קהילה - היצירות של ארנקור6
|
|
|
|
|
לכתב אורח- האמונה ביכולות
|
01/09/2023 |
זוהי יצירה של כתב האורח החזרה ללימודים
מחברת : ארנקור6
שם הספר: האמונה ביכולות
הקדמה :
הספר מסופר על משפחת איימי דרנר שנאלצים לעזוב את שכונתם ואת חבריהם וגם את בית הספר שבו למדו בעקבות זאת ערכו להם חבריהם מסיבת פרידה אבל אז קורה אסון והאם איימי תלמד איך לתקן עוד מקרים כאלו
כמה דברים שצריך לדעת על הסיפור :
1. זה ספר או יותר נכון אמור היה להיות סיפור מספרת חלקים ממנו אני חלקים איימי
2. חלקו מבוסס על סיפור אמיתי
3. רובו אינו אמיתי אלה המצאות
4. לקח לי לכתוב אותו יום שלם אם לחבר את ההפסקות
5. ארוך מאד
קריאה מהנה
פרק 1: ההגעה
איימי דרנר פקחה את עיניה לאור השמש בגלל שעון המעורר שעל שידתה שצלצל , התרגזה עליו שהעירה משנתה ליום המרגיז הזה . קמה ממיטתה כיבתה את השעון ויתרה מחדרה , עדין בכותונת הלילה שלה עם הדפסי הסוסים שעליו. היא הייתה כל כך עייפה שחשבה שלא יהיה לה כוח להגיע לאירוע המשמעותי שמחכה לה , בפנים חמוצות הכינה לעצמה שוקו חם בזמן שעשתה זאת היא ציפתה לאחד התעלולים התכסיסים של אחיה דן הקטן ממנה בשנתיים אחדות , היא ראתה את דלת המטבח נסגרת מאחוריה , אויש נו לא עכשיו לא ביום שכזה . הפעם היא ידעה מה יהיה התעלול מכיוון שראתה את ספל המים קשור לחוט בארון שליד הדלת, היא לקחה סכין חתכה את החוט יכלול לא קרה, יופי חשבה לעצמה אני מאד מקווה שהתעלולים השטותיים האלו לא יהיו בבית החדש יובל שאני אחות כזאת טובה שלא אומרת אותו להוריי, היא ריחמה עליו לא היו לא חברים רבים כל כך, בגלל בעיותיו והיא קיוותה , שבית הספר החדש ומקום המגורים החדש יהיה שם הכל בסדר אצלו, איימי סיימה את המשקה וכלה להעיר את הוריה שהיו כל כך ילדותים אוף למה הם לא קמים לבד למה הם מחייבים אותי לעשות את מטלות הבית ואת הניהול במקומם, אני צריכה למצוא דרך לפתור זאת, מחשבה זו טרדה את רוחה . כשניגשה לחדר השינה של הוריה , אביה יצא מבית השימוש משמאל , " בוקר אור חמודה יופי שבאת להעיר את אמא , אני אטפל בזה כבר ,לכי להתלבש בנתיים ותזכרי צריך להביא מזכרת חמודה לכמה מחברותיך הוא נישק קלות את מצחה פנה לחדר השינה חיוך עלה על פניה לפחות בדברים פשוטים אלו הם עוזרים . טאח טאח טאח איימי רצה למסדרון ושם אחיה דן " נפל" על הרצפה "אוי נפלתי היה פה שמן ששפכת, אימא אבא! " צעק נאחנתי בכעס " לא יכולת לעשות הצגה אחרת מה זאת ההמצאה הזאת" חייכתי אליו חיוך חמוץ ועזרתי לו לקום והוא צחק השתחרר מאחיזתה ורץ לחדרו בעודי צועקת אחריו " להתארגן ליציאה