|
פינת שבועות שלנו
|
11/06/2024 |
טוב אז היי חברים מה המצב?
בואו נדבר קצת על שבועות
לא הבנתי מה הלוז
אז הלוז הוא ככה
1. זמני כניסת ויציאת החג + הכול על חג שבועות
2. משימה חברתית לחג (קשורה לשם החג)
3. לוח החלב שלי
4. שאלה לחג
5. דבר תורה לחג
6. שאלות על דבר התורה
7. סיפור לחג
8. תיקון ליל שבועות
9. מגילת רות
אחשב נתחיל
זמני כניסת ויציאת החג
חג השבועות תשפ"ד 2024 מתחיל ביום שלישי ה' סיון, 11.6, קודם שקיעת החמה, ונמשך לאורך כל יום רביעי ו' סיון, 12.6 עד צאת הכוכבים
זמני כניסת ויציאת חג השבועות
ירושלים
הדלקת נרות: 19:09
צאת החג: 20:28
תל אביב
הדלקת נרות: 19:26
צאת החג: 20:31
חיפה
הדלקת נרות: 19:21
צאת החג: 20:32
באר שבע
הדלקת נרות: 19:26
צאת החג: 20:28
אשדוד
הדלקת נרות: 19:25
צאת החג: 20:30
נתניה
הדלקות נרות: 19:27
צאת החג: 20:31
צפת
הדלקת נרות: 19:22
צאת החג: 20:31
שבועות הוא חג בלי תאריך. בתורה נאמר כי חג השבועות ייחגג חמישים יום ממחרת השבת (יום טוב ראשון של פסח), אבל לא כתוב תאריך בתורה. שבעת השבועות של "ספירת העומר", שתחילתם בפסח, מגיעים לפסגתם בחג השבועות. גם שמו של החג ניתן לו על שמם של אותם שבעה שבועות, שקדמו למעמד הר סיני.
מהות חג השבועות
לפני כ-3,300 שנה, לאחר שעם ישראל יצא בליל פסח ממצרים, הוא פתח במסעו אל עבר מדבר סיני. שם, בלב המדבר, זכתה האומה הישראלית כולה – כשלושה מליון גברים, נשים וטף – לחזות במו עיניהם במהפכה הא-לוהית האדירה: "וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים, ויכתבם על שני לוחות אבנים." (דברים ד, יב-יג)
בכל שנה ושנה זוכים אנו שוב להגיע למעמד הגדול של קבלת התורה. עם ישראל לא קיבלו את התורה בהר סיני בלבד, אלא בכל שנה ושנה מקבלים אנו שוב את התורה, וכדברי הרמח"ל (דרך ה' ח"ד פ"ז), שאותה הארה שהייתה לאבותינו יורדת ומשפיעה גם עלינו, וזה לשונו: "ושורש כולם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקיבלו".
הרב אליהו דסלר זצ"ל כותב בספר "מכתב מאליהו" (ח"ב עמוד כ"א וכ"ח) שהזמן הוא קבוע ועומד במקומו, והאדם הוא זה שנכנס בתוך הזמן - זמן מתן תורה הוא קבוע בגלגל הזמן, והאדם נכנס בתוכו ויכול לקבל את כל הסגולות וההשפעות שנשפעות ביום גדול זה כפי הכלי שהכין. וזה לשונו: "את המועדים הקדושים איננו חוגגים 'למזכרת', אלא חוזרים אנו בהם לתוכנם המקורי-לאותה קדושת הזמן שנשפעת גם עכשיו כבעת ההיא".
אמר הסבא מקלם, הרבי צבי הירש ברוידא זצ"ל, כי לא הזמן עובר על האדם, אלא האדם נוסע בתוך הזמן! לדוגמא: בשבת הראשונה כאילו נקבעה "תחנה" ששמה שבת, ובכל שבוע ושבוע מגיע האדם לאותה "תחנה" עצמה - ממש אותה השפעת קדושה עצמה של שבת בראשית.
וכן במועדים, בכל שנה ושנה בחג הפסח חוזר האדם ומגיע אל "תחנת" גאולת מצרים, וכן בכל חג שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה. יוצא אפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה הוא גם עבורנו.
