המלחמה בין קוקה-קולה לפפסי
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
שלום לכל התלמידים והתלמידות של בית הספר גלידה סקול! היום החלטתי להעלות את השיעור שהכנתי על המלחמה בין קוקה קולה ופפסי, מקווה שתהנו מהשיעור!
כולנו עדיין סוג של קופים!
בין אם אתם מאמינים בכוח הבריאה האלוהי או מחסידי דארווין, תכלס כולנו (כולל לגמרי גם אותי), סוג של קופים (בלי חס וחלילה לפגוע במין זה או אחר של קוף) טוב נו אולי יש מתי מעט שכבר הולכים מעט יותר זקוף, אני לא קטנוני… אבל בכל הקשור לאופן שבו רוב רובנו אם לא כולנו, מקבלים החלטות… אנחנו הרבה יותר קרובים לדארווין מאשר לאדם וחווה.
״הכל בראש״… כולכם מכירים את הביטוי שרבים רואים בו קלישאה…
אז זהו שלא!
רוצים הוכחה נוספת לכך?
בבקשה!
במאמר שפורסם כבר בשלהי שנת 2004 בעיתון הבריטי הידוע THE GUARDIAN ושנכתב על ידי כתב המדע Alok Jha דווח על צוות מדענים בטקסס שהשתמשו בטכניקת סריקת מוח כדי לבצע ׳גרסת היי-טק׳ לאתגר פפסי (מבחני טעימה השוואתיים בקרב הציבור) וגילו כי כשמדובר במשקאות שחורים תוססים, אהבת המותג חשובה לא פחות מהטעם ויש שיאמרו שאפילו יותר מהטעם.
מדען המוח Read Montague ביצע את המחקר כשנה מוקדם יותר במכללת ביילור לרפואה ביוסטון. במהלך המחקר מתנדבים נסרקו על ידי הדמיית תהודה מגנטית פונקציונאלית (fMRI), שמזהה פעילות באזורים שונים במוח, בעוד שהם שתו בעיוורון קוקה קולה או פפסי קולה ותוך כך סיפרו למדענים מה מתוך השניים הם מעדיפים.
התוצאות, שפרופסור מונטג פרסם מאוחר יותר בכתב עת מדעי, הראו שחלקים שונים של המוח “נדלקים”, כתלות בסוג הקולה אותה לגמו הנחקרים.
הצוות שלו גילה כי אזור במוח שנקרא ventral putamen – הקשור ל׳חיפוש תגמול׳ – היה פעיל מאוד כאשר אנשים שתו באופן עיוור את הקולה החביב עליהם לי לדעת איזה מהשניים הם שותים.
עם זאת, דברים השתנו כאשר נאמר למתנדבים במפורש איזה משני משקאות הקולה הם שותים. במקרה זה, קוקה קולה הוכתר כמלך הבלתי מעורער ונדמה במקרה זה כי חלק אחר לגמרי של המוח הראה פעילות גבוה בסריקות ה- fMRI.
קליפת המוח הקדמית המדיאלית, אזור במוח הקשור לתהליכי חשיבה גבוהים יותר, הראה פעילות כאשר מתנדבים ידעו מה הם שותים. על פי המגזין New Scientist, שם דווח גם כן על תוצאות המחקר, הדבר מראה שאנשים מקבלים החלטות על סמך הזיכרונות או הרשמים שלהם ממשקה מסוים, כמו גם על הטעם אבל בהכרך לא רק מהטעם עצמו או החוויה עצמה.
המחקר הזה הוכיח כבר אז ופעם נוספת, ש “להכרת המותג” או המודעות למותג (#brandawareness #brandrecognition) בקרב הצרכנים ערך משמעותי מאוד עבור המפרסמים.
נכון שבמקרה ספציפי זה מדובר במוצר צריכה, אך בכל הקשור לקבלת החלטת רכש גם בתחומים אחרים ואפילו בעולם ה B2B, כאשר פורסים בפנינו את מגוון האפשרויות מתוכם נוכל לבחור, (ראה ערך ׳ספקים׳, חמרי גלם, שירותים וכו׳) תמיד אבל תמיד יתקיים קשר ישיר, חד משמעי, לא מודע בעליל וחסר שליטה לגמרי, של התפיסות שלנו את המותגים השונים ומה אנחנו כבר לכאורה ׳יודעים׳ על כל אחת מהאפשרויות או לפחות ׳תופסים׳ אותן מנקודת מבטינו.
(אני לא יודעת בדיוק מתי זה פורסם)
קולה נגד פפסי: "גנבתם את קימורי הבקבוק שלנו"
בחברת קוקה-קולה כועסים על הוספת הקימורים לבקבוק הפפסי הישר, כועסים עד כדי תביעה של טריליון דולר. בחברה טוענים שעיצובו של בקבוק הזכוכית החדש של פפסי מועתק מסימן ההיכר של קוקה-קולה – בקבוק ה"קונטור"
(שימו לב שזה מ- 2011)
פפסי
**********
פפסי (באנגלית: Pepsi) הוא משקה קולה פופולרי, המיוצר ומשווק ברחבי העולם, על ידי חברת פפסיקו וזכייניה. פפסי היא המתחרה העיקרית של קוקה-קולה.
