פחד הרצון - סיפור לכתב אורח

חנות

מה חדש

קהילה

אפליקציות

מנויים

הורים

עזרה

קהילה - היצירות של בסטר151

בסטר151

פחד הרצון - סיפור לכתב אורח

28/05/2023

הקדמה

שלום שמי בסטר,
אני ילד יחסית שקט וילד מחונך שלא מפריע בשיעורים לא חנון ולא מופרע.
הבעיה הגדולה שלי זה משהו שתצחקו מזה ממש אבל תדעו שאני מפחד מגבהים.
זה לא שאני לא אוהב לטפס כמו כל ילד, פשוט הבעיה היא לרדת. אני פשוט מפחד.
אני בטוח שכולכם לא מפחדים מפחד גבהים ואני ממש שונה מכם בזה,

איך הכול התחיל שאני מפחד מגבהים
כל הדבר הזה התחיל שהייתי בן חמש וחצי. תמיד הייתי הולך לגינה לשחק עם חברים שלי במתקנים.
יום אחד איתי חבר שלי אמר:
"בואו נשחק בגינה הקצת רחוקה, כאן כבר משעמם!"
כמובן שהלכנו לגינה הרחוקה.
הציפורים צייצו בקולי קולות, אבל זה לא היה נראה בכלל מעניין. אנחנו הולכים ללכת לגינה עם מתקנים ועוד דברים מגניבים ממש.
שהגענו לגינה היו שם הרבה דברים מדהימים מתקני טיפוס רחבים וגבוהים ועוד מלא מגלשות עמוקות ממש.
שחקנו והשתמשנו בכל המתקנים, היה ממש כיף. היינו שמה לפחות שעה.
שהתכוונו ללכת פתאום הגיעו שימי ודובי הבריונים של השכונה.
כמובן שכולנו רצנו בשביל לא להיפגע. אני עליתי מהר על המקום הכי גבוה שאפשר, האחרים רצו למחוץ הגינה. הבריונים ניסו לעלות גם אך לא הצליחו, כעבור זמן שלא הצליחו הם הלכו.
שכולם חזרו אחרי ששימי ודובי הלכו הם אמרו לי בא תרד אנחנו הולכים.
ניסיתי לרדת אך לא הצלחתי, טיפסתי יותר מידי למעלה, כנראה בגלל זה שימי ודובי לא הצליחו.
בכיתי נורא, למה "אני תקוע" צעקתי. אך כול החברים שלי לא יכלו לעזור לי גם.
הם קראו להורים שלי ושלהם בשביל שיצליחו הם להצליח. הם הגיעו כעבור זמן הם הגיעו ואמרו לי לקפוץ "אנחנו תופסים אותך בידיים"
פחדתי נורא למעלה, ניסיתי להושיט רגל אבל זה לא עזר בכלום, לבסוף אחרי שכנועים ירדתי.
ואז בגלל המקרה הזה אני תמיד פוחד לעלות ואז אני נזכר שאני לא יכול לרדת

פרק1 – שיש טיול שנתי

שיש טיול שנתי אני תמיד שואל את המורה אם יש בטיול משהו שצריך לטפס ואז לרדת, הוא תמיד ניסה להרגיע אותי אך בזה לא הצליח לשכנע אותי, תמיד בכל טיול היה משהו שצריך לטפס ולרדת.
באמת שרציתי ללכת אך פחדתי פחד נוראי. לא יכולתי לעשות כלום בנוגע לזה.
בכל טיול וטיול לא הייתי בא, מה לעשות פחדתי.

פרק2 – מה עשו ההורים בנוגע לזה

תאמת הם לא יכלו לעשות כלום. נשארי כמו תמיד. באמת שהם ניסו לעזור אך זה לא הצליח.
הם ניסו בכל דרך לגמול אותי מהפחד אך תמיד נכשלתי וזה לא עזר,
באמת שרציתי גם אני לגמור עם הפחד אך לא הצלחתי תמיד פחדתי והייתי נזכר שהייתי בן חמש.
כלום לא עזר.
פרק3 – מה אני עשיתי בנוגע לזה
תמיד בלילות הייתי בוכה ושואל את עצמי למה מגיע לי דבר כזה,
תמיד שאלתי אך לא קבלתי תשובה.
נסתי גם אני לצאת מהפחד אבל גם אני לא הצלחתי.
התייאשתי כבר מלנסות ופשוט נסתי להסתדר.

פרק4 – איך התלמידים התייחסו לפחד שלי

תאמת התלמידים צחקו עלי ולגלגו שאני לא יודע לרדת.
תמיד הייתי נעלב ובורח משמה הם היו רודפים אחרי וממשיכים ללעוג עלי.
הייתי תמיד מצליח בסופו של דבר לברוח אך תמיד הייתי בוכה ועצוב שזה קרה לי.
תמיד הייתי אומר בפינה המוסתרת שלי:
"למה מגיע לי את הסבל הנורא הזה למה?!"
והייתי ממשיך לבכות.

