|
פינת השבת שלי - פרשת כי תצא
|
לפני 6 ימים |
טוב אז היי חברים
מה המצב?
היום אנחנו כמו בכול שבוע נדבר על הפרשה
אז מה הלו"ז?
1. זמני כניסת ויציאת השבת (כולל רבנו תם)
2. משימה לשבת (חברתית שקשורה לשם של הפרשה)
3. לוח המצוות שלי
4. פינת דברי השבת (2 דברי תורה + שו"ת לשבת)
5. תקציר הפרשה
6. סיפור לשבת
7. פרשת השבוע לילדים
8. חידת השבוע
אז נתחיל
1. זמני כניסת ויציאת השבת (כולל רבנו תם)
לפניך זמני הדלקת נרות וכניסת השבת בערים שונות בישראל, לקראת פרשת כי תצא שתחול בתאריך י' אלול התשפ"ד (13/09/24)
ירושלים
כניסת שבת: 18:11
צאת השבת: 19:23
רבנו תם: 20:03
חיפה
כניסת שבת: 18:21
צאת השבת: 19:24
רבנו תם: 20:03 פינה הבאה
2. משימה לשבת (חברתית שקשורה לשם של הפרשה)
מה השם של הפרשה? כי תצא
יש לי משימה סופר טובה אתם צריכים לצאת לטיול בחוץ לצאת קצת לטבע אני ממליץ לכם לצאת בבוקר ואם לא אז אפשר אחרי הצוהריים או בערב מה שאתם רוצים
בהצלחה.
לפינה הבאה
3. לוח המצוות שלי
3 מצוות שיקרבו אותנו לבורא
אז בואו נראה מה המצווה הראשונה
מצווה ראשונה:
1. קריאת התורה - השבת כולנו נקרא את התורה.
מצווה שניה:
2. עזרה לזולת - השבת כולנו נעזור לכול מי שצריך עזרה
מצווה שלישית:
3. תהילים - השבת כולנו נלך ונומר תהילים.
לפינה הבאה
4. פינת דברי השבת (2 דברי תורה + שו"ת לשבת)
אז איך הפינה עובדת?
בשולחן ליל שבת: נשאל את השאלה אחר כך נומר את הדבר תורה
ובושלחן יום שבת: נגיד את התשובה ונגיד עוד דבר תורה
שולחן ליל שבת:
ש: מדוע בחר משה
רבנו לבאר את התורה
בארץ מואב?
בפרשתנו, מברך משה רבנו את בני
ישראל וזאת לאחר שכבר ה’ ברכם.
אם כך, מדוע מברכם משה, הרי
ברכת השם חשובה יותר מברכתו?
אלא, ברכת ה’ מתקיימת כאשר הם
ראויים ואחד אוהב את השני ושורדת
אחדות בעם ישראל, וכאן מחדש
משה רבנו שברכתו תתקיים גם אם
לצערנו עם ישראל לא כל כך ראוי
לברכה...
מכאן נלמד לברך כל יהודי ולסלוח לו.
גם אם אנו צודקים בויכוח כלשהוא,
עלינו למחול, כשם שהשם מוחל לנו
ומעביר לנו על כל פשענו. ב’מידה
שאדם מודד מודדין לו’ ובמיוחד
בחודש זה הקרב ובא לקראת חודש
אלול הרחמים והסליחות.
בפרשתנו ישנם ציווים לשופט, כיצד
עליו לשפוט.
אחד מהם הוא שכשאר שפטו אדם
לזכות, על השופטים לבצע את הדין
מיד. ואילו אם האדם נשפט לחובה,
עליהם לחכות עד למחרת עם גזר
הדין, שמא יהרהרו בלילה בדין
וימצאו זכות כלשהיא עליו ויזכה בדין.
