכי בעולם:"בלעדיך יש לי חדר ריק בבית שבלב. וזה לא סתם שהם אומרים, באהבה יש גם כאב. וגם היו לנו ימים, שרק פיזרנו חיוכים גם בלי סיבה, גם בלי סיבה."
התרגשתי. הוא שר מרגש.
כמעט בכיתי. זה היה מדהים. המשכתי אותו:" בלעדיך יש לי מילים, יתומות ממנגינות. לילות שלמים אני ערה, סופרת כבשים בכמויות. וכשחולמת חלומות, אתה שחקן ראשי בכל ההצגות... בכל ההצגות הווו"
הייתה שתיקה מביכה. מאוד מביכה.
מה שנקרא, "שתיקה לפני הנשיקה." וכן, זה קרה. וזה היה פשוט גן עדן.
פרק אחרון/ התחרות
אבישג ויובל שרו:
יובל המלכה!!!!!!
אבישג המלכהההההה
ואף אחד לא כמונוווו
אני וירון נפרדנו...
אני ודני חברים.
התחלנו לשיר.
קיצר, זכינו בתחרות!!!
אבישג ויובל למדו לקח,
אני מאושרת, עם דני הללי ורוני,
והחיים שלי היו טובים מאי פעם!!
|
|