התורה ניתנה לעם ישראל בעת שהותם במדבר סיני – בפרק הזמן של ארבעים השנים שבין יציאתם ממצרים לכניסתם לארץ ישראל. מעמד מתן תורה היה במדבר, משה עלה להר כשעם ישראל שהו במדבר - שם הוא למד מפי הקדוש ברוך הוא את התורה על פרטיה ודקדוקיה. במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר – עד יום פטירתו, הוא לימד את בני ישראל את כל התורה שהוא קיבל. חלק מהתורה הבורא ציווה עליו לכתוב – וזו התורה שבכתב, וחלק מהתורה הבורא ציווה לא לכתוב אלא להעביר בעל פה מדור לדור, וזו תורה שבעל פה.
חכמים במדרש (מדרש רבה בתחילת במדבר) כותבים, שיש סיבה ומשמעות לעניין. וכך הם כותבים: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים, בשלושה דברים ניתנה התורה - באש ובמים ובמדבר. באש מניין? שנאמר "והר סיני עשן כולו" (שמות יט´). ובמים מניין? שנאמר "גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים" (שופטים ה´). ובמדבר מניין? שנאמר "וידבר השם אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? אלא, מה אלו חינם לכל באי העולם כך דברי תורה חינם הם".
זאת אומרת, עובדת נתינת התורה במדבר סיני מסמלת משהו. היא מסמלת שכשם שהמדבר הפקר לכל – כך התורה הפקר לכל. התורה מתאימה לכל אדם ובכל מצב, כל מה שצריך זה לרצות. אבל באמת לרצות.
מצוות חג השבועות
חג השבועות הרי הוא חגה של התורה כולה, כיוון שאין לו מצוות המיוחדות לו לבדו, כגון מצה בפסח וסוכה וארבעת המינים בסוכות. שהרי בעצם כל תיבה ותיבה מהתורה שייכת לחג מתן תורתנו. משום כך נהגו ישראל להגות בלילה זה בכל חלקי התורה, בהתייחדם עמה באהבה, ובהתכוננם בסילודין לקראת אותם רגעים נעלים ונשגבים של קריאת מעמד קבלת התורה לאחר תפילת השחר.
בזמן בית המקדש מוקד החג היה הקרבת קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בזמן בית המקדש בחג השבועות התחילה תקופת הבאת הביכורים, טקס שיש עמו עלייה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לה' על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתם למשכן ולבית המקדש.
חג השבועות תשפ"ד 2024 מתחיל ביום שלישי ה' סיון, 11.6, קודם שקיעת החמה, ונמשך לאורך כל יום רביעי ו' סיון, 12.6 עד צאת הכוכבים שבועות הוא חג בלי תאריך. בתורה נאמר כי חג השבועות ייחגג חמישים יום ממחרת השבת (יום טוב ראשון של פסח), אבל לא כתוב תאריך בתורה. שבעת השבועות של "ספירת העומר", שתחילתם בפסח, מגיעים לפסגתם בחג השבועות. גם שמו של החג ניתן לו על שמם של אותם שבעה שבועות, שקדמו למעמד הר סיני.
מהות חג השבועות
לפני כ-3,300 שנה, לאחר שעם ישראל יצא בליל פסח ממצרים, הוא פתח במסעו אל עבר מדבר סיני. שם, בלב המדבר, זכתה האומה הישראלית כולה – כשלושה מליון גברים, נשים וטף – לחזות במו עיניהם במהפכה הא-לוהית האדירה: "וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים, ויכתבם על שני לוחות אבנים." (דברים ד, יב-יג)
בכל שנה ושנה זוכים אנו שוב להגיע למעמד הגדול של קבלת התורה. עם ישראל לא קיבלו את התורה בהר סיני בלבד, אלא בכל שנה ושנה מקבלים אנו שוב את התורה, וכדברי הרמח"ל (דרך ה' ח"ד פ"ז), שאותה הארה שהייתה לאבותינו יורדת ומשפיעה גם עלינו, וזה לשונו: "ושורש כולם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקיבלו".
הרב אליהו דסלר זצ"ל כותב בספר "מכתב מאליהו" (ח"ב עמוד כ"א וכ"ח) שהזמן הוא קבוע ועומד במקומו, והאדם הוא זה שנכנס בתוך הזמן - זמן מתן תורה הוא קבוע בגלגל הזמן, והאדם נכנס בתוכו ויכול לקבל את כל הסגולות וההשפעות שנשפעות ביום גדול זה כפי הכלי שהכין. וזה לשונו: "את המועדים הקדושים איננו חוגגים 'למזכרת', אלא חוזרים אנו בהם לתוכנם המקורי-לאותה קדושת הזמן שנשפעת גם עכשיו כבעת ההיא".
אמר הסבא מקלם, הרבי צבי הירש ברוידא זצ"ל, כי לא הזמן עובר על האדם, אלא האדם נוסע בתוך הזמן! לדוגמא: בשבת הראשונה כאילו נקבעה "תחנה" ששמה שבת, ובכל שבוע ושבוע מגיע האדם לאותה "תחנה" עצמה - ממש אותה השפעת קדושה עצמה של שבת בראשית.
וכן במועדים, בכל שנה ושנה בחג הפסח חוזר האדם ומגיע אל "תחנת" גאולת מצרים, וכן בכל חג שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה. יוצא אפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה הוא גם עבורנו.
הרב יצחק פנגר מכין אותנו לקראת חג השבועות:
התורה ניתנה לעם ישראל בעת שהותם במדבר סיני – בפרק הזמן של ארבעים השנים שבין יציאתם ממצרים לכניסתם לארץ ישראל. מעמד מתן תורה היה במדבר, משה עלה להר כשעם ישראל שהו במדבר - שם הוא למד מפי הקדוש ברוך הוא את התורה על פרטיה ודקדוקיה. במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר – עד יום פטירתו, הוא לימד את בני ישראל את כל התורה שהוא קיבל. חלק מהתורה הבורא ציווה עליו לכתוב – וזו התורה שבכתב, וחלק מהתורה הבורא ציווה לא לכתוב אלא להעביר בעל פה מדור לדור, וזו תורה שבעל פה.
חכמים במדרש (מדרש רבה בתחילת במדבר) כותבים, שיש סיבה ומשמעות לעניין. וכך הם כותבים: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים, בשלושה דברים ניתנה התורה - באש ובמים ובמדבר. באש מניין? שנאמר "והר סיני עשן כולו" (שמות יט´). ובמים מניין? שנאמר "גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים" (שופטים ה´). ובמדבר מניין? שנאמר "וידבר השם אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? אלא, מה אלו חינם לכל באי העולם כך דברי תורה חינם הם".
זאת אומרת, עובדת נתינת התורה במדבר סיני מסמלת משהו. היא מסמלת שכשם שהמדבר הפקר לכל – כך התורה הפקר לכל. התורה מתאימה לכל אדם ובכל מצב, כל מה שצריך זה לרצות. אבל באמת לרצות. להרחבה, לחצו כאן.
מה מבטיח האריז"ל לאדם שלומד תורה כל ליל חג השבועות? איך נקבל את השפע שיורד על העולם? מדוע אוכלים מאכלי חלב? הרב זמיר כהן בשיעור הכנה חשוב לחג השבועות:
מצוות חג השבועות
חג השבועות הרי הוא חגה של התורה כולה, כיוון שאין לו מצוות המיוחדות לו לבדו, כגון מצה בפסח וסוכה וארבעת המינים בסוכות. שהרי בעצם כל תיבה ותיבה מהתורה שייכת לחג מתן תורתנו. משום כך נהגו ישראל להגות בלילה זה בכל חלקי התורה, בהתייחדם עמה באהבה, ובהתכוננם בסילודין לקראת אותם רגעים נעלים ונשגבים של קריאת מעמד קבלת התורה לאחר תפילת השחר.
בזמן בית המקדש מוקד החג היה הקרבת קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בזמן בית המקדש בחג השבועות התחילה תקופת הבאת הביכורים, טקס שיש עמו עלייה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לה' על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתם למשכן ולבית המקדש.
כל חג הוא שיעור, מעין תחנת דלק - אז במה חג השבועות בא להטעין אותנו? הרב יצחק פנגר בשיעור נפלא שבו נלמד איך לא להישבר, ולהתקדם הלאה בחיים:
מצוה דאורייתא לתת צדקה בערב החג לשמח העניים. מצווה זו כתובה במפורש בחומש דברים פרק ט"ז: "ועשית חג שבועות ושמחת לפני ה' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר היתום והאלמנה אשר בקרבך וכו'".
