|
"המיקמקית היחפה" לכתב אורח
|
12/07/2023 |
פרק 1: "היכרות"
שלום... קוראים לי לונה, אני בת 16 ואני גרה במיק אביב, בכיתה שלי כולם צוחקים עלי שאני באה עם אותם נעליים... הם אומרים שהם לא יפות, מסריחות, תחליפי כבר נעליים, אני לוקחת את יותר מדי קשה ואלה הנעליים היחידות שלי ואני לא אחליף אותם לעולם!
פרק 2: "סיוטים"
הגיע הלילה והלכתי לישון במיטתי, אך לא הצלחתי להירדם, חשבתי כל הזמן על הדברים הרעים שאמרו לי על הנעליים.. זה לא הצליח לצאת לי מהראש, אבל ניסיתי להירדם והצלחתי, עד שהגיע אלי סיוט... הסיוט היה שאני חיפשתי את הנעליים שלי אבל לא מצאתי אותם, ואז פתאום אני רואה אותם מהלכות בעצמן, ניסיתי לתפוס אותם אבל הם מתחמקות ממני, ומכאן אני לא זוכרת כלום.
פרק 3: "יחפה"
הגיע הבוקר וקמתי להתארגן לבית ספר רק דבר אחד היה חסר לי, את הנעליים! חיפשתי אותם בכל מקום עד שהבנתי ש..... הן נעלמו!!! ולא היו לי נעליים אחרות.. אז לא הייתה לי ברירה אלה... ללכת יחפה לבית ספר.
פרק 4: "מוחרמת"
הגעתי לכיתה יחפה ראו שאני יחפה והתחילו להתפוצץ מיצחוק הם אמרו מילים שממש לא רציתי לשמוע! ורק בגלל זה הפכתי להיות המוחרמת בכיתה, כולם התחילו לדבר אלי לא יפה, הרביצו לי, השפילו אותי, ובסוף קיבלתי נקע ברגל בגלל ההרבצות.
פרק 5: "נעליים חדשות"
שבועיים עם נקע ברגל זה לא טוב, נחתי קצת ומיטה עם הנקע ברגל שלי ואז אמא שלי הגיעה עם נעליים חדשות, והיא אמרה שזה עבורי, אבל לא רציתי, אני רציתי את אותם נעליים שהיו לי מיקודם! היה לי נמאס אז הלכתי עם הנקע שלי ויצאתי לחפש אותם בכוחות עצמי!
פרק 6: "העיר הגדולה"
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אותם עד שהגעתי לעיר שאני בכלל לא מכירה והיא עיר ענקית בטירוף, וחשבתי שבטח שם אני אמצא את הנעליים אז חיפשתי ואז פתאום אני רואה את הנעליים שלי בתוך חנות, אמרתי למוכר שאלה הנעליים שלי אבל הוא לא האמין, והוא אמר שאני חייבת לשלם על הנעליים שהם בכלל שלי.
פרק 7: "הגניבה"
לא היה לי כסף כדי לשלם על הנעליים שלי אז פשוט וויתרתי והשארתי אותם בחנות, עד שפתאום ראיתי מישהו שגנב את הנעליים הוא ברח אבל אני ניסיתי לתפוס, היה לי קשה לרוץ עם הנקע אבל לא וויתרתי לו כל כך מהר... אני המשכתי עד שהצלחתי לתפוס אותו ותפסתי אותו ולקחתי ממנו את הנעליים, כולם היו גאים בי וגם אני הייתי גאה בעצמי וזה שינה לי את חיי.
פרק 8: "התחלה חדשה"
הגיע הבוקר קמתי מהמיטה והתארגנתי לבית ספר, עם הנעליים שאמא שלי הביאה לי הגעתי לכיתה עם הנעליים וגם על הנעליים האלה צחקו שהם לא יפות, אבל לי לא היה אכפת לי זה מרגיש כמו התחלה חדשה, שני החברים שלי: מייקל וקרן אהבו את הנעליים שלי ואני אהבתי אותם איך שהם נראות עבורי.
"מסרים"
בשבילי כל הדבר הזה היה הרפתקה אחת גדולה!
ואני בטוחה שגם בשבילכם... אני מאוד מקווה שהבנתם משהו מי זה, אל תרגישו מוחרמים בגלל נעליים זה לא משנה איך זה יראה העיקר שירגיש עבורכם נח.
מה שנכון זה שפשוט יהיה לכם נעליים מושלמות!
בדיוק כמוכם:)
|
|
מוקדש
ל כולם❤ | |
|
|