אנו צריכים עוד מעט לצאת " . לאחר מכן אני עצמי הלכתי להתלבש ולהתארגן , לבשתי שמלת משבצות צהובה ותיק יד שחור שבו יש את כל מה שצריך למסיבת הפרידה, ושתי מזוודות קטנות של כל הציוד וביגודה . בעוברה במסדרון איימי נעצרה בחדר של אחיה דן וראתה מה שהיה קודם חדר קטן מבולגן ומלוכלך נהפך לחדר ריק נקי ומבריק, עבודה טובה אמא חיוך מוחץ נוסף חשבה איימי מזל שלא הייתי צריכה לסדר את כל הג'ונגל הזה . הוריה ואחיה חיכו לה בחצר הבית . וכן היא איחרה למרות שאיימו אף פעם לא התאפרה או התגנדרה בצורה כלשהיא אף על פי שאימא המליצה לה לעשות זאת רק באירועים מיוחדים כגון: שאחד מהם היה זה שהם הולכים עכשיו אבל איימי אהבה את יופיה היה לה שיער חום בהיר ועיני חום דבש ואחיה נו... דומה לה במקצת אבל הסיבה האמיתית לעיקובה הייתה כך שהייתה צריכה לסדר ולאסוף את כל מה שצריך מכיוון שהיה כמה דברים שלא נכנסו למזוודה והרוב היה ספרים שהיא אוהבת , נראה לי אני אתן אותם לחברותיי שאוהבת ספרים טוב נו... לא רק אני יצטרך לעשות כאלה דברים גם אחי עם כל המשחקים שלו ... בדרך לחניה אמרנו להתראות לשכנים שכל כך אהבנו לבקר אותם , ליטפתי את כלב הפודל של גברת דייזי הזקנה ויתרתי לה כמה מסיפרי ההיסטוריה שלא הייתי צריכה , הוריי נפנפו מרחוק לשומר בסופרמרקט שבו קנינו לרוב . העזיבה הייתה מעצבת כל כך באמת אין דרך לתאר את העזיבה המייגעת הזאת אבל ככה החיים עוברים ואנחנו איתם. מחשבותיי התרחקו לעוד ועוד נושאים ואילו לא שמתי לב שחברתי השכנה שהייתה בכיתתי שמה היה דנה והיא שאלה עם היא תוכל להצטרף איתנו כי היא בדיוק תכננה גם להגיע למסיבת הפרידה,היא הצטרפה אלינו בעודנו שמים את כל המזוודות בבגאז' שהיה ממש כבר מפוצץ מהדברים, אבל כמובן שאת כל הרהיטים כבר אספו המשאית הובלות שהזמנו. כולנו נכנסנו לאוטו ואמא התחילה לנהוג , אני חיברתי דיברנו רבות על ספרים וחוויות שנגרמו בחופש לטיולים שהיינו בהם וגיליתי שהיא טסה לאיים הקריביים והביאה איתה כמה דברים יפים והתפלאתי ממש מתיאורם. אחי דן ואבי דיברו על כל מיני משחקים מוזרים ולאחר מכן בנסיעה ראו סרט נחמד . בעוד הרוח מצליפה בשערי מהחלון הפתוח ראיתי את דנה נרדמת , פניתי לחלון להתענג על הנוף שככל הנראה לא תראה שוב, ובכן נסענו בערך שעה וחצי והשעה הייתה כבר 11:54 והגענו למקום המפגש שהוא היה המת"נס הישן שלא השתמשו בו כבר למעלה מ ארבע שנים , עצרנו בחניה וראינו כמה חברות וחברים וקצת מבוגרים מנפנפים בידיהם לעברנו מבעד לדלת המת"נס. אני מקווה שהם לא השאירו את הבפנים של המת"נס כמו הבחוץ שלו...
פרק 2 : העזיבה הגדולה
הגענו לפתח המת"נס ציפיתי ממש לראות כיצד יראה המקום שחבריי וחבריי המשפחה שבאו איך הם ערכו וארגנו ועיצבו אותו או יותר נכון איך הפכו אותו למקום של מסיבת פרידה. ואיימי אכן התפלאה ממש,כאשר דנה הורידה את ידיה מפניה היא ראתה קודם כל שצבעו את כל הקירות בלבן מה שהיה קודם עובש רטיבות לחות ומאובקות ועוד כל מיני תיאורים מזוויעים . לאחר מכן היא ראתה את רחבת הריקודים הגדולה שעיצבו בסגנון עתיק ,ומאחוריה מקום של דיג'יי וכלי נגינה שונים . בצדדים היה כל האוכל שמשפחת דרנר אהבה: סלטים בשפע,עוגות , עוגיות חמאת מתוקים נוספים,היו גם מנות מלוחים מוכנות , ממתקים עלו על גדותיהם בתבניות ,ומשקאות מוגזים, פירות סחוטים, מכונת פופקורן,שיערות סבתא ועוד מלא דברים נוספים... בטנה של איימי וכנראה גם של שאר משפחת דרנר קרקרה באושר רב . אבל לפניה היה הדבר החשוב מכול : כל החברים החברות שכנים משכנות שארגנו ערכו ותיכננו את כל האירוע המופלא הזה והכל במיוחד בשבילהם, זה היה משמח ועצוב בעת ובעונה אחת. כל האורחים התקרבו אליהם וקיבלנו חיבוקים מוחצים רבים מאד ,איימי דיברה עם חברותיה הטובות שפגשה על החופשה ועל זיכרונות ישנים וחוויות שחוו ביחד בכיתה ושהיא תמיד תזכור אותם " איזה לבוש יפה ותואם " אמרה לתרומות אילנה ואלנה שהיו כיתה אחת מתחתיה אבל היו גם שכנים שאירחו אותם מספר פעמים. היא פגשה את הבנות שקוראות ספרים ונתנה להם חלק מהספרים האהובים שלה " אני ממש אהבתי את סיפרי הפנטזיה שהבאתי לכן הם מקסימים ואני מקווה שתוקסמו מהם גם !" אחת הילדות עם שיער קצר ולבן בשם רינת שהן היו ביחד עושים צחוקים בכיתה " אין עליך בעולם איימי , תמיד נזכור אותך " אמרה בחיבה רבה. לאחר מכן היא פגשה את אחת הזקנות שאמרה לה " תמיד תזכרי את הסיפורים שלי דרנר המתוקה " והיו הרבה כאלה . אביה ניגש אליה " אנחנו לא סעדנו ארוחת בוקר,בואי מתפנק לנו קצת " קולו משועשע בעוד שהוא הולך לכיוון דן אחיה שדיבר עם שני חבריו ונתן להם משחקים , דיבר איתם כנראה על סרטים , הרפתקאות, והשגעונות שעשה לה בחופש . איימי הלכה לכיוון האוכל וטעמה במקצת מעוגת הדובדבנים המפורסמת של אמא שנורא אהבה . היא ראתה את אמא אוכלת ומדברת עם חברותיה " וואי מעולם לא השקיעו בי כך " אמרה בחיוך סותר " כמה זה עלה לכם הכל ?? רק השיפוץ של המת"נס עלה כמה אלפים נראה לי " . לאחר שעתיים של אכילה ודיבורים הוריי אספו את האורחים " אורחים יקרים לאחר ראייתנו על המאמץ שלכם וההשקעה בואו נשחרר את גופנו עם כמה שירים טובים ברחבת הריקודים " אבי חיבק את אימי הולך איתה לרחבה, בעוד שעוד זוגות ובודדים אחריהם הלכו בצהלה ובריגוש ,ועצב קל על פניהם. איימי רקדה זמן מה עם אחיה דן ולאחר מכן רקדה עם חברותיה והציעה לשים כמה שירים באנגלית של טיילור סוויפט שאהבה , וגם לימדה את חברתה ג'רני שאהבה וידעה לנגן בפסנתר שהביאו מאחורי הרחבה כמה שירים שאיימו ידעה לנגן , ג'רני ממש התלהבה " נשמור על קשר , תראי לי מרחוק עוד שירים " הנהנתי וחייכתי לה . לאחר עוד 3 שעות של ריקודים וארוחת צהריים מלאה ומפנקת של מלוחים, כשהשעה 16:54 הגיע הזמן לנאום המתוכנן על דף שהוריי כתבו יום לפני הם הקריאו בכל נרגש ועצוב :
שלום לכם , חברים וחברות זקנים וזקנות נכבדים.
באנו לכאן למקום זה לשכונה זאת בתקווה ...
למצוא אנשים טובים ונחמדים ,ומצאנו אותכם!
אנחנו משפחת דרנר מאחלים לכם הצלחה בלעדינו ושתכירו עוד אנשים ושתרימו לעוד המון
אנשים מסיבות כאלו ואחרות,
אנחנו רוצים להודות לכם על שהותכם איתנו במהלך זמננו כאן .
