קהילה - היצירות של אוריה1569
|
|
|
|
לימוד לחידון פורים
|
14/03/2024 |
טוב חברים מה קורה רציתי לומר משהו
(בגלל שבי"ס שלי יש גם חידון וקיבלנו חוברת לימוד לכן כל החומר שאני אתן לכם אחשב היה לחידון וכל החומר הקודם לא היה בחידון סתם למדתי אותכם כדי שתדעו)
אז נתחיל
א. חז"ל קבעו לקרוא ארבע פרשיות בשנה מראש חודש אדר עד ראש חודש ניסן, לזכרון ארבעה דברים:
פרשת שקלים- לזכר מצות מחצית השקל, שהיו מחויבים לתת בכל שנה לצורך קנית קרבנות התמיד.
פרשת זכור- לזכר את מעשה עמלק. המן היה מזרע המלק.
פרשת פרה- לזכר הפרה האדומה שבאפרה היו נטהרים לצורך עשית קורבן הפסח.
פרשת החדש- להזכיר את חודש ניסן שהוא הראשון לחודשי השנה
ב. משנכנס אדר מרבים בשמחה.
ג. תענית אסתר: בי"ג באדר מתענים את תענית "תענית אסתר", כי בימי מרדכי ואסתר היהודים התאספו ביום י"ג באדר להלחם באויביהם, והיו צריכים לבקש רחמים מהקב"ה שיעזור להם במלחמתם. ובזמן מלחמה הצבור מתענה וצם (אלו שלא נלחמים). גם אנו בתום מבקשים מאת השם שיוציא אותנו מצרותינו.
ד. אם חל י"ג באדר בשבת, (כמו השנה) מקדימים את הצום ליום חמישי (ולא ליום שישי, כדי שיוכלו לטרוח בהכנת צורכי שבת).
ה. קריאת מגילה: חיבים לקרוא את המגילה בליל י"ד באדר, ולחזור לקרותה ביום.
ו. עירות המקפות חומה (כרכים) מימות יהושע בן-נון, אפילו אם אינם מוקפות עכשיו, קוראים בהם את המגילה בט"ו באדר, וכן בעיר שושן.
זאת מכיון שבזמן מרדכי, היהודים שבכול מקום נחלמו בי"ג, ונחו ביום י"ד, ולכן עשו את י"ד ליום משתה ושמחה.
בשושן ניתן ליהודים להילחם באויביהם יום נוסף, ולכן הם נחו רק בט"ו, ועשו אותו יום משתה ושמחה. כשקבעו מרדכי ואסתר יחד אם אנשי כנסת הגדולה את ימי הפורים, ראוי היה לקבוע שכל עיר שהיתה מוקפת חומה כמו שושן, תעשה את יום המשתה והשמחה בט"ו, אך אם החליטו לכבודה של ארץ ישראל, שהיתה חרבה באותו הזמן, לקבוע שכל העירות המקפות חומה מימות יהושע בן-נון יעשו את פורים בט"ו, וכן בעיר שושן שבה ארע הנס.
ז. הכפרים שרואים מהם את העירות המקפות חומה, או שסמוכים אליהן, קוראים בהם את המגילה בט"ו באדר.
ח. נשים חיבות בקריאת המגילה, לאמרות שזו מצוות עשה (מדרבנן) שהזמן גרמה, כיון שהגזרה היתה גם עליהן, ואף הן היו באותו הנס.
ט. מחנכים את הקטנים והקטנות לקרותה. ומנהג טוב להביאם לשמוע את המגילה, אך אם הם באים רק בשביל להכות את המן, אין אהב מקים בזה מצוות חינוך כלל. אפשר להרשות לקטנים להכות את המן, אך צריך להיזהר שהם לא יפריעו למבוגרים לשמוע את המגילה ויגמרו להם לא לצאת ידי חובתם.
י. השומע את המגילה יוצא ידי חובה, ובתנאי ששומע מאדם שמחויב בקריאתה (אך גדול שכבר יצא ידי חובה, יכול להוציא אחרים ידי חובה). לכן אם קטן קורא הוא לא מוציא את הגדול ידי חובה, ויש אומרים שאף הנשים לא מוציאות את האנשים ידי חובה. אבל אישה מוציאה את חברתה ידי חובה.
יא. אם שומע את המגילה כשהוא מתנמנם, לא יצא ידי חובה, כיון שוודאי החסיר כמה מילים שלא שמע.
