|
חופשה במיק-ספרד | נילי לאב ★
|
29/08/2023 |
⚠ תוכן היצירה חודש מהיצירה הקודמת שנשלחה על החופשה של נילי לאב במיק-ספרד ⚠
היי לכל המיקמקים שקוראים את זה.
אני נילי לאב! ואני רוצה לספר לכם על החופשה שלי במיק-ספרד.
ביום חמישי (30.3 עד 6.4) טסתי למיק-ספרד לבד כדי לקחת חופשה מהעבודה שלי בבית-היתומים מיקסקול. כדי לשמור על זה כזיכרון, אני מתעדת את זה כיצירה.
- אז ★ מה קרה בחופשה במיק-ספרד? ★
היום הראשון:
ביום הראשון, לא בדיוק קרה הרבה, כי חצי מהיום שלי בוזבז על הטיסה. ירדתי מהמטוס והזמנתי מונית למלון "hotel español" (בעברית - מלון ספרדי). כשנכנסתי למלון, הצבעים הירוקים-כחולים-לבנים-אפורים גרמו לי להרגיש ב"מלון המושלם" בשבילי. כל השילובים של הצבעים והרהיטים מזכירים לי אותי כנילי. המלון הזה לגמרי נראה יותר טוב מבתמונות. ניגשתי אל הדלפק כדי לקבל כרטיס לחדר שלי והלכתי לפי השלטים אל החדר. החדר היה מעוצב בערך באותו הסגנון שהלובי מעוצב. הצבעים הכחולים-ירוקים בלטו בחדר, כך שגווני האפור-לבן היו למין קישוט. המיטה הייתה לבנה לגמרי, כך שזה הדבר היחידי הבולט בצבע הלבן בחדר. הקיר היה צבוע ללא פיסה אחת של לבן. החלטתי במקום לבזבז את הזמן על התרשמות ובחינה של החדר, ללכת לבריכה. התארגנתי כרגיל בצבעי כחול-לבן והלכתי אל הבריכה. השמש הייתה מאוד חזקה ולכן לפני שקפצתי אל המים, שמתי קרם הגנה. אחרי בערך עשרים דקות במים, החלטתי לצאת כדי להשתזף קצת. ראיתי לפתע מיקמקית שנראית מאוד נחמדה. זה היה נראה כאילו אין לה מקום, כי רוב המקומות היו תפוסים והיא לא רצתה לשבת ליד מיקמק/ית שלא ירגיש/תרגיש בנוח. החלטתי לגשת אליה ולהציע לה לשבת במיטת שיזוף הסמוכה לשלי. אחרי שהיא הסכימה בנחמדות, התחלנו לדבר ביחד. מסתבר שקוראים לה לינדה והיא מיקמקית מאוד נחמדה. החלטנו אחרי שקצת דיברנו ביחד, להיכנס לבריכה. מרוב שהיה כיף, לא שמנו לב שהשעה כבר מאוד מאוחרת וכמעט הזמן לארוחת הערב. במיק-ספרד יש רק שעה להגיע לארוחה! יצאנו מהר מהבריכה ובזמן הזה החלטנו שמחר ניפגש בכניסה הראשית של קניון אשר סמוך לבית קפה בשם ספיר. נפרדנו וכל אחת הלכה לחדרה. התארגנתי מהר כדי לא לפספס את ארוחת הערב ויצאתי במהירות כשהייתי מוכנה. למזלי, לא הפסדתי את הארוחה והגעתי בזמן. אני לא ממש זוכרת מה אכלתי שם אבל זה היה מאוד טעים. כשחזרתי לחדרי במלון, ישר הלכתי לישון.
