קהילה - היצירות של שירוש7764
שירוש7764
146
193

סיפור לכתב אורח_שני צדדיו של המטבע-פרק 1 30/07/2024

שני צדדיו של המטבע- פרק 1

15:30 31/8/2024

"לוסי תוכלי בבקשה לבוא לעזור לי" שאלה סבתא את לוסי, או לפחות כך חשבה.
לוסי הייתה 'עסוקה' מידי בשביל להקשיב.
סבתה חזרה על המשפט כמה פעמים עד שהבינה שאין למי לדבר ובימקום להמשיך היא רק נאנחה בקול ולחשה 'מה יהיה איתך לוסי'.

לוסי הייתה ילדה מפונקת ואנוכית, אביה ואמה היו בעלים של מפעל גדול שהפך אותם בן רגע ממשפחה ממוצעת למשפחה עשירה מאוד.

היא קיבלה כל מה שרצתה בלי שום וויכוחים, וגם כשהיו כאלה היא תמיד היתה המנצחת.
היא היתה מלכת הכיתה, כולן היו חברות שלה
בעצם, המילה המדויקת יותר היא 'משרתות'
היא השתמשה בכל מי שהיתה צריכה
וכשלא ראתה בהם צורך יותר היא פשוט העיפה אותם.

אמה ואביה שלה יצאו לפגישות עסקים בת יומיים ולכן היא נמצאת עכשיו אצל סבתה, והיא ממש לא נהנתה מהסידור הזה...

"אוף איזה קרציה" חשבה לוסי בעודה מגלגלת עינים לשמע הלחישה שסבתה השמיעה
"לא רק שאני תקועה איתה עכשיו היא גם רוצה עזרה??" רתחה לוסי, הלכה לכיוון החדר שלה וטרקה את הדלת

באותו הזמן בביתה של מיכל:

"אמא חזרתי מהעבודה את צריכה עוד משהו?" שאלה מיכל את אמה ברגע שחזרה
אמה חייכה ואמרה "לא תודה עשית מספיק, את יכולה ללכת לחדר לנוח"
"בסדר" אמרה מיכל ורגע לפני שנכנסה לחדרה הוסיפה "אבל אם תצטרכי אותי תיקראי לי!" "ברור" אמרה אמה ומיכל יכלה להכנס רגועה לחדר
מיכל ניכנסה לחדר וסגרה את הדלת.

החדר היה ממש קטן וצפוף ניכנס שם רק מיטה, ארון, שולחן קטן וכסא
ובכל זאת בקושי היה מקום לעבור
הם היו חמישה אחים,
היא- בת 13
נתן בן 11
יוני בן 9
והתאומות שירי וליבי בנות ה-6
שתי בנים ושלוש בנות.

ביגלל שהיא הבכורה היא קיבלה חדר לבד אבל
שאר אחיה הצטופפו בשני חדרים בלבד,
זה היה קשה, אביה ניפטר לפני 5 שנים ואמה נאלצה להתמודד עם כל המטלות בעצמה וכך יצא שאפילו היא הייתה צריכה לעבוד למרות שהייתה בסך הכל בת 13!
אבל הם היו משפחה שמחה ומאושרת וזה מה שחשוב!

היא התיישבה על הכסא ליד השולחן הוציאה את היומן שלה ודיפדפה בין העמודים, מעלה זיכרונות,
בד"כ לא נעימים...
כך חלפה שעה ועוד אחת עד שכבר היה ממש מאוחר, היא כעסה על עצמה שלא שמה לב לשעון, מחר היום הראשון ללימודים חשבה אבל היא ידעה... היא ידעה שזה לא יהיה לה קל ביכלל... היא שכבה שם במיטה הזולה שלה והיא כל כך נוחה, יודעת שמחר כנראה יקרה אסון...
לעומתה לוסי ישנה בחדרה המפואר שדאגו הוריה שיהיה אצל סבתה, על המיטה המפוארת והנוחה להפליא, חושבת על מחר אבל גם על עוד משהו... משפט שסבתה נהגה לומר, היא תמיד אמרה לה 'ליזכור את שני צדדיו של המטבע'.
שטויות ביטלה היא מהר וכעסה על עצם זה שהמחשב הזו חלפה בראשה, אבל משום מה היה נדמה לה שזה לא הפעם האחרונה שחשוב על המשפט הזה...

שתיהן צדקו... אבל אף אחת מהן לא דימיינה מה באמת הולך לקרות מחר... כניראה שהן יצטרכו להמתין ולראות בעצמן...
13
5
30


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
31/07/2024   15:47 מלכתהמי7  5
סיפור ממש יפה!!!
31/07/2024   15:06 הילה7510  4
נשמה מעניין אני יראה
31/07/2024   12:53 אמילi  3
ממש טוב
בהצלחה רבה!!
31/07/2024   12:47 קרן298  2
אוו מהמם רוצים חלק שנייייי
אני גם כותבת ספר ואני יודעת כמה זה כץקשה לכתוב וגם כול הזמן צריך לתקן עד שיוצא מושלם
אז ממש יפה בהצלחה בהמשך של הספר
30/07/2024   17:00 ןליאלן  1
מ-ה-מ-ם!
חובה המשךך(: