|
סיפור שכתבתי בזמן ששברתי את ידי
|
13/12/2023 |
סיפור שכתבתי בזמן ששברתי שתי ידיים בחופש הגדול
החבורה בתוך המשחק
אז איך בעצם מתחילים סיפור ? את זה חשבתי בזמן שחלמתי לרגע בשיעור חשבון, אך למזלי איה הצליחה להעיר אותי בדיוק רגע לפני שאילנה- המורה לחשבון שמה לב לזה שנרדמתי.
איה היא החברה הכי טובה שלי, היא תמיד מצילה אותי בשנייה האחרונה לפני שאני מסתבכת בצרות.
גם לי ולאיה יש חבורה ביחד עם רן, ירון ונתן בעצם החבורה שלנו מתפקדת די טוב אנחנו נפגשים ביחד ואתם יודעים עושים דברים שבדרך כלל עושים בחבורות, אבל אנחנו תקועים קצת ב איזושהי תסבוכת קטנה.
אני חושבת שכדאי שנחזיר את הסיפור 48 שעות אחורה כדי שתבינו בעיקרון מה קורה.
אני בדיוק הגעתי לבית הספר ואז אני כמעט לא הכרתי אף אחד.
כולם כבר היו בחבורות ורק אני הייתי בלי חבורה, למזלי הייתה תמיד פינה בספסל שבחצר שהייתה לא חמה מידי ולא קרה מידי היא הייתה בדיוק המקום המושלם לקריאת ספר טוב או למשחק בקונסולה ואת האמת ברגע שהייתי יושבת שם כבר לא היה לי אכפת שאין לי חבורה. יום אחד בהפסקה שהייתה אמורה להיות כמו עוד הפסקה רגילה ניגשה אלי ילדה, זאת כמובן הייתה איה ואז לפתע היא שאלה אותי אם אני רוצה שנשחק ביחד כדורסל.
הופתעתי לשאלתה, לא חשבתי שיש עוד ילדה בלי חבורה בשכבה. כמובן שעניתי לה כן אני אשמח והיא מיד רצה לכיתה להביא את הכדור לאחר מכן הלכנו לשחק וככה הכרנו אחת את השנייה.
מבצע אמץ חבר
לאחר שאני ואיה בנינו חברות נפלאה, הרגשנו שחסר לנו משהו או יותר נכון מישהו או אפילו כמה מישהואים, החברות הייתה נפלאה אבל בשלב מסויים כבר היה משעמם, למשל כשאחת הייתה רוצה ללכת לבאולינג ואחרת לקניון לא היינו יכולות להחליט כי לא היה רוב ולא היה מיעוט וכשהיינו משחקות במחשב אף פעם לא היינו מסיימות מהר את המשחק כי לא היו איתנו הרבה שחקנים וגם אמת או חובה הפך להיות משעמם. בסופו של דבר החלטנו לתלות מודעת דרושים חברים. טוב יותר נכון אני החלטתי, כן זה נשמע קצת מוזר וגם איה התחילה לצחוק ואמרה לי אנחנו מחפשות חברים לא מקיימות מבצע אמץ חבר, בקיצור בסוף הלכנו על הדרך הקלה יותר, החלטנו ללכת למגמות בבית הספר שעוסקות בדברים שאנחנו אוהבות לעשות. אז הלכנו למגמת רובוטיקה ומגמת מחשבים.
החבורה שם זמני
היום הלכנו פעם ראשונה למגמות והיה נראה כאילו אנשים מאוד יודעים מה הם עושים שם. המורה לרובוטיקה ביקש מכולם להקשיב
ופתאום היה שקט. לאחר מכן הוא המשיך והציג אותנו והוסיף שהוא מצרף לנו היום את רן וירון והם יעזרו לנו היום בכל מה שנצטרך. אני ואיה ניגשנו אל רן וירון והם הסבירו לנו מה עושים ואיך הכל פועל וישר ניגשנו לעבודה והאמת, זה היה השיעור הראשון שלא נרדמתי בו מתחילת השנה, עשינו פשוט כיף חיים, כל כך נהננו שבסוף אני ואיה הצענו להם להקים איתנו חבורה.
אני זוכרת כמה שמחתי שסוף סוף יש לי חבורה אבל אז רן העלה את הנקודה ושאל אותנו איך נקרא לחבורה שלנו. כולנו חשבנו ופתאום ירון אמר- אפשר לקרוא לה החבורה, אבל רק בתור שם זמני כן,
כולנו צחקנו באותו היום אני זוכרת איך נהננו אז,
טוב חבל שזה לא המשיך ככה הרבה זמן.
הקוד הקטן שהרס הכל
כבר כמה שבועות שאנחנו החבורה כל יום נפגשים ומשחקים, אפילו רן פיתח לכולנו משחק מחשב מיוחד, אבל אז יום אחד הצטרף לכיתה ילד חדש בשם נתן, הוא היה מדהים, הוא פתר תרגילים במהירות והוא היה גם טוב במשחקי מחשב וכמובן שהצענו לו להצטרף לחבורה וכמובן גם שהוא הסכים וככה המשכנו להיפגש. עד מפגש אחד שבוא תכננו ללכת לאכול גלידה, אבל הייתה שערה בחוץ, אז הלכנו לרן ובזמן הזה קפצנו על הזדמנות והראנו לנתן את המשחק שלנו. הוא התלהב ממנו, אבל הוא גם רצה להוסיף קוד כדי שהמשחק יראה יותר ריאליסטי וכבר הוא התחיל להקליד על המחשב של רן את הקוד, אבל רן התחיל לרתוח מזעם ואמר לו: "מה אתה עושה על תיגע במחשב שלי"
ונתן ענה שהוא רוצה לשנות את רמת הרזולוציה של המשחק ובאותו ערב התחילו צעקות בחדר של רן, אבל עם רק רן היה נותן לנתן לעבוד היינו במצב אחר, כי פתאום פגע ברק בחוט חשמל והקוד של נתן השתבש, פתאום כולנו היינו תקועים בתוך סימולציה ?!
