|
"המסע לחיפוש ביטחון עצמי"- פרק 4
|
31/10/2023 |
פרק 4- להתגבר על הפחדים
1/11/22
18:40, ביתה של קאט
ביומיים האחרונים ליאו בא אלי להתאמן על הניאום, היום ב7 הוא יגיע לחזרה אחרונה.. מחר בבוקר אני צריכה לנאום, אני לחוצה אבל מאמינה שאצליח.
19:07
*דפיקות בדלת*
ניגשתי אל הדלת ופתחתי לליאו, בירכתי אותו לשלום ונכנסנו לחדרי, "תגידי קאט" ליאו התחיל להגיד, "אני בא לכאן כבר כמה ימים ברציפות ופגשתי רק אותך ואת אמא שלך.. אין לכן עוד אנשים במשפחה?" שאל במבוכה עקב חוסר הטאקט שהפגין..
"יש לי אח גדול, בן 20.. הוא בצבא כרגע"
"ואיפה אבא שלך?" שאל ליאו בתמימות,
"אבא שלי.. הוא ברח לחול אחרי שנולדתי.." עניתי תוך כדי אנחה כבדה..
ליאו נשך את שפתיו בחרטה על מה ששאל, לאחר שהבין שפגע בנקודה רגישה..
החלפתי נושא והתחלנו להתאמן שוב על הניאום..
לאחר שסיימנו אמרתי לליאו תודה על כל העזרה, נישקתי אותו קלות בלחי והוא חזר לביתו.
2/11/22
6:30, הבית של קאט
קמתי מוקדם בבוקר והתחלתי להתארגן כדי שאגיע מוקדם לבית הספר, להעביר את הניאום שלי..
לבשתי חולצה לבנה וחגיגית וחצאית עור צמודה כדי להיראות יפה בנאום, אמרו לי שגם נציג ממשרד החינוך יהיה בבית הספר כדי לראות איך התלמידים בבית הספר נואמים..
התחלתי ללכת בחיפזון לכיוון בית הספר, הגעתי בסביבות 7:12, כמעט שעה לפני תחילת הלימודים..
הלכתי לאולם הגדול של בית הספר והתחלתי להתאמן כאילו אני באמת נואמת מול כל בית הספר, הלך לי יחסית טוב והייתי גאה בעצמי..
השעה הייתה כבר 7:48, החלטתי להתקשר להיילי ולשאול אותה מה שלומה..
"הלו, היילי?"
"מה את רוצה קאט?" שאלה היילי בטון תוקפני במקצת..
"עשיתי משהו? רק רציתי לשאול מה שלומך.."
עניתי בהיסוס,
"למה שלא תלכי לליאו לשאול מה שלומו" אמרה בכעס וניתקה את השיחה..
לא אשקר, הייתי קצת בהלם מההתנהגות של היילי.. היא אף פעם לא הייתה כל כך עצבנית..
התעלמתי מזה ואמרתי לעצמי שאתן לה להירגע ואדבר אחר כך, לבינתיים התקדמתי לכיוון כיתת כימיה.
8:10, שיעור כימיה
נופפתי להיילי לשלום, אך היא לא נופפה בחזרה.. התחלתי לחשוב מה עשיתי שכל כך עצבן אותה, אבל לאהצלחתי להבין מה..
אחרי כ10 דקות של מחשבה הבנתי שלא דיברתי עם היילי בצורה נורמלית כל השבוע, הייתי רק עם ליאו כל הזמן למרות שהיא זאת שהציעה לי לחפש את הביטחון עצמי שלי וכו..
התחלתי להרגיש רע שהזנחתי את החברה הכי טובה שלי כל השבוע, והחלטתי לכתוב לה מכתב סליחה.. המכתב הלך כך:
היילי חברתי הטובה ביותר,
אני מצטערת שלא הייתי איתך כל השבוע, זה היה לא מכבד מצידי לנטוש אותך בשביל מישהו שאני מכירה אולי שבוע.. את חברתי הראשונה והטובה ביותר, ואת תמיד היית ותמיד תיהי..
אני מקווה שתסלחי לי ובכל זאת תבואי לראות אותי נואמת היום, זה יותר מישמח אותי לראות אותך שם..
אוהבת, קאטרינה.
1:27, האולם הגדול של בית הספר
שמתי את המכתב בלוקר של היילי, בתקווה שתראה אותו ותקשיב לדברי..
לבינתיים הלכתי לאולם הגדול, נשאר בסך הכל חצי שעה לנאום שלי.. עמדתי במאחורי הקלעים והתחלתי לשנן שוב ושוב את הנאום שלי, לאחר כרבע שעה ליאו והיילי באו אלי למאחורי הקלעים, חיבקתי את היילי חזק והודתי לליאו שבא להיות איתי..
האולם התחיל להתמלא בתלמידים ומורים, המתח גבר וכמוהו גם הרעש..
בשעה 2:15 עליתי לבמה והתכוננתי לנאום, לפני שהתחלתי חקרתי קצת את הקהל, הרבה עיניים ננעצו בי בציפייה וזה גרם לי להרגיש מתוחה, אפילו חשבתי על לרדת מהבמה..
הסתכלתי במבט חטוף לכיוון מאחורי הקלעים, היילי זקרה שתי אגודלים וליאו אמר לי בלי קול שהוא מאמין בי שאצליח,
"אחמ.." עשיתי חימום קול אחרון לפני שאני מתחילה.. "אז אני קאטרינה, אתם יכולים לקרוא לי קאט.. אני צמחונית, ובדיוק על זה רציתי לנאום לכם היום...." אמרתי בהיסוס בהתחלה ולאט לאט צברתי ביטחון ואפילו זזתי קצת מצד לצד של הבמה..
לאחר כשלושת רבעי שעה סיימתי את הנאום וקדתי קידה קלה ומרושלת, כולם עמדו ומחאו לי כפיים..
ובפעם הראשונה בחיי, עמדתי שם, במרכז העניינים בלי לברוח או לגמגם, בלי לבכות או לקפוא במקום..
בחיים לא הייתי גאה יותר בעצמי,
הלכתי למאחורי הקלעים והיילי קפצה עלי בחיבוק ענקי ואוהב, ליאו הצטרף לחיבוק ולחש לי באוזן, "אמרתי לך שאת מסוגלת".
---------------------------------------------------------------------------------
היי אנשים!!
ראיתי שחלק מכם אהבו את הפרקים הקודמים אז כתבתי עוד אחד..
מקווה שתאהבו אותו(:
אם אראה שרותים המשך יהיה גם פרק 5!
המשך יום מקסים❤
|
|
מוקדש
ל כולם | |
|
|