היום השני:
קמתי בבוקר ושמתי לב שפספסתי את ארוחת הבוקר. במזל קמתי בול חצי שעה לפני הפגישה עם לינדה. התלבשתי בצבע סגול-ורוד הפעם, כדי קצת לגוון. לאחר שסיימתי להתארגן, רצתי מהר כדי לא לאחר לקניון, שלמזלי היה 10 דקות מהמלון. ראיתי את לינדה בצד מחכה לי והצטערתי שהגעתי בול בזמן (נכון שזה נשמע מוזר?). היה מאוד כיף לדבר איתה. קניתי הרבה בגדים חדשים! כשסיימנו עם הקניות, החלטנו ללכת לבית הקפה הסמוך "ספיר". אם אתם הולכים במקרה לקניון הזה, אל תשכחו לנסות את הלימונדה שם! אחרי שאכלנו, החלטנו שניפגש מאוחר יותר ולבינתיים כל אחת תמשיך ביום שלה. אחרי שארבע שעות עברו באותו היום, החלטתי להצטרף לטיול בנהר שאורגן מטעם המלון. נרשמתי אל הטיול והלכתי לנוח קצת לפניו. אחרי שנחתי קצת, התארגנתי לטיול. ירדתי אל הלובי, שמחוצה לו נראה אוטובוס. אחרי שכולם עלו, התחלנו לנסוע אל הנהר, שהיה כ-20 דקות מאיתנו. במהלך הנסיעה שמעתי שירים של הלהקה "המוקמוקים ממוקמוק טאון". במשך הטיול למדתי על צמחים חדשים ועל סוגי פרחים ופירות הגדלים סמוך לנהר. לאחר שהסבירו לנו על המקום, על הנהר ועל הצמחים והפירות שמסביב, נתנו לנו ארבעים דקות להנות בקרבת המקום. אני החלטתי להתיישב ליד עץ, שנמצא סמוך לנהר קטן יותר. הרעש של השקט והמים נתן לי תחושה נעימה, כנראה שבגלל שאני אשפית מים. אחרי ארבעים דקות של הקשבה לרעש המהפנט, חזרתי חזרה כדי לחזור בזמן לארוחת הערב עם שאר הקבוצה. לאחר שכולם התאספו ביחד, עלינו לאוטובוס. האוטובוס עצר ליד קומת הלובי וכולנו יצאנו כדי להיכנס בחזרה למלון. חזרתי אל החדר שלי במלון ובול קיבלתי שיחה מנטע ויל. אחרי שקצת דיברנו, הלכתי לישון.
היום השלישי:
קמתי לעוד יום בחדר הכחול-ירוק עם גווני האפור-לבן מבצבצים בחפצי החדר. התארגנתי מראש עם בגדים המתאימים לכל מקום - בגדי ים-ספורט. יצאתי מחדרי והלכתי לחדר האוכל. טעמתי מאכל ספרדי חדש שמלפני לא ידעתי שקיים. מה היה השם שלו? משהו עם המילה "blue".. אם אני אזכר, אעדכן בהמשך היום! אחרי שאכלתי, החלטתי להצטרף לאימון בוקר, עם מאמנת בשם "סופי". האימון היה מאוד משחרר. אני באמת חושבת שאני צריכה לחזור לכושר.. אחרי האימון, הצטרפתי לקבוצה שהולכת ביחד למוזיאון עם המיקמקים החשובים ביותר בספרד. נחתי שעה לפני שהתחלתי להתארגן לאוטובוס. אחרי שלבשתי בגדים המכבדים את המקום (בגדים בצבעי צהוב-אדום), יצאתי אל האוטובוס שמחכה לנו מסתבר כבר עשר דקות. כל המיקמקים הצטערו על האיחור כמובן. יצאנו למוזיאון ובינתיים הכרתי כמה חברים חדשים. ירדנו מהאוטובוס ונתנו לנו 4 שעות להסתובב במוזיאון. המוזיאון היה ממש מעניין. למדתי הרבה דברים חדשים על מיק-ספרד. אחרי 4 שעות היה מאוד מאוחר, לכן הבנתי שאני לא אספיק לעשות עוד משהו היום חוץ מאימון ספורט עם סופי בערב. האוטובוס הגיע ועלינו עליו. אחרי שעה של נסיעה קצת מורכבת מעייפות, חזרתי לחדרי והתארגנתי לאימון ספורט. באימוני הספורט של היום, היו צלילים רגועים. אני לא הכי רגילה לזה. אחרי האימון חזרתי לחדרי והחלטתי לוותר על ארוחת הערב. הייתי גמורה ולכן הלכתי לישון.
