קהילה - היצירות של לולימייס
|
|
|
|
|
לכתב אורח- רילו... קיישן?
|
23/02/2023 |
לכתב אורח- רילו...קיישן?
פרק 1- כשידעתי
"מהה?!!" צרחתי כשאימי סיפרה לי.
אה- נכון. אתם לא יודעים מי אני. אז... נקצר את זה. אני גאיה, בת 11 וחצי. ו... מעולם לא הייתי בחו"ל.
עד אותה ההודעה הנוראה... החיים שלי היו מ-ו-ש-ל-מ-י-ם.
כל הבנות בכיתה היו חברות שלי, הצטיינתי בלימודים ובכדורסל, וגרתי בבית גדול ויפה.
"גאיה, תתעודדי! אנחנו נגור בבית ממש ממש גדול ויפה ליד מיק-הוליווד! ויהיה לנו מיק-דונלדס ליד הבית ונאכל כל יום!" ניסתה לעודד אותי עדן, אחותי הקטנה בת ה-9.
"גיגה, הכל בסדר. זה רק לשנה אחת." אמרה אימי. גיגה-כך היא קראה לי מאז שהייתי תינוקת.
"לא, אמא! הכל ממש אבל ממש לא בסדר! אתם מעבירים אותנו לקצה השני של העולם לשנה שלמה על דעת עצמכם וחושבים זה בסדר, אז לא! אני אוהבת את מיקמק-סיטי. אני אוהבת את החברות שלי, והחוגים שלי, ואת כל הדברים כאן! ואני לא עוזבת!" אמרתי בעצבנות, לקחתי את צלחת ארוחת הצהריים שלי, שמתי בכיור, ורצתי לחדר שלי.
רילו-קיישן. רילו-קיישן. כל כך שנאתי לגלגל את המילה הזו על הלשון.
נעלתי את הדלת, ואז חטפתי את האייפד מהמיטה. רציתי כל כך להתקשר למיקה, החברה הטובה ביותר שלי, אבל נזכרתי שהיא בדיוק בטיסה חזרה מקפריסין.
אתקשר לשירי, חשבתי לעצמי. לא, שירי היא לא חברה- היא המחנכת שלי. לפעמים הייתי מדברת איתה בימים קשים.
הטלפון צלצל, וכעבור כמה שניות קולה הנעים של שירי יצא ממנו.
"כן, חומד?" ענתה לי.
הייתי נסערת, מלאה בדמעות. "אני עוברת בחודש מרץ ללוס אנג'לס, לשנה שלמה."
"את רוצה לספר את זה מחר לכיתה?" שאלה אותי.
לא עניתי.
"אשמח אם תספרי. הייתי שמחה לדבר איתך עוד קצת, פשוט אני צריכה לאסוף את פז הקטן שלי מהצהרון, יום טוב, גאיה!" היא מיהרה לנתק.
נשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה, ממשיכה לגלגל את המילה המוזרה על לשוני- רילו, קיישן. רילו, קיישן. רילו, קיישן.
פרק 2- כשכולם כבר ידעו
"אז, אני עוברת ללוס אנג'לס." סוף סוף סיימתי את ההסבר הארוך והמייגע.
כולם היו בשוק, בעיקר מיקה.
"מי אומר שעושים מסיבת פרידה סופר ענקית לגאיה?!" צעקה פתאום מיקה.
כולם הרימו את היד לכבודי, וזה ריגש אותי מאוד.
"תודה, חבר'ה." אמרתי.
כל היום התפרסמו בקבוצות הבית-ספריות הזמנות למסיבת הפרידה שלי.
כולם הלכו לקנות לי מתנות מושקעות, ואני? רק ספרתי בליבי את הימים עד המסיבה.
פרק 3- החדשה
זה היה בבוקר, חמישה ימים לפני המסיבה.
הגעתי בבוקר לכיתה, כמו תמיד. ואז... ראיתי משהו משונה... כל הכיתה עמדה בהתרגשות בפתח הכיתה, מצפים לבואו של מישהו. והם... הסתכלו עליי.
"מה? מה כל כך מיוחד היום? למה כל כך חיכיתם לי?" שאלתי.
"לא, מצחיקולה, היום בריטני הילדה החדשה מניו יורק מגיעה!" אמרה לי יעל, אחת מחברותיי.
הם דיברו על הילדה הזו כבר חודשים.
ואז... זה קרה. ילדה נוצצת במיוחד עמדה לה בפתח הכיתה על נעלי עקב, ובגדים מאיזה חברת יוקרה.
"היי, כולם!" אמרה במבטא אמריקאי חזק. "אני למדתי הרבה ללמוד היברו!"
"בריטני, יו סו קול!" אמרה אחת הבנות.
"טנק יו. אז אתן לרצות בנות אני אראה לכן אני שער מגזין גדול?" אמרה, עם עברית לא ברורה בעליל.
כל הבנות התלהבו, והסתכלו בבריטני מדפדפת במהירות.
כולן כל כך התלהבו ממנה. ושכחו אותי.
פרק 4- הקש ששבר את גב הגמל
זה היה יום המסיבה המיוחלת.
התלבשתי יפה, התקלחתי, הסתרקתי ואפילו לקחתי קצת מהאיפור היפה של אמא שלי.
זה היה יום כל כך מיוחד.
אבי הסיע אותי לבית הקפה בו קבענו את המסיבה... ואני הייתי הראשונה.
אף אחד לא הגיע.