בין הפיקסל למציאות
פתאום התעוררתי בשק השינה שלי וגם איה, ירון, רן ונתן התעוררו. חשבתי לעצמי איזה מזל ש זה היה רק חלום, אבל אז רן ניגש לפתוח את ה וילון ופתאום הוא צרח בבהלה: "האאאא יש שם גובלין", ירון קפץ מהצעקה של רן ושאל את רן בפחד איך הוא הגיע לשם? אחר כך נתן התחיל לקשקש על הסתברויות ועל כל מיני דברים שקשורים לפיזיקה עד שאיה עצרה אותו ואמרה שכל מה ששמעה זה בלבלבל מחשב, בלבלבל היסטוריה ואז ביקשה ממנו שיסביר באנושית מדוברת. אז נתן התחיל מחדש ואמר לנו שכנראה שההגדרה של הרזולוציה הייתה גבוהה מידי, כי הוא עוד לא גמר את הקוד והברק שפגע בחשמל וגרם להפסקת חשמל כנראה גם הפעיל את הקוד הלא גמור. אחרי שנתן הסביר לנו מה קרה, כולנו היינו בהלם ומה שהכי היה מפחיד זה שאף אחד לא ידע שאנחנו בתוך משחק מחשב חוץ מאיתנו.
השקט שאחרי הסערה
כולנו התארגנו לבית הספר ובדרך הסתכלתי את הרחובות וחשבתי לעצמי שזה ממש לא נראה כמו משחק מחשב, הכל היה רגיל, אבל חשבתי לעצמי עם היצורים שיש במשחק קיימים ביער שליד העיר ועם כן, מה נעשה? אבל הצלצול קטע את מחשבותי, אז מיהרנו ונכנסנו לכיתה. בהפסקה ישבנו במקום הקבוע שלנו והתחלנו לדבר על כל מה שקרה. איה שאלה אם אנחנו בטוחים שאנחנו בתוך סימולציה של המשחק, כי העולם נראה רגיל לגמרי ורן ענה לה שכן פשוט העולם שלנו התחבר עם המשחק ככה שזה יצר ערבוב, אז שאלתי את רן עם עכשיו כל המפלצות קיימות בעולם שלנו? וירון ענה לי שהיצורים של המשחק בעולם שלנו ברגע זה ושאי אפשר לדעת איפה הם אז נתן אמר לנו שאם החישובים שלו נכונים, בשביל שהעולם שלנו יחזור להיות רגיל, אנחנו צריכים לנצח את הבוס הגדול ואני המשכתי ואמרתי- אז אנחנו צריכים עכשיו למצוא את כל המפלצות שקיימות, כדי שנוכל להגיע אליו. הם יכולות להיות בכל מקום ואז פתאום כולנו הבנו כמה המצב חמור. אז החלטנו שאנחנו חייבים למהר ואנחנו קבענו ונפגשנו אחר הצהריים כדי להתחיל לחפש מפלצות בעיר שלנו.
הפורטל הגורלי
חיכיתי לכולם מחוץ לבית של ירון בשעה ארבע אחר הצהריים ושוב פעם הבטתי בעיר שלנו, עדיין הייתי קצת בהלם מזה שהעולם שלנו התערבב עם עוד יקום שהוא בעצם משחק מחשב. הייתי כל כך שקועה במחשבות שלא שמתי לב שירון היה כל הזמן הזה מאחורי, עד שפתאום הוא בירך אותי לשלום ומיד קפצתי מבהלה, הוא ביקש סליחה על כך שהבהיל אותי, עניתי לו שהכל בסדר ושתקתי היה פתאום שקט עד שרן ונתן הגיעו ובידם מפה עם כל המקומות בארץ שיש בהם מפלצות. רן הסביר לכולנו את התוכנית וניגשנו למשימה, אבל בדיוק לפני שהתחלנו ללכת להתחיל להרוג מפלצות, נתן שאל אותנו איפה איה? לאף אחד לא היתה תשובה ואז איה פתאום הגיעה בריצה וביקשה סליחה על האיחור. היא אמרה לנו שהיא גילתה משהו מטורף ואז שאלה אותנו עם זה נכון שיש מפלצות בכל העולם? ואין לנו דרך להגיע לכל המקומות הללו?
ענינו לה- נכון, לאחר מכן איה המשיכה וסיפרה לנו שהיא עברה ליד הבית ספר וראתה שתלו מודעה שבא כתבו- שתערך תחרות שהקבוצה שתכין נאום שבוא כלול הכי הרבה מידע על העולם תזכה בפרס והפרס הוא טיול מסביב לעולם, בכל האזורים שהקבוצה תבחר לבקר בהם, ירון אמר לנו שאנחנו חייבים להתחרות כי זה הסיכוי היחיד שלנו להציל את העולם.
נתן אמר לנו שירון צודק ועומדת בפנינו הזדמנות של פעם בחיים. רן צחק ואמר לו שנראה לו שהוא קצת מגזים ותמיד נוכל להציל את העולם, ואנחנו רק צריכים להילחץ מזה שמפלצות מסתובבות כאן, זה הכל, נתן ענה לו שדווקא הוא טועה ולפי מה שהוא בדק יש לנו רק חודשיים להציל את העולם, כי יש בינינו שער, שככל שהזמן עובר המשחק בונה את עצמו מחדש על העולם שלנו ועם לא נעצור את זה בזמן כל העולם יהפוך להיות המשחק וסביר להניח שהיצורים מהמשחק יחסלו אותנו. ברגע שנתן אמר את זה, התחלתי להילחץ ואני מאמינה שלא רק אני, אנחנו היינו האנשים היחידים שידעו על מה שקורה ועם אנחנו לא נעצור את זה בתוך חודשיים כל האנושות תיכחד.