היום הרביעי:
קמתי וישר הלכתי לחדר האוכל כדי להספיק לרכבת. היום אני הולכת להופעה של להקת הרוק "Kings" (בעברית - מלכים) ואני ממש לא רוצה לאחר לרכבת ולהתעכב. אחרי שאכלתי התארגנתי בבגדי המעריצים של הלהקה. הבגדים האלו עולים הרבה מיקביט.. הכנתי תיק מראש כדי שהכל יהיה מוכן ליציאה. כשראיתי שעוד עשר דקות הרכבת מגיעה, רצתי אל תחת הרכבת הקרובה. למזלי, הספקתי להגיע לרכבת בול בזמן. ברכבת שמעתי שירים של kings כדי לראות שאני יודעת את כל השירים שלהם (בידיעה שזה נכון). כשהרכבת עצרה, כל מי שהיה ברכבת יצא אחד אחרי השני אל תחנת הרכבת אל הרציף השני. אחרי שיצאתי גם מתחנת הרכבת השניה, הלכתי קצת ברגל עד שהגעתי למתחמי קניות גדולים, שנמצאים קרוב למקום ההופעה. עכשיו יש לי שעתיים וחצי של קניות! הסתובבתי בין החנויות הרבות וקניתי הרבה דברים בשבילי ובשביל כמה מיקמקים. המתנות שלי היו בשביל: נועם לאב - חולצות ישנות עם ערך מסוים וכמה פריטים ישנים כדי שתברר עליהם ואולי תמצא מידע חדש | דקל לוני רוטון - ממתקים בצבעי הקשת, חולצה צבעונית שהעבירה בי וויב של "דקלוני" ומשקפי שמש בצורת לבבות צבעוניות | מילי מילאני - שרשרת עם האות "M" וכמה שוקולדים בצבע סגול | נטע ויל - כמה מפרטים מגניבים | שלגיה תפוחית - שרשרת תפוח. שמתי לב אחרי שעשיתי הרבה קניות (אחרי הכל אני בזבזנית) שכמעט השעה להופעה. יצאתי מאחת החנויות בריצה אל אזור ההופעה. אחרי שסרקו לי את הכרטיסים, הגעתי אל האולם. הגודל לא הפתיע אותי. אני רגילה ללכת להופעות. הלכתי בין כל הכסאות וחיפשתי את המקום שלי. אחרי שמצאתי את הכיסא שעליו אני אמורה לשבת והתיישבתי, מיקמתי את המצלמה שלי כדי לצלם את כל ההופעה ולשלוח לנטע אחר כך. כשההופעה התחילה, מאוד התרגשתי. צרחתי את כל השירים שלהם. בסוף ההופעה הייתי מבואסת שהם לא המשיכו.. אבל הודתי להם גם כי לא הייתי יכולה להמשיך לשיר, לגמרי הרסתי לעצמי את הקול. יצאתי מאולם ההופעה בעייפות והלכתי כמה שיותר מהר אל תחנת הרכבת. הרכבת הגיעה בול כשהגעתי ולכן הצלחתי להגיע גם אל המלון מהר. הלכתי אל החדר והתארגנתי לשינה. לפני שהלכתי לישון, התקשרתי לנטע ויל כדי לדבר איתה. אחרי שדיברנו, שלחתי לה את ההופעה והלכתי לישון. אני מנחשת שלקח לסרטון הרבה זמן לעלות כי הוא היה באורך שעתיים וחצי.