מכאן נלמד אנו שכל אדם הוא שופט
של מעשיו. כאשר עושים לי משהו
טוב עלי לדעת להודות מיד, וכאשר
חלילה נעשה לי עוול כלשהוא,
עלי לחשוב ולהרהר בדבר אולי יש
פה משהו שאיני יודע ולא להגיב מיד
וכך כעסי ישכך ואדע להגיב כראוי..
‘דינו לבוקר משפט’.
שולחן יום שבת:
ת: למרות כל מה
שעשו לנו המואבים,
אנו מצווים לא לצור
ולהזיק למואב,מכיוון שתצא מהםרות המואביה,ואם בשביל אישה אחת
שתצא מהם ה’ סולח
להם, אז כמה ה’ אוהב
אותנו וסולח לנו..
רק שנדע להחזיר אהבה
לבורא ע”י ידי קיום
מצוות ואהבת חינם
בינינו.
שָׁלוֹם חֲבֵרִים! בְּפָרָשַׁת כִּי תֵּצֵא מוֹפִיעוֹת מִצְווֹת רַבּוֹת מְאֹד. אַחַת מֵהַמִּצְווֹת שֶׁבַּפָּרָשָׁה הִיא מִצְוַת "הֲשָׁבַת אֲבֵדָה". כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁאִם אֲנַחְנוּ מוֹצִאִים דְּבַר מָה שֶׁאָבַד לְמִישֶׁהוּ מִיִּשְׂרָאֵל, עָלֵינוּ לִטְרֹחַ וּלְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו. לֹא תָּמִיד זֶה קַל לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ. לִפְעָמִים כְּרוּכִים בַּהֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה טִרְחָה וּמַאֲמָץ. תַּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהָלַכְתֶּם בָּרְחוֹב וּמְצָאתֶם בְּצַד הַדֶּרֶךְ אַרְנָק. אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לַחֲשׁוֹב: מַה זֶּה הָעֵסֶק שֶׁלִּי? אֲנִי אַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי וְאִם הַבְּעָלִים יְחַפְּשׂוּ אֶת הָאַרְנָק הֵם בֶּטַח יִמְצְאוּ. לָמָּה עָלַי לִטְרֹחַ וְלָקַחַת אֶת הָאַרְנָק, לְבָרֵר לְמִי הוּא שַׁיָּךְ אוֹ לְהַכְרִיז עָלָיו? זֶהוּ מַאֲמָץ לֹא קָטָן! אֲבָל הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת לָנוּ שֶׁעָלֵינוּ לַחֲשׁוֹב עַל חֲבֵרֵינוּ כְּאִלּוּ הֵם אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". לָכֵן כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ טוֹרְחִים וּמִתְאַמְּצִים כְּדֵי לִמְצוֹא אַרְנָק אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁאָבַד לָנוּ, כָּךְ עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ לַעֲזוֹר לַחֲבֵרֵינוּ לִמְצוֹא אֶת מַה שֶּׁאָבַד לָהֶם. עַל יְדֵי הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית שֶׁבָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בְּמִצְוַת הֲשָׁבַת הָאֲבֵדָה, אֲנַחְנוּ מִתְחַבְּרִים וּמִתְאַחֲדִים וְהוֹפְכִים לְעָם אֶחָד מַמָּשׁ!
לפינה הבאה
5. תקציר הפרשה
פרשת כי תצא פותחת בהלכות של שבויי מלחמה. לאחר מכן מדברת התורה על בן סורר ומורה ודינו, על עזרה של יהודי איש לאחיו ועל מצוות השבת אבדה.
לאחר מכן מדברת הפרשה על המצווה המיוחדת והנדירה של שילוח הקן: כאשר רואים קן ציפור ובו ביצים או אפרוחים, ועליהם דוגרת הציפור, אסור לקחת את הביצים או האפרוחים כשאמם במקום, אלא יש לשלח אותה, שלא תראה זאת, ורק אז לקחת את הביצים או האפרוחים, כדי לחזק את מידת הרחמים בלב האדם.