תודה לכם אנחנו היינו משפחת דר- בוםםםם!!!
כל האנשים הפנו את צומת ליבם לאחת המכונות שהייתה מחוברת לחשמל שהתפוצץ תיקנו הכל רק לא את החשמל ממש יופי חשבה בעוד דמעות עולות בעיניה . צסססססס האש עלתה מהר כל כך ראתה איימי בעודה רצה ליציאה עם המשתתפים , וכשרצתה לראות שכולם בסדר ייצאו קיבלה על עצמה מעט מרגש האימהות שלוותה בבית כלפי המשפחה . איימי נלחצה כל כך כשלא ראתה את אביה ואת דן וכשהסתובבה שוב היה עשן בכל מקום וניצוצות מרוחקים של אש שמלחכת את כל המת"נס " איפה אבא ודן ?!" צעקה אל אימא שנראתה מודאגת מעל ומעבר ,מעל כל שאון הרעש שהתחולל . בעוד שהיא רוצה להגיד משהו נוסף ראתה את אביה מהכניסה מחזיק את דן בידיו העצומות , מתנשף ומשתעל מהעשן. הם ראו שיש כמה פצועים ,ושדן התעלף בעיקבות העשן המחניק. כמה מהאורחים שנשארו ניגשו אליהם ואמרו שהזמינו מכבה אש , ואמבולנס ושהם יגיעו במהירות המיידית . לאחר מכן רצו אליי כמה מהחברות שנשארו ושאלו לשלומי " הכל טוב " אמרתי להן למרות שהם ואני ידעו שממש לא . חשתי בחילה גואה בתוכי ידיעות זלגו במורד פניי . הן ניחמו אותי ואמרו שייזכרו אותי ונשמור על קשר בינינו. מכבאי האש כיבו את השרפה והמתנ"ס שכבר ממש לא נראה כמו מתנ"ס אלה חורבה . האמבולנס הגיע מיד לאחר שהשריפה פסקה ,ואנשי עזרה ראשונה אמרו שהכל יהיה בסדר עם דן שהוא רק קיבל חבורה ברגל כנראה נפל ממשהו ואז כמעט נחנק מהעשן והתעלף , ושרק צריך לחכות זמן מה שיתעורר . הם ניגשו לעוד כמה פצועים שאלו לשלומם ועזרו להם . משפחת דרנר פנתה לכיוון האוטו שלהם , ונסעו בשעת ערב זו לכיוון הבית החדש ומקום חדש. בנסיעה שמעתי את אבי לוחש " אנחנו היינו משפחת דרנר ואנו מקווים שתזכרו אותנו ובכן כן באמת יזכרו" ואני הוספתי ובכן משלי" ובכן זאת הייתה העזיבה הגדולה שלא ישכחו לעולם"
פרק 3 : החזרה ללימודים בבית הספר החדש
כשהגענו באוטו ונמצאנו מרחק רחוב ליד ביתנו בעל שני הקומות החדש ,ראינו אותו מרחוק הוא נראה יפייפה ומרשים כל כך . איימי התרגשה והתעצבה בו בזמן מפני התקרית שהרסה לה את הפרידה . חנו בחניה הפרטית משלהם ולקחו את מזוודותיהם , דן היה הראשון להכנס לבית מהתרגשותו הגדולה , הולך כנראה לסדר או יותר נכון לבלגן את כל חפציו... " אויש " נאנחה אימא בעצב " דן החמוד שלנו" על מבטה נראה המשך משפטה : כניעה וחמלה. " כן" אמרו איימי ואביה בו זמנית כשעברו את החצר לכיוון פתח הבית. עשנכנסה איימי דרנר לחדרה שבקומה השניה ראתה את כל הרהיטים שלה מסודרים , היא שמחה שלא הייתה צריכה להזיז אותם לצורה אחרת , הם היו מסודרים לטעמה. היא התיישבה על מיטתה והצלה לפרוק את המזוודה שכבר לא איימה להתפוצץ לאחר שנתנה לחברותיה מתנות חמודות . אחרי הסידור ואירגון חדרה קראה לה אימא לארוחת הערב שפיספסו במסיבה . בזמן שאכלו את הספגטי עם הקציצות וסלי הירקות שהכינה אימא , העלתה את נושא האוכל שהיה במסיבה " חבל על כל האוכל שנשאר וואי כמה שהם השקיעו " . לאיימי באמצע הארוחה כבר לא היה תיאבון " אני יעלה לחדרי אני צריכה לארוז את הציוד בתיק שלי למחר " אמרה להוריה , אביה סיים את האוכל שבפיו " בסדר חמדתי , רק תזדרזי את צריכה ללכת לישון מוקדם את כבר עולה לכיתה ט' זה מתחיל להיות רציני ממש " "בבצלחה מחר , ולילה טוב " אמרה לה אימא ואחיה קרץ אליה . איימי הנהנה להלכה להתקלח . לאחר מכן ארגנה הכל למחרת . למרות שהבטיחה שתישן בזמן איימי דרנר חשבה על אירועי היום ובכתה לתוך כריתה זמן מה ונרדמה .
