סיפור לכתב אורח/ החווה הקטנה
|
16/07/2023 |
פרק ראשון: "המחשבות". השם שלי הוא אלמוג.... ואני ילדה מאוד מיוחדת, יש לי חווה קטנה ליד ביתי. שאני אוהבת לכתוב שמה את הסיפורים שלי. היום הספר הסיפור שלי הוא על, התקופה שבאה גיליתי שחבר הכי טוב שלי נעלם. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק שני: המחשבות רצו בי". אז הסיפור שלי מתחיל ביום שישי, היה זה יום שמח במיוחד, השמש זרחה הציפורים עפו להם בשמיים, וכל היה מושלם. הלכתי למקום שאני הכי אוהבת ללכת עליו, וזה החווה הקטנה, החווה זה אחת המקומות האלה, שעושים טוב בלב, ולשמה הגיע חברי הטוב שעוד קצת הספר עליו, אז חברי הטוב קוראים שכטר חבר שאני מכירה אותו מאז כיתה אלף, ומאז אנחנו חברים טובים, בדרך כלל הוא מגיע לחווה לראות אותי אבל היום הוא לא הגיע , ומחשבות רצו בי. ------------------------------------------------ פרק שלישי: הרגע ששינה את הכל": מכירים את זה שיש לכם תחושה לא הכי טובה, אז זה מה שקרה לי. החלטתי ללכת לחפש את חברי הטוב שכטר והתחלתי לשאול את האדם הכי מעצבן בעולם, ושמו אלברט הזקן. עכשיו אתם בטח שואלים, למה הוא מעצבן? אז התשובה היא, שכל פעם שואלים אותו שאלה הוא מתרגז, אז לכן פגשתי אותו ושאלתי אותו, אתה יודע איפה שכטר? אמר: לא יודע! עזבי אותי! ואמרתי לו טוב והלכתי. ------------------------------------------------ פרק ריבעי: " החיפוש אחרי חברי הטוב". ששמעתי את התשובה של אלברט, הרגשתי שהוא מסקר לי והחלטתי ללכת לבית שלו ולראות אולי הוא שם, שהגעתי לשמה דפקתי בדלת, ולפתע הגיעה אימא שלו שולה, ואמרה: מה שלומך חמודה? עניתי: בסדר , אמרה" מעולה! מה את עושה כאן?, אמרתי: מחפשת את שכטר ראית אותו? ענה: כן! הוא כאן! אמרתי: יש!!! אחרי השיחה עליתי לחדר של שכטר וראיתי אותו במיטה עצוב ואז ----------------------------------------------- פרק חמישי::"הרגע העצוב". שכטר נגש אלי ואמר: היי אלמוג אמרתי שלום שכטר, שכטר: אני רוצה לספר לך משהוא?, אמרתי מה? שכטר" אני חולה ולא אוכל לבוא לחווה יותר! אמרתי למה!? שכטר כי יש לי אלרגיה לקש שיש בחווה" אמרתי: אוף ואז התחלה הרגשה עצובה בחדר ואז הרגע שלא ציפתי לו הגיע. ----------------------------------------------- פרק שישי:" הרגע השמח". שכטר ראה אותי עצובה ואמר: " נכון שלא נוכל להיפגש בחווה, אבל את תמיד מוזמנת לבית שלי. אמרתי לו בחיוך" נכון! תאכל לבלות פו כמה שנרצה! אמר: צודקת! ואז הרגע עצוב הלך ממני, ומצאתי את חברי הטוב שחזר אלי. ---------------------------------------------- המסר שלי הוא: ":לעולם לא תמצא את הקשת עם תביט מטה". |
|