המשקה הומצא על ידי הרוקח כלב בראדהאם בארצות הברית ב-28 באוגוסט 1898, כמה שנים לאחר המצאת הקוקה-קולה. המותג נרשם ב-16 ביוני 1903 ונמכר מאז תחת השם "פפסי-קולה". מאז פותחו גרסאות רבות של משקה זה על ידי חברת פפסיקו בשם פפסי-מקס, פפסי-סמבה, פפסי-גולד ועוד. ב-2007 הושק ביפן במהדורת קיץ מוגבלת - משקה פפסי קולה בטעם מלפפון.
ייצור הפפסי בבקבוקים החל בשנת 1903 בבית המרקחת של ממציאה. כבר בשנה שלאחר מכן מכרה החברה 19,848 גלונים של המשקה.
בשנת 1906 הומצא הלוגו הראשון של החברה אשר הזכיר מעט בצורתו את זה של קוקה-קולה. ב-1939 שינתה החברה את סמלה וגרסאות שונות במעט שלו היו בשימוש מאז.
ב-1923 פשטה את הרגל החברה בשל התייקרות מחירי הסוכר כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. המותג נקנה על ידי משקיע אך החברה שוב פשטה את הרגל כ-8 שנים מאוחר יותר בשל שינוי מתכון המשקה.
ב-1934, בתקופת השפל הגדול שגשגה החברה בזכות השקת בקבוק גדול יותר אשר היה אטרקטיבי יותר באותה העת.
ב-1964 יצא המשקה דיאט פפסי והיה למשקה הדיאטתי הראשון מסוגו בארצות הברית.
פפסי לא שווק בישראל עד לשנת 1991 עקב כניעת החברה לחרם הערבי. היעדרות המוצר הותירה את השוק לשליטה מוחלטת של קוקה-קולה המתחרה, והובילה בין השאר לקשיי קליטה של פפסי בישראל. מאז כניסתה לישראל, נותר נתח השוק של פפסי בדרך כלל על אחוזים בודדים. פפסי מיוצר ומשווק בישראל על ידי חברת טמפו משקאות.
במסגרת התחרות עם קוקה-קולה לאורך השנים שהחלה בעיקר בשנות השבעים, פפסי הנהיגה מבחני טעימה עיוורים בחנויות שנקראו "אתגר הפפסי". המבחנים הראו שיותר צרכנים העדיפו את הטעם של פפסי על פני הטעם של קוקה-קולה. בעקבות מבחני הטעימה, המכירות של פפסי החלו לטפס, והחברה הרחיבה את פעילות "אתגר פפסי" בארצות הברית. היריבות זכתה לכינוי "מלחמת הקולה".
ב-1985, חברת קוקה-קולה שינתה את הנוסחה שלה, והציגה את "הקולה החדשה" (the new coke). תגובת הצרכנים למשקה החדש הייתה שלילית, והמשקה החדש הפך לכישלון שיווקי. שלושה חודשים לאחר השקת המשקה החדש, חברת קוקה-קולה החזירה לשוק את המשקה המקורי, הפעם כשהוא מכונה "הקלאסי" (classic). היו שהציעו שהמשקה החדש של קוקה-קולה הומצא כתגובה לאתגר פפסי. תאוריה אחרת גרסה שמדובר היה בתעלול שיווקי, שכל מטרתו הייתה לעורר כעס בקרב הצרכנים וליצור ביקוש גדול לקוקה-קולה המקורי.
בשונה מחברת פפסי, שמראשיתה השתמשה בסלבריטאים וידועים לצורך שיווק ופרסומות, כולל סלבריטאים הוליוודים ומבוליווד, חברת קוקה-קולה בשנים הראשונות והמשמעותיות השתמשה באנשים מגוונים, מכלל ענפי החיים והמעמדות ובעיקר ממעמד הפועלים.[3][4]
ב-2018 השיק המותג את "מבחן הטעם" בישראל, עם דוכני טעימה עיוורת בין פפסי מקס לקוקה-קולה. לטענת המותג, 58% מהטועמים בקיץ 2018 העדיפו את הטעם של פפסי מקס.[5] בעקבות ההצלחה, מבחן הטעם חזר גם בקיץ 2019.[6]
קוקה קולה
************
קוקה-קולה הוא משקה קולה פופולרי המיוצר ונמכר על ידי חברת קוקה-קולה האמריקאית, ועל ידי זכייניות שלה ברחבי העולם. משקאות קולה דומים מיוצרים ונמכרים על ידי חברות מתחרות, אך משקה הקוקה-קולה הוא הפופולרי ביותר. המטה הבינלאומי של החברה, אשר התאגדה בשנת 1892, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.