חיכיתי שם במשך שעה, ולבסוף... התקשרתי למיקה.
"היי מיק," אמרתי לה. "איפה אתן? מה עם המסיבה שלי?"
"אה... נכון. המסיבה הזו. אז יש שינוי קטן בתוכניות... בסוף יש מסיבה לכבוד בריטני, והיא הכי שווה בעולם!" אמרה לי.
ליבי התרסק לחתיכות קטנטנות.
חיכיתי כל רגע עד לנסיעה הארורה.
פרק 5- הוידוי
הגעתי בבוקר, חמה מתמיד. באתי להתעמת.
כשהגעתי, משכתי את בריטני מחברות שלה.
"איך את מעזה, לקחת את החברות שלי ממני?!" אמרתי, באנגלית כמובן.
"מה? אני לא מבינה אותך. דברי כבר עברית." אמרה לי.
"מה?" הייתי בהלם מוחלט.
"אני לא באמת אמריקאית עשירה. הכל זה שקר אחד גדול, בשיתוף ההורים שלי. טוב לך?!" אמרה, בבכי.
"אני... מצטערת" אמרתי.
"את מבינה? בבית הספר הקודם שלי, במוקמוק טאון, עברתי חרם. חשבתי שיאהבו אותי... אם אעמיד פנים." התוודתה.
"אני כעסתי עלייך, כי עוד כמה זמן אני עוברת ללוס אנג'לס, ואתמול הייתה אמורה להיות המסיבה שלי, מתי שהייתה שלך..." אמרתי.
"אני מצטערת. מארגנים לך אחת חדשה!" היא הכריזה.
"זה חסר סיכוי! כולם אוהבים עכשיו אותך. אני עוד איזה מנודה." אמרתי בייאוש.
"זה לא נכון!" היא אמרה. "גאיה, מהרגע שהגעתי לפה, רציתי להיות חברה שלך. ראיתי כמה שאת יפה, ומוכשרת, וחכמה, וטובת לב. בואי נעשה את החודשים האחרונים האלה שלך הכי טובים שאפשר, ואפילו נתיידד."
פרק 6- המסיבה
עד אחר הצהריים של אותו היום, הספיקה בריטני להפיץ את ההודעות על המסיבה בכל השכבה, ו... למחרת, הייתה המסיבה.
בבית הקפה שבה נקבעה קודם, בדיוק.
היה המון כיבוד, שלטים, כולם התלבשו יפה...
ואז, מיקה באה.
"היי," אמרה לי בביישנות. אני ניסיתי להתעלם.
"אני מצטערת הייתי חברה נוראית וזה בסדר שלעולם לא תסלחי לי אבל לפחות תנסי!" אמרה במהירות.
אחרי כמה שניות של מחשבה, הסתובבתי אליה במהירות וחיבקתי אותה. "אני סולחת."
המסיבה הייתה נהדרת, ובסוף המסיבה, שכנעתי את בריטני להתוודות.
היא לקחה מיקרופון... ואמרה את האמת.
"מה?" "לא נכון!" "אין מצב!" השתנקויות וקריאות תדהמה כאלה נשמעו בקרב כולם.
המשכנו לחגוג, עד שכולם התפזרו הביתה.
הודתי מאוד לבריטני. אני לא האמנתי איך ששנאתי אותה בהתחלה!
פרק 7- חיבוק ולמטוס
זהו. זה היום האחרון שלי במיקמק סיטי.
בדיוק כשנכנסנו לשדה התעופה... קרה משהו מפתיע.
"הפתעה!" צרחו חבורה של ילדים מאחוריי.
סובבתי את גבי, ואלה היו הכיתה שלי.
"אני לא מאמינה!" הם החזיקו בלונים.
כולם התנפלו עליי וחיבקו אותי, אני הודיתי להם, והלכתי למטוס.
כשהמראנו, פתאום רגשות של עצב וגעגוע עלו בי.
המילה המוזרה שלא הבנתי לפני כמה חודשים כבר מתגלגלת לי בקלות על הלשון. רילוקיישן.
התבגרתי כל כך הרבה בחודשים האחרונים, והרווחתי חברה לכל החיים. זה מה שחשוב.
אני כבר יודעת שאשמור עם כולם על קשר, זה בטוח.
|
|
מוקדש
לכולם!! | |
|
|
|
|
|
|
129
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05/03/2023 14:39 |
ריינבון |
6 |
|
יפה מאוד אני גם מכין סיפור והמורה שלי בודקת אותו עכשיו |
|
|
|
|
|
26/02/2023 12:03 |
roei888 |
5
|
כתבת מקסים, כל הכבוד :)
בני דודים שלי לפני.. כבר הרבה שנים עשו רילוקיישן לארצות הברית. חששתי בשבילם וכמה שאתגעגע, אבל בסוף הם כל כך נהנו ובאו לבקר כל שנה |
|
|
|
|
|
25/02/2023 15:32 |
לואיז0 |
4
|
מרגש
אפשר ללמוד מזה הרבה
כל הכבוד! |
|
|
|
|
|
25/02/2023 14:04 |
ליאןהבת |
3 |
|
סיפור. מרגש אני מאוד אוהבת את גאיה |
|
|
|
|
|
24/02/2023 16:15 |
סבבוש38 |
2
|
וואוו איזה כישרון :)
רואים שהשקעת!! |
|
|
|
|
|
24/02/2023 13:08 |
מיקמשה11 |
1
|
|
סיפור מהמם! |
|
|
|
|
|
|
|
