קהילה - היצירות של חתול2007
חתול2007
925
2287

מים עמוקים - סיפור לכתב אורח 10/05/2023

היי חברים, הסיפור שלפניכם הוא יומן אישי מנקודת מבטו של ילד בשם נייט בשבועות האחרונים ועד אזעקות הצבע אדום שהתרחשו השבוע...

פרק ראשון: זיכרונות כואבים
ואוו... אני לא מאמין שעברו שנתיים...
שנתיים בלי לראות אותו....
שנתיים בלי להריח אותו...
שנתיים בלי... טוב אולי אסביר קודם כל על מה אני מדבר.
שמי נייט אני בן 15 ובדיוק לפני שנתיים מהיום איבדתי את אחי במבצע צבע אדום שקרה לפני שנתיים.
האמת שכן, לקח לי זמן להזדהות ולעכל את המצב אבל אני מודה שהזמן זה התרופה הכי טובה בעולם.
הזמן עושה את שלו ומרפא לאט לאט את הפצעים.
כמובן שאחי שחף תמיד ישאר בליבי אבל לצערי החיים ממשיכים וגם אנחנו צריכים להמשיך האלה.
בהתחלה כדי לא לשכוח ממנו ניסתי כל פעם לשחזר סיטואציות שלנו ביחד ודברים שהוא היה אומר לי.
והגיע שלב שנמאס לי לשחזר זיכרונות בראש והגיע הזמן לשחרר.
היום ברוך ה' אני מרגיש מאחורי... לפחות ככה הרגשתי לפני שהכריזו על מבצע חדש בחדשות אבל חכו נגיע לזה...

פרק שני: יום הזיכרון
זוכרים שלא מזמן היה יום הזיכרון? רציתי לשתף אתכם קצת בחוויה שלי משם לפני שאני מגיע לעיקר הסיפור.
בשנה הראשונה סירבנו ללכת לטקסים של יום הזיכרון משום שלא היינו יכולים להתמודד עם המצב שכל שנה נמצא את עצמנו שם. לא רק לי היה קשה להתמודד עם הסיטואציה אלה גם להורים שלי ולאחותי נויה שגדולה ממני בשנה.
בקיצור בבוקר יום שני בשעה 7:00 בבוקר התארגנו ללכת לטקס יום הזיכרון.
את האמת שאני חשבתי על ההופעה של עדן בן זקן שאני הולך לראות היום בגבעת שמואל, בכל זאת ערב יום העצמאות אבל שמתי את המחשבות בצד לצורך היום החשוב הזה שמגיע לפני.
בתור אחד שעכשיו איבד אדם קרוב אליו לא הייתי יכול לדעת איך אני עושה את ההפרדה בין יום הזיכרון ליום העצמאות, בשנה שעברה היה לי מאוד קשה אבל כמו שכבר אמרתי לכם אני ומשפחתי למדנו לשחרר...
אז הגענו לטקס בכמה דקות לפני 11:00.
הטקס התקיים בבית העלמין בהר הרצל.
היה טקס מאוד מרגש ואני יכול לספר לכם שרק קיבלתי כוח משום שהיו הרבה משפחות שהם בדיוק כמונו והיו משפחות שקולות שהם כבר המון שנים ככה והצלחתי להתחזק בזכותכם (:

פרק שלישי: גלישה
כמו שאתם יודעים ימי הקיץ כבר מגיעים והתחביב שלי זה לגלוש. אני גר באשקלון (עיר דרומית שקרובה לרצועת עזה) ויש גם ים אז אני מבסוט.
בכל בוקר יום שישי שאני פנוי אני הולך לגלוש בבוקר מוקדם.
אני מתעורר ב6:00 מתפלל במניין, אוכל ארוחת בוקר ואז הולך לחוף.
יש משהו מאוד מרגיע בגלישה משום שהאוויר הפתוח של הים יכול להפיג מתחים ולחצים וגם הגלישה מאוד בריאה לגוף ומחזקת את השרירים.
אני גולש כבר שנה וחצי, זה היה תחביב גם של אחי ואמרתי לעצמי שמתישהו אני גם יתחיל לעשות את זה ואחרי שהוא נהרג הבנתי שזה הזמן להתחיל.
את האמת שבהתחלה זה לא הרגיע אותי אבל עם הזמן כמו שאתם כבר מבינים דברים מתרפים לבד.
באותו יום שהייתי בחוף דיברתי עם חבר והוא אמר שהוא שומע שאולי תתחיל מלחמה עכשיו אחרי שנגמר יום העצמאות.
אמרתי לו שאני מאוד מקווה שלא ושחיילי צהל כמו אחי שלחם שומרים עלינו ואין לנו ממה לפחד או לדאוג.