הגובלין שבהמשך הדרך
לאחר שהבנו שאנחנו חייבים לזכות בתחרות הבית ספרית, אבל גם אנחנו חייבים לחסל מפלצות שיש לנו בעיר, כי אחר כך לא נוכל לחזור, אז התחלקנו לשתי קבוצות: אני, רן ונתן הלכנו לחסל מפלצות וירון ואיה נשארו כדי ללמוד על העולם. אני, רן ונתן התחלנו את המסע, ידענו שאנחנו חייבים נשקים כמו במשחק, אז נתן חשב שאולי העולם והמשחק התחברו מספיק ואז נוכל לקחת חומרים לחבר ביחד ויהיה לנו נשק ובכן תאמינו או לא נתן צדק והיה לנו תוך חמש דקות כל מה שאנחנו צריכים כדי להילחם נגד המפלצת הראשונה. אז הלכנו קצת מחוץ לעיר, ליערות שיש שם ופתאום פגשנו גובלין ירוק עם גלימה ארוכה הוא קרא ספר ובכלל לא הסתכל עלינו. רן טעה לעצמו האם זה מהגובלינים הנחמדים?, או שזה גובלין רשע שעושה את עצמו שהוא אדיש? רן לקח סיכון והתקרב לגובלין ושאל אותו אם הוא הסוג הנחמד או מהסוג הרשע? הגובלין, הפסיק לקרוא ואמר לנו שהוא שליח והוא בא כדי להנחות אותנו בדרך לבוס הגדול. רן ישר סיפר לו הכול, אבל אני חשבתי שמשהו כאן קצת מסריח. אבל שמחתי על רן, כי ידעתי שהוא לא טיפש. בנתיים בלימודים- ירון הלך לספרייה להביא ספרים על העולם, כדי שאיה והוא יוכלו ללמוד בצורה הטובה ביותר. איה ראתה את ירון עם ערמות של ספרים ושאלה את ירון למה הם פשוט לא הסתכלו באינטרנט. ירון ענה לה שהרבה פעמים אנשים באינטרנט מנסים להטעות את הקוראים ושהרבה פעמים יש אתרים שטועים בעובדות, איה הבינה שאין זמן להתחיל להתווכח, אז היא שתקה והם התחילו ללמוד. הם היו אמורים לזכור בעל פה את כל האירועים החשובים שקרו מתחילת העולם ועד היום. אבל הבעיה הייתה שאיה טובה בלימודים, אבל הזיכרון שלה גרוע. הם לא ידעו מה לעשות הרי אם הם לא יצליחו לזכות הם יאכזבו את כל החבורה. איה אמרה לירון שהוא חייב ללמוד גם את החלק שלה ולא רק את שלו, כי איתה זה אבוד. אז ירון והיא ישבו במשך שעתיים עד שירון ידע הכל בעל פה. בחזרה ליער- המשכנו ללכת אחרי הגובלין אבל פתאום הגענו למבוי סתום. רן שאל את הגובלין עם הוא התבלבל בדרך, אבל הגובלין לא ענה. פתאום משום מקום הקיפו אותנו שלושה גובלינים, וברגע זה רן הבין איזה טעות הוא עשה. נתן צעק לנו תתפסו גובלין ותלחמו. התחלנו להילחם היה קשה אבל בסוף סיימנו את נקודת הדרך הראשונה שלנו. זכינו ביהלום סגול ועלינו רמה. השעה הייתה כבר מאוחרת, חזרנו לבית של ירון ואז איה אמרה לנו שירון למד את הנאום בעל פה ועכשיו הוא ישמיע לנו. ירון התחיל לדבר ופתאום הוא קפא והדבר היחיד שהוא הוציא מהפה היה גמגומים. מיד הבנו שיש לו פחד במה והופיעה לנו בעיה חדשה פחד הבמה של ירון.
שלושת הבעיות
היום נפגשנו בשעה שתיים ישר אחרי בית - הספר אצל נתן ואחרי שאכלנו ועשינו שיעורי בית הלכנו לחדר עבודה של אבא שלו, ברגע שנכנסנו ראיתי את רן מסתכל עמום על החדר ואת האמת אני לא מאשימה אותו, היו שם מלא מסכים ומחשבים ממש משוכללים, כל הדברים שם נראו כאילו הם נלקחו מסרט מדע בדיוני. נתן התחיל לסגור קבצים במחשב ולפתוח את הקבצים שלו, הייתה לי תחושה שאבא של נתן לא ישמח שכל הקבצים שלו נעלמו והוא צריך לחפש אותם בין הקבצים, אז שאלתי את נתן עם אבא שלו יודע שאנחנו מתעסקים לו במחשב והוא ענה לי- לא, אבל אם נספר למישהו שהארץ שלנו התחברה עם משחק מחשב שרן יצר ועכשיו יש פורטל באמצע הארץ, שאם לא נגיע אילו ונביס את הבוס הוא ישמיד את כל העולם, אז יחשבו שהשתגענו. ואת האמת חשבתי לעצמי זה תכלס די הגיוני, אז פשוט שתקתי. נתן פתח קובץ שבוא יש הסבר מפורט על התוכנית שלנו לחסל את המפלצות ולהגיע לבוס. מסתבר שבכל פעמם שאנחנו הורגים מפלצת ועולים שלב מה שקורה זה שאנחנו מקבלים סוג של יהלום, ויש עשרה סוגים של מפלצות וכמו כן גם עשרה יהלומים. בשביל לעצור את ההשתלטות של משחק המחשב על העולם שלנו, לפני שיהיה מאוחר מידיי, אנחנו צריכים לאסוף את כל עשרת היהלומים כדי לשבור את הפורטל, לפני שכל העולם יתחבר עם המשחק ובשביל זה ירון חייב להתגבר על פחד הבמה שלו, אבל אז פתאום כולנו קיבלנו הודעה בית -הספר שלנו פרסם שבעוד כחודש וחצי, כל שכבת ה' תצא לטיול בכל המדינה, למשך חמישה ימים, ככה שאם יש עוד מפלצות בארץ נוכל לחסל אותם, אבל יש כאן בעיה עם נברח שלא ישימו לב, יעקבו אחרינו יגלו את המפלצת ומיד יזעיקו משטרה ונקבל עונש חמור, כי איך המנהלת שלנו תמיד אומרת "ילדים זה מפלצות קטנות שדוחפות את האף שלהם לעניינים של גדולים", אז בנתיים החלטנו שיותר חשוב לנו פחד הבמה של ירון ואפשר לעזוב לרגע את עניין הטיול.