פרק5 – העצה של אמא שלי

שחזרתי עייף ובוכה מהבית ספר תמיד אמא שלי הייתה גם היא עצובה, אך היא לא הראתה לי שהיא עצובה.
זה ממש ציער אותי שאמא שלי עצובה.
פעם אחד שחזרתי היא הסתכלה עלי ואמרה:
"יש לי רעיון מעולה שיפטור את הבעיה!"
"ומהו שאלתי?"
החיוך של אמא שמח:
"אתה תלך לרופא שיגמול אותך מהפחד!".
כל רעיון נוגע לזה הסכמתי ומייד אמרתי לאמי שתרשום אותי לזה.
היא כמובן רשמה אותי לרופא ביום רבעי השבוע(היה היום יום שני)

פרק6 – הפגישה ביום רבעי עם הרופא

שביום רבעי היה את הרופא אחרי הבית ספר יצאנו אני ואמי לרופא.
זה היה כזה מסדרון ארוך מאוד עם הרבה דלתות לבנות כאלה.
אמי הסתבכה איפו החדר שלו, לבסוף מצאנו את החדר.
חיכנו שמה לפחות חצי שעה. שהגיע תורנו נכנסו לחדר, שם היה הרופא, הוא אמר לנו תשבו, ואז שאל אותי מה שמי. אמרתי לו בסטר.
הוא אמר לי תגיד לי איך הכול התחיל שאתה מפחד מגבהים.
סיפרתי לו איך היה לי בגיל חמש וחצי. הוא הינהן כל הסיפור.
לבסוף אמר לי מה הדבר שאתה הכי אוהב.
כאן פרצתי בבכי חזק:
"אני רוצה כל כך חברים!"
הוא חייך ואמר טוב קיבלת ואז אמר לי לשבת בכיסא מרופד של החולים שנבדקים.

פרק7 – איך הצלחתי בסוף לא לפחד מגבהים

הוא אמר לי בא עכשיו לקיר טיפוס ובאו תראה שאתה נגמל אותך תוך זמן קצר.
שמחתי שאני הולך להיגמל!
הלכנו לקיר טיפוס שקרוב למרפא, הוא אמר לי לטפס טיפסתי.
ואז הוא אמר לי: "תחשוב שלמטה יש ילדים שרוצים להיות חברים שלך עכשיו אתה חייב לקפוץ בשביל להיות איתם" ואז הוא חייך
"קפוץ אם אתה רוצה להיות חבר שלהם באש ובמים"
מייד כלא מאמין קפצתי, לא היה אכפת לי עם הקיר טיפוס גבוה פשוט קפצתי.
ניסנו עוד כמה פעמים והצלחתי בכולם. כל – כך שמחתי ואמרתי תודה ענקית לרופא.
וכך הסיפור איך נגמלתי מפחד גבהים!

כמה מסרים
1) בחיים שלכם אל תתייאשו מלנסות.
2) תמיד תדעו שיש פתרון לכל בעיה.
3) תאמינו בעצמכם שאתם מצליחים תמיד.

מוקדש ל טוופר, טומתי, כתכלת, חדקרן929, וצפו_ביצירה_הקודמת_שלי_ל, כל המיקמקים

הוספת תגובה

שם מיקמק
תגובה

	03/07/2023 08:56	אייס12211	13
יפה מאוד

	26/06/2023 13:32	חתול2007	12
אהבתי נורא!

	15/06/2023 23:05	מוגלי9988	11
כדאי שזה יהיה כתב אורח זה מאוד סיפור יפה והרבה מזדהים איתך❤

	06/06/2023 14:35	אסתר9998	10
וואו סיפור מדהים ברמותת יש מצב אתה קורא לי את העתיד כמו לארץ? אוהבת❤

	05/06/2023 21:44	כתכלת	9
וואו זה מדהים!! תודה רבה על ההקדשה :)

	01/06/2023 16:19	בילבי3133	8
וואו איזה סיפור מקסים! ברוב הסיפורים אני לא קוראת עד הסוף אבל את שלך קראתי עד הסוף! לא יכולתי שלא להזיז את עיניי מהסיפור הזה! גם לי יש פחד גבהים (: וכשאני מפחדת מפחד כלשהו אני פשוט נושמת נשימה עמוקה ואומרת לעצמי, "אני אצליח!!, תאמיני בעצמך שאת יכולה!" ואני פשוט ישר עושה את זה מבלי לחשוב בכלל מחשבות... כל הכבוד לך על שהצלחת והצלחת ולא ויתרת לעצמך! יש בסיפור הזה כל כך הרבה מסרים וטוב שכך (: תמיד תאמינו בעצמכם לא משנה מה (:❤️

	01/06/2023 06:50	66אברהמי	7
ואווו אמאלה קראתי הכל ולא יכולתי להפסיק! זה פשוט כל כך עמוק וגם יש בזה מסר חשוב דבר ראשון כל הכבוד לך שהמשכת להאמין! דבר שני וואי ממש עצוב לי מה שהיה לך עם החברים אני מאוד שמחה בשבילך שזה כבר לא יקרה! אוהבתתת ביוש

	31/05/2023 15:48	חדקרן929	6
תודה על ההקדשה:) לא היית צריך להחזיר:) מדהים! בהצלחה!

	31/05/2023 14:54	8פטל88	5
בסטר זכית בהגרלה בקהילה שלי!! הבאתי לך את העוקבים:) ובקרוב תעלה המלצה לקהילה שלך!! תהנה✌️

	31/05/2023 14:53	8פטל88	4
ואוו מדהיםם!! בהצלחה רבהה:)

	29/05/2023 17:21	טומתי	3
המשכך כך בסטר בהצלחה לכתב אורח:-)

	28/05/2023 19:57	בוני20086	2
אהבתי❤

	28/05/2023 17:52	ליבליב59	1
ממש אהבתי סיפור ממש מעולה ועם המון מסרים. יודע, תאמת גם אני קצת פוחדת מגובה