קהילה - היצירות של עטנובע
|
|
|
|
צעקות וקצוות
|
26/07/2023 |
היתה עיר. ובעיר היה פארק. ולפארק היו שתי קצוות.
בקצה אחד היה נער שהלך יחף בגוו זקוף. ביד אחת הוא החזיק ספר, וביד השנייה את הסנדלים שלו.
בקצה השני היתה נערה, גבוהה כמעט כמוהו, לבושה חולצה לבנה ונעליי ספורט. היא טיילה עם הכלב שלה, אידו, וצעקה בטלפון תוך- כדי.
הנער לא פתח את הספר מאז שיצא מהבית. הוא היה עסוק בלחשוב. הצעקות של אמא שלו עדיין הדהדו לו באוזניים, אבל הוא לא כעס. הוא יותר היה... מבויש.
החבר שכבר לא כל כל חבר ניסה להגן על עצמו, אבל רות רתחה. היא לרגע עברה לאוקראינית, מההרגל, אבל אז נזכרה שהוא לא מבין מילה וחזרה לעברית. אידו רץ מכאן לשם, כאילו לא אכפת לו.
כשכמעט נתקע במישהו אלון הרים את העיניים, ואז ראה את הילדה שנגררה בזיגזגים עם הכלב שלה לאורך השביל. היא צעקה בשפה אירופאית כלשהיא, אולי ברוסית. הוא גיחך לרגע כשהכלב שלה המשיך להריץ אותה הלוך ושוב, ואז קלט שהיא שמעה אותו.
רות הידקה את האחיזה ברצועה, ואז שמעה גיחוך קטן מימין. היא הרימה את העיניים, ואז בהתה לשנייה בילד שעמד מולה. הוא היה גבוה ממנה בכמה סנטימטרים, ונראה חנון להחריד. "מה?" היא שאלה, והרחיקה לרגע את הטלפון.
"כלום" ענה אלון, שטיפה נבהל מהאוקראינית הלחוצה הזו. היא תהיה חברה מעולה של אמא, הוא חשב, שתיהן עצבניות כל רגע, וצועקות כמו אוהדי כדורגל.
"יופי" היא ענתה, ואז המשיכה ללכת ולצעוק בפלאפון. החום הישראלי שיגע אותה, והאנשים פה לא היו טובים יותר. איך בא לה לתפוס את אבא ואת אמא מהאוזן ולעלות איתם על טיסה חזרה לקייב.
אלון המשיך ללכת, ודחף את המשקפיים במעלה אפו. משמאל שני ילדים רבו על הנדנדה, וההורים שלהם התווכחו על פוליטיקה. שלושה זקנות על ספסל התמרמרו על הספסלים הגרועים שהעירייה שמה בפארק העלוב הזה. והאוזניים כאבו מרוב ריבים וצעקות, אבל הוא המשיך לחשוב על מה שהביא אותנו לכאן, מכל הקצוות.
--------------------
בגלל המצב הכללי ובמיוחד בגלל תשעה באב (בית המקדש השני נחרב על שנאת חינם, כידוע) החלטתי לכתוב קצת על החברה שלנו. תגיבו לי מה דעתכם.
--------------------
אהבתם? תגיבו! אשמח להערות והארות.
אין להעתיק, ובלי קרדיטים ללא אישור.
|
|
|
|
|
|
87
|
|
|
|
|
|
|
|
|
08/12/2023 11:35 |
11צמננ |
8
|
יאווו באמת יש לך שיפור ענק בכתיבהה :)
"נראה חנון להחריד" קורעע XD
ואו עצוב :(
מסר טוב |
|
|
|
|
|
29/07/2023 22:21 |
shira656 |
7
|
ואוווו אתה גאון מאיפה המצאת את הסיפור??
אני ממש אוהבת את הכתיבה הזאת!
זה באמת קשה שהרבה מאיתנו מתנהגים ככה ולא חושבים אחד על השני אלא מתמקדים בעיקר בעצמם, אבל נצא רגע מנקודת ההכללה ונראה שלא חסר בימנו אנשים טובים שאכפת להם מכולם ותמיד פה בשביל כולם.
אני מעריכה אנשים כאלה ויפה שהעלת על זה משהו שנדון בו!
מחכה לעוד סיפורים... |
|
|
|
|
|
27/07/2023 20:03 |
מהממתXDX |
6
|
ככ מדיוקקק
אימלה
חולה על הסיפורים שלך
מדהים כרגיללל
נ.ב. לפרוטוקול אני כותבת את זה בדקות האחרונות של הצום כי אני מיואשת ורעבה וצריכה משהו שיסיח את דעתיייי |
|
|
|
|
|
26/07/2023 13:11 |
IמאלפויI |
5 |
|
מדהים! |
|
|
|
|
|
26/07/2023 12:02 |
סוד66קהילה |
4 |
אהבתי את הכתיבה שלך! כל הכבוד שעשית את המסר הזה, בגלל שעוד מעט תשעה באב
❤️ |
|
|
|
|
|
26/07/2023 11:42 |
ארנקור6 |
3
|
וואוו וואו וואווווווווו איזה סיפור טוב של חברה!!!
כל כך יפה ומסודר!!
תודה על ההקדשה:)
נ.ב אני יודעת רוסית חחח |
|
|
|
|
|
26/07/2023 11:18 |
אייס8776 |
2 |
כל הכבוד!
אתה פשוט מוכשר בכתיבה! |
|
|
|
|
|
26/07/2023 11:06 |
אדית13 |
1 |
איזה סיפור יפה!!
למרות שלא הכי הבנתי
אבל יפה כזה
צום קלל! |
|
|
|
|
|
|
|