הרמב"ם בהלכות יום טוב מפרש שבכלל חובת השמחה ביום טוב הוא לשמח את העניים. עניין זה מצוין בהרחבה גם בזוהר, שכלול כחלק משמחת יום טוב.
מנהגי חג השבועות
1. עיסוק בתורה כל הלילה, ולפחות במהלך היום או חלק מהלילה.
2. קריאת מגילת רות לאחר תפילת שחרית.
3. אמירת תהילים, כי פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות.
4. אמירת תיקון ליל שבועות.
5. קישוט בתי הכנסת בענפים ובפרחים.
6. אכילת מאכלי חלב ודבש.
7. אמירת פיוטי אזהרות / אקדמות – לפי המנהג.
אזהרות - מדובר בפיוטים שחוברו עבור חג השבועות והם מפרטים את תרי"ג מצוות התורה בחריזה ובשורות קצובות.
אקדמות - פיוט מיוחד הנאמר קודם קריאת התורה בחג השבועות, ובו מתואר שבח ישראל, המרוממים יותר ממלאכי השרת.
לחג השבועות מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, הקהל ועצרת.
קבלות לחג השבועות
בתלמוד הירושלמי מובא ההסבר לכך שבחג השבועות אין להביא קרבן חטאת. "אמר הקדוש ברוך הוא: 'מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם'".
הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל יעץ ליהודי שלא זכה לילדים, לקבל על עצמו קבלה טובה על עצמו, והסביר: "בשעה שאדם מקבל על עצמו 'קבלה טובה' הרי הוא נעשה כבן אדם חדש, ואף אם נגזרה גזירה על אדם פלוני - הרי על האדם החדש לא נגזרה גזירה".
רעיונות אפשריים לקבלות מתאימות לחג השבועות:
1. לקבוע זמן קבוע ללימוד התורה, מדי יום, גם 5 דקות זה המון!
2. ללמוד כל יום קטע קצרבספר "נפש החיים" שער ד' (המדבר על השפעת לימוד התורה בכל העולמות).
3. להקפיד על תענית דיבור בתחילת הלימוד.
4. לברך את 'ברכות התורה' מתוך הסידור.
4. לכוון בברכת 'אהבה רבה' בשחרית, ו'אהבת עולם' בערבית.
5. לכבות את הטלפון הנייד בזמן הלימוד.
6. לא להפריע ללומד תורה בזמן הלימוד, גם לא לצורך חשוב. (ניתן לבחור אדם מסוים או זמן מסוים בו מאפשרים לו ללמוד)
7. ללמוד 'דף היומי'.
8. ללמוד 2 הלכות מדי יום.
9. לבחור מצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות התורה, ולקיימה במסירות נפש.
10. לתמוך כלכלית בעניים עמלי תורה.
אחשב מה הפינה הבאה
2. משימה חברתית לחג (קשורה לשם החג)
אחשב אתם צריכים להגיד 45 פעמים בלי להפסיק שבוע
כי זה שבוע ברבים
אחשב מה הפינה הבאה?
3. לוח החלב שלי
זוכרים את מתכוני החלב
קישור ליצירה של מתכוני החלב לשבועות
אם קישור לא עובד סליחה ❤️
אחשב המשימה שלכם היא למצוא את המאכלים לכתוב לי אותם בתגובות ולהכין אחד מהם.
פשוט מאוד
אבל אחשב עוד דבר אתם תצטרכו להזכיר את עצמכם במאכל
זה לא פשוט אתם צריכים להכין לפיט הוראות ולהוסיף משלכם כדי שהמתכון יזכיר אותכם.
אז הבנתם מה עושים
1. הולכים ליצירה הקודמת
קישור ליצירה
קישור ליצירה של מתכוני החלב לשבועות
אם קישור לא עובד סליחה ❤️
2. מוצאים את 3 המאכלים
3. חוזרים ליצירה הזאת וכותבים לי את 3 המאכלים ואת המאכל שאני רוצה לבשל
4. חוזרים ליצירה הקודמת
קישור ליצירה
קישור ליצירה של מתכוני החלב לשבועות
אם קישור לא עובד סליחה ❤️
5. חוזרים ועובדים לפי הוראות המתכון שבחרתי
6. מוסיפים במתכון אותי שהמתכון יזכיר אותי
וזהו!! שהיה לכם בתיאבון!!
