|
פרק 2
|
27/07/2023 |
אם לא קראתם את פרק 1 תקראו קודם אותו שתבינו מה קורה בסיפור בקרוב חלק 3
פרק 2:
אוי, לך לא נשאר כלום." אמרה אגם כשראתה
את קופסת האוכל הריקה של איתי.
"שטויות," שמעה דניאלה את איתי עונה, "אני לא רעב. מחר אביא קצת יותר."
בערב, כשחזרה אימה של דניאלה מהעבודה היא הופתעה לראות את המטבח ריק. בדרך כלל, היא היתה מוצאת את דניאלה עסוקה במטבח: קוצצת, מערבבת ומתבלת. הפעם המטבח היה נקי באופן יוצא מן הכלל ודניאלה קראה בחדרה.
"מה קרה?" שאלה האם.
"כלום." ענתה דניאלה.
"אבל לא הכנת ארוחת ערב ולא עשית נסיונות להמציא סנדוויצ'ים חדשים."
"נכון," אמרה דניאלה בקצרה, "נמאס לי לבשל. תוכלי להכין לי מחר סנדויץ' עם גבינה צהובה?"
רק מי שהכיר את דניאלה יכול היה להבין כמה משונה היתה הבקשה הזאת.
סתם, לחם עם גבינה
למחרת בהפסקת עשר, כולם חיכו בדריכות לראות מה איתי יוציא מתיקו. דניאלה אכלה בשתיקה את הכריך שלה. אם היא היתה מכינה אותו, היתה מוסיפה לו ממרח שאהבה להכין מזיתים, שמן זית ואגוזים. אבל היא לא הכינה אותו ולא אכפת לה שהוא קצת יבש וחסר טעם. למטבח היא לא חוזרת. היא שמעה את קריאות ההתרגשות סביב איתי. מיכאל אפילו קרא לה להצטרף ולראות את "הלחם המתוק" שאיתי הביא. אבל היא רק הוציאה ספר וקראה בזמן שנגסה מהכריך היבש שלה.
במשך שבוע שלם חששה דניאלה מהפסקת העשר. איתי היה מוציא פלאי פלאות מתיקו, כמו קוסם שמוציא סרטים צבעוניים מהכובע וכולם היו נאנחים: אהה!! ו-אוווו!! ואף אחד לא שם לב שדניאלה לא מצטרפת לילדים ולקריאות ההתפעלות שלהם ורק אוכלת בשתיקה את הסנדוויצ'ים שהביאה: סנדויץ' עם ריבה, עם גבינה לבנה, עם חמאה. הכי פשוט. הכי רגיל. אמא שלה ניסתה לקנות דברים מעניינים שיפתו אותה לחזור לבשל, אבל דניאלה סירבה. אם הילדים מעדיפים את הכריכים של איתי – לה לא איכפת!
המשך יבוא
|
|
מוקדש
לכלמישאוהבאתהסיפור | |
|
|