לאחר שאיימי ודן התלבשו לקחו את תיקיהם , הוריה החליטו להקפיצם לבית הספר מכיוון שעבודתם הייתה בדרך . באמצע הנסיעה הבחנתי בדן מסתכל רק על החלון תעיתי אילו מחשבות עוברות בראשו לגבי בית הספר החדש ומאורעות אתמול. הוא לא הביט באף אחד ולא דיבר מאז הנסיעה , איימי פנתה אליו וחיבקה אותו " אל תדאג הכל יהיה טוב" לחשה לו הוא הביט בה בעיני האגוז הגדולות שלו וחיך חיוך קטן ועצוב" אני מבינה אותך גם אני חשה כך לגבי הכל " לחשה לחישה נוספת " אבל היום שום דבר לא יהרוס את היום הראשון שלנו בלימודים " הוא חיבקה אותה חזק . אימא הביטה בהם וריחום קל על פניה בעוד, שאביה מאזין לחדשות ואמר שהעזיבה והשריפה פורסמו . אימא כמעט שכחה שהיא בכביש מהמשטרה לבהות בנו וכמעט עשתה תאונה . אני מקווה שלא ימשיכו בילדותיות שלהם לאחר התקרית , נו טוב אי אפשר להאשים את אבא כבר " הוא גיבור" אמרה לדן .
הנסיעה ארכה כחצי שעה , הוריה הורידו אותם רחוב לפני בית הספר כי היו צריכים לפנות פניה אחרת . בעודם הולכים דן החזיק את כתפיות תיקו מה שהעיד על אי נוחות ולחץ " איך אני אסתדר בכיתה החדשה איך הכל יהיה ?" איימי רצתה להיות אבל ילדה נתקלה בה וענתה במקומה " אויש איזה ילד ח מ וד אני אגיד לך איך יהיה, יהיה לך מקום ממש יפה אבל לא פה אלה במזבלה " היא דחפה גם אותו והמשיכה בדרכה מסתובבת ומפריחה לעברם נשיקה בידה . איימי ריחמה על אחיה למה כולם מתנהגים כך לילדים שיש להם קצת בעיות מחשבה זו הרגיזה אותה ממש , אבל מצד שני למה דן לובש הכל בשחור מה זה הלוויה ? אוך נאנחה הצטרך גם לפקד עכשיו על הביגוד שלו לא רק על ההתנהגות . איימי רצתה להשיב בכל זאת לילדה החוצפנית ולהגן על אחיה אבל, שמעה ספרים ניטחים על הרצפה בכבדות היא הסתובבה וראתה שתי ילדות אחת שמנמנה בעלת שיער ארוך ומוזהב והאחרת רזה כדחליל בעלת שיער קצר שחור . הן אספו במהירות חלק רב מהספרים לידיען איימי עזרה להן במיקצת , הן רצו לאחר הילדה החצופה " קייט חכי לנו!!!" זעקו אחריה והתנשפו מריצה , איימי הייתה מזועזעת " לאן הגענו " אני ואחי אמרנו בו בעט .היא ניסתה להרגיע אותו ואת עצמה " נו אין מה לדאוג בכל כיתה יש את הזאתי, נו זאתי המופרעת " הוא הביט בה בייאוש אבל הבנה הייתה על פניו. " צודקת" שמעה ילדה ג'ינג'ית שהתקופפה להרים ספר שהיה על ספת המדרכה " היי לכם אתם כנראה חדשים " בוחנת את הספר " אני אליס ואגב תראו מה מצאתי , זה ספר היסטוריה של כיתה ט' יאי " היא הביטה בשלושת הבנות המרוחק " טוב היא לא תשים לב שיש לה ספר אחד פחות הרי היא יכולה לקנות אין סוף כאלה , ואני רואה על פניכם שנפגשתם כבר?" אמרה אליס בשעשוע ושמה את הספר בתיקה " לאיזה כיתה אתם עולים ?" . איימי ראתה שדן