ואחשב מה הפינה הבאה
4. שו"ת (שאלה) לחג
ש: מה אומר המנהג עד מתי התיכון?
ת: לפי המנהג עד עלות השחר
ומיד לאחר מכן שחרית.
ואחשב מה הפינה הבאה
5. דבר תורה לחג
חג השבועות
מפני-מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"? משום שרק מתן
התורה היה בחג השבועות, בהר-סיני, לאחר היציאה ממצרים, אבל קבלת התורה היא בכל יום
ובכל זמן; מדי יום ביומו צריך יהודי לעסוק בקבלת התורה. (חידושי הרי"ם)
בשעת מתן תורה כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית. ללמדנו, שגם אם אין לאדם חשק בתורה
ובעבודה, אינו בן-חורין להיבטל ממנה, אלא יעשה ויקיים בעל-כורחו וידמה כמי שכופים
אותו לעשות נגד רצונו. (כתר שם טוב)
רבי מרדכי מצ'רנוביל היה אומר בחג השבועות: "ריבונו-של-עולם, מהו הפלא שיוצאי מצרים
קיבלו את התורה? הרי לפני מתן תורה הראית להם ניסים ונפלאות! עשה-נא לבני-ישראל גם
היום ניסים ונפלאות, ותראה שהכול יקבלו את התורה".
6. שאלות על הדבר תורה
1. מפני-מה נקרא חג השבועות "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"?
2. מה רבי מרדכי מצ'רנוביל היה אומר בחג השבועות?
אין לי עוד שאלות
לפינה הבאה
7. סיפור לחג
הרוח השתוללה בעוצמה ותום צעד נגד כיוון הרוח, והידק את מעילו לגופו כשהקור צורב בפניו. מחשבה אחת בלבד עברה במוחו – "אני רק רוצה להגיע הביתה". ולכן ברגע שהוא החל לחצות את הכביש לצדו השני הוא הסתפק במבט חטוף לכל צד, למרות שדה הראייה המצומצם שהשאיר עבורו כובע המעיל שהיה דק מדי מכדי לחמם אותו באמת. אלא שלפתע הוא החסיר פעימה ולראשונה בחייו הבין מהי התחושה המפורסמת של 'כל חייו חולפים לנגד עיניו' כאשר ראה שמתקרבים אליו במהירות פנסים ענקיים עם אורות חזקים בגובה החזה שלו ושמע צפצוף מחריש אוזניים ממרחק קצר בצורה מפחידה, זאת הייתה משאית גדולה שהתקרבה לעברו במהירות.
אלא שלפתע הוא הרגיש יד חזקה שלופתת את כתפו בחוזקה, הוא נמשך אחורה בעוצמה והתגלגל על שפת המדרכה כשהוא מרגיש דמות עטופה אף היא במעיל שמחזיקה בו בחוזקה. שניהם נרטבו מגל של מים שהותז משולי הכביש בגלל גלגלי המשאית אך הם היו שלמים, הם היו בריאים, והעיקר הם היו… בחיים!
שני האנשים נעמדו לאיטם וניסו להסדיר את קצב הנשימה לאחר החוויה המסעירה שעברו. לאחר דקה של שקט, הסתכל תום בפעם הראשונה בפניו של מושיעו ואמר בקול רפה: "תודה!". "זה שום דבר", אמר האיש השני, "אני שמח שהצלחתי, זה בהחלט היה קרוב ומסוכן ביותר!". תום בחן את האיש והיה נראה שהם בערך בני אותו גיל. "מי אתה?" שאל תום, "ואיך אוכל להודות לך?".
"שמי עוזיה" אמר האיש בחיוך, "אני גר לא רחוק מכאן ובדיוק הייתי בדרכי לקנות משהו לכבוד יום ההולדת של בני הצעיר. ולגבי השאלה על איך תוכל להודות לי – נראה לי שכבר אמרת תודה, אז הכל הסתדר כמו שצריך".