המתכון המדויק המשמש להכנת תרכיז הקוקה-קולה הוא סוד מסחרי של החברה, והוא נשמר בכספת המרכזית של בנק SunTrust שבאטלנטה, ג'ורג'יה. המתכון מכיל מי סודה, סוכר, צבע מאכל, קרמל (E150), קפאין, חומצה זרחתית, שמנים צמחיים (בהם שמן תפוחים), כוסברה וחומרי טעם וריח. הנוסחה הסודית כוללת שבע תמציות שונות המופקות מפרחים, פירות, עלים ושורשים. פחית קוקה קולה (330 מ"ל) מכילה 35 גרם סוכר וערכה הקלורי כ-140 קלוריות.[3]
חומרי הטעם והריח הנמצאים בשימוש בקולה הם ייחודיים ומיוצרים במפעל המרכזי של החברה, ששולח את המרכיבים לכל מפעלי קוקה-קולה בעולם. ייתכנו שינויים קלים בטעם הסופי של המוצר בין ארצות בגלל השוני בטעמם של המים המקומיים, שמהווים את רובו של המשקה. המתכון הראשון והמקורי של הקולה כלל תמצית טעם שכללה עשרה תבלינים ו-5 מיצים מפירות שונים מעורבבים עם אלכוהול. לתמצית הטעם הוספו סוכר, עלי קוקה, אגוז הקולה וסודה.
לאחר שנים בהן נכנעה חברת קוקה-קולה לחרם הערבי הגיע המשקה לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. החל משנת 2015 משקאות קוקה-קולה לסוגיהם נמכרים בישראל בבקבוקי פלסטיק בגדלים של 250 מ"ל (קוקה-קולה מיני), 1 ליטר, ו-2 ליטר וזאת בנוסף ל-500 מ"ל ו-1.5 ליטר אשר נמכרו במשך שנים. בנוסף לבקבוקי הפלסטיק, נמכר גם בקבוק זכוכית בגודל 350 מ"ל ופחיות 330 מ"ל (פחית רגילה ופחית "סליק" צרה).
סוג מיכל : כמות משקה :
בקבוק פלסטיק 250 מ"ל
(קוקה קולה מיני)
—————————————-
פחית 330 מ"ל
—————————————-
פחית צרה (סליק) 330 מ"ל
—————————————-
בקבוק זכוכית 350 מ"ל
—————————————-
בקבוק פלסטיק 500 מ"ל
—————————————-
בקבוק פלסטיק 1.5 ליטר
—————————————-
בקבוק פלסטיק 2 ליטר
—————————————
חלק מן המוצרים נמכרים גם באריזות מאגדת, כגון שישיות או שלישיות.
בקבוקי המשקה אשר נמכרים בישראל מיוצרים במפעלי החברה בישראל, ובנוסף משווקים בישראל מוצרי קוקה-קולה נוספים (כגון קוקה קולה שרי, קוקה קולה וניל) אשר מובאים לישראל בייבוא מקביל. בשנת 1965 פנתה החברה, באמצעות איש העסקים הישראלי-אמריקאי אברהם פיינברג לממשלת ישראל, בבקשה לאישור הקמת מפעל ישראלי כזכיין של חברת קוקה-קולה העולמית. ממשלת ישראל אישרה את בקשתה של החברה ובשנת 1968 הוקמה החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ומפעל הייצור הראשון נבנה בבני ברק.
בחודש אוגוסט 2019 הושק בישראל Coca-Cola Plus Coffee, משקה קולה בתוספת קפה נמס, בגרסה קלאסית ובגרסה ללא סוכר (זירו).[4]
מאז שהחברה הודיעה על כוונתה להתחיל בהפצת המשקה במיאנמר ביוני 2012, קוקה קולה זמינה רשמית בכל מדינה בעולם מלבד קובה וצפון קוריאה. עם זאת, מדווחים שהוא זמין בשתי המדינות מייבוא מקביל. קוקה קולה הייתה נקודה לדיון משפטי במזרח התיכון. בתחילת המאה ה-20 נוצרה במצרים פתווה שנועדה לדון בשאלה "האם מותר למוסלמים לשתות קוקה קולה ופפסי קולה" הפתווה קבעה כי: "הכלל בחוק האסלאמי של איסור או התרת מאכלים ומשקאות מבוסס על ההנחה שדברים כאלה מותרים אלא אם כן ניתן להוכיח שהם אסורים על בסיס הקוראן." בעצם, המשפטנים המוסלמים קבעו כי, אלא אם כן הקוראן אוסר במפורש על צריכת מוצר מסוים, מותר לצרוך אותו.
מקורות מידע לשיעור זה :
מלחמת המותגים קוקה קולה נגד פפסי קולה
קולה נגד פפסי: "גנבתם את קימורי הבקבוק שלנו"
|