התחיל לענות אבל אז חשבה שהוא חושב שיקרה עוד מקרה לא נעים אז הקדימה אותו " שלום אליס אני איימי וזהו דן דרנר אחי " היא הביטה בו מבט נוזף שאמר על תחשוב על זה !" אני עולה לכיתה ט' ודן ל ז' לאיזו את?" אליס חייכה באושר " איזה כיף גם אני עולה ל ט' בהצלחה דן! " קרצה לו " רוצים שאעשה לכם סיור בבית הספר לפני שנתחיל את שיחת הפתיחה עם המחנכת ? , והכיר לכם חברים חדשים ?" שאלה בהתרגשות מוגזמת " אנחנו נשמח ממש " חייכה איימי " נכון דן?" היא נגעה בו קלות במרפקה הוא הנהן בראשו בהסכמה . כשנכנסו לבית הספר מראהו היה כל כך זוהר מכמות המנורות שהיו בו " וואו ממש מוקסם" אמר דן בפליאה , המקום היה נקי ומבריק להחריד חשבה איימי ממש כאילו חלום. המדרגות היו מפוארות בצבעי שיש מוברק. ילדים וילדות רצו או ישבו בספסלי עץ שעליהם נראה שנמרחו בלקה לא מזמן , ודיברו ודיברו ודיברו צחקו , נהנו, החליפו חוויות מהחופש ועוד... אליס הראתה לה את מסרדי המנהלים, המזכירות, ואת המועדונים שנראו משודרגים במיוחד ,והכירה אותה עם חברותיה לכיתה. בנתיים דן עזב להכיר את כיתתו ואולי חברים חדשים.כשהגיעה שעת שיחת הפתיחה, כולן חיכו בציפייה למורה ולהמשך היום.כשהמורה נכנסה לאחר עיכוב קטן אמרה " היי לכם אני סיליה מטרתכם החדשה , סילחו לי על האיחור הייתי צריכה לקחת את רשימת השמות ,בואו נתחיל " היא הביטה בתלמידות בחיוך קטן " רוצות שנתחיל?" היא לא חיכתה לתשובה והמשיכה " אז אני עובדת פה כבר 6 שנים כנראה חלקכין מכירות אותי ממקצועות שונים בכיתות הקודמות, ובכן בואו נתחיל בהקראת השמות" . איימי לא שמעה כל כך את חלק השמות כי היא חשבה על אחיה המסכן, מעניין איך הוא מתמודד... "איימי דרנר" היא הרימה את ידה " היי אני חדשה " סיליה המשיכה עוד כמה שמות בעוד קייט מחברותיה מתלחששות וצוחקות. היא שמעה את המורה מקריאה כמה מחברותיה החדשות והיא חייכה אליהן והם השיבו ." קייטלר סיינדר " הקריאה סיליה מהרשימה במקום להרים יד או להגיד משהו קייטלר רק... פוצצה בלון של מסטיק על פניה להראות על נוכחותה " לא הולם מסטיק בהתחלת השנה ועוד לבת ראש העיר תזרקי את זה מיד " הזדעפה המורה בעוד שאיימי חושבת אוי לא אם היא בת ראש העיר היא תשאר כאן לנצח, עכשיו איך אני התמודד איתה תעתה איימי דרנר
פרק 4 : האמונה ביכולות
לאחר שנגמר כל מפגש ההיכרות והמון מהדיבורים על השנה החשובה הזאת שתיהיה מלאה במבחנים בחנים ועוד מלא דברים לימודיים נוספים . איימי השתעממה מזה במהרה זה היה שיעור מלא בביטויים , סיפורים ועוד על תחילת שנה... המורה קראה לה אשרוב התלמידות יצאו לעסקיהן " תראי איימי בכיתה ז' יש לנו תוכנית לימודית כזאת שכל תחילת שיעור יש שיעור שנקרא : האמונה ביכולות , והוא מלווה אותנו לאורך כל השנה וממנו לומדים על מהות החיים ומשמעותם , ולמדים מהם יכולות שאנו צריכים להאמין בהם ולהתפתח על ידיהם " היא נעצרה להביט בה " וכמו שאת רואה קייטלר סיינדר לקחה זאת לצד ההפוך ואני מקווה שזה לא יקרה איתך הבטתי בה בשעשוע ובגועל רב " תאמיני לי בחיים לא אהיה כמוה" היא חייכה אליי חיוך יודע דבר " ובכן מכיוון שאת חדשה את צריכה לקבל ממני כל סוף יום מין שיעור פרטי כזה שהוא על האמונה ביכולות, אגב אחיך עבר אותו עכשיו , ותאמיני לי יש מזה שינויים משמעותיים את תראי בשיעור על מה מדובר " קמה והלכה להעביר שיעור לכיתה נוספת . בהפסקה איימי ראתה את דן עם קבוצת חברים יושבים על הדשא במגרש בחוץ , חליבה התמלא חיבה והערצה כלפיו , ובמעורב עם זה מתח לשיעור המיוחד שהתקיים בהמשך . כשנגמר היום המייגע קודם לפני שנגמר גילתה דבר מעניין בשיעור חשבון שחברתה אליס ה " מחוננת" של הכיתה וגם אני הייתי כזו בבית הספר הקודם אז נעשנו חברות ממש טובות . איימי נכנסה בסוף היום לכיתה הריקה שנשארה נקייה במשך היום וואו זה לא היה ככה אצלנו חשבה במרירות במידת מה . סיליה המורה נכנסה והתחלנו בשיעור הפרטי , הוא היה כל כך מחזק ובעיקר עסק ביכולות ובמימושם התמידי ובהצלחה הנובעת מהן , פתאום הבנתי שזאת בדיוק ההסבר של הרגשת האימהות שהיית לה בשריפה אבל היא לא מימשה כלום ובכן גם בכך שרצתה להגן על אחיה מפני קייט' וגם לא עשתה דבר . כשהסתיים השיעור בירכה את המורה ליום טוב וידעה באוטובוס לביתה , סיפרה להוריה על התרחשויות היום ועל חברותיה החדשות שהכירה . לאחר ארוחת הערב הלכה לחדרו של אחיה לשאול לשלומו , וראתה חדר נקי ומסודר להפליא , איימי דרנר התרגשה כל כך. בהחלט יש שינוי אמרה לעצמה וחיכתה בקוצר רוח לשיעור הפרטי הבא בנושא האמונה ביכולות
סוף...
מקווה שאהבתם❤️
נ.ב- תודה רבה לאייס8776 שהובילה אותי במסע הכתיבה ודירבנה אותי להמשיך:-)
אוהבתתת❤️❤️❤️
|
|
|
|
|
|
144
|
|
|
|
|
|
|
|
|
26/01/2024 10:22 |
אדמדם99 |
20
|
|
ממש יפה אהבתי ברמות |
|
|
|
|
|
17/10/2023 13:55 |
מקמיק720 |
19
|
ראיתי את התגובה של שירה
בכתב אורח של נגה
קודם כל אני חייבת להיכנס לקהילה שלך
באמת סורי אני פשוט עמוסה בטירוף וזה
סיפור מהמם באמת הלוואי ותיזכיייי |
|
|
|
|
|
13/09/2023 18:50 |
ארנקור6 |
18
|
עטנובע - תודה על הערכה :-)
פנלופי3090- וואו אני שמחה לדעת שכ"כ אהבת את הספר ממש מחמיא לי !
וכן השתמשתי בשם ממיקמקי העיר כי זה שם יפה ( כמובן מומצא ) :-)
אוהבתתת❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
12/09/2023 21:42 |
פנלופי3090 |
17
|
היי איימי דרנר, אני פנסי לופין.
ואוו מאוד מרשים! סיפור פנטסטי לגמרי.