פחד הבמה של ירון
היום התחלנו לעבוד עם ירון על פחד הבמה שלו, אבל לא משנה מה ניסינו הנאום שלו תמיד היה נשמע ככה: "ששלום אאניי ייררוון קלייין ואניי ", בקיצור הבנתם, אבל אז עלינו על רעיון גדול, ברגע שרן ואיה עלו לבמה כדי לסגור את המסך, ירון נאם והצליח בלי לגמגם. עם כל הניסיונות שלנו הצלחנו בסוף לפתור את הבעיה -ירון מגמגם כי מביך אותו להופיע, אבל עם הוא מובך כאשר הוא עם עוד אנשים, זה לא מפריע לו. אז החלטנו שאנחנו נעלה על הבמה עם מצגת וכל פעם שהוא מדבר על נושא חשוב אני ואיה נצביע על המסך, אבל הבעיה שלנו הייתה שכתוב במפורש בחוזה של התחרות שאסור להשתמש בעזרים חזותיים, כלומר אסור להשתמש במשהו חוץ מהפה של ירון ומהמוח של ירון. במשך שעות חשבנו וחשבנו וחשבנו וחשבנו עד שבסוף נתן אמר לנו שאפשר להכין גלימת - העלמות. כולנו הסתכלנו על נתן במבט של חשבנו שאתה החכם שבנינו, אבל אז הוא הסביר בלחש, בזמן שירון הסתכל בטלפון, נתן הסביר לנו שאנחנו לא באמת עומדים להכין גלימת העלמות כי זה לא קיים, אבל ירון לא יודע שזה לא אפשרי ליצור, אבל אז רן אמר לו שאין סיכוי שירון יאמין ונתן אמר לו שתכלס אנחנו תקועים במשחק מחשב, אז אין סיבה שירון יחשוב שלא יכולה להתקיים גלימת- העלמות.
אז התחלנו לעבוד על "גלימת - העלמות" בזמן שירון קישקש על כל מיני דברים ונראה לי שלילד יש אובססיה לדובים.
גלימת - העלמות
היום אני, רן, איה ונתן נפגשנו כדי להכין סרטון, ככה שירון יהיה בטוח שנתן הוא איזה קוסם אורבני שהצליח לייצר גלימת - העלמות מאפס. חילקנו תפקידים: איה הלכה לשוק לקנות בד ירוק, נתן הביא את המצלמה, רן ואני הבאנו מחשבים, כדי לערוך את הסרטון. בזמן שאני רן ונתן תכננו איך אנחנו עושים את זה שיראה כמה שיותר מציאותי, איה הלכה לשוק כדי לקנות גלימה, אז איה הלכה לשוק ובדרך היא עברה בחורשה בכדאי לקצר את הדרך, כי בקרוב תרד החשכה, ולא חשבנו על כך שרוב המפלצות מזדמנות ביער, פתאום איה נתקלה בדיונון כתום, כמו שהוא נקרא במשחק אוקתומפוס, למזלה הדיונון ישן, היא חלפה על פניו בשקט ובזהירות, פתאום יצא לה אפצי כזה חזק שהדיונון התעורר, ובואו נגיד שלאיה לא חיכתה קבלת פנים נחמדה ביותר, היא מייד חיפשה משהו שישמש אותה בתור כלי נשק, למזלה היא מצאה מקל חד, והאמת שלפי מה שהיא סיפרה היא נלחמה דווקא לא רע. רן אפילו הציע שברגע שנחזיר את המשחק לתוך המחשב, היא תוכל לנסות לקבל דרגת לוחמת. בכל מקרה איה נלחמה בדיונון בעודו זורק עליה כדורי- אש, עד שהצליחה לתקוע לו את המקל בתוך המבטן והוא התפוצץ כמו ג'לי על האדמה, ואיה קיבלה את היהלום הכתום והשני שלנו. לאחר מכן היא חזרה עם הבד הירוק וגם עם היהלום. באותו הרגע אני הנחתי על עצמי את הבד הירוק וביקשנו מאולג השכן, לזרום איתנו, ולהיות מופתע ומפוחד שאני שמה על עצמי את הבד הירוק. ולאחר עשרות טייקים של צילום וכמה שעות של עבודה שלחנו בקבוצה את הסרטון, תאמינו או לא זה עבד.
התחרות הגדולה
היום בבוקר ירון הגיע לבית הספר מגונדר מן הרגיל ובשעה השנייה הוציאו אותנו מהכיתה לתחרות ירון עמד איתנו מאחורי הקלעים למזלנו הצלחנו לקבל אישור שהוא ינאם לבד וברגע שאמרו את שמו בכריזה איה אמרה לו לעלות ושהיא מייד באה איה הלכה אחורה ושימנו לירון שהיא עלתה למרות שהיא פשוט הסתתרה מאחורי הווילון הגדול שעל הבמה ירון נאם מצויין הוא זכר הכל בעל פה ולא גמגם אף פעם אחת ולאחר שכולם מחאו לו כפיים או ירד מהבמה וראה את איה ושאל אותה אם היא לא הייתה לפני רגע על הבמה נאלצנו לספר לו מה קרה והוא כעס מאוד אבל גם שמח כי עם לא היינו עושים את זה היינו בבעיה גדולה מלא קבוצות עלו לנאום וכולם היו ממש טובים וכולנו היינו בלחץ עד שהמנהלת עלתה לבמה והחריזה על ירון כמנצח איזה כיף היה לנו באותו רגע כולנו צעקנו מאושר והרמנו את ירון ובאותו רגע נפלה עלי תחושת הקלה קטנה כי בנתיים הכל הולך לפי התוכנית
ההחלפה
היום בערב קיבלנו הודעה מנתן וברגע שקראנו אותה פתאום חזר הלחץ נתן הודיע לנו שהוא יוכל להצטרף איתנו למסע כיוון שביום של הטיסה יש לסבא שלו חגיגת יום הולדת והוא חייב ללכת כולנו נלחצו ואז רן העלה את הנקודה שנתן חקר הכי הרבה על המצב ובלי הידע שלו לא נוכל לחסל את המפלצות וככה בחיים לא נוכל להגיע לפורטל שנמצא בתל אביב היינו חייבים למצוא מחליף לנתן שגם יודע תכנות ברמה גבוהה ויוכל ללמוד את כל המידע הנדרש אז הכנו רשימה של דברים שאנחנו צריכים שהילד או הילדה שיבחרו ידעו לעשות והרשימה נראתה כך