"עוזיה", אמר תום בנימה שהבהירה שאינו מסוגל לבטל כלאחר יד את מה שקרה הרגע, "אני עובד כמדריך עזרה ראשונה, אני יודע מתי קיימת סכנת חיים אמיתית. אי אפשר לראות את המוות מול העיניים ולאחר דקה לחזור לשגרה כאילו לא קרה כלום! אני רוצה לעשות משהו, לשנות משהו, לקבל על עצמי משהו. להרגיש שיש טעם לנס שהתרחש כרגע על הכביש". עוזיה גרד לרגע בזקנו, חשב כמה שניות ולבסוף אמר: "אם אתה באמת מעוניין לעשות משהו שישמח אותי וייתן לי ולך משמעות למה שקרה, אני מזמין אותך לקבל על עצמך להגיע בכל יום שלישי בערב לשיעור תורה שמתקיים כאן ברחוב במרחק של דקת הליכה מאיתנו וגם אני מגיע אליו בקביעות!".
"לא התכוונתי שאני רוצה עכשיו לחזור בתשובה" מיהר תום להבהיר, "אמנם סבתא שלי הייתה שמחה מאד אם הייתי עושה את זה – היא תמיד מספרת לי שבכל יום היא אומרת תהלים להצלחת הנכדים שלה ומתפללת עלינו, אבל לא. אני רק רוצה איזשהו משהו שאקח איתי לחשיבה מחודשת על החיים".
"אז בוא נקבע שתבוא פעם אחת וזהו ביום שלישי הקרוב, אם תשתכנע שמדובר כאן במשהו שיכול להיות משמעותי להמשך חייך – תגיע קבוע, ואם תראה שלא – נסתפק בשיעור הבודד הזה. הנה, ארשום לך את פרטי השיעור והמיקום על פתק". תום לקח את הפתק, הודה בשנית לעוזיה ונפרד ממנו בחיבוק אמיץ.
באותו יום שלישי תום התקשה לעמוד בזמנים שהציב לעצמו. הוא סיים הדרכה באיחור, שכח אצל חבר את המפתח לדירה ומצא את עצמו מגיע לשיעור באיחור של כרבע שעה. הוא נכנס בפרצוף מבויש כשכיפה לבנה לראשו והתיישב בתוך הקהל. הוא התקשה להבין את כל פרטי השיעור שעסק במצוות "והדרת פני זקן" אך ניסה להתרכז במציאת משפט או רמז שיתקשר לחייו שלו. וזה לא היה קשה, מכיוון שהרב שהעביר את השיעור אמר: "כדי לבצע את מה שלמדנו היום, הלכה למעשה – בואו נתחיל עם המבוגרים שקרובים אלינו. עם סבא וסבתא, עם השכן הקשיש. בואו נכבד אותם כמו שצריך!" תום הבין בדיוק מה עליו לעשות. כעשר דקות לאחר סוף השיעור, מיד אחרי שנפרד מעוזיה ואמר שיעדכן אותו בהמשך מה דעתו על השיעור, הוא עלה על מונית ונסע לבקר את סבתו, כדי להתחיל ולקיים את מצוות "והדרת פני זקן".
כשדפק על הדלת ולא שמע שום קול מהעבר השני – הוא התחיל להילחץ, שהרי סבתו בדרך כלל ערה עד שעה מאוחרת בלילה. הוא הוציא מכיסו את צרור המפתחות שלו שבו גם היה מפתח לדירתה של סבתו ופתח את הדלת במהירות. הוא מצא את סבתו מוטלת על הרצפה ללא הכרה ליד שולחן פינת האוכל כשלידה מוטל ספר תהלים פתוח. כמדריך להגשת עזרה ראשונה תום ידע בדיוק מה עליו לעשות. הוא מיהר להזמין אמבולנס והחל בהגשת טיפול ראשוני וכעבור שתי דקות כבר הגיע האמבולנס וסבתו פונתה לבית החולים. "נראה שהיא לא הייתה הרבה זמן ללא הכרה" אמר לתום אחד המתנדבים, "יש לה מזל גדול שהגעת עכשיו ומצאת אותה".