פרק רביעי: מגן וחץ
ל"ג בעומר הגיע ואני וחבריי תמיד נוהגים לחפש קרשים ליד החוף. משום מה תמיד יש באזור הרבה קרשים ואין לנו מושג מאיפה הם מגיעים...
אני יודע שזה נשמע מוזר אבל חבר שלי אומר שמסוכת המציל הישנה שכבר לא בשימוש נופלים כל פעם קרשים אז כנראה שמשם זה מגיע.
בערב שעשינו את המדורה היה מאוד כיף וכל הקרשים שאספנו מהחוף הספיקו לנו בדיוק!
אבל... לא דמיינו מה יקרה שנתעורר למחרת בבוקר..
אחרי שהתעוררתי בבוקר יום שלישי ושתיתי נס קפה כמו שאני תמיד שותה בבוקר שמעתי על כך שישראל תוקפת לכיוון עזה ושאנחנו צריכים להיכנס לכוננות שאולי יהיה ירי ולהישאר צמודים למקלטים.
כששמעתי את זה לפתע הגוף שלי התחיל לרעוד והרגשתי פתאום סחרחורות כאלה מוזרות.
לא כל כך הבנתי מה קורה לי ולכן חיפשתי באינטרנט שאולי אמצא משהו שיעזור שם.
מצאתי מאמר שלא כל כך הבנתי מה כתוב בו...
אבל בסוף היה מספר טלפון של עמותה שנקראת "ער''ן"
החלטתי להתקשר ולנסות אולי לקבל עזרה.
חיכתי כמה דקות על הקו עד שענתה לי מוקדנית ושאלה אותי במה אפשר לעזור.
סיפרתי לה מה אני מרגיש ואז היא לפתע השתתקה.
אחרי מספר שניות היא שאלה אותי אם קרה לי מקרה טרגי בעבר או משהו שקשור למצב הבטחוני שמישהו נפגע מהמשפחה שלי או אדם קרוב אליי.
סיפרתי לה על אח שלי ואז היא הבינה הכל.
היא אמרה.... שחוויתי.... התקף חרדה....
קצת נבהלתי ששמעתי את זה אבל אז היא הסבירה לי שזה קורה לפעמים במצבים כאלה ושאם זה יקרה לי שוב עליי לפנות לגורם מוסמך.
אחרי השיחה שלי איתה הבנתי כמה דברים....

פרק חמישי: יוניקורן
לסיכום אני חושב שלאור המקרה שקרה לי הבנתי כמה דברים...
דבר ראשון שכנראה עדיין לא נרפאתי מהמצב שקרה לאחי , וזה בסדר גמור!
אני אומר לכם את זה כי עד עכשיו לא היה לי התקפים כאלה מהאזעקות ופתאום אחרי אותו מקרה עם אחי זה כן קרה לי.
סיפרתי לאמא שלי מה קרה והיא נתנה לי חיבוק מאוד גדול ואמרה לי שהיא בעצמה אף פעם לא תשכח את שחף (אחי הבכור שנהרג)
אבל הוא נהרג בשביל להגן עלינו ושתמיד הוא יהיה הגיבור שלנו ושל כל מדינת ישראל.
החלטתי שלא משנה מה אני הולך היום לגלוש.
זה היה היום שבו שודר חצי הגמר של האירווזיון ואמא אמרה לי שהיא רוצה שנראה כולנו את נועה קירל מופיעה הלילה עם השיר שלה "יוניקורן"
אמא אמרה לי שאני יכול לקחת משמעות מהשיר עם המילים אבל אמרתי לה שאני לא ילד קטן ושאני אצליח להתמודד עם המצב...
הגעתי לים ופתאום הרגשתי סוף סוף הפוגה בלחץ.
הבנתי שזה באמת עוזר לי להשתחרר.
זאת גם תרופה בשבילי.
אני באמת חושב שאני לא צריך ללכת לטיפולים פסיכולוגים וכו ואני יכול לטפל בעצמי אבל אם דברים
כאלה קורים לכם אתם חייבים לטפל בעצמכם!
יש כל כך הרבה פתרונות כמו לדוגמה לחייג לעמותה שאני אכתוב את השם שלה שוב "ער''ן"
העמותה הזאת עוזרת במצבים נפשיים של לחץ מתח וחרדה ואם אתם מרגישים שאתם לא רוצים לדבר עם מישהו אז תקראו באינטרנט מה לעשות.
אתם יכולים למצוא משהו שירגיע אתכם כמו שאותי הרגיעה הגלישה.

