קהילה - היצירות של עטנובע
עטנובע
63
88

סיפור 21/06/2023

זה התחיל מזקן חבוש קסקט.

כשהגחתי מהמדרגות הוא ניבהל, ואז התעשת והמשיך ללכת. הוא לבש חולצה לבנה ומעליה אפודת מעוינים שנתלתה ברפיון. היה נראה שגטקס הציצו על כתף שמאל, וכל ככולו אומר זקנה. דור אחר, אין מה לומר. צעדיו הלאים הטילו צל ארוך על המרצפות.

זה המשיך מחתול עם פרווה שהיתה בצבע קרוב לג'ינג'י אבל יותר בהיר, שהיה לו כתם בוץ על האף. הוא הצטנף במבט חששני. למה כולם נבהלים ממני?
ניסיתי ללכת בשקט ובאטיות, וכשהגעתי אל מול החתול הישרתי לו מבט. היה שקט ככמה שניות, ואז הוא נישבר וברח. אחרי כמה פסיעות הוא האט, הסתכל אחורה, ואז האיץ שוב.
נופפתי לו.

אחר- כך היה את הבחור במרפסת שטיפל בגריל, ואת הבת הקטנה והמתולתלת שיצאה לפרגולה כל כמה דקות כדי לשאול אותו משהו. ענן העשן עלה מהמנגל החשמלי, השתלב באוויר הלילה ופיזר ריח בכול הרחוב. נשמתי עמוק, ואז חייכתי.

וגם היו הזוג הצרפתי שיצאו לנשום אוויר טוב יותר, ואת הנער קפוצ'ון שתקע סיגריה בפה. וגם את הכלב המדוכא, ואת הכוכבים.

--------------------

אהבתם? תגיבו! אשמח להערות והארות.
6
3
72


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
21/06/2023   18:43 מהממתXDX  3
אין מילה לזה- משהו בין היפה לכל כך פשוט וכנה, כתיבה נוגעת ונכנסת עמוק ללב(:
תעלה עוד כאלה
21/06/2023   14:43 אייס8776  2
מגניב!
אין לי מה להעיר או להאיר(:
21/06/2023   11:25 rialti  1
אהבתי:)
במיוחד את המשפט על הזוג הצרפתי :)