למחרת בבוקר, אחרי שהיה כל הלילה עם סבתו בבית החולים ומצבה התייצב, צלצל תום אל עוזיה ששמח לשמוע את קולו. "נו", אמר בנימה מחויכת "בטח התקשרת לספר שלא נהנית בשיעור, נכון? ראיתי שקצת "ריחפת"…
"רציתי לומר בדיוק את ההיפך!", אמר תום. "אני אגיע מעכשיו באופן קבוע!" ובמילים אלה סיים תום את השיחה ופתח את ספר התהילים של סבתו שהיה בכף ידו השנייה…
לכל מצווה יש זכות שנזקפת לנו כתוצאה מהמצווה שקיימנו, חז"ל לימדו אותנו ש'תורה מגנא ומצלא' (התורה מגנה ומצילה אותנו) ועל כל אחד מאיתנו לדעת, שברגע שאנו מקיימים את מצוותיו של הבורא זכויות התורה או המצוות עומדות לצדנו, ומגנות עלינו מכל מיני סכנות או אסונות שהיו יכולים להתרחש בזמנים כאלו ואחרים.
וזה הסיפור לשבת
8. תיקון ליל שבועות
אז בואו נדבר על תיקון ליל שבועות
קצת על תיקון שבועות
תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות. בליל זה, נהגים להישאר ערים ולהקדיש את הלילה כולו ללימוד תורה. המנהג נפוץ עד היום ברוב קהילות ישראל.
ברכה שנוהגים לומר לפני הלימוד:
“בָּרוּךְ אַתָּה יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.”
בקשה קודם הלימוד
"אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ".
אחשב הלימוד!
מיד לאחר הלימוד:
מה הברכה לסיום הלימוד?
ברכת "אהובה רבה":
אַהֲבַת עולָם אֲהַבְתָּנוּ, יְיָ אֱלהֵינוּ. חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדול וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם כֵּן תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ אָב (י"ג הָאָב) הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם, רַחֵם עָלֵינוּ, וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה:
וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, לְמַעַן לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד: כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּור וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ:
וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. מַהֵר וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלום מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפות כָּל הָאָרֶץ. וּשְׁבור עֻלֵּנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ, וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּועֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה, וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה בֶּאֱמֶת בְּאַהֲבָה, לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה, וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
ואחשב לפינה הבאה
9. דבר תורה מגילת רות
"מגילה של חסד"
ברות רבה ב, טו נאמר:
"אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה, לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים".
ניתן להבחין במידת החסד בלבושה ההלכתי, ביחס למתנות העניים הנזכרות במגילה. ובאופן מיוחד נכונים הדברים ביחס לרות הזכאית למתנות אלו משלושה צדדים. רות היא אלמנה, גרה וענייה. ננסה להתבונן במידת החסד אשר איננה במונחים של איסור ושל היתר, אלא באותה מידה העומדת ביסוד קיומו של עולם - "עולם חסד יבנה".
נפתח ברות:
א. רות וערפה קמות יחד עם נעמי לשוב אל ארץ יהודה, ועל כך משיבה להן נעמי: "לכנה שבנה אשה לבית אמה, יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי " (א, יא). הגיון רב לה לטענה זו, שהרי "העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים"? "הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש?" (רות א, יג) ערפה נוהגת על פי ההגיון "ותשק ערפה לחמותה - ורות דבקה בה". לרות משמעות החלטה זו כפי שהזכרנו היא בוויתור על הסיכוי הנורמלי לבנות את ביתה, את המשכיותה. מסירותה של רות לחמותה איננה יודעת מיצרים "כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי, באשר תמותי אמות ושם אקבר. כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות יפריד ביני ובינך" (רות א, טז).
ב. "ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו" ורות (של בועז). בהמשך נראה שגם יוזמה זו ללכת כגרה וענייה אחר הקוצרים, כרוכה במסירות נפש רבה.
ג. רות שומעת לעצתה של נעמי ומבקשת מבועז להביע את אחריותו למשפחה ולגאול אותה. המשמעות מבחינתה האישית היא להינשא לאיש זקן, ואכן בועז מעריך זאת מאד "הטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר" (רות ג, י).
אחשב נסיים
"חג שבועות שמח"!
|
|
2שתים1