מחליף לנתן רשימת דרישות
1. שידע אנגלית שותפת
2. ידע שותף בתכנות בגווא סקריפט (שפת תכנות)
3. זיכרון פנומנלי
4. אהבה למשחקי מחשב וללחימה
יום אחר כך הגענו לבית הספר והתחלנו במבצע החיפוש עד שנתקלנו בילד המושלם קראו לו יונתן והוא עמד בכל הדרישות שלנו אז רן פנה אליו וסיפר לו על כל מה שקרה ובהתחלה או לא האמין לנו בכלל עד שאיה הוציאה מהתיק שלה את היהלומים וירון הראה לו תמונות של המפלצות שהוא צילם אז נתן קבע עם יונתן שיפגשו אחר הצהריים והוא ילמד אותו כל מה שהוא צריך לדעת על המסע
ההפתעה הכפולה
מחר היינו אמורים לטוס למסע שלנו וכולנו כבר הכנו את המזוודות למרות שעדיין היו לנו עוד 24 שעות לטיסה אז בבוקר בבית הספר נתן הגיע וכולנו היינו מופתעים כי ידענו שסבא שלו גר במרחק של ארבע שעות ושהוא לא אמור להגיע היום אבל הוא סיפר לנו שסבא שלו דחה את היום הולדת כי היו לו פגישות בנושא העבודה שלו כולנו היינו שמחים לקבל בחזרה את נתן אבל איה שאלה אותנו מה נעשה עם יונתן הוא כבר התכונן לטיסה ואי אפשר לאכזב אותו אז ירון אמר לנו שאפשר ששניהם יטוסו איתנו כי יש לנו עוד כרטיס נוסף וגם עם יהיו לנו שתי חברים עם הידע הדרוש לנו נעשה עבודה יותר טובה כי הרי טובים השתיים מהאחד ואת האמת שהוא צודק אחרי שהמשכנו לדבר על המסע שהולך להיות לנו פתאום קלטנו שהמנהלת מתקרבת לכיוון שלנו ומייד שתקנו וחייכנו המנהלת הודיעה לנו שכיוון שאנחנו רק בכיתה ה מסוכן לשלוח אותנו לחול רק עם מדריך לכן ההורים שלנו הולכים לבוא איתנו את האמת שאני די שמחתי שלא נישן מחוץ לבית לבד ועוד בחול בגלל שאף פעם לא ישנתי לבד מחוץ לבית אבל ידעתי שיהיה לנו הרבה יותר קשה לצאת למשימות שלנו וגם לא רציתי לשקר להורים שלי
הטיסה
היום בשש בבוקר עלינו כולנו עם ההורים שלנו לטיסה ליעד הראשון שלנו שהוא תאילנד ידענו שיש שם ארבעה מפלצות שנצטרך להרוג כל הטיסה התכתבנו בטלפון כדי שההורים שלנו לא ידעו מה קורה ומה אנחנו מתכננים לבסוף אחרי כמה שעות ארוכות שבהן היינו במטוס נחתנו בשלום בתאילנד ומשם הלכנו למלון שלנו ההורים שלנו מקמו את התיקים ואת המזוודות אני רן נתן ויונתן היינו הלוחמים של המשחק לכן אמרנו להורים שלנו שאנחנו הולכים קצת לטייל על החופים ואיה וירון נשארו כדי לפקח עליהם בשביל שאם הם יצאו לחפש אותנו הם יוכלו להודיע לנו אני רן נתן ויונתן הלכנו בחופים לחפש את המפלצות עד שפתאום נתקלנו בהר ענקי עם עין אחת הסתכלנו שאף אחד לא רואה אותנו כי אם הם יראו את המפלצת הענקית הזאת הם בטח יזמינו משטרה וזה יעצבן את המפלצת עוד יותר נתן אמר לנו שהמפלצת שאנחנו רואים מולנו נקראת הרהסטלין והיא יכולה למחוץ אותו אבל היא מאוד איטית רן הוסיף ואמר לי שאנחנו צריכים לתקוע לה את החרב בעין וככה היא תתמוטט על החוף ותעלם אז זה מה שעשינו אנחנו היינו צריכים להכין חץ וקשת ולקח לנו חצי שעה למצוא את החומרים הנדרשים לבניית החיצים ולבניית הקשת לבסוף התקרבנו למפלצת ואז היא התקרבה לאט לאט לכיוון של רן. רן ניסה לירות בה חצים על כל הזמן הוא החמיץ את העין שלה בגלל הרוח החזקה שהייתה בחוץ המפלצת הגיע לרן והרימה את רגלה רן חשב שזהו זה בסוף אבל אז אני לקחתי סיכון וירית בה חץ ממרחק של חמישה מטרים הייתי בטוחה שאני אחמיץ אבל אז פגעתי בדיוק בעין שלה והיא התמוטטה על הרצפה והפכה ליהלום השלישי שלנו אחר כך המשכנו לטייל והרגנו עוד שתי מפלצות וברגע זה היה לנו חמישה יהלומים כשחזרנו לחדר עברו שלוש שעות וההורים שלנו רתחו מזעם בגלל שנעלמנו לכלכך הרבה זמן הם אמרו שהם התכוונו להזמין משטרה כי חשבו שמשהו קרה לנו נתתי לאיה מבט כועס על כך שהיא לא הרגיעה את המצב הרי זאת הייתה המשימה שלה ושל ירון והיא החזירה לי מבט מובך . אחרי שאבא של רן נתן לנו הרצאה שלמה על אחריות הגיע החלק של העונשים ריתקו את כולנו למלון עד שנעבור מדינה אבל בתאילנד הייתה לנו עוד מפלצת אחת להרוג מפלצת חול ולא היינו יכולים להרוג אותה עם אנחנו מרותקים לחדר בל נתן אמר לי ליונתן ולרן שלא כולנו מרותקים כי איה וירון חופשיים לצאת מתי שבא להם אז כולנו דיברנו והחלטנו שכיוון שאיה לוחמת מצוינת ולירון יש זיכרון טוב הם יוכלו להסתדר בלעדינו
המבצע
