|
סיפור לכתב אורח_שני צדדיו של המטבע-פרק 6
|
31/07/2024 |
היוש חברים זה הפרק האחרוןןןן אני כל כך מתרגשת אז תהנווו
שני צדדיו של המטבע פרק 6
פרק אחרון
ה... ההורים שלה בבית חולים?? זה כל מה שעבר ללובי בראש אבל אז היא ניזכרה שלא אמור להיות לה אכפת, אשמתם, הם אלה שהשאירו אותה לבד מגיע להם!
אבל למרות ששיכנע את עצמה שזה מה שזה היא עדיין... עמוק בפנים... דאגה להם ו...
לוסי יכלה להמשיך ככה שעות אילו לא היה מישהו ניכנס לדלת והקפיא אותה על מקומה "מי זה" חשבה לפני שהעזה להסתובב ולראות פנים לא מוקרות מסתכלות לעברה "מ... מי אתה ומה אתה רוצה??" העזה לוסי סוף סוף לאמר לאחר 5 דקות של שקט שהרגישו כמו נצח
"אני באתי מהמפעל" אמר ועצר למשך חצי דקה עד שהמשיך "ההורים שלך לא יכולים לקחת בו חלק יותר"
היא חשבה שהוא סתם מתבדח אבל עברו כבר 3 דקות והוא לא הראה סימנים לזה שזה אכן היתה בדיחה "המפעל הוא כל מה שהיה להם" חשבה לעצמה "אם אין מפעל..." היא לא יכלה אפילו לחשוב על מה הולך לקרות לה "ובנוסף לזה" אמר הנציג של המפעל והציל אותה מהמחשבה האיומה אבל זה לא עזר לזמן רב מכיוון שמה שאמר לאחר מכן הכה בה עוד יותר "ההורים שלך לא יוכלו להמשיך לידאוג לך... את תאלצי לגור בפנימייה." המילים היו כמו סכין בגבה של לוסי, ומהיר מאוד מצאה את עצמה במיטה הכלל לא נוחה של הפנימי לא מצליחה לישון, המחשבות הטדידו אותה, מה היא תעשה פה?
איך הכל יהיה מעכשיו??
מה יגידו עליה בבית ספר???
איך היא תיחיה ככה????
למה?," חשבה "למה זה מגיע לה??, איך הכל התהפך פתאום??, הכל התהפך בדיוק כמו... בדיוק כמו מטבע..." ברגע כשהמחשבה הזו הגיע לראשה היא כיסתה את פיה בידה "מטבע..." היא הבינה...! היא הבינה למה סבתא התכוונה!!
היא זוכרת... כשהיתה קטנה היא הייתה משחקת בהפיכת מטבע עם עוד אנשים ומי שהיה מנצח היה מקבל אותו ומשום מה היא המשיכה כל הזמן לשחק וניצחה כל הזמן, ולבסוף כשערימת המטבעות שלה היתה גדולה, היא היתה מפסידה זה קרה לעיתים קרובות, וזה היה מעצבן אותה כל כך... עכשיו היא הבינה הכל...!!
היא שיחקה עם החיים...
הכל היה אצלה...
אבל היא המשיכה...
היא המשיכה לשחק עם החבל הדק הזה ולא הבינה... היא לא הבינה ש...
שיש שני צדדים למטבע!!!
יום לאחר מכן היא התנצלה בפני כל הכיתה ובמיוחד בפני מיכל....
מיכל לא היה מוכנה לזה, היא ידעה שהימים הראשונים יהיו מוזרים, אבל היא ציפתה ללעג ולציחקוקים מאחורי גבה, דמעות של שמחה ואושר נצצו על לחייה דמעות, שהיו חסרות לה...
מיכל הפכה מהר מאוד למקובלת בכיתתה, אחרי שכולן ראו את כישרונה העצום כולן בחברתה והציעו לה את התואר 'מלכת הכיתה' שפעם היה שייך ללוסי
אך היא סירבה בתוקף, היא לא היתה מוכנה שכולן ירצו ילדה אחת, היא רצתה שכל אחת יתקבל באופן שווה!
שנת הלימודים חלפה לה במהירות שיא, והיום האחרון ללימודים לא איחר לבוא
אבל זה היה יום מיוחד במינו... מיכל הגיעה לכיתה, דיברה עם בנות על כל השנה שהייתה ולאחר מכן ניגשה אל לוסי "נו איך ההורים שלך?" שאלה "הם מרגישים יותר טוב ו..." לוסי אמרה ואז העלתה חיוך על פניה והמשיכה "הרופא אמר שהם כניראה ישתחררו היום!"
"אני כ"כ שמחה בשבילך!" אמרה לה מיכל
"לפחות למישהי טוב" חשבה לעצמה במרירות
המשפחה של מיכל הדרדרה ממש בזמן האחרון ו... בקושי נישאר להם כסף, גם כשמיכל השתדלה לעבוד כמה שיותר, זה לא הספיק
המחשבות שלה ניקטעו עם כניסתה של יעל, בידה מעטפה גדולה, היא צעדה לעבר מיכל ולחשה "מיכל, ההורים אחרי שההורים של כולנו שמעו מה קרה הם החליטו ליתרום במשך כל השנה חלק מההכנסות שלהם למען המשפחה שלך, הסכום הזה יספיק לכם לכמה שנים" מיכל לא האמינה למשמע אוזניה, היא הייתה צריכה ליראות בעצמה, היא פתחה את המעטפה בידיים רועדות וכאשר ראתה את הסכום שכתוב על הצ'ק, חשבה שזה חלום, היא רצתה שמישהו יצבוט אותה ויעל כמו קראה את מחשבותיה ונתנה לה צביטה קטנה ואחריה קרצה ואמרה "כולנו אוהבות אותך, רצינו שיהיה לך טוב!" מיכל חיבקה אותה ואמרה לה "תודה", זה הדבר היחיד שהצליחה לאמר.
עברו כמה ימים, ההורים של לוסי השתחררו מבית חולים והם עברו לגור בבית אחר, פחות גדול, אבל חם ואוהב, גם משפחתה של מיכל עברה לבית חדש, ביזכות הכסף שתרמו הוריהם של בנות כיתתה של מיכל הם החלו להרוויח גם כסף מעצמם, "הכל עבר מהר מידי" חשבה מיכל כשהלכה ליתרום את כל בגדיה הישנים, בדרך היא ראתה שיש משהו בכיס החולצה הישנה שלה, היא בדקה מה יש שם בפנים וגילתה... מטבע!
היא הפכה את המטבע והסתקלה על שני צדדיו ביפרטי פרטים "אני תמיד אזכור..." הבטיחה לעצמה מיכל כשהסתקלה על המטבע "אני תמיד אזכור... את שני צדדיו של המטבע!"
ה ס ו ף |
|