יב. אסור לדבר בזמן שקוראים את המגילה.
יג. המנהג הוא כאשר קוראים את המגילה, פותחים את המגילה ומקפלים אותה דף על דף כמו איגרת, להראות את הנס איך שקרה אם האגרות ששלח אחשורוש למדינות מלכותו. כאשר גומרים את הקריאה חוזרים וגוללים אותה, ומברכים את הברכה שלאחר הקריאה.
יד. הקורא את המגילה מברך לפניה שלוש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה ניסים, ו"שהחינו". לאחר קריאת המגילה מברכים "הרב את ריבנו".
טו. אם לא ברך את הברכות יצא ידי חובת קריאת מגילה, כיון שתמיד הברכות אינן מעכבות את קיום המצוה.
טז. צריך לכתחלה לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נתלו כאחד.
יז. מוסיפים בפורים לומר בתפילה ובברכת המזון "על הניסים".
יח. לא קוראים את הלל, כיון שבהלל כתוב "הללו עבדי השם", כלומר מי שהוא עבד רק להשם ולא לאנשים אחרים, ובזמן מרדכי ואסתר גם לאחר הנס נשארנו עבדי אחשורוש.
יט. מוצאים ביום ספר תורה וקוראים את פרשת "ויבוא עמלק".
כ. מתנות לאביונים: חיב כל אדם (גם נשים) לתת שתי מתנות לשני עניים, שנאמר "ומתנות לאביונים", כלומר מתנה אחת לכול עני. וראשי לתת מאכל או כסף. ומתנה נקראת רק אם היא שווה לפחות פרוטה (בערך שקל).
כא. המצווה לתת שתי מתנות היא מן הדין, אך באמת מוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר להרבות בסעודתו שלו, ובמשלוחי מתנות לחבריו, כיון שאין שמחה גדולה ומפארה אלא לשמח את ליבם של עניים יתומים ואלמנות. בכך הוא נהיה דומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נכדאים" (ישעיה נ"ז, ט"ו).
כב. מחצית השקל: לפני פורים (או בפורים) נוהגים לתת שלוש מחציות מן המטבע הנהוגה באותה מדינה כ"זכר למחצית השקל" שהיו נותנים באדר לצורך קנית הקרבנות.
כג. במעות פורים (כסף שגבה הגבאי לחלקו לעניים לסעודת פורים) לא מדקדקים, אלא כל מי שפושט ידו לטל, נותנים לו.
כד. סעודת פורים: זמן סעודת פורים הוא ביום, אך נכון לאכול גם בלילה.
כה. חיב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כלומר- חיב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע להבחין בן ארור המן לברוך מרדכי. יש אומרים שמספיק לשתות יין יותר ממה שהוא רגיל, ושישן וכך לא יבחין בן ארור המן לברוך מרדכי.
כו. נהגו ללבוש בפורים בגדי שבת ויום טוב.
כז. משלוח מנות: חייב לשלוח לחברו שתי מני של מיני מאכלים (או משקים), שנאמר "ומשלוח מנות איש לרעהו", שתי מנות לאיש אחד".
כח. המאכלים צריכים להיות מוכנים לאכילה (לדוגמא: מה שצריך בישול צריך ליאות מבושל).
כט. בפורים לא נקבע כיום טוב, אלא כיום משתה ושמחה, ולכן מותר לעשות בו מלאכה, אך יש שנהגו לא לעשות בו מלאכה.
ועכשיו אחרי שכתבתי לכם מלא נסיים את היצירה ביי! ❤️
|
|
מוקדש
ל כל, עוקבי, ❤️ | |
|
|
|
|
|
|
28
|
|
|
|
|
|
|
|
|
18/03/2024 18:17 |
אוריה1569 |
3
|
|
למה רואים תמונה שלי כשהיתי חייב להשתתף בתצוגת אופנה! |
|
|
|
|
|
17/03/2024 13:49 |
אוריה1569 |
2
|
2שתים1 תודה! זה באמת הכול כתבתי לבד! רצון וכוח!
תודה רבה ❤️ |
|
|
|
|
|
17/03/2024 07:54 |
2שתים1 |
1
|
אמאלההה
כל פעם אני לא מבינה מחדש, איך אתה כותב כל כך הרבההה??
כל הכבוד בקיצור:)) |
|
|
|
|
|
|
|