כל הערב תכננו תוכנית להריגת המפלצת האחרונה שנמצאת בתאילנד אז למחרת בבוקר התחילה המשימה שלנו כולנו נשארנו בחדר חוץ מאיה וירון ירון הביא איתו אוזנייה ולנתן בחדר היו אוזניות אז נתן הסביר לירון כל מה שהוא צריך לדעת על המפלצת עד שפתאום הם נתקלו בה יותר נכון איה דרכה עליה בגלל שהיא לא ראתה אותה כי הם הלכו על חוף הים והמפלצת עשויה מחול אל בואו נגיד שהמפלצת לא אהבה שמעירים אותה משנתה ועוד בדרך כל כך כואבת המפלצת נעמדה וירקה חומצה ירוקה ומגעילה היה אסור שהחומצה תיגע בה כי החומצה הזאת היא כמו כל חומצה והיא הייתה יכול להמיס את העור של איה לכן איה הייתה צריכה לנהוג בזהירות איה הצליחה להתחמק מהמפלצת ולקחת דלי למלאות אותו במים ולהשמיד את המפלצת אבל מה שכן קרה טיפה של חומצה נגעה בירון ופתאום היה לו חור ביד למזלו של ירון נתן אמר לו שברגע שנתקן את העולם אז היד שלו תחזור למצב הקודם והרגיל שלה אז בדרך חזרה איה הלכה עם ירון לקנות כפפות כדי שיהיו לו בנתיים להסתיר את היד כי אחרת ההורים שלו יחשבו שקרה משהו נוראי ואז הם יחזרו לארץ ואנחנו די צריכים את ירון למבצע
היעד השני
היעד הבא שלנו היה ללונדון ולאחר טיסה מפרחת של עוד כמה שעות נחתנו ונסענו במונית למלון כולנו היינו מותשים מהטיסה שעברה עלינו אבל ידענו שנשארו לנו עוד הרבה מפלצות להרוג בסך הכל משחק היו 8 סוגי מפלצות אבל היו 50 מפלצות להרוג ככה שבעולם היו מפוזרים כמה מכל סוג בלונדון הייתה לנו מפלצת מיוחדת שהיא אחת המפלצות הכי חזקות שנלחמנו בהן עד היום למפלצת קראו צמבלאק שהיא הייתה מפלצת שעשוייה מצמר שחור וידענו שתהיה לנו משימה לא פשוטה בכלל למצוא אותה בבוקר הלכנו כולנו לראות את התהלוכה בחצר הארמון שבה כל החיילים הולכים בשורה קנינו משקפת כדי שנוכל לראות בברור את החיילים בגלל שהיינו מאוד רחוקים מהארמון כל פעם מישהו אחר הסתכל עד שפתאום איה שמה לב שמשהו על הכובע של החייל זז לא ידענו מה זה אבל אז קפץ לנו האסימון שזה הצמבלאק אבל לא יכלנו להיכנס לארמון כי אחד זה לא חוקי ושתיים יש שמורים בכניסה אז בכל מקרה לא נוכל היינו צריכים לחשוב על תוכנית מתוחכמת אז החלטנו להתחלק לקבוצות בכניסה היו שני שומרים אז נתן העסיק אחד מהם ויונתן את השני נתן התחיל לדבר עם השומר ולחפור לו על שוק ההון ועל קונספירציות מה שהרדים את השומר ויונתן זייף פריצה אבל גלל שהוא מאוד מהיר הוא הצליח לגרום לשומר לרדוף אחרי למרחק של שלושה קילומטרים מהארמון מה שאמר שהיה לנו לפחות חצי שעה להרוג את המפלצת בגלל שלא יכולנו לגרום להורים שלנו לחשוד שפרצנו לארמון ירון נשאר איתם והראה להם את הנאום שלו אז אני איה ורן נכנסנו והתחלנו להילחם במפלצת זה היה מאוד לא פשוט בגלל שהיינו צריכים לעשות הכל בשקט החלטנו שכמו בסרטים נעמוד אחד על השני ונלבש תחפושת של שומר למרות שרן אמר לנו שאם זה יעבוד אז הוא חתול ותאמינו או לא זה עבד וכן מסתבר שרן הוא חתול המשכנו ואיה אמרה לשומר במבטה בריטי הלו המלכה קוראת לך אבל אל תדאג אני אחליף אותך הוא השתכנע והביא לנו את המדים וגם את הכובע שעליו היה הצמבלאק אנחנו רצנו לתוך הארמון ואז בדיוק הצמבלאק התעורר הוא נשך את היד של רן והיא הייתה מלאה בפריחה אני הגעתי למסקנה הצמבלאק אוהב מאוד מקומות חמים אז אמרתי לאיה ולרן לזרום איתי ורצנו למטבח שוב פעם איה דיברה עם השף במבטה בריטי ואז זרקנו את הכובע למקפיא לאחר מכן הצמבלאק קפא והתפוצץ וכל המקפיא היה שערות מגעילות אבל מה שהיה חשוב זה שקיבלנו את היהלום השחור ובואו נגיד שאני מקווה שמישהו עושה ביקורת במטבח אחרת כל משפחת המלוכה תיחנק משערות הרגנו עוד כמה צמבלאקים והיינו מוכנים לעבור ליעד הבא והאחרון
הבאג המפלצתי
עבר כבר חודש וחצי מאז שהעולם שלנו הפך למשחק מחשב והספקנו לטייל בכל העולם והרגנו הרבה מפלצות ועכשיו הגענו ליעד האחרון שלנו בעולם שהוא גרמניה בגרמניה היו לנו רק עוד שתי סוגי מפלצות להרוג מאז שהגענו למלון אנחנו לא מפסיקים לצאת לטייל ואפילו פעם אחת לא ראינו מפלצת חשבנו כבר שזה אבוד וכל האנושות תכחד עד שהלכנו לבקר בגן החיות שנפלח שקן שנמצא בעיר הלכנו לגן החיות שבוא אפשר לשחק עם החיות אחרי שעברנו אצל כל החיות הלכנו ללול לאסוף ביצים אבל אז ברגע שהרמתי את התרנגולת ראיתי ביצה עם כתמים כחולים וסגולים אמרתי לאמא ואבא שלי שאני צריכה ללכת לשטוף ידיים כי התלכלכתי ואז סימנתי לכולם לבוא איתי הלכנו לשירותים והיראתי להם את הביצה יונתן כל כך התלהב שמצאנו משהו ולא יצאנו למסע הזה לשווא שברגע שנתתי לו להחזיק את הביצה היא נפלה לו ונשברה על הרצפה ובקעה ממנה חיה מוזרה רן אמר לנו שהמפלצת הזאת היא באג שנגרם בגלל שהוא ניסה להוסיף תרנגולת למשחק ולא סיים את הקוד אז עכשיו היינו צריכים להילחם בבאג בלתי מנוצח שאנחנו אפילו לא יודעים עליו כלום המפלצת התחילה לקרקר והמאבטח חשב שגנבנו תרנגולת אז הוא הגיע לבדוק מה קורה וברגע שהוא ראה את המפלצת המוזרה הוא קרה לכל האבטחה ולמשטרה וגם ההורים שלנו
