|
חיים חדשים פרק 9!
|
לפני שבועיים |
טוב נימאס לי לחפור חחח אני פשוט יגיד את מה שיש לי לומר:
אשמח להמלצה!
חחחח
סתם סתם יש לי משהו מאודדדד משמח לומר!
סתם ככה ביגלל שקמתי טוב היום (חחחח)
החלטתי להסכים להעלות היום לא פרק אחד, לא שניים אלא חמישה פרקים!!!!!
טוב אז תהיו בהיכון!
לאחר הקרב המותח, אמילי, ג'יימס ורוני ישבו במסדרון של הארמון, מתאוששים מהחוויות שעברו עליהם. אמילי ניסתה להירגע, אך הלב שלה עדיין פעל במהירות. היא חשה את הלחץ על חזה, את הדופק המהיר, אך גם תחושת גאווה על כך שעומדת מול האופל.
ג'יימס היה הראשון לדבר. "את בסדר, אמילי?" הוא שאל, מביט בעיניה בעדינות.
"אני חושבת שכן," היא ענתה, אף על פי שהרגישה את הכאב בגרונה. "זה היה... מדהים, אבל מפחיד."
רוני חייכה אליה. "אנחנו כאן בשבילך. עכשיו, כשאת יודעת שיש לך כוחות, הגיע הזמן להתחיל את הדרך שלך."
באותו רגע, האיש שהוביל אותם בסיור, עם הגלימה השחורה והעיניים החכמות, חזר. "אני מקווה שאתם מתאוששים," הוא אמר בקול שקט, אך עם נוכחות חזקה. "הגיע הזמן שמתחילים באימונים של השלב הראשון – חיה."
"איזה אימונים? מתי נתחיל? ואיפה?" שאלה אמילי, התרגשות מתערבבת בפחד.
"הכל יתחיל מחר בבוקר," האיש ענה, "אבל קודם כל, עלייך ללכת לישון. זה חשוב שאת תהיי רעננה לקראת מה שמצפה לך."
אמילי נאנחה, אך הסכימה. "טוב, אני אנסה לישון."
כשהיא חזרה לחדרה, היא התיישבה על המיטה המפנקת, אך לא הצליחה להירדם. מחשבותיה התרוצצו בראש. "מה אם אני לא מצליחה?" היא חשבה. "מה אם האימונים יהיו קשים מדי?" היא ניסתה לנשום עמוק, אך הלחץ רק הלך והתרקם.
היא התגלגלה מצד לצד, מנסה למצוא תנוחה נוחה. "אני חייבת להירדם," היא אמרה לעצמה, אבל כל מה שראתה היו זיכרונות מהקרב – הכלב, הינשוף, ורוח הדרקון.
הדקות הפכו לשעות, אך בסופו של דבר, עייפות גברה על החששות, והיא נרדמה.
בבוקר, כשהשמש החלה לזרוח מבעד לחלון, היא התעוררה בתחושת רעננות, אך גם עם עצבנות קלה. היא קמה מהמיטה, התמתחה וניגשה לארון הבגדים שלה. היא בחרה בחולצה לבנה, מכנסי ג'ינס כהים עם גזרה מחמיאה, וסניקרס אדומות. הסניקרס היו נוחות, והחולצה התאימה לה באופן מושלם. היא חשה שהיא מוכנה לאתגר הגדול שעומד בפניה.
כשהיא סיימה להתלבש, היא יצאה מהחדר, מתרגשת לקראת מה שמצפה לה. היא פגשה את ג'יימס ורוני במסדרון. "אני מוכנה!" היא קראה, חיוך רחב על פניה.
"האיש אמר שהוא ייקח אותנו למתחם אימוני הרוח," ג'יימס הסביר, ועיניו נוצצות.
באותו רגע, האיש מהסיור הגיע, מבטו רציני אך מלא בתמיכה. "בוקר טוב, אמילי. היום נתחיל באימונים שלך."
הוא הוביל את השלושה דרך מסדרונות הארמון, עד שהגיעו לדלת גדולה ויפה. כשהדלת נפתחה, הם נכנסו למקום שנקרא 'מתחם אימוני הרוח'.
המקום היה מרהיב – קירותיו היו מקושטים עם פסלים של רוחות החיות, כל אחד מהם מעוצב בצורה ייחודית, מייצג את החיה הסמלית שלה, מסביב היו חומרים מבריקים כמו כסף וזהב. במרכז החדר עמד פסל גדול מזהב של דרקון, נוצץ באור השמש, ועיניו בלטו באור חם.
"זה מדהים," אמילי אמרה, מתפעלת מהמקום. "הכל כל כך יפה."
היא ראתה קירות עם תבליטים שמייצגים את החיות השונות. כל פסל היה ייחודי, עם פרטים מדויקים. "כאן, במתחם הזה, תמצאי את הכוחות שלך," האיש הסביר. "רוחות החיות נמצאות בכל אדם, והן משקפות את אופיו."
הוא החל להסביר על כל חיה. "רוח הכלב מייצגת נאמנות ואומץ. אנשים עם רוח הכלב הם ידידים נאמנים, תמיד מוכנים להילחם עבור אלה שאוהבים. רוח החתול, לעומת זאת, מייצגת סקרנות ועצמאות. הם אנשים שמחפשים חוויות חדשות ומסוגלים להסתגל לכל מצב."
אמילי הקשיבה בקשב רב. היא הרגישה את הקשרים עם החיות, כל אחת מהן מייצגת משהו שעמד בקודקוד תודעתה. "ואילו תכונות יש לרוח העכבר?" היא שאלה.
"העכבר מייצג תבונה ויכולת לראות את הפרטים הקטנים," האיש הסביר. "הוא מתאים לאנשים שמבינים את המשמעות של הדברים הפשוטים בחיים."
הוא המשיך לפרט: "רוח השועל מייצגת תחכום וגמישות; החמור מייצג סבלנות ועבודה קשה; הארנב מייצג חום וחמלה; החזיר מייצג נדיבות ואמונה; הדוב מייצג כוח פנימי ואומץ; האריה מייצג מנהיגות ואומץ; הזאב מייצג נאמנות וחברות; והינשוף – חכמה ותבונה."
האמירה על רוח החיה נגעה ללבה של אמילי. "האם רוח החיה היא גם חלק ממני?" היא שאלה, חשה את הקשר ההולך ומתרקם.
"כן," האיש ענה, "כל אחד מאיתנו נושא בתוכו את רוח החיה שלו. וכשאת תלמדי לשלוט בכוח שלך, תגלי איזו רוח מייצגת אותך."
לבסוף, הוא הצביע על הפסל של הדרקון. "ורוח הדרקון – זהו כוח טהור המודיע על שלום. הוא מייצג את הכוח האולטימטיבי, המשלב את כל הכוחות, והוא הייחודי ביותר."
אמילי התבוננה בפסל, עיניה מתמלאות בהערצה. "אני רוצה להיות חזקה כמו הדרקון," היא אמרה.
"הכל מתחיל בך," האיש אמר, "והיום נתחיל באימונים. אני שמח להציג את עצמי – אני אורן, אני ינשוף, והאלמנט שלי הוא רוח. יחד נלמד אותך את הכוחות שלך, שלב אחר שלב."
"אני מוכנה להתחיל," אמרה אמילי, עיניה בוערות בהתרגשות.
"עכשיו אפשר להתחיל באימונים!" |
|
סבבוש38