היום החמישי:
ביום החמישי לא עשיתי כלום. קמתי מאוד מאוחר, ולכן התארגנתי והחלטתי ללכת לים. התלבשתי בבגד ים החדש הלבן-כחול-חום שלי. אחרי שהכנסתי לתיק את כל מה שאני צריכה - בקבוק מים גדול, כובע להגנה מפני השמש, משקפי שמש, קרם הגנה ועוד כל מיני דברים כדי לשמור עלי מהשמש, יצאתי אל הים. אחרי הליכה קצת ארוכה הגעתי אל החוף. מהר מאוד נכנסתי לים ונרגעתי מכל מה שעבר לי בראש. אחרי חצי שעה שהייתי לבד במים, החלטתי לצאת ולחפש מסעדה קטנה כדי לאכול ואז לחזור למים. מצאתי מסעדה שאיני זוכרת את שמה ונכנסתי אליה. אכלתי שם סושי (המאכל האהוב עלי) ואחרי שסיימתי, הבאתי את המיקביט הדרוש לאחד המלצרים החמוד. השארתי לו טיפ של 10 מיקביט, כי השירות באמת מאוד מצא חן בעיניי שם. המלצר גם רצה שנצא אולי ביחד. אמרתי לו שאני לא במקור מספרד ואם נגיד את האמת אני בקטע של מישהי. אחרי זה ראיתי שהשעה הייתה מאוחרת, אז במקום לחזור לים חזרתי אל החדר והתארגנתי לארוחת הערב. אחרי שהייתי מוכנה, יצאתי אל חדר האוכל. בגלל שמקודם אכלתי סושי, לא הייתי בדיוק ממש רעבה, לכן החלטתי לאכול רק כמה מאפים וביצה קשה. אחרי שאכלתי, יצאתי מהחדר אוכל והתארגנתי לשינה. אחרי שהייתי מוכנה, הלכתי לישון.
היום השישי:
קמתי בבוקר ונזכרתי שמחר אני חוזרת למיקפולקו.. זה קצת מבאס אותי אבל אין מה לעשות. לפחות קיבלתי קצת חופש מלעבוד בחנות דה ויל, שזה בכלל לא נוראי הרי אני עושה את מה שאני הכי אוהבת לעשות בכל יום - מוזיקה. התארגנתי לארוחת הבוקר בבגדים אדומים-לבנים-שחורים, כדי לגוון קצת. גם זאת הייתה הזדמנות מיקצוינת לשים את הקשת האדומה החדשה שקניתי לי. כשהייתי מוכנה, יצאתי אל חדר האוכל. משום מה הייתי מאוד רעבה בארוחת הבוקר, אז החלטתי קצת להעמיס עלי ולאכול פסטה שמנת. אחרי שאכלתי, יצאתי מחדר האוכל ופגשתי את לינדה במקרה. אחרי שדיברנו קצת החלטנו להיפגש בעוד חצי שעה בקולנוע ולעשות מרתון של 5 סרטי אימה. הלכתי לחדר שלי והתארגנתי לסרטים. כשהייתי מוכנה, יצאתי במהירות לקולנוע כדי לא לאחר. לינדה הייתה שם ובחרנו את הסרטים, כך שיש לנו רבע שעה הפסקה בין כל סרט וסרט. קנינו במהלך כל הסרטים פופקורן וקולה גדול, כדי לאכול במקרה והסרט קצת מפחיד. מדרגת את הסרטים - הסרט הראשון לא היה מפחיד במיוחד. הדמות הראשית שהצילה את המצב תכננה תוכניות בלתי אפשריות מחוץ לסרטים. ★★ כוכבים. | הסרט השני יותר הזכיר לי יותר סרט אקשן מאשר אימה, למרות שהוא היה לגמרי טוב. ★★★★ כוכבים כי זה לא היה סרט אימה. | הסרט השלישי היה