פרק שישי: יהיה בסדר
למחרת התחילו הרקטות מצד עזה להגיע ישר אלינו ובמהלך היום היו אצלנו כמה אזעקות.
בכל פעם שנשמעה אזעקה רצנו לממד.
התקפי חרדה כבר לא היו לי מאז אתמול.
אני חושב שזה בגלל ששיתפתי גם את אמא שלי וגם שהתקשרתי לעמותה הזאת, זה ממש עזר לי!
וגם אני יודע שאני לא לבד!
המוקדנית סיפרה לי שהם מקבלים הרבה שיחות ולא רק אני מרגיש ככה!
זה עזר לי להתגבר על זה ולהבין שזה בסדר כמו שבטקס בהר הרצל ראינו המון משפחות כמונו.
בזכות אחי אני יודע שחיילי צהל שומרים עלינו ויעשו הכל כדאי להגן על כל התושבים במדינת ישראל.
בעזרת ה' אלו דברים שעוברים!
תזכרו שהזמן עושה את שלו ושבסופו של דבר אנחנו ננצח את הפחד.
אז אתם שואלים מה איתי עכשיו?
טוב אז אני מחכה לביצוע של נועה קירל בשבת (אני בטוח שהיא תנצח!)
ואני גם מחכה כבר שהמצב ירגע קצת ואלך לים...
אולי בערב הם יפסיקו עם כל הטילים!
ו... היה לנו יום חופש היום אז זה כבר שימח אותי חחחחח
למרות שהייתי שמח שבאמצע שיער הייתה אזעקה ואז נראה אם המורה ירצה להמשיך את השיעור למרות שאנחנו בפיגור בחומר ועוד מעט המבחנים האחרונים לפני התעודות או שהוא סוף סוף ישחרר אותנו כבר!!
סתם אני צוחק....
ברור שהוא יעזוב הכל שיש אזעקה.....
25
17
311


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
28/05/2023   00:18 חתול2007 17
ואגב זה לא סיפור אמיתי זה הכל המצאה למי ששאל!
28/05/2023   00:16 חתול2007 16
תודה רבה על כל התגובות כאן.

sany927- ריגשת אותי מאוד 3>

שמח לפחות כמה ילדים כן קראו את הסיפור למרות שהוא לא נבחר :)
23/05/2023   23:12 sany927 15
חתול,
אני פשוט לא מצליחה לתאר עד כמה את המוכשר!
אתה כותב מדהים!
זה כל כך נוגע ללב
וכה עצוב
מקווה מאוד שזה לא אמיתי
ומבחינתי אתה זכית בלי להתווכח בכלל
סיפור כל כך יפה
יש לך גנים של סופר
את כותב כל כך כל כך כל כך כל כך יפה!
צריך להעריך את זה מאוד
16/05/2023   20:29 smiling10 14
תקשיב שזה מהמםם!
זה ממש נוגע בלבב
וואו וואו וואו
מקווה שתזכה !
באמת שזה מגיע לך!!
❤️❤️❤️❤️❤️❤️
אוהבת! :))
16/05/2023   14:27 ענברייי 13
סיפור מדהים
16/05/2023   13:46 תפוא1001 12
יודע/ת לעצב?

יש לך קהילה?

אשמח שתשתתף/י בתחרות עיצובים שלי בקהילה!

תהל(:
11/05/2023   21:11 בילבי3133 11
וואו סיפור כל כך מרגש!
מקווה שתהיה כתב אורח בעזרת השם!
11/05/2023   20:55 לואנדה 10
זה סיפור מדהים חתוללל
11/05/2023   17:22 חתול2007  9
לצערי הסיפור לא נבחר ובמקום זה בחרו בזוכה אחרת (:
אבל תודה רבה לכל מי שאהב 3>
11/05/2023   16:56 פנפן11שירה  8
וואו סיפור מרגש ממש…
אני מאוד מקווה שזה לא באמת קרה!
ואם כן…
קוראים לך שחף?
להלהלה
הקיצר
אהבתי!
נגעת לי בלב
אני לא רוצה להיות ממשפחה שכולה
אבל משפחה לא בוחרים…
זה מאיזשהו שיר=(
טוב זהו❤️
11/05/2023   16:27 סטיק13579  7
ואו
11/05/2023   16:20 שחר6004  6
סיפור מרגש מאוד, אהבתי
11/05/2023   15:51 בטילי  5
ואו, ואו, איזה רמה, אתה בטוח תנצח!
11/05/2023   13:45 בסטר151  4
סיפור נוגע ללב בהצלחה
!!
11/05/2023   13:31 ריינבון  3
מדהים חתול!!
ממש יפה באמת
אני אגיש את המעמדות שלי לכתב האורח מאוחר יותר כי אתה תזכה
11/05/2023   12:41 בוני20086  2
אהבתי!
11/05/2023   12:37 אגסיס400  1
היי חתול!
הסיפור שלך יפהפה, עצוב לקרוא.
אני איבדתי משפחה מדהימה, בראשם טלי חטואל (מוזמן לחפש בגוגל ולקרוא עליהן קצת).