הגיעו לראות מה קורה ובאותו הרגע ידענו שאם לא נעשה משהוא כולנו נכנס למוסד לעבריינים צעירים אז איה החליטה לעשות צעד מסוכן היא תפסה את המפלצת וברחה איתה היא רצה מהר וכולם רדפו אחריה אני לעולם לא אשכח את אותו הערב הנוראי שבוא כולנו חיפשנו ברחבי גרמניה את איה עד שירון מצא אותה בתוך המועדון של המלון מאחורי האח ירון התכוון לקרוא לכולם אבל איה עצרה אותו וסיפרה לו שהמפלצת הטילה ביצה ובקע ממנה יהלום בצבע ירוק זית היא סיפרה לירון שהמפלצת הזו לא תוקפת והיא בכלל ידידותית לבני אדם היא וירון ראו אותה מטילה יהלומים וברגע שמצאו אותם איה הכניסה את כולם לכיס שלה והחביאה את המפלצת חזרנו למלון ואיה קיבלה עונש חמור וגם ההורים שלנו עשו איתנו שיחה ונאלצנו להסביר להם הכל סיפרנו להם על מה שקרה עם הנאום של ירון ועל מה שקרה בלונדון בהתחלה הם לא האמינו לנו וחשבו שאנחנו צוחקים איתם אבל אז הם הבינו שאנחנו רציניים הם שאלו אותנו עוד כמה סוגי מפלצות נשאר לנו להרוג ואיך אנחנו מתכננים להרוג אותם ואחרי שהסברנו להם הכל הם ביטלו את העונש של איה והבאנו את המפלצת לגן החיות והחלטנו להגיד להם שזה זן חדש של חיה וקראנו לה קיקיוואווא והחלטנו שמעכשיו כל פעם שנתפוס מפלצת נחמדה נגיד שהיא חיה שהונדסה גנטית אז חזרנו למלון והתכוננו לקראת היום האחרון
האחרון והלא כל כך חביב
היום בערב אנחנו אמורים לחזור לארץ אז יצאנו לחפש את המפלצת האחרונה שאנחנו צריכים לחסל לפניי הבוס הגדול ואת האמת לא ידענו מה אנחנו מחפשים רק ידענו שמה שזה לא יהיה זה כנראה יהיה גדול ומסוכן חיפשנו במשך חמש שעות בכל רחבי גרמניה וכולנו היינו רעבים ראינו בצעד הדרך מסעדת מזון מהיר שמוכרת פסטה בכוס עמדנו להיכנס למסעדה אבל לא היה אף אחד בפנים אמא של רן אמרה לנו שהמסעדה כנראה סגורה אבל שמנו לב שיש שלט שאומר שהמסעדה פתוחה אז נכנסנו פנימה וברגע שנכנסנו כל הקירות המנורות הרהיטים והתפריטים הפכו למין סוג של ספוג מוזר ובאותו הרגע הבנו שנתקענו בתוך המפלצת האחרונה שיש לנו לחסל נתן אמר לנו שלמפלצת קוראים רסטורספונג וזו מפלצת שמתחזה למסעדות אבל ברגע שמישהו נכנס היא אוכלת אותו בעודו חיי הבנו שאנחנו חייבים לצאת למזלנו רן ויונתן היו הולכים להרבה סרטים והם נזכרו בטריק שלמדו מסרט שבוא ליוויתן בולע אנשים רן ויונתן אמרו לנו לתת אגרופים לקירות ואז הרסטורספונג ירק אותנו החוצה אני הייתי בשוק שזה עבד ונראה לי שאני יעבוד בהוליווד כי מסתבר שנותנים שם הרבה טיפים שימושיים למצבים בחיים בכל מקרה כולנו שמחנו שהיינו בחוץ אבל נתקלנו בבעיה חדשה לא ידענו איך לחסל את הרסטורספונג חשבנו מה לא הולך טוב עם ספוג ואז איה הציעה שאולי עם נמלא אותו במים הוא יתפוצץ אז לקחנו דלי ענק מהתחנת דלק שהייתה ליד ורצנו למקור מים שהיה הכי קרוב ועשינו העברת דליים כמו שהיו עושים פעם ולאט לאט הרסטורספונג התחיל להתמלאות במים וכמו כן איה צדקה תוך כמה שניות הספוג התפוצץ וקיבלנו יהלום עם פסים צהובים וכחולים בזמן שנותר לנו מהחופשה חיסלנו עוד מפלצות ולאחר מכן חזרנו למלון והתכוננו לחזור לארץ
הטיול האין סופי
לפני חמישה ימים חזרנו לבית הספר והשלמנו את כל החומר שהחסרנו ופתאום קלטתי שבעוד שלושה ימים יש את הטיול שלנו מסביב לארץ כולנו היינו בשוק שסוף סוף אנחנו הולכים לגמור עם כל הסיפור ונחזור להיות ילדים רגילים אחרי הצהריים נפגשנו אצלי ובדקנו והכנו תוכנית איך להרוג את הבוס בלי שאף אחד מבית הספר ישים לב שנעלמנו אבל אז נתן ויונתן הפציצו אותנו בשאלות כמו איך נראת המפלצת ואיפה היא בארץ ומה יקרה אם יתפסו אותנו ואז רן עצר אותם ואמר להם שנגיע לגשר נחצה אותו כל אחד מאיתנו חזר הביתה והתחלנו להתכונן לטיול בלילה נשארתי ערה עד מאוחר וחקרתי קצת בעצמי על המקומות שנטייל בהם כדי לראות איפה הכי הגיוני שהמפלצת והפורטל יהיו ואז הגעתי למסקנה שהיא הגיוני שהם יהיו בנחל ציפורי במסלול מדריכים א" כתבתי לכולם בקבוצה על המידע שמצאתי ולמחרת נפגשנו כולנו בכניסה לבית הספר והתחלנו את דרכינו האחרונה במסע