לפינה הבאה
6. סיפור לשבת
יוצא מהכלל
"לא, לא, ועוד פעם – לא! אין מצב שאני עושה את זה!" דורון לא התרגש מהרמת הקול וענה בנחרצות: "אני אומר את זה בפעם האחרונה, אביב! אם לא תיגש ברגע זה לעזור לחברים בניקיון, לא תוכל להישאר כאן". כשלא הגיעה תגובה מצידו של אביב, פנה דורון וחזר למשרדו.
לפי כמה חודשים נכנס אביב אל פנימיית הנוער שניהל דורון ראובני. אביב נאלץ להתמודד בחייו עם אתגרים שללא ספק היו גדולים על מידותיו של נער בגילו. אחרי אינספור מסגרות הגיע אביב אל הפנימייה של דורון לעוד סיבוב במסגרת כושלת, כך הוא לפחות היה בטוח. במבט ראשון הוא הופתע מהתנאים הטובים, מהטיפוח ומהיחס שהוא זוכה לו בפנימייה החדשה. הוא התקשה להאמין שיש מקום שבאמת רוצה לעזור לו. בסתר ליבו התחיל אביב לקוות שהפעם משהו באמת ישתנה. אלא שבדיוק אז הגיע הוויכוח עם דורון.
אביב נעץ את מבטו בגבו של דורון כשעשה את דרכו למשרד. הוא רתח מכעס. 'ידעתי שלא באמת אכפת להם!' חשב אביב, 'הם בדיוק כמו כולם. מסכימים לעזור לך רק בדרך שלהם. ובדרך שלהם תמיד יש דרישות בלי סוף. מה הם בכלל יודעים? הם לא מסוגלים לדמיין את מה שעבר עליי'. אביב קם בעצבנות ופתח את הארון שניצב ליד מיטתו. 'רוצים אותי פה רק כשאני מציית לפקודות שלהם. מה? אני משרת?!' זעם תוך כדי שהוא מתאמץ לדחוס את מעט חפציו לתיק. 'תודה רבה, אבל אני כבר נמאס לי מאנשים שאומרים לי מה לעשות. אני לא נשאר פה'.
"אולי נצא לחפש אותו? מי יודע איפה הוא עכשיו…" התחננה רותי המזכירה אל דורון באותו ערב. "וכשיחזור מה יהיה?" ענה לה דורון בשאלה. "לא יודעת", הפטירה רותי, "בטח נוכל לדבר איתו, למצוא איזה פתרון". דורון הניד בראשו לשלילה. אחרי כמה שניות של שתיקה מתוחה הרים דורון את פניו אל רותי ואמר: "אביב לומד עכשיו שיעור שלא היינו מצליחים ללמד אותו פה אצלנו. אולי השיעור החשוב בחייו. אני בטוח שהוא לא יאכזב אותנו".
*
מייד כשעזב את הפנימייה דאג לעצמו אביב למקום לישון בו תמורת שעות שמירה שהתחייב לעשות, וככה התחיל שגרה חדשה ושונה בחייו.
אפילו לנער שעבר וראה הרבה בחייו הצעירים, החיים לבד ומחוץ למסגרת היו קשוחים מאוד. למרות הקושי לא עלה בדעתו לחזור לפנימייה. הוא אומנם ידע שיקבלו אותו בידיים פתוחות, אבל הוא ידע גם שיחזרו להקפיד איתו על כל הנהלים והחוקים של הפנימייה – חוקים שבינתיים הוא נהנה לשבור בזה אחר זה. למשל – בכל פעם שסיים לאכול הוא הקפיד שלא לשטוף את הכלים וצבר אותם בכיור עד שאי אפשר היה יותר. הוא הקפיד לחזור בשעות מאוחרות מבלי לדווח לאף אחד, והרשה לעצמו לישון עד מאוחר ולאחר באופן קבוע לעבודה. עם הזמן החלו חוקים נוספים להישבר על ידיו – יצא לו מדי פעם אפילו לרמות לקוחות כדי להרוויח כסף קל, הוא חזר לעשן ונהג בחוסר כבוד עם הזולת.