לגמרי משהו שאפשרי שיקרה. זה היה די מפחיד לחשוב על זה, אך אני לא מפחדת מסרטי אימה וכמעט ולכן לא פחדתי כרגיל. ★★★★★ כוכבים כי זה לגמרי היה טוב. | הסרט הרביעי הזכיר לי סרט שראיתי בעבר. היו קטעים שהרגישו פשוט לא מציאותיים בכלל בכלל. הקטע של הסרט הוא להפחיד בעזרת טכנולוגיה מחודשת של יצירת דמויות שמרגישות אמיתיות, אך זה בכלל לא הרגיש אמיתי. ★★★ כי היו קטעים לגמרי מטרופים. | הסרט החמישי היה מאוד רגועה יחסית לסרט אימה. לא הרגשתי אימה בכלל, אפילו לא לרגע. זה מרגיש לי כמו סרט טוב למי שרוצה להתחיל לראות סרטי אימה, אך מפחד להתחיל לראות. ★ כוכבים כי זה היה גרוע לדעתי. אחרי הסרטים, השעה הייתה מאוד מאוחרת והייתי צריכה לקום מקודם, לכן החלטנו שנדבר במיקטוק לפעמים. נפרדתי מלינדה והלכתי אל המלון בחזרה. כשהגעתי למלון שמתי לב שזה בול השעה לארוחת הערב, לכן הלכתי לחדר האוכל. אכלתי קצת ולא הרבה כדי לישון טוב ולא להכביד עלי. אחרי שאכלתי, הלכתי לחדרי והתארגנתי לשינה. למזלי המזוודה לא כל כך מבולגנת ולכן מחר יהיה לי קל להגיע גם לארוחת הבוקר ולא להתעכב. אחרי שהייתי מוכנה לשינה, הלכתי לישון שינה עמוקה.
היום האחרון:
קמתי בבוקר מאוד מוקדם והתחלתי להתארגן לטיסה. אחרי שעה הייתי מוכנה ללכת אל חדר האוכל כדי לאכול מהר וללכת לשדה התעופה. הלכתי אל חדר האוכל ואכלתי דברים שלא יכבידו עלי, אך כן ישביעו אותי. אחרי שאכלתי, חזרתי אל חדרי ולקחתי את המזוודה והתיק שלי. בדלפק הראשי החזרתי מפתחות ויצאתי אל שדה התעופה הקרוב. המטוס הגיע ועליתי עליו. במהלך הטיסה שמעתי שירים, ישנתי ואכלתי את האוכל שהדיילות הביאו. כשהגענו, יצאתי מהמטוס. ברחבה לקחתי מהמסוע את המזוודה שלי ויצאתי אל המונית שנטע ויל הזמינה לי. הגעתי הביתה וראיתי שאין אף אחד באזור המגורים, לכן פשוט הלכתי לישון וחכיתי למחר כדי ללכת לבית-היתומים מיקסקול ולתת לכולם את המתנות.
עד ליצירה הבאה – אני הייתי ★ נילי לאב ★ ואתם הייתם ★ אתם ★
★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫★♫
בשביל להצטרף כתלמידים ו/או היתומים שאנחנו מחפשות להם משפחה ו/או לאמץ חפשו אותי במיקטוק.
לחצו_כאן כדי לראות ולדעת על כל החלקים בפרויקט מיקמקי העיר ואולי להירשם.
שאלות? לחצו כאן ושלחו את השאלות שלכם בתגובות (נא לקרוא את הוראות טופס השאלות והתשובות).
#זכרונות_מבית_היתומים_מיקסקול
#בורקס
#סבלנות
#מיקמק_ועוד
#דקלונית
#מ"מ_זאת_מילי_מילאני_לא_מילי_מטר!
#גם_אני_שמתי_את_הכותרת_של_התוכן_עניינים_בקישור_הלא_נכון! |
|