הסוף עם התפנית
עברו כבר שלושה ימים מהמסע שלנו בארץ כולנו היינו מותשים וחיכינו שיגיע הלילה אבל אני רן ואיה התכוננו לרגע שכולם ישנים באוהלים כדי שנוכל לבנות לנו נשקים לקראת הקרב הגדול והכל הלך חלק כמו שציפינו אז הלכנו להכין נשקים אבל היה חשוך בחוץ ולא ראיתי כלום ופתאום נפלתי על ענף ושתי היידים שלי כאבו כאילו מכונית דרסה אותם למרות שכאב לי שמרתי על השקט לא להעיר אף אחד וחזרנו בשקט לאוהל אבל לא שמנו לב שהמנהלת שלנו שכולנו קראנו לה פלפל בגלל שכל פעם שהיא הייתה כועסת היה יוצא לה עשן מהאוזניים עקבה אחרינו וברגע שרן הסתובב לסגור בשקט את הדלת של האוהל היא תקעה כזאת צרחה שנראה לי שרן איבד חצי מהשמיעה שלו בגללה המנהלת כל כך רתחה עלינו וצעקה עלינו שהיא אמרה לנו שאנחנו נשארים איתה באוהל עד סוף הטיול לרגע אחנו היינו לחוצים בגלל לירון לנתן וליונתן לא היו תגי לחימה ככה שהם לא יכלו להילחם ברמה גבוהה אבל דקה אחרי שהמנהלת אמרה את דבריה היא נרדמה כאילו כלום לא קרא אני רק התפללתי שהיא תמשיך לישון גם מחר בצהריים כדי שברגע שמחר
נבנה את אוהלים שלנו היא תחזור לישון ונוכל לברוח
המנהלת ואלף השוטרים
היום בצהריים הלב שלי פעם הגענו לנחל ציפורי והקמנו שם את האוהלים שלנו ללילה האחרון הלב שלי פעם והרגשתי שאנחנו קרובים לסיום אחרי ארוחת הצהריים המנהלת חזרה לישון בגלל שהיא צרחה עלינו במשך חצי שעה עד שלוש בבוקר ברגע שהיא נרדמה אנחנו ברחנו לשביל של המדריכים ידענו שזה שביל מסוכן ובגלל זה הוא רק למדריכים אבל גם הבנו שצריכים לעשות מה שצריכים לעשות הגענו לבוס והוא היה נראה מאוד מוזר הוא היה שילוב של כל הבוסים ומאחוריו היה הפורטל התחלנו להילחם בו רן תפס את החץ וקשת ואיה את החרב
ויונתן נתן וירון בנו מסביבם קירות כדי שהם לא ימשכו צומת לב מיותרת אני הייתי היחידה שעמדה בלי לעשות כלום בגלל שהיה חשד ששברתי את היידים שלי אז אני עמדתי וצפיתי במפלצת שברגע אחד היא הופכת לסלע וברגע אחר היא הופכת לתרנגול שזורק ביצים היינו כל כך מבולבלים ומותשים שכמעט לא שמנו לב מי עומדת מאחורינו כמובן שזו הייתה המנהלת פלפל שהזמינה כוחות ביטחון ברגע שהיא חייגה למשטרה נתן היה מודאג בגלל שברגע שנלחמים בדרכים מודרניות במפלצות במשחק מחשב הן מתחזקות והופכות ליותר טובות ובסוף לבלתי ניתנות להשמדה תוך עשר דקות היה נדמה שכל העולם סביבנו היו עשרות אלפי שוטרים כבאים אנשי צבא ומה לא היו גם שדרני חדשות ואת האמת שבאותו הרגע הייתי בטוחה שזהו בעוד כמה דקות כולנו מתים ונכחדים לא יכולתי לראות יותר את החברים שלי נפגעים ונרמסים על ידי יצורים בזמן שאני עומדת בצעד ולא עושה כלום החלטתי לקחת נשימה הלכתי אחורה ובשקט בלי שראו הכנתי חרב מעץ ולמרות כל הכאבים זינקתי אל הבוס הגדול ותקעתי לו את החרב בגרון ולרגע אחד הייתה דממה בכל הנחל כולם היו בשוק שילדה הצליחה לחסל מפלצת במו ידיה השבורות אחרי כמה דקות הדממה והשוק הפכו לשמחה ומחיאות כפיים לחבורת הילדים שעשו מעשה גבורה והצילו את העולם אבל רן עצר את השמחה והזכיר לנו שאנחנו עוד לא סיימנו הוא פתח את תיקו ושפך את כל היהלומים שהשגנו באותו הרגע השתכלתי על כולם איך כל אחת מהם יחיד ומיוחד כמו כולנו לכל אחד מאיתנו יש יתרונות וחסרונות וקשיים והצלחות ובעצם כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד אני איה רן ירון נתן ויונתן הרכבנו את כל היהלומים על הפורטל ואני קיבלתי את הזכות להשים את היהלום הענק של הבוס פתאום הפורטל נפתח וכל העולם חזר להיות רגיל כמו שהיה לפני כן אפילו היד של ירון הייתה שלמה אבל שתי הדברים היחידים שלא תוקנו היו היידים שלי בגלל שלא נפגעתי בזמן לחימה אחר מכן ביטלו לנו את הטיול מוקדם וכולם חזרו הביתה כמה ימים אחרי שחזרנו לקחו אותי לעשות צילום והתברר שהיידים שלי נשברו באותו הזמן לא הלכתי לבית הספר אבל כל יום אנחנו החבורה נפגשנו ושיחקנו במשחקי מחשב והפעם רן ונתן הבטיחו שלא יריבו יותר אבל ברגע שחזרתי לבית הספר המנהלת לקחה אותנו לשיחה ולא תאמינו מה היא סיפרה לנו ההמשך יבוא...
|
|
מוקדש
ל רןאלוף27ליבכר12סיוןמלך662 | |
|
|