אבל אחרי תקופה, הדירה שבה חי כבר לא הייתה ראויה למגורים. אחרי שפוטר מהעבודה כמה פעמים, אביב מצא את עצמו מחפש עבודה בכל יום מחדש למחייתו. חבריו התרחקו ממנו, ולא היה לו למי לפנות לעזרה.
'מה נהיה ממני?! איך הגעתי למצב הזה?' תהה לעצמו אביב בייאוש. 'בפנימייה זה בחיים לא היה קורה לי. החדר תמיד היה מסודר ונקי, תמיד היה לי אל מי לפנות כשהייתי צריך. אם רק היה לי מישהו בחיים שהיה מציב לי כמה כללים כאלה כמו שהיו בפנימייה'… ואז הוא קפא לרגע. המחשבה האחרונה הפתיעה אותו. לפתע הוא הבין… וידע בדיוק מה עליו לעשות. לחזור לפנימייה, להעריך את הכללים ובעיקר לדעת שהם נועדו לטובתו!
הפרשה מלאה במצוות רבות במגוון תחומים – דיני מלחמה, משפחה, עבודה ומסחר ועוד. חשוב שנזכור שהמצוות לא באו להגביל את חיינו ולמנוע מאיתנו ליהנות בחיים. אדרבה, הן נועדו לאפשר לנו לחיות חיים נכונים, מלאים וטובים, שלא נשכח שיש לנו תפקיד ושלא ניסחף בשקיעה בהנאות החיים ונפסיד את החיים עצמם.
לפינה הבאה
7. פרשת השבוע לילדים
כל המשפחה יושבת סביב שולחן השבת, וזוהי הזדמנות נהדרת להעביר מסר חינוכי באמצעות סיפור קצר ומחזק. לפניכם סיפור שהילדים יאהבו (וגם המבוגרים):
-----------------------------------------------------------------
יום שישי. אדם ובנו יצאו מהמרכול עם שלל שקיות, ביניהן 5 לחמניות. כשיצאו לחנייה, ניגש אליהם אדם ובמבט מבויש שאל אם הם יכולים לתת לו משהו לאכול.
הסתכלו עליו, ומיד הושיטו לו, ללא עיכוב ובפנים מאירות, 2 לחמניות. האיש הודה להם והמשיך בדרכו.
שאל האב את בנו: "כמה לחמניות נשארו לנו?"
ענה לו הבן: "3 לחמניות".
אמר לו אביו: "חשוב שוב".
הבן השיב: "אבא, היו 5 לחמניות, פחות 2 לחמניות - זה 3 לחמניות, זו פעולה מתמטית פשוטה".
חייך האב והסביר לבנו את כוונתו: "התשובה הנכונה היא 2 לחמניות!
הבן הסתכל כלא מבין.
המשיך האב: "את 3 לחמניות שנותרו בשקית אנחנו עוד מעט נאכל, ולא יישאר לנו מהן, אבל 2 הלחמניות שהבאנו לעני, זה מה שנשאר לנו - זה יישאר לנצח נצחים. במאזן הזכויות בשמיים נרשמו לנו כרגע 2 לחמניות, ואת זה איש לא ייקח מאיתנו!
ובנימה אישית,
חברים, בחיינו אנו אוגרים ואוספים, קונים ומשקיעים, מקדישים ימים ולילות ליצור לעצמנו עולם נוח ואיכותי. אך בסופו של יום, כל שעמלנו עליו - הבתים, המכוניות, העסקים.... הכול יישאר כאן! הכסף והרכוש נשארים פה, אבל מה שנשאר לנו באמת, הם המצוות והמעשים הטובים שאנו עושים, והם נרשמים למעלה לזכותנו!
לפינה הבאה
8. חידת השבוע
באילו פרשיות משה רבנו לא מוכר?
זהו זה הפינה לשבוע מקווה שנהנתם
שבת שלום
|
|
ןליאלן