כקורא שאוהב מאוד לקרוא ספרים בספריה של מיקמק סיטי וכמעט קראתי את כולה, הייתי מאוד שמח לראות את הספר הזה הופך לספר הנגיש בספריה.
מעניין אותי לדעת - למה השתמשת בשם הדמות שלך במיקמקי העיר? זה מאוד מסקרן אותי.. אני מנחש.. שאהבת את השם?
בחתום, פנספין. |
|
|
|
|
|
10/09/2023 19:46 |
עטנובע |
16
|
סיפור מהמם!
אהבתי נורא. |
|
|
|
|
|
07/09/2023 20:50 |
ארנקור6 |
15
|
|
נ.ב. אני אתחיל לעלות כל שבוע שבועיים |
|
|
|
|
|
06/09/2023 19:27 |
ארנקור6 |
14
|
נ.ב. - אני עומדת להעלות רק כל שבוע / שבועיים !
מפני הלימודים...
מקווה שתבינו:-)
אוהבתתת❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
05/09/2023 17:05 |
ארנקור6 |
13
|
וואו תודה לכול/ם/ן. על תגובות מחממות לב ומרגשות ומשמחות תודה לכם ממש ממש אני מעריכה את זה:-)
אוהבתתת❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
04/09/2023 18:28 |
המהממת2770 |
12 |
|
מושלם |
|
|
|
|
|
04/09/2023 18:26 |
המהממת2770 |
11 |
|
וואוו איךהצלחת לכתוב כל כך הרבה אני התחלתי לכתוב סיפור והתייאשתי על הפרק הראשון |
|
|
|
|
|
04/09/2023 07:28 |
איילת6768 |
10
|
|
יאו זוכה על בטוח סיפור יפיפה |
|
|
|
|
|
03/09/2023 18:15 |
לילה2331 |
9
|
|
ואוו איזה אורך :) אין לי כוח לקרוא את הכל אבל זה בטח מדהים כמו תמיד |
|
|
|
|
|
03/09/2023 16:00 |
סבבוש38 |
8
|
|
מדהים!!!!!! |
|
|
|
|
|
03/09/2023 15:20 |
כולםזזים |
7
|
|
ואוו מ ד י מ ה אני בהלם שסיימת את כל זה אם סיפור מושקע מענין ופשוט אין מילים✅ |
|
|
|
|
|
03/09/2023 14:03 |
מילקשיי646 |
6
|
|
ממש השקעת |
|
|
|
|
|
03/09/2023 13:49 |
מילקשיי646 |
5
|
|
מהמממממממממממממממממם |
|
|
|
|
|
02/09/2023 21:51 |
smiling10 |
4
|
וואו וואוו!!❤️
קודם כל חייבת להגיד שרואים שכל כך השקעת!!
ועבדת על זה כל כך קשה!!!
את באמת באמת אלופההה!!
והסיפור כל כך יפההה!!
מקווה בשבילך שיזכה!
יש לו סיכוי מ מ ש טובב!!
כל הכבוד מהממת שאת!!
אוהבת אותך ברמותתתת!!❤️ |
|
|
|
|
|
02/09/2023 21:35 |
אייס8776 |
3
|
איזה סיפור מושקע!!
נתת לי הצצה של הפרק הראשון,
ו- ואוו, מדהימה!!
גם הזהרת אותי שזה יהיה ארוךXD
אבל הופתעתי שזה כל כך ארוך!!
יצאת אלופת עולם!
איך הספקת את כל זה?
אני בחיים לא הייתי מצליחה!
את פשוט מ ד ה י מ ה ! |
|
|
|
|
|
02/09/2023 20:23 |
רחל2023 |
2
|
וואוו איזו השקעהה
ממש מהמם❤ |
|
|
|
|
|
02/09/2023 20:21 |
ארנקור6 |
1
|
אני מתנצלת מראש אם יש שגיעת כתיב
כי אני פשוט כתבתי קודם את הסיפור על מחברת
ואז העתקתי לכאן בעצם וכמו שאתם יודעים אני מטאבלט אז זה לפעמים הציע לי מילים אחרות ולא שמתי לב כי מהירתי .
מקווה שתבינו:-)
אוהבתתת❤️❤️❤️ |
|
|
|
|
|
|
|
